ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
בעו מיניה מרב נחמן בר יצחק: המשכיר בית לחברו בארבעה-עשר על מי לבדוק? על המשכיר לבדוק דחמירא דידיה הוא, או דלמא על השוכר לבדוק דאיסורא ברשותיה קאי? ת"ש: המשכיר בית לחברו - על השוכר לעשות לו מזוזה. התם, הא אמר רב משרשיא: מזוזה חובת הדר היא; הכא מאי? אמר להו רב נחמן בר יצחק: תנינא 'המשכיר בית לחברו, אם עד שלא מסר לו מפתחות חל ארבעה-עשר על המשכיר לבדוק, ואם משמסר לו מפתחות חל ארבעה-עשר על השוכר לבדוק.
הגמרא מסתפקת בשאלה: על מי חלה חובת הבדיקה בבית מושכר? על מי שהחמץ שייך לו, או על מי שהחמץ נמצא ברשותו?
לכאורה, ניתן היה לומר ששאלה זו תלויה במחלוקת רש"י ותוספות בתחילת מסכת פסחים. רש"י 2 הסביר שחיוב הבדיקה הוא משום "בל יראה" ו"בל ימצא", ואילו התוספות כתבו שחיוב הבדיקה נובע מחשש שיבוא לאכול את החמץ. ולכאורה נראה, שאם החיוב הוא משום "בל יראה" ו"בל ימצא", הרי החיוב מוטל על המשכיר, שכן הוא יעבור על הלאו, ואילו אם החיוב הוא מחשש אכילה, הרי החיוב מוטל על השוכר, שכן חשש האכילה קיים לגביו.
וכן משמע גם מלשון הגמרא, הנוקטת לגבי המשכיר את הטעם " דחמירא דידיה הוא", ואילו לגבי השוכר היא כותבת " דאיסורא ברשותיה קאי". מההבדל הלשוני בין 'חמירא' לבין 'איסורא' משמע שלגבי המשכיר מדובר בדין מיוחד של חמץ, ואילו לגבי השוכר זהו איסור אכילה בעלמא, ולא דין מיוחד של חמץ.
אולם למעשה קשה מאוד לומר שבהוה אמינא הבינה הגמרא כרש"י, ובמסקנה הסיקה כתוספות. ומה עוד שהתוספות עצמם 3 הביאו את סברתו של רש"י, וכתבו ש"אין לפרש הטעם כיון דשלו הוא ואין אדם יכול לבטל אלא הוא חייב לבדוק", ואם כן הם הניחו בהוה אמינא, שיש תלות בין הבדיקה והביטול, על אף שהביטול אינו מועיל אלא לאיסור "בל יראה" ו"בל ימצא", כשיטת רש"י.
ולכן נראה להסביר, שגם לפי שיטת התוספות יש תלות בין דין הבדיקה לדין הביטול. אמנם טעם חיוב הבדיקה אינו משום הביטול, אולם מכל מקום לא יתכן שמי שאינו מחויב בביטול, ואין עליו איסור "בל יראה" ו"בל ימצא" ומצוות "תשביתו", יהיה חייב בבדיקה. אמנם זו היא מצוה נפרדת, אולם אין היא מנותקת ממצוות הביטול, ורק מי ששייך בדין הביטול שייך גם בדין הבדיקה.
------------------
מתוך הספר "שיעורי מרן הגר"א שפירא למסכת שבת ופסחים", בעריכת הרב בנימין רקובר שליט"א.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
