ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק
- ספריה
- קומי אורי
- ד - בעקבות עמונה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' פרץ בן ר' יוסף אריה ז"ל
"אתם נצבים היום כלכם לפני ה' א-להיכם..." בכל יום ויום, ובמיוחד בתקופתנו הגדולה והנוראה המסובכת הזאת, כולנו נדרשים ביתר שאת להיות נצבים לפני ה' א-להינו, בגילוי החיים האמיתיים, ביומה של תורת החיים בארץ החיים, של הבורא יתברך, א-להים חיים ומלך עולם שנתנה לנו כפי המבואר בזוהר הקדוש ריש פרשת מקץ, ארץ החיים העליונה היא ארץ-ישראל! התייצבות זו בקיומה של התורה הגואלת, בהיאחזות וביישוב ארץ חיינו, ארץ-ישראל, צריכה להיות בקומה זקופה, בגבורה ובשמחה, כפי שלימד מרן מורנו ורבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל בהזכירו את ביטויו של אור החיים הקדוש בפרשת נצבים: "אתם נצבים" – "כי להיות לפני ה' נצבו ונשאו ראשם". וכך נהג רבנו זצ"ל הלכה למעשה, מתוך גדלותה של תורה בכל מקצעותיה בשלמות ובאמיתיות ובישרות, בהסתמכו על אביהם של ישראל – כביטויים של השאגת אריה ומרן הרב זצ"ל – הרמב"ן ז"ל, הקובע ופוסק: "...מצוות עשה הזה שנצטווינו לרשת הארץ ולשבת בה. אם כן היא מצוות עשה לדורות מתחייב כל יחיד ממנו, ואפילו בזמן גלות..." והיא מצווה כוללת כל התורה כולה (אור החיים הקדוש פרשת נצבים). וכן מבאר מרן הרב זצ"ל "ארץ ישראל תישאר ודאי הבסיס לכל..." (אגרות הראי"ה אג' קמ'). ומוסיף מרן הרב זצ"ל לבאר באגרת נוספת: "...בעת כזאת הננו כולנו קרואים לעבודה כל אחד ממנו צריך ליתן יד לבנין האומה ולהחזקת מלחמתה הפנימית והחיצונה ועיקר הכל... לשגב את בנין הארץ שהיא הבסיס לכל האור והחיים לנו ולכל". והתנחלות איננה פרט, חלילה. וממשיך מרן הרב זצ"ל לעודד ולחזק: "שלא להתבהל מפני הרבים הנסוגים אחור מזה ומזה, מהקשר הגדול אשר לישראל בארצו, שכל צפית ישועה וכל קדושה ואמונה וכל דחיית דופי וכפירה רק בצירופה יצלחו" (אגרות הראי"ה קע"ח עמ' רל"ג). וכן מלמדנו כי "יסוד הגלות והשפלות הנמשך בעולם, בא רק מפני שאין מודיעים את ארץ ישראל, את ערכה וחכמתה" (אג' צו). וכן כותב הגרי"מ חרל"פ זצ"ל: "ארץ ישראל היא הנקודה העיקרית וממנה נובע הכל" (מעייני הישועה).
רבנו זצ"ל, בהסתמכו על מקורות רבותינו הראשונים והאחרונים, קבע כי מצווה זו היא יסוד ושורש לכל התורה כולה (ארץ הצבי עמ' סט, גאולת אור הצבי עמ' 256), ופסק הלכה למעשה והמחיש זאת בעצמו בפועל ממש בעלייה הראשונה להתנחלות בחווארה אשר בשומרון בשנת התשל"ד, לפני 32 שנה, בעלותו למאחז "הבלתי חוקי" הראשון כנגד הוראות הממשלה, תוך שהוא מחזיק את גדרות התיל, עד כדי שדממו אצבעותיו בלי שירגיש בכך. והבהיר בתוקף, בעצמה ובקול רם "אנו לא נזוז מכאן. אפילו תביאו מכונות ירייה ותירו בנו". וכאשר בא קצין וביקש ממנו להתפנות, תגובתו היתה מיידית, החלטית וחד-משמעית, וכך אמר: "על מנת מסירות נפש תכניסו אותי לבית הסוהר, תכו אותי, זה לא ילך גם אם כל הממשלה הזאת תבוא לכאן. זה לא ישנה שום דבר, מסירות נפש על מנת יהרג ואל יעבור זה דין, זה הלכה של תורה". וכן פסק הלכה למעשה בצורה מפורשת חד-משמעית כמובא בכרוז המפורסם "לא תגורו": "ב. חטא ופשע מסירת קרקעותינו לידי גויים... וזה לא לטובתם של ישראל, אלא לרעתם ולכישלונם חלילה, כמו לרדיפתם וסכנתם ד' ישמרנו! ג. אין שום צד היתר לאיסור תורה זה של מסירת קרקעותינו ח"ו לצמיתות ובהחלט. ולפיכך החיוב על כל אחד מישראל ועל כל גדול בישראל, ועל כל חבר ממשלה בישראל, ועל כל איש צבא בישראל, למנוע ולעכב את זה בכל אומץ ועוז ומן השמים יסייעונו".
