ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- הלכות חנוכה
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
תשובה
שאלה זו משמעותית בכל שנה לכל אדם שהולך להתארח בבית מלון בחנוכה, ומשמעותית השנה בעיקר לחולי קורונה הנמצאים במלון .
נזק כתוצאה מנרות חנוכה
כידוע, דיני חנוכה לא נמצאים במשנה (עיין על כך בספרי, חנוכה – הלכה ממקורה, עמ' 359). למרות זאת, חנוכה הוזכרה שבע פעמים במשניות (ועוד פעם אחת הוזכרו החשמונאים במסכת מידות א', ה). אחת ההופעות של חנוכה במשנה היא בנושא שלנו, במסכת בבא קמא (פ"ו מ"ו(:
גמל שהיה טעון פשתן ועבר ברשות הרבים, ונכנס פשתנו לתוך החנות ודלקו בנרו של חנוני והדליק את הבירה – בעל הגמל חייב. הניח חנוני נרו מבחוץ – החנוני חייב. רבי יהודה אומר בנר חנוכה – פטור.
כלומר, אם גמל נושא פשתן נכנס לחנות וכתוצאה מכך הדליק הנר את הפשתן ואת החנות, הרי שבעל הגמל חייב. אך אם הנר היה מחוץ לחנות – החנווני חייב, שהרי הוא לא היה אמור להניח נר מחוץ לחנות. רבי יהודה אומר, שאם היה זה נר חנוכה, החנווני פטור. מדוע לפי רבי יהודה החנווני שהדליק נר חנוכה פטור? ניתן להבין זאת בשתי צורות:
א. כיוון שעשה לצורך מצווה, לא חייבו אותו. כך נראה בפשטות מלשון הגמרא (ב"ק ל (:"בנר חנוכה פטור – מפני שהוא רשות מצווה". לפי זה, על אף שהוא מזיק יש היתר לקיים מצוות, ולכן הוא פטור במקרה זה.
ב. ייתכן שאדם זה כלל לא מוגדר מזיק כיוון שיש מעין הסכמה חברתית שבחנוכה מדליקים נרות בפתח החנות.
לפי הבנה א', ייתכן שגם בנזק שנגרם כתוצאה מקיום מצוות אחרות – המזיק יהיה פטור. אך לפי הבנה ב', ייתכן שדווקא בחנוכה, שזו מצווה מיוחדת שכולם עסוקים בה כעת, ניתן לומר שיש הסכמה חברתית להדלקת הנר, אך לא נוכל לומר זאת ברוב המצוות האחרות.
לאן אתה רץ?
דוגמה לכך מצאנו לגבי אדם שרץ בערב שבת והזיק (בבא קמא לב: ). סתם אדם שרץ ברשות הרבים ונתקל באדם אחר והזיק לו – חייב, אולם אם מדובר בערב שבת בין השמשות הרי שהרץ פטור כיוון שרץ ברשות, כלומר "שרץ ברשות למהר לטרוח ולהכין לכבוד שבת" (רא"ש ב"ק פ"ג סימן י"א(. זוהי לכאורה דוגמה נוספת לאדם שמזיק תוך כדי קיום מצווה, ואולי ניתן ללמוד מכאן כהבנה א', אולם המרדכי (ב"ק, רמז ל"ט) כותב שדווקא במקרה זה פטור, כיוון שאין לו זמן ועוד מעט נכנסת השבת, אולם במצוות אחרות אין פטור למזיק. גם הרשב"א (ב"ק סב:) סבור שאין פטור גורף למי שמזיק כדי לקיים מצווה, אלא דווקא בנר חנוכה, כי מצווה להניחו על פתח ביתו משום פרסומי ניסא.
