ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עיונים בעניני חנוכה
שלום הרב, אני נמצא בבידוד בחדר ללא חלון הפונה לרשות הרבים. האם אני יכול להדליק נרות בחדרי, כך שבעצם רק אני אראה את הנרות?
תשובה
כדי להשיב על שאלה זו עלינו לברר האם פרסום הנס הוא חלק מההגדרה הבסיסית של המצווה, ובלעדיו לא ניתן לקיים את המצווה, או שמא הוא רק תוספת (חשובה מאוד כמובן) למצווה, בעוד עיקר המצווה הוא עצם ההדלקה.
הדלקה מאוחרת
ננסה לברר שאלה זו דרך סוגיה העוסקת בזמן ההדלקה. הגמרא (שבת כא ע"ב) אומרת:
מצוותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק.
כלומר, זמן מצוות נר חנוכה הוא "משתשקע חמה" ועד "שתכלה רגל מן השוק", דהיינו כחצי שעה. הראשונים דנו האם מי שלא הדליק בפרק הזמן הזה יכול להדליק מאוחר יותר. הרמב"ם (חנוכה פ"ד ה"ה) פוסק שלא ניתן להדליק לאחר זמן זה, אולם ראשונים אחרים חולקים על כך וסוברים שניתן להדליק מאוחר יותר מטעמים שונים (עיינו בספרי חנוכה – הלכה ממקורה, עמ’ 92 ואילך):
ייתכן שהביטוי "משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק" מגדיר את משך הזמן שהנרות צריכים לדלוק (חצי שעה), אולם אין הגבלה לזמן שבו אפשר להדליק במהלך הלילה (תוספות, רא"ש).
ייתכן שהזמן שכתוב בברייתא הוא רק הזמן לכתחילה, ובדיעבד ניתן להדליק כל הלילה (רשב"א).
ייתכן שההגבלה על זמן ההדלקה היא דווקא כאשר מדליקים בחוץ, אך אם מדליקים בפנים ויש פרסום הנס לבני הבית – ניתן להדליק גם מאוחר יותר (ר"י).
עוד ייתכן שכיום אנשים נמצאים ברחובות עד שעה מאוחרת יותר, ולכן הזמן שבו "תכלה רגל מן השוק" מאוחר יותר.
נשים לב להבדלים בין הסיבות: לפי שתי הסיבות הראשונות, הדלקה לאחר חצי שעה היא הדלקה בדיעבד, אולם היא אפשרית במשך כל הלילה, על אף שלא יהיה מי שייראה את הנרות. לפי שתי הסיבות האחרונות, הדלקה לאחר חצי שעה אפשרית לכתחילה (כיוון שעדיין יש בזמן זה פרסומי ניסא), אולם היא אפשרית רק כאשר יש פרסומי ניסא (לבני הבית או לבני רשות הרבים).
האם צריך שבני הבית יהיו ערים?
להלכה, השולחן ערוך (תרע"ב, ב) פוסק שלכתחילה יש להדליק בזמן (דהיינו בשקיעה או בצאת הכוכבים, ולכל הפחות בזמן שאנשים עדיין מסתובבים ברחובות), אולם בדיעבד ניתן לסמוך על שיטת התוספות והרא"ש ולהדליק כל הלילה, עד עלות השחר (סיבה א’). מכאן נראה שניתן להדליק גם אם אין אנשים ערים בבית או ברחוב בשעת ההדלקה.
לעומתו, הרמ"א (שם) פוסק מעיקר הדין כדעת ר"י, שהסיבה שניתן להדליק מאוחר היא שכאשר מדליקים בפנים יש פרסומי ניסא לבני הבית לא חייבים להקפיד להדליק לפני שתכלה רגל מן השוק. מכאן נראה שאם אין אנשים ערים בבית או בחוץ, אין להדליק נרות (בברכה).
הדלקת נרות בבידוד
לאור האמור עד כה נראה שמי שמדליק בשעה מאוחרת שבה אין אנשים ברחוב ואין אנשים ערים בבית, או במציאות של חולה קורונה שנמצא בבידוד ומדליק לבדו ואין אנשים רואים אותו – דינו תלוי בהבדל שבין השולחן ערוך והרמ"א. השולחן ערוך הסתמך על סיבה א’, שבדיעבד זמן ההדלקה הוא כל הלילה, ולא הגביל זאת בכך שיהיה פרסומי ניסא בזמן ההדלקה.
לכן לשיטתו ניתן בדיעבד להדליק בברכה כל הלילה, אפילו אם בני הבית ישנים. אם כך, לכתחילה יש להדליק בזמן (שקיעה או צאת הכוכבים, בהתאם למנהג של כל אחד), ואם לא יכול להדליק בזמן ידאג להדליק בזמן שעדיין יש אנשים ברחוב או אנשים ערים בבית, ואם אין אפשרות כזו – יכול להדליק בברכה גם אם הוא היחיד שייראה את הנרות. וכך פוסק הרב עובדיה יוסף (חזון עובדיה חנוכה, עמ’ סד-סו), שנוכחות בני הבית היא הידור בלבד, ואפשר מעיקר הדין לברך גם כשכל בני הבית ישנים.