בעלייה הראשונה לחווארה נזף הרב באלוף הפיקוד, שניסה לשכנעו לעבור רק ללילה אחד לבסיס הצבאי הסמוך על-פי הפשרה שהושגה, ואף אמר לו לפשוט את מדיו ולא להיות שותף לפשע הזה. ובשום אופן לא היה מוכן להתפנות משם. עד יומו האחרון עודד וחיזק לקיום ההלכה הזאת, שהיא יסוד ושורש לכל התורה כולה. וכאשר בא אליו בתענית אסתר, ערב פורים דפרזים התשמ"ב, מחזיק המתיישבים בימית, מרן ראש הישיבה המרכזית ולשעבר הרב הראשי לארץ-ישראל, הרה"ג אברהם כהנא שפירא שליט"א, שרבנו זצ"ל היה שולח אליו אנשים להתייעצויות הן בענייני הכלל והן בענייני הפרט, חיזקו ובירכו.
ציווי מן התורה ולא מן הממשלה
פעמים רבות הבהיר רבנו זצ"ל, שאנו מצווים מן התורה ולא מן הממשלה, כי ההלכה שקיבלנוה בסיני מפי הגבורה היא העיקר בהתנהגות בחיים, והיא האמונה. וכפי שמלמדנו נעים זמירות ישראל, דוד מלך ישראל החי והקיים "כל מצוותיך אמונה" (תהלים קי"ט). הממשלה צריכה להיות שליחה לקיום דבר ה' בעולם, "ודבר ה' זו הלכה". רבנו זצ"ל התייחס פעמים רבות למצב שהממשלה מועלת בשליחותה ופועלת נגד ההלכה, ובאחת הפעמים, בדברים שנאמרו במוצאי-שבת קודש בראשית התשל"ה, אמר הרב: "אנחנו עכשיו במוצאי שבת קדש בראשית, קדש לד' ראשית תבואתו, קדש עם ד' וקדש ארץ ישראל, והא בהא תליא. 'וכל אכליו יאשמו, רעה תבוא אליהם' כל המעיזים לאכול אותנו, קללת ד' תבוא עליהם, לכל המעיזים להעלות על הדעת. לא יקום ולא יהיה [בקול רם] ובמצב זה צריכים לדעת, כשהממשלה בוגדת, ממשלה זו אין לה זכות קיום, ברגע זה אין ממשלה בישראל. אין לה שום זכות להקרא ממשלת ישראל, לא האו"ם ידרוך עלינו, ולא ממשלה זאת תדרוך עלינו. והאיש המכונה כביכול ראש ממשלה, הקשקושים שלו עם בעל הגויה דברים בטלים ומבוטלים. לא יקום ולא יהיה, נצח ישראל מעליהם, ועל גופותינו, על כל גופות האלפים האלה, יעברו ולא יועילו הפטפוטים של בעל הגויה. ההסתוריה של עם ישראל של כל דור ודור של כל העולם כולו יקום ויהיה, ועצת ד' לעולם תעמוד ומחשבות לבו לדור ודור" (גאולת אור הצבי עמ' 190).
