ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- לשון הרע
כשהגיע האוטובוס התיישבו זה לצד זה והמשיכו לדבר ולספר מחוויותיהם ומהקורות אותם. במהלך הדברים, סיפרו השניים אודות לימודיהם. תוך כדי הדברים אמר שמואל: "נראה לך שרק אצלך מעצבן לפעמים? אל תשאל איזה מורה יצור תקעו לנו השנה! הוא לא מפסיק לחפור ולחפור, וכשהוא לא חופר הוא גם עושה כל מיני דברים מוזרים, נחסוך ממך את התיאורים..." "טוב, נשמע די גרוע!" ציין מנחם באוזניו של שמואל, "אז כנראה שמזלי טוב יותר כי אצלינו אין דברים כאלה..." הוסיף ושתק.
כך המשיכו השניים ודיברו כל הדרך עד שהגיע תורו של מנחם לרדת. מנחם נפרד משמואל בהתרגשות ובידידות ופנה לדרכו. אך כל הדרך ניקרה בראשו המחשבה שהוא מוכרח לגלות מי זה המורה העלוב שתיאר שמואל באוזניו. דקות מעטות חלפו עד שהרים טלפון לחבר נוסף משותף ושאל: "אחי, האם יש לך מושג איך קוראים למורה של שמואל? "קוראים לו יוסי מזרחי" החבר לא סיים את דבריו כשזעקה נשמעה מהעבר השני של הקו: "מה???? יוסי מזרחי הוא חבר טוב מאד של אבי, לא ידעתי שהוא כזה מורה גרוע... פגשתי אותו באוטובוס והוא סיפר עליו כאלו דברים שאיני יכול לחזור עליהם" "בוודאי" ענה החבר המשותף":
אם כן אז למה ביררת מי זה? אני חושב שעברת על לשון הרע! "אני?!" התפלא מנחם. "אני בסך הכל שאלתי אותך איך קוראים למורה של שמואל. אם מישהו עבר על איסור לשון הרע, אין ספק שזה שמואל שאמר לי על המורה שלו. העבירה היא עליו לגמרי".
מה דעתכם? האם היה כאן איסור לשון הרע, ומי עבר על האיסור?
תשובת הגאון הרב אביגדור נבנצל שליט"א:
שניהם חטאו. לשמואל היה אסור לספר דברים רעים אודות המורה שלו שמא יתגלה שמו. (אף שאולי מעיקר הדין מותר היה לו לומר את הדברים, אם הסיכוי להתגלות זהות המדובר הוא קלוש ביותר, אך מדוע לדבר דברים כאלו?). מנחם עבר על איסור 'שמיעת לשון הרע' בכך שהוא בירר במי מדובר. כלומר, על ידי הבירור שערך, שמיעת הדברים נהיתה לשון הרע.
יתכן שבנוסף, אף עבר על איסור 'לפני עוור לא תתן מכשול' שכאשר בירר במי הדברים אמורים, הפך את דבריו של שמואל ללשון הרע.
לסיכום: שניהם עברו על איסור לשון הרע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה
עולת ראיה – ברכות
עולת ראיה – ברכות
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