אולם על פי העולה מדברי הרמ"א, הסיבה שניתן להדליק בשעות מאוחרות, כשאין מי שנמצא ברחוב, היא שההדלקה בשעות אלה מיועדת לבני הבית (סיבה ג’). לכן, אם יש מבני ביתו ערים – ידליק בברכה, ואם לאו ידליק בלי ברכה, וכך פוסקים המשנה ברורה (ס"ק יא) ומרן הרב קוק זצ"ל (בשירו על הלכות חנוכה, הובא בספרי הלכה ממקורה – חנוכה, בתוספת ביאור, עמ’ 349).
אולם פוסקים אשכנזים רבים חולקים על המשנה ברורה. הרב פיינשטיין (שו"ת אגרות משה, או"ח, ח"ד, סימן ק"ה אות ז) מסביר שפרסום הנס איננו חלק מהגדרת המצווה. הגדרת המצווה היא להדליק נר חנוכה, וישנו דין נוסף שההדלקה תהיה באופן שיש בו פרסום. לכן גם אם אין אפשרות לפרסם לאחרים (כי כולם ישנים, או שהוא נמצא במקום מבודד) אפשר להדליק כל הלילה ולברך (והוא מדמה זאת למגילה, שלכתחילה צריך לקרוא בעשרה בגלל פרסום הנס, אבל אם אין, קוראים גם ביחיד).
יש להוסיף על כך, שייתכן שפרסום הנס הוא גם עבור עצמו, ולכן גם אם אין אנשים ערים בבית יכול להדליק נרות בברכה, וכן כתב המשנה ברורה בשער הציון (שם) בשם החמד משה, שאין תנאי שמחייב שתהיה נוכחות של אנשים נוספים מלבד המדליק בזמן ההדלקה, שהרי גם אדם שנמצא במקום מבודד מדליק בברכה, ומוכח שבשעת הצורך די בפרסומי ניסא למדליק עצמו. וכן דעת הרב ואזנר (קובץ מבית לוי ח"י עמ’ ב) והגרשז"א (הובא שם בחזון עובדיה עמ’ סה, ובשלמי מועד עמ’ ריח). לכן, אמנם לכתחילה טוב שיהיה מישהו ער מבני הבית, אולם יש סיבות טובות למי שמדליק ומברך למרות שכולם ישנים.
זאת ועוד: הצורך בכך שבני הבית יהיו ערים נאמר רק לגבי מי שמדליק מאוחר. מי שמדליק בזמן, בוודאי צריך להדליק בברכה אפילו אם הוא לבד, כיוון שזוהי עיקר התקנה ויש בכך פרסום הנס לעצמו (שו"ת אגרות משה שם; הגרש"ז אויערבך, מבקשי תורה תשנ"ו, עמ’ טז אות י; הרב אלישיב, שבות יצחק, חנוכה פ"ד, עמ’ פח).
הלכה למעשה
לאור האמור, מי שנמצא בבידוד בחדר ללא חלון לרשות הרבים יכול להדליק נרות בברכה, גם אם אף אחד מלבדו לא יראה את הנרות, בין אם הוא מדליק בזמן ובין אם הוא מדליק מאוחר. אך לכתחילה טוב שידליק בזמן, וכך יצא ידי כל הדעות. כמובן, שיש להעדיף לשים את הנרות בחלון או במקום שבני הבית יראו את הנרות, וכך מרוויחים גם את פרסום הנס לאחרים.
אם בני הבית מדליקים עבורו – יוצא ידי חובה ואיננו צריך להדליק נרות (על אף שהוא בחדר נפרד, הרי סוף סוף זהו ביתו, וגם יוצא לעתים לשירותים וכו’). אולם למנהג האשכנזים בכל זאת רצוי שהוא ידליק בעצמו בחדרו.
אם ממילא יוצא לעתים לשירותים וכדומה, יכול לבקש מבני הבית להסתגר בחדר מסוים או בחוץ לכמה דקות, ולהדליק בפתח הבית (במקום שבו מותר לו להיות על פי הנחיות משרד הבריאות), והם יכולים לשמוע אותו (ואם מי שנמצא בבידוד הוא אב המשפחה והוא מדליק חנוכייה אחת עבור כולם, הרי שהם יכולים לשמוע אותו מרחוק ולצאת בכך, ואף אם לא שמעו את הברכות יצאו בהדלקתו).
כאשר אנחנו מדליקים נרות בחנוכה, צריכים אנו לחשוב כיצד מאירים גם לאחרים. אור החנוכיה מאיר לכלל ישראל, וככל שנדאג לכך שהאור יאיר לכל אדם מישראל, כך ישרה אור ה’ על כל אחד ואחד מאתנו באופן מלא. צריכים תמיד לזכור: גם מי שנמצא בבידוד – לא נמצא לבד. כמובן, שה’ נמצא אתו, אולם, מצווה גדולה לחשוב ולזכור את הנמצאים בבידוד או אנשים אחרים הנמצאים לבד – להתקשר אליהם, לשמח אותם ולזכות יחדיו באור הנפלא הבוקע מנרות החנוכה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
