ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- קומי אורי
- יב - הנהגה
בבריאתו של העולם, נזר הבריאה הוא האדם - "וייצר ה' א-לוהים את האדם עפר מן האדמה, ויפח באפיו נשמת חיים, ויהי האדם לנפש חיה". האדם הושם בגן עדן - "ויטע ה' א-לוהים גן בעדן מקדם ויישם שם את האדם אשר יצר". וממשיכה לספר לנו התורה את ערכו של גן העדן, ואת הקשר בין הבורא יתברך לבין האדם, בהטלת האחריות עליו לשמירת הבריאה הא-לוהית, ואף ניתן לו הערך הגדול של קריאת שמות לכל הבהמות ולעוף השמים ולכל חיית השדה, ומוסיף לו את ההשלמה, את העזר כנגדו. האדם הושם בגן עדן יחד עם העזר כנגדו לעבדה ולשמרה. עם כל תיאור הבריאה והשתלשלות הופעת האדם והעזר כנגדו וערכם, עדיין אין פנייה ישירה ודיבור ישיר מן הבורא אל האדם. המלה הראשונה שבה פותח הבורא בדיבורו אל האדם היא: "אַיֶּכָּה?" היכן אתה? והאדם מנסה להתחבא ולברוח בכל מיני תירוצים, כפי שמלמדנו שלמה המלך: "אשר עשה הא-לוהים את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים". אך הקריאה של הבורא יתברך מהדהדת עד היום, ולכל אחד ואחד מאתנו - "אַיֶּכָּה?". בתוך ארבע האותיות הללו טמונה כל משמעותו של מגמתו של האדם, בכל מעשיו שהוא עושה, להזכירו שה"אַיֶּכָּה?" הוא אומנם "היכן אתה?"
אך ארבע האותיות האלה הן גם שתי מלים, בסדר אותיות שונה: אך י-ה! רק מציאותו של הבורא יתברך קיימת, והכול מתקיים מאמיתת מציאותו.
וכפי שפותח הרמב"ם את ההלכה הראשונה בכל הי"ד החזקה: "יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון והוא ממציא כל הנמצא, וכל הנמצאין מן שמים וארץ ומה שביניהן לא נמצאו אלא מאמתת המצאו". לכן על האדם לזכור שכל מגמתו היא ההתחברות אל מקור החיים, אל השם י-ה, הכולל את שני העולמות, העולם הזה והעולם הבא. וכפי שמלמדים אותנו חז"ל: "וכל מעשיך יהיו לשם שמים". כל מציאותך וכל פרטי מעשיך הם גילוי שמו יתברך, וזוהי השליחות שלך, הנדרשת מעצם היבראותך - לגלות את עצמך ולהשלים את האדם שבך. וכן ביקש דוד מלך ישראל החי והקיים בתפילתו מרבש"ע: "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך" - גל עיני, גלה את העיניים שלי, גילוי שהוא ממך השם יתברך, ואביטה, ואז אוכל להביט בעומק ולגלות את נפלאותיך, את הנפלאות שלך. ומלה זו משמעותה בשתי מלים נפל אות - את האות שלי שנפלה למציאות הזאת, לעולם הזה, אגלה מתורתך, מהתורה שלך שאתה נתת, והאות הזאת היא חלק אלוק ממעל, והיא מלאת חיים.
יש בנו אות חיים
וכן מבאר מרן הרב זצ"ל: "הנשמה מלאה אותיות חיים... כשנגשים למצוה, המצוה היא תמיד מלאה זיו-חיים של כל עולמים, מלאה היא כל מצוה אותיות גדולות ונפלאות, מכל תרי"ג מצות התלויות בכל מצוה, מכל חיי העולמים שבסוד האמונה. זיו אור אלהים חיים, אור חי העולמים, חי בכל נעם בהוד כל מצוה, תיכף בגשתנו למצוה לעשותה [ובכך אנו מגלים את האות שלנו] מתגדלות כל האותיות החיות שבמהותנו, אנו מתגדלים ומתגברים, מתעצמים באור-חיים והויה עליונה, מפוארה ועשירה עושר-קדש-עולמים, ובאור תורה וזיו חכמה. נוהרות עלינו אותן האותיות של מקורות התורה, ולעומתם מתנשאות אותיות-החיים [של כל אחד ואחד מאתנו] המלאות זיו ואור פנימי שבמהותנו, ותסיסה הרת-עולמים מתהוה. עז חדות נעם, גבורת קודש וששון עדנים, מתהוה ברוחנו פנימה, ובכל היקום מתחדש אור וחיים" (פרקי א"י פ"ז).
וכן מלמדים אותנו חז"ל, שכל התורה היא שמותיו של הקב"ה, המובעת במילה "אנכי", שהיא נוטריקון: אנא נפשי כתבית יהבית. וככל שאתה מתמלא בתורת החיים, אתה מגלה יותר ויותר את האות שלך בתורה, וכך הנך מתחבר לספר התורה הגדול של כלל ישראל, וכפי שידוע ש"ישראל" זה נוטריקון יש ששים רבוא אותיות לתורה, וכל אחד מישראל הוא אות חיים בספר תורת החיים של כלל ישראל, וככל שהוא מתגדל יותר, הוא מתחזק ומאיר יותר את הגילוי הא-לוהי בכלל ישראל, אשר כולו עניין אחד - כביטוי הנודע המובא ברמח"ל בשם הזוה"ק: "קוב"ה אוריתא וישראל חד נינהו". כל אחד ואחד מאתנו הזוכה ללמוד תורה, להתרכז בלימוד התורה ולהתגדל ולהתמלא יותר ויותר במטען הא-לוהי של חיי העולם אשר נטע בתוכנו - אשריו, שהוא זוכה לגלות את אות אור החיים של כלל ישראל המתגלה דרכו.