הופעתו התורנית הגדולה של רבנו זצ"ל לימדה אותנו כי היכולת לפסוק בהלכות ציבור מחייבת ידיעה ולימוד אמיתי של כל התורה כולה והלכותיה, כגון רמב"ם, שולחן-ערוך לכל חלקיו וכיו"ב. כי כל הלכות ציבור מקורן בתרי"ג מצוות שקיבלנו בסיני מפי הגבורה, ועל פיהן יש להתנהג באורחות החיים, בפרט ובכלל, ואז זוכים לחיים אמיתיים, עד כדי מסירות נפש ככל חוקותיה ומשפטיה של תורת ה'. וזאת הבהיר רבנו זצ"ל ביום זיכרון קודשו של רבנו הגדול, הרמב"ם ז"ל, בכרוז שפורסם בכ' טבת התשל"ז, וזה לשונו:
חיוב מוחלט
"על כל יהודי הנאמן לישראל לעמוד במסירות נפש שלימה וגמורה נגד זה רשע כסל... של הפקרת משהו של ארץ חיינו והוצאתו מרשותנו אל רשות נכרים לצרור אותנו חלילה. כמו בכל כפיה איזו שהיא אם מצד נכרים או מצד יהודים המחייבת מסירות נפש בכל חוקותיה ומשפטיה, כן על אחת כמה וכמה, בזו שהיא שקולה ככל מצוותיה של התורה, ובתוקף גדולתה וקדושתה של אמיתיות מסירות נפשותינו על כך, תתגלה ברכת ד' א-להי ישראל, בתקומת עמו ונחלתו, להפר לעקור ולבטל כל מיני מחשבות ועצות אלה, שזכרם ישאר רק לדראון עולם, בדברי ימי ישראל. ונצח ישראל יכון ויקום לעד, כימי השמים על הארץ, ברוממות ישועתנו השלימה" (לנתיבות ישראל מהדורת התשנ"ז ח"ג עמ' רסט, ארץ הצבי עמ' נח, גאולת אור הצבי עמ' 269).
גדול קידוש השם המופיע מתוך חילול השם
רבנו זצ"ל לימד ושינן לנו ולרבים, כי את כוחנו אנו מקבלים מן השם יתברך "וזכרת כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל" ונותן רוח להולכים בה, ומנהל אותנו בחסד ובעוזו. ככתוב בשירת הים "נחית בחסדך עם זו גאלת, נהלת בעזך אל נוה קדשך". וכך מבהיר לנו מרן הרב זצ"ל את מאמר חז"ל "גדול קידוש השם מחילול השם", כלומר גדול קידוש השם המתגלה ומופיע מתוך חילול השם. ועניין זה התגלה ביישוב עמונה תובב"א במסירות הנפש השלמה והאמיתית, אשר איחדה את אלפי בני הנוער, נוער ארץ-ישראל הנפלא, המלא ערכים אמיתיים וגדולים, החפץ חיים אמיתיים בנחלת אבותינו הנצחית בארץ החיים, בארץ-ישראל, אשר בא מקרוב ומרחוק ומוכן למסור נפשו על קיום המצווה של יישוב והיאחזות בנחלת אבות, שהיא יסוד ושורש לכל תורת החיים כולה, שקיבלנוה בסיני מפי הגבורה. וכוח אחדות החיים האמיתיים הזה ילך ויגבר, יוסיף ויתגלה, בהיותנו שותפים עם א-ל בתחיית האומה היהודית בארץ חיינו, ארץ-ישראל השלמה. ריבונו של עולם ממשיך להוליך אותנו קוממיות לארצנו, ובארצנו, עם ולמרות כל הקשיים. ורבנו זצ"ל, כאשר בירך את ברכת המזון, היה מרים קולו באומרו "הרחמן הוא יוליכנו מהרה קוממיות לארצנו". וכן היה רגיל לבאר את הנאמר ביציאת מצרים "ובני ישראל יוצאים ביד רמה", הלא היה צריך לומר יצאו בעבר, אלא ללמדך שבני ישראל "יוצאים" בהווה, מאז ועד היום, יוצאים ויוצאים ויוצאים, וביד רמה, בזקיפות קומה בגבורה ובשמחה עד לגאולה השלמה בהקמת מלכות בית דוד, בכל מלוא רוחב ארץ חיינו, ארץ-ישראל השלמה. ותפקידנו, כדברי מרן הרב זצ"ל: "אחים יקרים הכואבים את כאב עמנו וחשים בכל מלוא נשמתם את הריסותיו ואת עלבונותיו הנוראים, היודעים ברור ששום רפואה ושום הקלה של המצב המחריד של הכלל כולו לא תתכן שתבוא זולת על ידי השיבה אל ערש ילדותנו אל ארץ הקדושה לבנותה ולהבנות בה" (אורות התשובה, הוצאת אור עציון מאמר התשובה והשלום עמ' קנג). ולקריאתו של שר צבאנו העתיק יואב נשמע ונתייצב בקומה זקופה ובקוממיות. "חזקו ונתחזקה בעד עמנו ובעד ערי א-להינו" ו"ה' צבאות עמנו משגב לנו א-להי יעקב סלה".
------------
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים 9974425 02.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








