ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עיונים בעניני חנוכה
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
שלום הרב, האם במניין שמתקיים באופן קבוע ברחוב בתקופת הקורונה ניתן להדליק נרות בברכה בין מנחה לערבית (כאשר הדבר מתאפשר מבחינה טכנית)? האם יש הבדל בין מניין שיש לו מקום תפילה מסודר (כגון סככה וכדומה) למקום פתוח לגמרי?
תשובה
בגמרא לא הוזכרה הדלקת נרות בבית הכנסת, ואף לא בדברי הרי"ף או הרמב"ם. בתשובות הגאונים (תשובות הגאונים החדשות, עמנואל (אופק), סימן קע"ז) מוזכר מנהג להדליק נרות בבית הכנסת, אך לא נראה שזו תקנה של הגאונים אלא תיאור מנהג בלבד, ללא הסבר. יש ראשונים שהזכירו מנהג זה והתנגדו לו (שיבולי הלקט ענין חנוכה, סימן קפ"ה).
עם זאת, ראשונים רבים ציינו את המנהג להדליק בבית הכנסת בברכה כמנהג מקובל, וכך נפסק להלכה בשולחן ערוך (תרע"א, ז), ואף אנחנו נוהגים למעשה להדליק ולברך בבית הכנסת.
טעם ההדלקה בבית הכנסת
מהו טעם ההדלקה בבית הכנסת? הטעם המרכזי המובא בראשונים להדלקה זו הוא משום פרסומי ניסא. כך לדוגמה כותב המאירי (שם):
וזה שנהגו להדליקה בבית הכנסת, עיקר הענין משום פרסומי ניסא, ולא לכונה אחרת.
הסבר נוסף, המהווה מעין הרחבה להסבר הראשון, הוא שרצו לדמות הדלקה זו לנס שהתרחש בבית המקדש ובאופן זה לפרסם את הנס. וכך כותב ספר המנהיג (הלכות חנוכה, סימן קמ"ח, עמ’ תקלא):
ויראה לי דאין חיובא בבית הכנסת להדליק נר חנוכה כי אם בבית שאדם דר בו… אלא נהגו כך שהנס בא במקדש, בית עולמים, ועושים כמו כן במקדש מעט בגולה לפרסם הנס שכולם מתקבצים בו.
טעם שלישי כתב הארחות חיים (ח"א, חנוכה, יז; וכן בכלבו, סימן מ"ד), והוא שההדלקה בבית הכנסת נועדה להוציא ידי חובה את מי שאינו בקי בהדלקה (אם כי לדעת רוב הראשונים גם מי שלא בקי לא יוצא ידי חובה בהדלקה זו).
נפקא מינות
יש נפקא מינות רבות בין הטעמים. לדוגמה: אם הטעם הוא פרסומי ניסא ציבורי, ייתכן שלא תיקנו להדליק אלא בנוכחות ציבור, דהיינו עשרה אנשים (וכן דעת היעב"ץ, מור וקציעה תרע"א). אולם אם ההדלקה נועדה לדמות את הדלקת המנורה במקדש או להוציא ידי חובה את מי שאינו יודע להדליק, ייתכן שניתן להדליק גם אם אין עשרה, כי סוף סוף יש "בית כנסת" ויש אנשים הזקוקים לכך שיוציאו אותם ידי חובה (וכן העלה למעשה הביאור הלכה (ד"ה ויש), שאם אין אפשרות לקבץ עשרה אפשר להדליק גם ללא עשרה).
נפקא מינה נוספת היא מקום הנחת הנרות בבית הכנסת. אם ההדלקה נועדה להוציא ידי חובה את מי שלא מדליק בעצמו, מסתבר שצריך להדליק את הנרות כמו בבית, כלומר בסמוך לפתח (וכן כתב הכלבו שם). אם ההדלקה נועדה בעיקר לשם פרסומי ניסא, מסתבר שההדלקה צריכה להיות במקום הכי בולט בבית הכנסת, כגון ליד ארון הקודש (שו"ת מהר"ם מרוטנבורג, פראג, סימן ס"ו). אם ההדלקה נועדה לדמות את הדלקת המנורה במקדש, מסתבר שכשם המנורה הייתה בצד דרום, כך גם נרות חנוכה צריכים להיות בדרום, וכך כתבו רבים (ספר המנהגים (טירנא), חנוכה; דרכי משה שם; תרומת הדשן, סימן ק"ד, טור תרע"א, בשם הסמ"ק), וכך כותב השולחן ערוך (תרע"א, ז), וזהו המנהג המקובל ברוב המקומות.
הדלקה באירועים ציבוריים
כדי להכריע בשאלה אם להדליק במנייני רחוב, עלינו לבחון אם בהדלקה זו מתקיימים הטעמים השונים. באופן פשוט, אם ההדלקה נועדה לדמות את הדלקת המנורה במקדש הרי שהדלקה זו אפשרית רק בבית הכנסת. אם המטרה היא להוציא ידי חובה את מי שאינו מדליק, מסתבר שיש צורך במבנה ואולי אף בזיקה אל המבנה, אולם ייתכן שאפשר לצאת ידי חובה באופן זה (עיין בהרחבה בספרי, הלכה ממקורה – חנוכה, עמ’ 155 והלאה). אם ההדלקה נועדה בעיקר לשם פרסומי ניסא, ייתכן שגם במניין קבוע ניתן להדליק.
