ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
ענה להם הרב: איחרתם! מלאכת החינוך של ילדכם, הייתה צריכה להתחיל כבר לפני שנים רבות... היא מתחילה בחינוך שעל ההורים לחנך את עצמם...
בפרשתנו אנו קוראים על המבודדים הראשונים בהיסטוריה, הלא הם משפחתו של נח, שבמשך שנה תמימה (!) נאלצו להיכנס לבידוד בתיבה, כשסביבם רק מים מלא העין.
בימים אלה, כשכולנו מתמודדים עם האתגר המיוחד של חינוך הילדים והנוער בתוך המשפחה פנימה, במציאות של בידוד/ סגר/ חינוך בבית במקום במוסדות החינוך, ננסה ללמוד משהו ממשנתו החינוכית של נח, אבי המשפחה המבודדת הראשונה בהיסטוריה.
הפרשה פותחת – "אלה תולדות נח, נח איש צדיק תמים...את האלוקים התהלך נח. ויולד נח שלושה בנים...שם את חם ואת יפת". המילה 'תולדות' מופיעה מספר פעמים בתורה, בקשר לשורת אישים, והשאלה – מה כוונתה?
וכאן אפשר להסביר שני פירושים. (א) הרמב"ן מבאר שהכוונה לצאצאי האדם שנולדו לו, וכמו שמופיע בהמשך הפרשה (י, א) "אלה תולדות בני נח", ומיד מפורטים שם צאצאיהם של בני נח, כך גם כאן המילה 'תולדות' באה כהקמה לפירוט בני נח – שם חם ויפת.
לעומתו (ב) האבן עזרא והרד"ק מבארים 'תולדות' הכוונה 'הקורות' אותו, וכמו הפסוק "מה ילד יום", וכך גם כאן מילה זו נכתבה כהקדמה לפרשה המפרטת את המבול וקורותיו של נח. (וכך גם בימינו, כשמבקשים מאדם לכתוב או לספר את תולדותיו, מתכוונים לסיפור קורות חייו).
למעשה, כל אחד מהמפרשים יכול להביא סיוע לשיטתו, הרמב"ן מסתייע בכך שכתובים כאן בהתחלה צאצאיו של נח, ואילו האבן עזרא והרד"ק שמים את הדגש על המשך הפרשה כולה, המפרטת את קורות חייו של נח.
אולם, רש"י במילותיו הספורות, צועד בעקבות המדרש ומעמיק עוד יותר את העניין. רש"י מפנה זרקור לכך, שעוד לפני שהתורה מספרת על צאצאי בני נח, היא מקדימה ומתארת את נח כאיש צדיק תמים. אם נלך בדרכו של הרמב"ן (ובאמת, ספר הזכרון מבאר שרש"י כרמב"ן) שתולדות הכוונה לצאצאי נח, אם כך למה הקדימה התורה ותיארה את דמותו של נח?
עונה רש"י (בפירושו השני) "ללמדך שעיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים". בכך צועד רש"י בעקבות דברי המדרש (בראשית רבה ל, ו) "אלה תולדות נח... (משלי יא) פרי צדיק עץ חיים, מה הן פירותיו של צדיק, מצות ומעשים טובים".
ובמילים אחרות, לכל השיטות, 'תולדות' זה מפעל החיים של האדם. יש השמים דגש על המשפחה שהוא הקים, יש השמים דגש על קורות חייו של האדם. בא רש"י ואומר, דע לך, לפני הכל, מפעל החיים המרכזי של האדם הוא מעשיו הטובים.
ועומק נוסף יש בדבר, דווקא אם אנו רוצים להעמיד צאצאים שימשיכו בעזרת ה' את דרכנו, עלינו לעשות קודם כל מעשים טובים ולהתהלך לפני האלוקים. כלומר, כשאנו באים לחנך את ילדינו, עלינו להתחיל מעצמנו, להראות דוגמא אישית, ושמרכז חיינו יהיה עבודת האלוקים והמעשים הטובים.
כידוע, התורה הטילה על ההורים את מצוות חינוך ילדיהם. אולם בימים כתקונם, נוהגים אנו לצאת ידי חובת מצווה זו, כשאנו ממנים את צוותי מוסדות החינוך כשלוחינו, וכיוון "ששלוחו של אדם כמותו", המצווה מתקיימת.
כעת, משיב ה' לידינו את קיום מצוות החינוך ולימוד התורה לילדינו, בעצמנו וללא שליחים. דווקא בתקופה זו, עלינו ללכת בדרכו של נח, ולשים במרכז את עבודת האלוקים והמעשים הטובים. במסגרת ההגבלות הבריאותיות, חשוב שנדגיש הן בסדר היום והן בשיח מול הילדים את העובדה שעבודת ה' היא מרכז החיים – תפילה, קביעת עיתים לתורה, חסד ועוד.
כך תתבשל כל המשפחה 'במיץ החיובי של התיבה', וכשישמע הקול המיוחל "צא מן התיבה, אתה ואשתך ובניך...", נצא כולנו 'חיוביים' במובן החיובי של העניין!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
