ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- קומי אורי
- יב - הנהגה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
משה רפאל בן מנחם מנדל
ישנה נקודה הלכתית חשובה ומעניינת. הרמב"ם אומר שבכל עת שאדם נכנס לסוכה יעמוד, יברך "לישב בסוכה" ואז יישב. הראשונים והאחרונים דנים בשיטתו, ואולם הרא"ש ורבנו ת"ם חולקים עליו. ביאור הגר"א מביא בשם הירושלמי "תשבו כעין תדורו", וידוע שיש לביטוי זה השלכות רבות, כגון שהמצטער פטור מהסוכה, הבבלי לומד זאת באופן סתמי, אך הירושלמי לומד מזה "אין תשבו אלא תדורו כמו דאת אמרת וירשתם אותה וישבתם בה" - כפי שבארץ המצווה לדור ולא סתם לשבת, כך בסוכות המצווה היא דירה ולא סתם ישיבה.
הגמרא במסכת ערכין מביאה מאורע שנזכר גם בעזרא וגם בנחמיה: חגיגת חג הסוכות. "ויגע החודש השביעי ובני ישראל בערים... ויבנו את מזבח א-לוהי ישראל... ויעשו את חג הסוכות ככתוב". הפסוק בעזרא מספר במינוריות על חגיגת חג הסוכות. בנחמיה, לעומת זאת, מסופר שבראש-השנה בכה העם ואמר להם עזרא שיאכלו וישתו ויתנו מנות למי שאין לו, ולמחרת גילו את מצוות חג הסוכות הכתובה בתורה "וימצאו כתוב בתורה אשר ציוה ה' ביד משה אשר ישבו בני ישראל בסוכות בחג בחודש השביעי... וישבו בסוכות כי לא עשו מימי יהושע בן נון כן עד היום הזה". והגמרא בערכין שואלת: איך יכול להיות שדוד המלך לא עשה סוכות?! ועונה שחידשו את הכיבוש וחידשו את הקדושה כפי שעשה יהושע בן-נון כאשר נכנס לארץ, וזה בא לידי ביטוי בבניית הסוכות. בזה באה לידי ביטוי קדושת ארץ-ישראל. ולדעה שאומרת שקדושה ראשונה לא בטלה בחורבן הבית הראשון, וכעת לא היה צורך לחדש אותה, אומרים חכמים שהחידוש כאן היה ביטול יצר עבודה-זרה.
למרות שחכמים כבר ביטלו אותו, נשאר מה לבטל.. זהו חג שבו אנו זוקפים קומה, לעמוד איתנים בלי מחיצות. עומדים פתוחים - שתיים כהלכתן שלישית אפ' טפח, אך אף אחד לא מפחיד אותנו.
עשיתי פעם ניסוי עם ילדיי בתקופה שבה הם פחדו מכלבים ואמרתי להם שיראו איך מפגינים עוצמה. רדף אחרינו כלב, אמרתי להם שלא יברחו, עצרתי והסתובבתי, נעמדתי מול הכלב בזקיפות, בגאון, בפיסוק רגליים, וזה היה לא יאומן - הכלב רץ והתקרב, נעצר, קיפל את זנבו והסתלק. אמרתי להם אז: אנחנו לא במחנים ולא במבצרים, אנחנו יוצאים החוצה, אין לנו חומות, לא צריכים ממוגני ירי, אין לנו צורך בהגנה נוספת מלבד הסוכה. כאשר עומדים בזקיפות, באה קדושת ארץ-ישראל ובטלה העבודה הזרה.
הייתי במחנה התשובה שלנו בתל-אביב, קבוצה של בנים וקבוצה של בנות, ואמרו לי שהמון אנשים באים ומבקשים ליטול לולב, איפה? בשיינקין! חידוש גדול! עם ישראל היום זקוק לאותה זקיפות הקומה, והיא עניינו של חג הסוכות. היא מבטלת את היצרים הרעים ברחוב, והרחוב הזה צמא למסרים אחרים, חיוביים.
רוחו של יוסף בצבא ההגנה לישראל
אמש, אחרי שנה ורבע שקבר יוסף היה סגור, זכינו להיכנס לקבר יוסף. ב"ה הגיע מח"ט חדש, אדם עם זקיפות קומה, ותוך פחות משלושה חודשים פתח ביוזמה חיובית. לאחר כל האישורים נכנסנו ברכבים ממוגנים של צה"ל, כי לצערנו צה"ל לא לוקח סיכונים להכניס אזרחים ללא ממוגני ירי. כאשר נכנסתי שאלתי את עצמי מה אני בא לעשות פה בקבר יוסף חרב, שומם, שרוף כולו, שחור משחור, נורא ואיום. נכנסים להתפלל, ודאי, אבל אני נכנס כדי לשאוב את הרוח הגדולה של יוסף הצדיק, שיודע לעמוד איתן מול מלכים ושרים, מובל כעבד ומיד הופך למלך, קופץ ממצב של עבדות למצב שהוא לא רק מצב של בן-חורין, אלא מצב של מלכות ברגע אחד. התפללתי על עם ישראל, הפצועים והחולים, על המשפחות שאיבדו את יקיריהן, אבל בעיקר אמרתי שאנחנו באים לכאן, לקבר יוסף, כדי לשאוב את העוצמה וזקיפות הקומה, "ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה".
אחד הקצינים שנכנס אתנו אמר לי, שאנחנו, הדתיים, עשינו מהפכה בצה"ל. הוא מנה לי מג"דים ומ"פים, ואמר שרוב הקצינים היום חובשי כיפה, וביחידות הכי מובחרות! אמרתי לו שאני שמח לשמוע על כך אבל זה לא מספיק, אנחנו צריכים את הרוח הגדולה, רוחו של יוסף, קצינים שיתקדמו לא כדי להתקדם אלא כדי לרומם את רוחו של צה"ל ורוחו של העם. אכן חשוב לתפוס עמדות, לתפוס מקומות קצונה ופיקוד, אבל להתקדם כדי להפוך את צה"ל ולהפוך את המדינה. זה היעד שלנו. אנחנו בעלי אמונה, ומכוחו של חג הסוכות אנחנו שואבים את הכוח הגדול הזה ואנחנו יודעים בבירור - האמונה איננה מסתיימת לא מחר ולא מחרתיים. בכוחנו להנהיג את הציבוריות הישראלית! את האמונה הזו אנחנו שולחים קדימה.
הציבוריות הזו נסדקה קשות בעקבות מאורעות השנים האחרונות, והיא צמאה לכוח בריא שיבוא, לא המפלגות ולא הפוליטיקאים שמנסים כאילו להנהיג. נפש העם נקעה מהם ואנחנו רואים אותם עומדים לדין בזה אחר זה.
רוח העם מצפה לרוח גדולה שתבוא ותנהיג. זה לא יקרה ביום ולא ביומיים, אבל בע"ה נשאב את הרוח הזו מיוסף הצדיק ומחג הסוכות, ומהימים הטובים האלה נמשיך את הרוח הזו ונראה עין בעין בשוב ה' ציון ובחזרת מלכות בית דוד למקומה במהרה בימינו.
___________________
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