מקרה דומה שבו מתקיים רק הטעם של פרסומי ניסא הוא הדלקה באירועים ציבוריים. פוסקים רבים סוברים שהטעם העיקרי להדלקה בבית הכנסת הוא הדמיון להדלקת המנורה (שזהו הטעם שהובא בשולחן ערוך להלכה), ולכן ניתן להדליק בברכה דווקא בבית הכנסת ולא במקומות ציבוריים אחרים.[1]
אולם פוסקים אחרים מתירים להדליק בברכה באירועים ציבוריים, משום שלדעתם היסוד העיקרי שעליו מושתתת ההדלקה בבית הכנסת, הוא "פרסום הנס" (כך נוהגים בחסידות חב"ד). אך גם הפוסקים שכתבו שהמדליק בברכה באירוע ציבורי יש לו על מה לסמוך, כתבו זאת דווקא בתנאים מסוימים, כגון שמדובר במקום המיועד לרבים ולא בהתכנסות חד פעמית (שו"ת אז נדברו, ח"ו, סימן ע"ה), או שהתפללו שם ערבית (שו"ת יביע אומר, ח"ז, או"ח, סימן נ"ז אות ו; הרב מרדכי אליהו, הובא במקראי קודש (הררי), י’, הערה כג).
הדלקה במנייני רחוב
האם ניתן לדמות בין המקרים? מחד, ייתכן שכיוון שמדובר בהתכנסות קבועה במקום מסוים המיועד לרבים, ובפרט אם יש סככה וכדומה שתחתיה מתפללים, ניתן יהיה להדליק באותו מקום. באופן זה ייתכן שיש אפילו יתרון למציאות הקורונה, כיוון שהמתפללים מתכנסים במקום זה במשך הרבה יותר משלושים יום, ויש בכך קביעות.[2] יתרון נוסף הוא שלדעת הגרי"ד סולובייצ’יק (נפש הרב עמ’ רכא), הדלקה בבית הכנסת אפשרית משום שהציבור שמתאסף להתפלל מוגדר "ציבור", והגדרה זו קיימת בין מנחה לערבית (זאת בניגוד לאנשים שהתכנסו לשם אירוע כלשהו, שאינם מוגדרים "ציבור" כי אין תפילה שמצרפת אותם ליחידה אחת). במקרה שלנו, ההתכנסות היא לשם תפילה, והיא טובה מאירועים שבהם ההתכנסות איננה לשם תפילה (למרות שייתכן גם שם, שאם מתפללים הרי זו התכנסות לשם תפילה).
מאידך, יש חיסרון במנייני הרחוב. גם הפוסקים שהתירו להדליק בברכה באירועים ציבוריים הסתמכו על כך שמן הסתם בכל אירוע ציבורי גדול יש לפחות אדם אחד שלא ידליק בעצמו, ושההדלקה נעשית בתוך מבנה. טעמים אלו לא שייכים במנייני רחוב, שבהם מן הסתם כל המשתתפים במניין ידליקו נרות בעצמם בביתם (ועובר ושב שרק רואה את הנרות, בוודאי לא יוצא בהם ידי חובה), וההדלקה נעשית בשטח פתוח. ועוד יש להוסיף, שפעמים רבות במנייני רחוב גם הטעם של פרסומי ניסא לא מתקיים, כיוון שאנשים לא נשארים במקום ההדלקה בין מנחה לערבית ולא אחרי ערבית, ובנוסף, מבחינה טכנית פעמים רבות הדלקה במנייני רחוב דורשת התארגנות נוספת (מציאת בלי רוח, אקווריום וכדומה).
הלכה למעשה
לכן, למעשה נראה שיש לנהוג באופן הבא:
אם המניין מתקיים בפתח בניין, רצוי שאחד מדיירי הבניין ידליק בברכה בפתח הבניין את הנרות שלו (גם אם בדרך כלל הוא לא נוהג כך אלא מדליק בחלון או בפתח הבית), וכך תתקיים גם ההדלקה הציבורית.
אם אין בניין סמוך, אבל המניין מתקיים במקום קבוע ומסודר תחת סככה, ויש אנשים שנשארים במקום בין מנחה לערבית ומעט אחרי ערבית, יש מקום להדליק בברכה (אך גם במקרה זה עדיף להדליק בלי ברכה).
אם המניין מתקיים בשטח פתוח לחלוטין, לא ידליקו בו נרות (ואם רוצים ניתן להדליק בלי ברכה).
[1] הגרש"ז אויערבך, הובא בשו"ת אז נדברו, ח"ו, סימן ע"ה; הרב ואזנר, מצוות נר איש וביתו, פרק ב’, הערה מב; שו"ת מנחת יצחק, ח"ו, סימן ס"ה אות ג; שו"ת ציץ אליעזר, חט"ו, סימן ל’, ועוד פוסקים רבים.
[2]עיין בכך בדברי מו"ר הרב ליכטנשטיין זצ"ל, הדלקת נרות חנוכה לחיילים ולמטיילים, עלון שבות 84, ובמנחת אביב עמ’ 585
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









