ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- הלכות חנוכה
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
תשובה
שאלה זו משמעותית בכל שנה לכל אדם שהולך להתארח בבית מלון בחנוכה, ומשמעותית השנה בעיקר לחולי קורונה הנמצאים במלון .
נזק כתוצאה מנרות חנוכה
כידוע, דיני חנוכה לא נמצאים במשנה (עיין על כך בספרי, חנוכה – הלכה ממקורה, עמ' 359). למרות זאת, חנוכה הוזכרה שבע פעמים במשניות (ועוד פעם אחת הוזכרו החשמונאים במסכת מידות א', ה). אחת ההופעות של חנוכה במשנה היא בנושא שלנו, במסכת בבא קמא (פ"ו מ"ו(:
גמל שהיה טעון פשתן ועבר ברשות הרבים, ונכנס פשתנו לתוך החנות ודלקו בנרו של חנוני והדליק את הבירה – בעל הגמל חייב. הניח חנוני נרו מבחוץ – החנוני חייב. רבי יהודה אומר בנר חנוכה – פטור.
כלומר, אם גמל נושא פשתן נכנס לחנות וכתוצאה מכך הדליק הנר את הפשתן ואת החנות, הרי שבעל הגמל חייב. אך אם הנר היה מחוץ לחנות – החנווני חייב, שהרי הוא לא היה אמור להניח נר מחוץ לחנות. רבי יהודה אומר, שאם היה זה נר חנוכה, החנווני פטור. מדוע לפי רבי יהודה החנווני שהדליק נר חנוכה פטור? ניתן להבין זאת בשתי צורות:
א. כיוון שעשה לצורך מצווה, לא חייבו אותו. כך נראה בפשטות מלשון הגמרא (ב"ק ל (:"בנר חנוכה פטור – מפני שהוא רשות מצווה". לפי זה, על אף שהוא מזיק יש היתר לקיים מצוות, ולכן הוא פטור במקרה זה.
ב. ייתכן שאדם זה כלל לא מוגדר מזיק כיוון שיש מעין הסכמה חברתית שבחנוכה מדליקים נרות בפתח החנות.
לפי הבנה א', ייתכן שגם בנזק שנגרם כתוצאה מקיום מצוות אחרות – המזיק יהיה פטור. אך לפי הבנה ב', ייתכן שדווקא בחנוכה, שזו מצווה מיוחדת שכולם עסוקים בה כעת, ניתן לומר שיש הסכמה חברתית להדלקת הנר, אך לא נוכל לומר זאת ברוב המצוות האחרות.
לאן אתה רץ?
דוגמה לכך מצאנו לגבי אדם שרץ בערב שבת והזיק (בבא קמא לב: ). סתם אדם שרץ ברשות הרבים ונתקל באדם אחר והזיק לו – חייב, אולם אם מדובר בערב שבת בין השמשות הרי שהרץ פטור כיוון שרץ ברשות, כלומר "שרץ ברשות למהר לטרוח ולהכין לכבוד שבת" (רא"ש ב"ק פ"ג סימן י"א(. זוהי לכאורה דוגמה נוספת לאדם שמזיק תוך כדי קיום מצווה, ואולי ניתן ללמוד מכאן כהבנה א', אולם המרדכי (ב"ק, רמז ל"ט) כותב שדווקא במקרה זה פטור, כיוון שאין לו זמן ועוד מעט נכנסת השבת, אולם במצוות אחרות אין פטור למזיק. גם הרשב"א (ב"ק סב:) סבור שאין פטור גורף למי שמזיק כדי לקיים מצווה, אלא דווקא בנר חנוכה, כי מצווה להניחו על פתח ביתו משום פרסומי ניסא.
