ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
ישנן הקבלות רבות בין פסח לוט ופסח מצרים, ולא נתעכב עליהן כעת, אולם, ננסה לראות כמה נקודות משותפות.
אצל לוט ישנו ציווי לא להביט לאחור. אצל עם ישראל ישנו ציווי עתידי לא לשוב מצרימה. מהי משמעות הציווי?
בשני המקרים ישנם רשעים וצדיקים מעורבים. בשני המקרים, כנראה שהעם אף ספג מעט מן התרבות המצרית (לפי חז"ל היה במ"ט שערי טומאה. ובמדרש "ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה זרה" ועל פי יחזקאל כ') ובוודאי שלוט ספג מעט מתרבות סדום. בכדי להינצל צריך לקבל החלטה: היכן אתה נמצא? בכדי להינצל צריך לקבל החלטה ברורה של התנתקות מן הרוע, התנתקות מן הרשע, והתכנסות פנימית.
לכן, בשני המקרים ישנה כניסה אל הבית, הסתגרות בתוך הבית. בשני המקרים בסופו של דבר צריך לצאת מן המקום "קומו צאו", בשני המקרים אסור להסתכל אחורה או לחזור למצרים – צריך ניתוק מוחלט. רק ניתוק מוחלט יביא להצלה.
כך למשל במכילתא דרבי ישמעאל בא – מסכתא דפסחא פרשה ה:
אמר להם משכו ידיכם מע"ז והדבקו במצות…
בכדי להינצל, עם ישראל השרוי בעבודה זרה צריך למשוך עצמו מעבודה זרה. לקבל החלטות. להתנתק מן התרבות המצרית. רק החלטה שכזו תביא לגאולה, תביא לישועה.
דבר זה מקבל חיזוק בהקבלה נוספת שבין פסח לוט לפסח מצרים: בשני המקרים יש לעשות מעשה המסכן את האדם, אך מראה שהוא לא מקבל את כללי המקום: לוט מסתכן בהכנסת אורחים, ובכך מראה על התנתקותו מסדום; עם ישראל שוחט כבש – אלהי מצרים – ובכך מראה על התנתקותו ממצרים!
לא היה קל ללוט להתנתק "ויתמהמה". אשתו לא הצליחה להתנתק והביטה מאחוריה. לכן הפכה לנציב מלח.
עם ישראל הצליח להתנתק "ולא יכלו להתמהמה" ולכן ניצלו! (ואולי גם הם רצו להתמהמה, אך הקב"ה סייע בידם, כך שהמצרים גירשו אותם ולא נתנו להם להתמהמה).
חז"ל במדרש יפה דרשו, שלמרות העבודה זרה שהיתה גם בעם ישראל, הקב"ה כביכול התעלם ממנה, והציל את העם:
רבנן אמרי: קול דודי הנה זה בא זה משה, בשעה שבא ואמר לישראל בחדש הזה אתם נגאלין אמרו לו משה רבינו היאך אנו נגאלין וכל מצרים מטונפת מעבודת כוכבים שלנו, אמר להם הואיל והוא חפץ בגאולתכם אינו מביט בעבודת כוכבים שלכם אלא מדלג על ההרים…
ומסתבר, שלמרות שהיתה קיימת עבודה זרה, הרצון להתנתק הביא גם את הדוד לדלג על עבודת כוכבים שהיתה, ולגאול את עם ישראל.
בשני המקרים – בפסח לוט ופסח מצרים – יש לאכול מצה. כפי שנבאר בחוברת זו, המצה מבטאת את העצמיות, הפנימיות. הניתוק מתרבות אחרת. כדי להינצל – צריך להגיע לעצמיות שלנו, להתנתק מתרבות בעייתית.
זהו השיא המציל: המצה! רק הניתוק, קבלת ההחלטה שאנחנו לא נהיה כאנשי סדום, ולא נהיה כמצרים, היא זו שהביאה להצלה.
בסוף הלילה, בפיוט "אומץ גבורתך"[1] אנו מזכירים את פסח לוט, נזכרים בהקבלה לפסח מצרים, ובכך מבינים את הצורך שלנו להתנתק מקלקולים, להתנתק מפגמים רעים שבתוכנו; לקבל החלטה שאנו עבדי ה', ולא משועבדים לשום דבר אחר!
זוֹעֲמוּ סְדוֹמִים וְלֹהֲטוּ בָּאֵשׁ בַּפֶּסַח.
חֻלַּץ לוֹט מֵהֶם וּמַצּוֹת אָפָה בְּקֵץ פֶּסַח.
[1] הפיוט אומץ גבורתך נכתב על ידי רבי אלעזר הקליר (רבי אלעזר בירבי קליר, כפי שהיה חותם תמיד) הוא מגדולי הפייטנים שהיו לעם ישראל. לא ברור מתי בדיוק חי, והיו כאלה שאף ייחסו אותו לתקופת התנאים. כיום יודעים אנו שהוא כנראה בן המאה השישית והשביעית למניינם, סמוך לתקופתו של יניי (ואולי אף היה תלמידו של יניי – עיינו אגרות שד"ל, א', עמ' 464).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








