^ 1.הכותרת במקור: "הספדו של מרן מו"ר הרה"ג שלמה גורן שליט"א ראש הרבנים לא"י ב-ג' אלול, יום פטירתו של מרן אדמו"ר הרב זצוקללה"ה – בישיבה הישנה בבית הרב במעמד ראשי הישיבה", מתוך סיכומי שיעורים ושיחות של הרה"ג הרב פנחס מונדשיין שליט"א , ר"מ בישיבת 'מרכז הרב', מחבר סדרת הספרים 'שערי עיון' ודיין בבית הדין הרבני האזורי בנתניה. תודתנו נתונה לו על שהעביר את הדברים לרשותנו לזיכוי הרבים.
רואה אור לראשונה ליום כ"ד חשון ה'תשפ"א, במלאת עשרים ושש שנים לפטירתו של מו"ר הגר"ש גורן זצ"ל, ע"י מכון מחקר תורני תורת שלמה , בעריכת: הרב שי הירש.
^ 2."מרן מתכוון לשם "הצדיק" בו נהג לכנות בהזדמנויות שונות את מרן ראש הישיבה" - הערת המסכם המופיעה כאן במקור. כוונתו לתאריו של הגר"א שפירא זצ"ל כפי שנהג לכנותו הגר"ש גורן זצ"ל.
^ 3.מרן ראש הישיבה, הגה"צ רבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, נתבקש לישיבה של מעלה ביום פורים דפרזים, יד' באדר, תשמ"ב.
^ 4."'בְּכוּ בָכוֹ להולך' (ירמיהו כב', י') אמר רב יהודה: להולך בלא בנים..".
^ 5.ביום "מר ונמהר", ג' באלול ה'תרצ"ה.
^ 6."כנראה שכוונת מרן לישיבה בקרית-משה" - הערת המסכם המופיעה כאן במקור.
^ 7."מתיב רב אחא בר אמי: אש שירדה מן השמים בימי משה לא נסתלקה מעל מזבח הנחושת אלא בימי שלמה ואש שירדה בימי שלמה לא נסתלקה עד שבא מנשה וסילקה ואם איתא מעיקרא הוא דאיסתלק ליה? הוא דאמר כרבי נתן דתניא רבי נתן אומר: מזבח של שילה של נחושת היה חלול ומלא אבנים. רב נחמן בר יצחק אמר מאי לא נסתלקה? לא נסתלקה לבטלה. מאי היא? רבנן אמרי שביבא הוה משדרא , רב פפא אמר: אושפיזא הוה נקט וזימנין הכא וזימנין הכא. (זבחים סא, ע"ב) רש"י (שם, ד"ה שביבא) שביבא הוה משדרא - כשהיו מקטירין על של אבנים היו זיקים ולהבות יוצאות מאש שמים שעל מזבח הנחשת של משה שאף הוא מונח שם:
^ 8.ראה למשל: מלכים ב', ו', א' - בני הנביאים.
^ 9."וכשם שהתלמידים קרוים בנים כך הרב קרוי אב שנאמר: "ואלישע רואה והוא מצעק אבי אבי רכב ישראל ופרשיו ולא ראהו עוד" (ספרי, ואתחנן, ט').
^ 10."וַיַּפִּילוּ גּוֹרָלוֹת מִשְׁמֶרֶת לְעֻמַּת כַּקָּטֹן כַּגָּדוֹל מֵבִין עִם תַּלְמִיד" (דברי הימים א', כה', ח').
^ 11."רבי הוה דרש עשרין וארבעה עבדין 'בלע ה' ולא חמל' ורבי יוחנן דרש אשיתין. ורבי יוחנן יתיר על רבי? אלא על ידי דרבי הוה סמיך לחרבן בית מקדשא הוה תמן סבין נהירין והוה דרש ואינין בכין ומשתתקין וקיימין לון...".
^ 12."...למוצאי שבת פגע בו רבי עקיבא מן קיסרי ללוד היה מכה בבשרו עד שדמו שותת לארץ פתח עליו בשורה ואמר (מלכים ב ב, יב) אבי אבי רכב ישראל ופרשיו הרבה מעות יש לי ואין לי שולחני להרצותן".
^ 13.תוס' שם (ד"ה "היה") כתבו: "ומשום 'שרט לנפש' (ויקרא י"ט) ליכא, דמשום תורה קעביד, כדאמר: 'הרבה מעות יש לי ואין לי שולחני להרצותן'".
^ 14.ככל הנראה כוונתו לספר שיטתי שמאפשר את לימוד שיטתו העצמית של הראי"ה קוק.
ספרי האמונה של הראי"ה שראו אור בחייו הינם (לפי סדר יציאתם): אדר היקר, עקבי הצאן, ראש מילין, אורות (במהדורתו הראשונה), ואורות התשובה.
^ 15.ראה יומן הרב הנזיר – הרב דוד כהן, עמ' 194, נזר-דוד ודברי שיר, ירושלים, תשע"ט.
^ 16.על השתלשלות העניינים ראה בהרחבה בספר: חוג הראי"ה, שיעורי הרב הנזיר, רבינו דוד כהן זיע"א מכתב יד קדשו על אורות הקודש למרן הראי"ה קוק זצ"ל, חכמת הקודש סדרים א-ב, מבוא, מאת הרב הראל כהן, עמ' 85-88, הוצאת אריאל, ירושלים, תשע"ח.
^ 17.ייתכן שגם כאן כוונתו, ל'פנקסים' (בלשון הרצי"ה) או 'קבצים' (בלשון הרב הנזיר), שלא ראו אור בחיי הראי"ה כמות שהם ללא עריכה נוספת.
^ 18."אמר רבי" האי דמחדדנא מחבראי דחזיתיה לרבי מאיר מאחוריה ואילו חזיתיה מקמיה הוה מחדדנא טפי דכתיב (ישעיהו ל, כ): 'והיו עיניך רואות את מוריך'".
^ 19.וכך סיפר הגר"ש גורן בהספדו לרבנו הרצי"ה בעת מסע ההלוויה: "הוא אמר לי פעם: הישיבה שלנו אינה רק ישיבה, זוהי תנועה, זה ציבור, זה עם שלם שנושא איתו את החזון של אבי הרב זצ"ל!" (ההספד נדפס בחוברת: רבנו זצ"ל, קובץ הספדים על מורנו ורבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל ראש ישיבת 'מרכז-הרב'. עורך הרב אלישע אבינר, בהוצאת "המרכז לתרבות ישראלית", ירושלים, תשמ"ב. תקציר ההספד מופיע גם בחוברת, "לתשובת השנה" – חוברת זכרון ועיון במשנתו של הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל במלאת שנה לעליתו לגנזי מרומים, עמ' 5, בהוצאת אולפנת צבי"ה ירושלים, תשמ"ג.
^ 20.הדברים נאמרו לקראת סיומו של מבצע שלום הגליל (מלחמת לבנון הראשונה).