שיטת חכמים
להלכה נפסק כדעת חכמים החולקים על רבי יהודה וסוברים שאדם שהציב נר חנוכה מחוץ לביתו והזיק – חייב לשלם. מדוע לדעתם הוא חייב? כפי שראינו, רבי יהודה סובר שהמדליק נר בפתח החנות פטור מאחת משתי סיבות: א. ייתכן שהוא מזיק אך הוא פטור משום שזו הדלקה לצורך מצווה. ב. ייתכן שכלל אין זה נזק מפני שיש מוסכמה חברתית שניתן להדליק כך. ייתכן שחכמים חולקים על הבנה א' וסוברים שגם אדם שהזיק כדי לקיים מצווה חייב. וייתכן שחכמים חולקים על הבנה ב' וסוברים שאין מוסכמה חברתית המאפשרת להדליק ברשות הרבים, שהרי אדם יכול להדליק בתוך ביתו או על ידי שליח וכדומה, ולכן הוא חייב. לשתי ההבנות האלו תיתכן השלכה משמעותית: לפי הבנה א' מסתבר שאמנם חכמים מחייבים את מי שהזיק תוך כדי קיום מצווה, אך מלכתחילה מותר להדליק נרות באופן שיש בו חשש שיזיק. וכך עולה מלשון התוספתא (ב"ק פ"ו הכ"ח) בדעת חכמים: 'אף על פי שיש להם רשות, ובא אחר והוזק בהן, הרי זה חייב'.
אך לפי הבנה ב' מסתבר שכיוון שאין היתר להדליק בחוץ, ממילא מלכתחילה אסור להניח את הנר במקום שיש חשש שהוא יזיק. וכך עולה מלשון הרמב"ם (נזקי ממון פי"ד הי"ג) שמסביר שכותב ש"היה לו לישב ולשמור", ומשמע שהדלקת הנר שם ללא שמירה – אסורה. לפי זה ייתכן שאדם שהדליק נר באופן שיש בו חשש נזק כלל לא יוצא ידי חובת המצווה, מדין "מצווה הבאה בעבירה" )עיינו שו"ת באהלה של תורה, ח"ב, סימן צ"ו אות ח). ובמקרה של הדלקה בבית מלון מסתבר שגם אם האדם ישמור על הנרות לא תהיה בכך תועלת, מכיוון שבעל המלון מקפיד על כך ומכיוון שיש כאן סכנה אמתית כאשר מדובר על ציבור )ולא על אדם פרטי בביתו(.
הלכה למעשה
למעשה אין להדליק נרות חנוכה בחדר במלון כאשר בית המלון אוסר על כך, וייתכן שלא יוצא ידי חובה, מדין "מצווה הבאה בעבירה". ואם הדליק והזיק את המלון, יצטרך לשלם על הנזק (עיין חגי יהודה וישראל, הרב יהודה זולדן, פרק ט"ז). כיצד אם יש לנהוג למעשה?
מי שיכול לצאת מחדרו ידליק בחדר האוכל או בלובי, מתוך הנחה שאם מקומות אלו הן חלק מהמלון, הרי שלמדליק ישנה שייכות גם למקומות אלו ( למנהג הספרדים, אם יש אנשים נוספים שמדליקים – ידליק הוא ראשון, או שיצא ידי חובה בהדלקתם, וישתתף בפרוטה. ואם הנרות של המלון איננו צריך להשתתף בפרוטה(. מי שלא יכול לצאת מחדרו, כגון שהוא בבידוד וכדומה, אם אשתו או הוריו מדליקים בביתו, יבקש מהם להיות שליחים עבורו ואם הוא אשכנזי, ראוי שידליקו חנוכיה נוספת עבורו ללא ברכה). כאשר אף אחד מהפתרונות הללו לא מתקיים, יש מקום להדליק בחדר נר חשמלי (העשוי מנורת להט). ואם אין לו נרות כאלו כמספר הימים, יכול להדליק אפילו נר אחד ולברך עליו (להרחבה בפרטי הדינים בכל האפשרויות הללו עיינו בספרי חנוכה – הלכה ממקורה, עמ' 176 והלאה).
מהותו של נר חנוכה להאיר את אור ה'. לחוש באור ה' שסייע בעדנו בניצחון המכבים, המלווה אותנו בכל עת ומנתב את דרכנו במעשי חסד, בשליחות, בהפצת אור לעולם. כאשר אור זה מגיע מתוך פגיעה באחרים, הרי שפרט לכך שיש כאן כאמור בעיה הלכתית, אזי יש כאן פגיעה במהות הנר. נר שאמור להאיר ולתקן לא יכול לבוא מתוך קלקול ומתוך פגיעה באחרים. בע"ה שנזכה להאיר אור גדול ולחוש את השליחות האדירה שנתן לנו ה', להאיר את אור התורה בעמנו ובעולמנו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
