ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- שבת ומועדים
- סוכות
- ארבעת המינים והלכותיהם
ב. כללי קניית לולב: 1. לולב שעליו נפרדו ופונים כלפי מטה פסול. לדעת הרמ"א מצווה מן המובחר לקחת לולב שעליו דבוקים לגמרי.
2. לדעת השו"ע יש הידור שהעלה המרכזי לא יהיה פתוח כלל.
3. לולב עקום כמגל פסול. עקום קצת כשר, אולם יש הידור בלולב שאינו עקום כלל.
ג. כללי קניית הדס: 1. הדס משולש. שלשה עלים שיוצאים באותו קו גובה.
2. שלשה טפחים. לכתחילה צריך שהעלים יהיו משולשים לאורך שלשה טפחים לפחות. המדידה מתחילה מחיבור העלה התחתון ועד סוף הענף.
א. שאלת רב
הקדמה: מטבע הדברים במסגרת ההלכה שבועית לא ניתן להקיף את כל הפרטים בהלכות ארבעת המינים, לכן נביא להלן את הכללים הבסיסיים ביותר בהם ניתן להיעזר על מנת לקנות לולב והדסים כשרים ומהודרים.
הכלל החשוב ביותר הוא- שאלת רב. ברוב שווקי ארבעת המינים נמצאים רבנים משיבים המכירים את הלכות ארבעת המינים, ראוי ורצוי לשאול אותם גם לגבי כשרות ארבעת המינים וגם לגבי רמת ההידור.
כיצד קונים לולב?
א. עלים צמודים או פרודים?- לולב שעליו נפרדו מן השדרה מאד, עד שהעלים פונים כלפי מטה, פסול. אם נפרדו העלים וכולם פונים כלפי מעלה, הלולב כשר.
ונחלקו האחרונים האם לכתחילה יש לקחת דווקא לולב שהעלים דבוקים ולא נפרדו כלל, או שאין בזה העדפה וכל זמן שכל העלים פונים כלפי מעלה הלולב כשר ומהודר. לדעת הרמ"א למצוה מן המובחר יש ליטול לולב שעליו דבוקים והוא המהודר ביותר, וכך פסק המשנה ברורה.
ב. נחלקה התיומת- כידוע כל עלה בלולב הוא כפול ומורכב משני חלקים מחוברים. בגמ' למדנו שלולב שנחלקה בו התיומת פסול, אלא שנחלקו הראשונים בביאור המציאות של חלוקת התיומת.
למעשה לדעת השו"ע ע"מ שהלולב יפסל צריך שברוב עלי הלולב יפרדו שני החלקים המרכיבים כל עלה. לדעת רמ"א אם נחלק העלה המרכזי עד לחיבור לשדרה של הלולב, הלולב פסול. ולשיטתו לכתחילה יש להדר ויטול לולב שלא נחלק העלה האמצעי בכלל.
ג. קורא- בחלק מן הלולבים העלים מכוסים בעטיפה חומה (הגדלה עם הלולב), נחלקו הפוסקים האם יש עדיפות בלולב בו העלים מכוסים בקורא, או להיפך יש עדיפות ללולב שאינו מכוסה בקורא.
ד. שדרה ישרה- לולב ששדרו עקום לצדדים או לפנים פסול, שיעור הכיפוף הוא כשיהיה כפוף כמגל, אם הלולב כפוף מעט, כשר. אם השדרה עקומה לאחור (כלומר כאשר גב הלולב פונה כלפי הנוטל, הלולב עקום לכיוונו) הלולב כשר לפי שזוהי דרך גדילתו. למרות זאת כתב החיד"א שלכתחילה יש להזהר שלא יהיה עקום כלל.
כיצד קונים הדס?
א. הדס משולש- ידוע ומפורסם שעל ההדס להיות משולש. מהו משולש? בשאלה זו נחלקו הראשונים, לדעת רש"י צריך שיצאו שלשה עלים מאותה נקודה שלש פעמים באותו קו גובה. לרוב הראשונים מספיק שיצאו שלשה עלים באותו קו גובה ולא מאותה נקודה.
למעשה לפי הרבה פוסקים ההדס נחשב למשולש אפילו אם העלים לא יוצאים בדיוק מאותו גובה, אלא אחד גבוה מעט מחבירו, כגון שהחלק התחתון בחיבור של עלה אחד מקביל בגובה לחלק העליון בחיבור של העלה השני.
ב. גודל ההדס- הגודל המינימלי להדס הוא שלשה טפחים. לכתחילה צריך שכל שלשת הטפחים יהיו משולשים, אולם בדיעבד אין שיעור זה מעכב ומספיק שיהיה הרוב משולש, לדעת רוב האחרונים, אפילו רוב כל שהוא ויש אומרים שצריך רוב ניכר (שני טפחים).
את הגובה בו העלים משולשים, מודדים מחיבור העלה התחתון ביותר עד קצה הענף ולא עד קצה העלים.
ג. רוב משולש- על מנת לברר שרוב ההדס משולש יש לבדוק שני דברים. הראשון שרוב העלים היוצאים מן הענף משולשים. השני שרוב שטח הענף מכוסה ע"י עלים משולשים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