שיטת חכמים
להלכה נפסק כדעת חכמים החולקים על רבי יהודה וסוברים שאדם שהציב נר חנוכה מחוץ לביתו והזיק – חייב לשלם. מדוע לדעתם הוא חייב? כפי שראינו, רבי יהודה סובר שהמדליק נר בפתח החנות פטור מאחת משתי סיבות: א. ייתכן שהוא מזיק אך הוא פטור משום שזו הדלקה לצורך מצווה. ב. ייתכן שכלל אין זה נזק מפני שיש מוסכמה חברתית שניתן להדליק כך. ייתכן שחכמים חולקים על הבנה א' וסוברים שגם אדם שהזיק כדי לקיים מצווה חייב. וייתכן שחכמים חולקים על הבנה ב' וסוברים שאין מוסכמה חברתית המאפשרת להדליק ברשות הרבים, שהרי אדם יכול להדליק בתוך ביתו או על ידי שליח וכדומה, ולכן הוא חייב. לשתי ההבנות האלו תיתכן השלכה משמעותית: לפי הבנה א' מסתבר שאמנם חכמים מחייבים את מי שהזיק תוך כדי קיום מצווה, אך מלכתחילה מותר להדליק נרות באופן שיש בו חשש שיזיק. וכך עולה מלשון התוספתא (ב"ק פ"ו הכ"ח) בדעת חכמים: 'אף על פי שיש להם רשות, ובא אחר והוזק בהן, הרי זה חייב'.
אך לפי הבנה ב' מסתבר שכיוון שאין היתר להדליק בחוץ, ממילא מלכתחילה אסור להניח את הנר במקום שיש חשש שהוא יזיק. וכך עולה מלשון הרמב"ם (נזקי ממון פי"ד הי"ג) שמסביר שכותב ש"היה לו לישב ולשמור", ומשמע שהדלקת הנר שם ללא שמירה – אסורה. לפי זה ייתכן שאדם שהדליק נר באופן שיש בו חשש נזק כלל לא יוצא ידי חובת המצווה, מדין "מצווה הבאה בעבירה" )עיינו שו"ת באהלה של תורה, ח"ב, סימן צ"ו אות ח). ובמקרה של הדלקה בבית מלון מסתבר שגם אם האדם ישמור על הנרות לא תהיה בכך תועלת, מכיוון שבעל המלון מקפיד על כך ומכיוון שיש כאן סכנה אמתית כאשר מדובר על ציבור )ולא על אדם פרטי בביתו(.
הלכה למעשה
למעשה אין להדליק נרות חנוכה בחדר במלון כאשר בית המלון אוסר על כך, וייתכן שלא יוצא ידי חובה, מדין "מצווה הבאה בעבירה". ואם הדליק והזיק את המלון, יצטרך לשלם על הנזק (עיין חגי יהודה וישראל, הרב יהודה זולדן, פרק ט"ז). כיצד אם יש לנהוג למעשה?
מי שיכול לצאת מחדרו ידליק בחדר האוכל או בלובי, מתוך הנחה שאם מקומות אלו הן חלק מהמלון, הרי שלמדליק ישנה שייכות גם למקומות אלו ( למנהג הספרדים, אם יש אנשים נוספים שמדליקים – ידליק הוא ראשון, או שיצא ידי חובה בהדלקתם, וישתתף בפרוטה. ואם הנרות של המלון איננו צריך להשתתף בפרוטה(. מי שלא יכול לצאת מחדרו, כגון שהוא בבידוד וכדומה, אם אשתו או הוריו מדליקים בביתו, יבקש מהם להיות שליחים עבורו ואם הוא אשכנזי, ראוי שידליקו חנוכיה נוספת עבורו ללא ברכה). כאשר אף אחד מהפתרונות הללו לא מתקיים, יש מקום להדליק בחדר נר חשמלי (העשוי מנורת להט). ואם אין לו נרות כאלו כמספר הימים, יכול להדליק אפילו נר אחד ולברך עליו (להרחבה בפרטי הדינים בכל האפשרויות הללו עיינו בספרי חנוכה – הלכה ממקורה, עמ' 176 והלאה).
מהותו של נר חנוכה להאיר את אור ה'. לחוש באור ה' שסייע בעדנו בניצחון המכבים, המלווה אותנו בכל עת ומנתב את דרכנו במעשי חסד, בשליחות, בהפצת אור לעולם. כאשר אור זה מגיע מתוך פגיעה באחרים, הרי שפרט לכך שיש כאן כאמור בעיה הלכתית, אזי יש כאן פגיעה במהות הנר. נר שאמור להאיר ולתקן לא יכול לבוא מתוך קלקול ומתוך פגיעה באחרים. בע"ה שנזכה להאיר אור גדול ולחוש את השליחות האדירה שנתן לנו ה', להאיר את אור התורה בעמנו ובעולמנו!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.










