
- בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- סוכות
מעמד הקהל וניסוך המים
כתבות בנושא מעמד הקהל וניסוך המים

הלכות מנגל ביום טוב
האם מותר לעשות מנגל ביום טוב? אם כן, מהם התנאים לכך? האם מותר לנפנף על הגחלים ומה בדבר מנגל המופעל על גז?

הלכות עירוב תבשילין
המקור לדין, זמן העירוב, במה צריך לערב, גודל התבשיל וכיצד יש לבצע את העירוב בפועל. הרב בנימין במברגר מבאר את הלכות עירוב תבשילין בצורה מקיפה.

סוכות באתר ישיבה
סוכה, ארבעת המינים וכל ההכנות לחג הסוכות, עכשיו בדף המיוחד לסוכות.

כללים לבחירת לולב והדסים
הכולל בגבעת אסף בכללים כיצד לבחור לולב והדסים. מהם הדברים הפוסלים בלולב, דיני נחלקה התיומת, קורא, עקום, עלים פרודים. הדסים משולשים, גודל ההדס ורוב משולש.
שיעורים בנושא מעמד הקהל וניסוך המים

מצוות הקהל ואחדות העם
לקראת הבחירות המתקרבות עלינו להיזכר בחג הסוכות כי "ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת" , גדולה מזאת, השנה זכינו למצוות הקהל שעניינה איחוד עם ישראל כולו סביב ערכי התורה , גם בימינו, כאשר מצוות הקהל אינה מתקיימת כתקנה, יש חשיבות גדולה לקיום זכר לאותו מעמד כחלק מדרישת ציון , מאז האדר"ת והרב קוק, גדולי ישראל טרחו כדי לקיים מעמד הקהל מכובד וממלכתי ככל האפשר.

המסר לחינוך הילדים שכולנו חייבים לקחת ממצוות "הקהל"
בחג הסוכות השנה אנו נזכרים במצווה מיוחדת שהייתה קיימת בזמן בית המקדש, מצוות "הקהל". הגברים, הנשים והטף עלו כולם לבית המקדש ושמעו את התורה מפי המלך. ודאי שהגברים והנשים שהבינו את דברי התורה לקחו מסר גדול מהמעמד הזה, אך מדוע יש להביא את הטף? איזה רווח יוצא מהבאת הילדים הקטנים? הרב חיים שרייבר בסרטון חדש מנגיש לנו מסר לחינוך הילדים ממצווה שכמעט ונשכחה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.