וכן מלמדנו מרן הרב זצ"ל על הדרכת אנשי כנסת הגדולה בפתיחת פרקי אבות: "משה קבל תורה מסיני... והעמידו תלמידים הרבה" - "...להעמיד תלמידים הרבה ולהגדיל תורה בחוג המסוגלים לקבלה, ולא לפזר כוחנו בין בתי כנסיות של עמי הארץ. וכן בכללות ישראל, להרבות עצמה בתורה ויראת ד', ולא לנוד להאיר עמי הארץ וגוים רבים באור ד' בדרך מועט שיכולין לקבל. כי מריבוי האור שיזרח בהשלמים הגמורים יאיר אור גדול גם כן על שאינם שלמים, אבל בהשתדלות לפזר הכוחות על הרבה נושאים, וכל אחד לא יהיה שלם בתכלית, לא יבוא לעולם אל מטרה נכונה" (עין איה ח"ב עמ' 180).
ומבאר עוד במקום נוסף: "מקור החיים וההצלה הנצחית ישאר לעולם בבתים הגדולים, שמגדילים בהם אך תורה ויראת שמים, כמובן תורה בהרחבתה וגדלה, לפי כח המקבלים ולפי הכרח הדור, ויראת שמים בטהרתה ועזוז קדשה. מעדרי קודש כאלה, שמקום מרעיתם הוא הישיבות האיתנות, רק מהם יקומו לנו שרי קודש, גדולי תורה, רבי פעלים בעבודה ובמדות תרומיות, כאשר מעולם זאת על ישראל" (אגרות הראי"ה ח"ב עמ' רס'). וכן היתה הדרכתו של מרן הרב צביהודה הכהן קוק זצ"ל.
דרושים תלמידי-חכמים
לאחר מלחמת ששת-הימים, היתה אווירה רוחנית במדרגה נעלה, בכל רחבי הארץ. קבוצת תלמידים שלמדו בישיבה באו אל רבנו זצ"ל בהצעה להקים סניפים להפצת אור הישיבה ברחבי הארץ, כדי להפיץ את התורה בשעה הגדולה הרוחנית הזאת. רבנו זצ"ל הקשיב להצעה, ולאחר שמיעתה, תשובתו היתה ברורה וחד משמעית: "לא חסרים עסקנים לדור, אלא תלמידי-חכמים חסרים לדור!". רבנו זצ"ל לא התעלם מן הצורך ללמד תורה ברבים ואף שלח אנשים שהתמלאו בתורה וביראת שמים לאסיפות ומפגשים, אך לא בחורים שעוד לא התמלאו כל צרכם. אז היתה קיימת רק ישיבה גבוהה אחת, ישיבת מרכז הרב, שמנתה כ-100 בחורים, ובעינינו רואים אנו את עשרות אלפי בחורי הישיבות ומאות אלפי המתנחלים בכל מרחבי ארצנו (וכפי שלמדנו רבנו זצ"ל ש"יישוב" ו"ישיבה" הם עניין אחד), שמאירים את האור הגדול של התורה, כתוצאה מהדרכתו של רבנו זצ"ל.
וכן מבאר מרן הרב זצ"ל: "האדם מוצא את עצמו בעצמו, ע"י אור החיים האלהיים המופיעים בקרבו, הממלאים אותו ברוח הטוב של רגש התודה של הכרת הטובה האלהית והבטאתה. כי במה נחשב האדם בחלישות כחו, באפסיותו וזעירותו, נגד כל היקום הגדול והעצום, וכחות הבריאה האדירים והנפלאים העוטרים אותו, מרוב שממון לעומתם אובד [- מאבד] האדם את תוכן האני שלו [את האיכה - אך י-ה שלו]. אמנם בהאיר עליו אותו האור של הכרת הטובה האלהית, וכל הסעיפים הקדושים כבירי עֹז הקודש שהיא מעירה בקרבו, אז בא האדם להכיר את גדולת ערכו, את אניותו והעדר בטולו בכללות ההוויה..." (עולת ראיה ח"א עמ' א' ד"ה "אני").
בפתיחתו של יום הדין, ובכל יום ויום, מהדהדת הקריאה הראשונית של מלכו של עולם הרוצה בטובתו של העולם - "אַיֶּכָּה" אך י-ה! וכפי שאמר משה רבנו ע"ה: "אתם נצבים היום כלכם לפני ה' א-לוהיכם" - היום ובכל יום ויום.
ובעזה"י בשמיעת הקריאה הא-לוהית ובהפנמתה אצל כל אחד ואחד מאתנו, נזכה לראות את קיום תפילתנו "ויאתיו כל לעבדך... ויתנו לך כתר מלוכה". "והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד". ובתפילה: "השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם", "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים".
_____________
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









