ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ראה
אולם, בשונה מרבים מאיתנו הנוהגים לפי הכלל הידוע – 'אל תדחה למחר, מה שאתה יכול לדחות למחרתיים', ודוחים את קיום הנדר במשך זמן רב, הרי שהרב היה מתיישב מיד במוצאי שבת לכתוב צ'ק לגבאי על סכום הנדר.
סיפור זה ממחיש את הקפדתו הגדולה של הרב על הלכה, הנובעת ממצווה בפרשת ראה. נצטווינו (יב, ה-ו) לגבי העלייה לרגל לבית המקדש: "לשכנו תדרשו ובאת שמה. והבאתם שמה עולותיכם וזבחיכם... ונדריכם ונדבותיכם...". מכאן למדה הגמרא (ראש השנה ד – ז) שכאשר אדם נודר או נודב קרבן לה', הרי שכאשר מגיע החג הראשון שבו אדם מחוייב לעלות לרגל, הרי שהוא גם מחוייב להביא עימו את הקרבן לבית ה'. וכפי שהבאנו בפסוק לעיל, "ובאת שמה – והבאתם שמה", שכאשר אתה בא לבית ה', אתה מחוייב גם להביא עימך את הקרבן.
טעם הדבר (כמבואר בספר החינוך מצווה תלח) כי לא ראוי לאדם להתעצל במצוות ה'. וכשם שאם הייתה לו משימה לצורכי מלך בשר ודם, הרי וודאי היה מזדרז בה, כך גם מצווה להזדרז במצווה לשם ה'. אמנם, מחוייב בכך רק כאשר כבר עולה לרגל, כי לא הטריחה אותו התורה לעלות במיוחד לירושלים להקריב את קרבנו, פן ימנעו בני האדם מלנדור ולנדוב קרבנות לה'.
ואולי אפשר להוסיף טעם נוסף, לעניות דעתי, שאנו רגילים לדחות דברים שאיננו אוהבים לעשות. ובאו ללמדנו, שהמצוות הם אהובות ומשמחות, ועלינו לעשותם בהתלהבות וזריזות ככל משימה אהובה ורצוייה.
(יש לציין, שמלבד המצוות עשה להביא את הקרבנות מיד ברגל הראשון, הרי מי שלא הביא ואיחר, עובר גם באיסור לאו "בל תאחר". אולם, איסור זה הוא רק מי שהתעכב ולא הביא במשך שלושה רגלים, לעומת המצוות עשה שהיא כבר ברגל הראשון).
וכאן אנחנו מגיעים למצוות צדקה. הגמרא שם מלמדת שצדקה, בשונה מקרבנות, חייבים להביא מיד. וטעם הדבר, מפני שהעניים מצויים הם במקומו, ובידו לתת להם מיד. וכך פוסק השולחן ערוך (יו"ד רנז, ג) שמוסיף גם ש"אם אין שם עניים, מפריש ומניח עד שימצא עניים".
לא ניכנס כאן לכל הסוגיא ההלכתית, (ויש גם שאלה האם עוברים מיד על האיסור של בל תאחר, או שהחיוב הוא המצוות עשה – עיין גליון מהרש"א על השו"ע שם) רק נציין שמשמע בהלכות שם שחיוב זה נאמר כשנדר לחלק את הצדקה בעצמו, אולם אם נדר בבית הכנסת ליתן ליד הגבאי שהגבאי יחלק, הרי שלא מחוייב לתת עד שהגבאי יתבע ממנו את הצדקה. ועוד פרט – מותר לאדם גם להפריש מעות לצדקה מתוך מחשבה, שיחלק אותה מעט מעט, ולא חייב לתת הכל בבת אחת.
אולם, לגבי מי שמתנדב בבית הכנסת, הרי שכדאי שיאמר מראש שנותן זאת 'בלי נדר', וכך לא יעבור על איסורים אלו.
ובכל זאת, מכאן קריאה גדולה לכולנו להשתדל ולמלא את התחייבויותינו, ולא לתת חלילה לגבאי הצדקה וגבאי בתי הכנסת 'לחפש אותנו'.
ובעזרת ה', בזכות מצוות הצדקה, יהיו המצוות אהובות ורצויות אצלנו, נזכה בקרוב להביא קרבנות לבית מקדשנו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
