ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- קומי אורי
- יב - הנהגה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
משה רפאל בן מנחם מנדל
ישנה נקודה הלכתית חשובה ומעניינת. הרמב"ם אומר שבכל עת שאדם נכנס לסוכה יעמוד, יברך "לישב בסוכה" ואז יישב. הראשונים והאחרונים דנים בשיטתו, ואולם הרא"ש ורבנו ת"ם חולקים עליו. ביאור הגר"א מביא בשם הירושלמי "תשבו כעין תדורו", וידוע שיש לביטוי זה השלכות רבות, כגון שהמצטער פטור מהסוכה, הבבלי לומד זאת באופן סתמי, אך הירושלמי לומד מזה "אין תשבו אלא תדורו כמו דאת אמרת וירשתם אותה וישבתם בה" - כפי שבארץ המצווה לדור ולא סתם לשבת, כך בסוכות המצווה היא דירה ולא סתם ישיבה.
הגמרא במסכת ערכין מביאה מאורע שנזכר גם בעזרא וגם בנחמיה: חגיגת חג הסוכות. "ויגע החודש השביעי ובני ישראל בערים... ויבנו את מזבח א-לוהי ישראל... ויעשו את חג הסוכות ככתוב". הפסוק בעזרא מספר במינוריות על חגיגת חג הסוכות. בנחמיה, לעומת זאת, מסופר שבראש-השנה בכה העם ואמר להם עזרא שיאכלו וישתו ויתנו מנות למי שאין לו, ולמחרת גילו את מצוות חג הסוכות הכתובה בתורה "וימצאו כתוב בתורה אשר ציוה ה' ביד משה אשר ישבו בני ישראל בסוכות בחג בחודש השביעי... וישבו בסוכות כי לא עשו מימי יהושע בן נון כן עד היום הזה". והגמרא בערכין שואלת: איך יכול להיות שדוד המלך לא עשה סוכות?! ועונה שחידשו את הכיבוש וחידשו את הקדושה כפי שעשה יהושע בן-נון כאשר נכנס לארץ, וזה בא לידי ביטוי בבניית הסוכות. בזה באה לידי ביטוי קדושת ארץ-ישראל. ולדעה שאומרת שקדושה ראשונה לא בטלה בחורבן הבית הראשון, וכעת לא היה צורך לחדש אותה, אומרים חכמים שהחידוש כאן היה ביטול יצר עבודה-זרה.
למרות שחכמים כבר ביטלו אותו, נשאר מה לבטל.. זהו חג שבו אנו זוקפים קומה, לעמוד איתנים בלי מחיצות. עומדים פתוחים - שתיים כהלכתן שלישית אפ' טפח, אך אף אחד לא מפחיד אותנו.
עשיתי פעם ניסוי עם ילדיי בתקופה שבה הם פחדו מכלבים ואמרתי להם שיראו איך מפגינים עוצמה. רדף אחרינו כלב, אמרתי להם שלא יברחו, עצרתי והסתובבתי, נעמדתי מול הכלב בזקיפות, בגאון, בפיסוק רגליים, וזה היה לא יאומן - הכלב רץ והתקרב, נעצר, קיפל את זנבו והסתלק. אמרתי להם אז: אנחנו לא במחנים ולא במבצרים, אנחנו יוצאים החוצה, אין לנו חומות, לא צריכים ממוגני ירי, אין לנו צורך בהגנה נוספת מלבד הסוכה. כאשר עומדים בזקיפות, באה קדושת ארץ-ישראל ובטלה העבודה הזרה.
הייתי במחנה התשובה שלנו בתל-אביב, קבוצה של בנים וקבוצה של בנות, ואמרו לי שהמון אנשים באים ומבקשים ליטול לולב, איפה? בשיינקין! חידוש גדול! עם ישראל היום זקוק לאותה זקיפות הקומה, והיא עניינו של חג הסוכות. היא מבטלת את היצרים הרעים ברחוב, והרחוב הזה צמא למסרים אחרים, חיוביים.
רוחו של יוסף בצבא ההגנה לישראל
אמש, אחרי שנה ורבע שקבר יוסף היה סגור, זכינו להיכנס לקבר יוסף. ב"ה הגיע מח"ט חדש, אדם עם זקיפות קומה, ותוך פחות משלושה חודשים פתח ביוזמה חיובית. לאחר כל האישורים נכנסנו ברכבים ממוגנים של צה"ל, כי לצערנו צה"ל לא לוקח סיכונים להכניס אזרחים ללא ממוגני ירי. כאשר נכנסתי שאלתי את עצמי מה אני בא לעשות פה בקבר יוסף חרב, שומם, שרוף כולו, שחור משחור, נורא ואיום. נכנסים להתפלל, ודאי, אבל אני נכנס כדי לשאוב את הרוח הגדולה של יוסף הצדיק, שיודע לעמוד איתן מול מלכים ושרים, מובל כעבד ומיד הופך למלך, קופץ ממצב של עבדות למצב שהוא לא רק מצב של בן-חורין, אלא מצב של מלכות ברגע אחד. התפללתי על עם ישראל, הפצועים והחולים, על המשפחות שאיבדו את יקיריהן, אבל בעיקר אמרתי שאנחנו באים לכאן, לקבר יוסף, כדי לשאוב את העוצמה וזקיפות הקומה, "ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה".
אחד הקצינים שנכנס אתנו אמר לי, שאנחנו, הדתיים, עשינו מהפכה בצה"ל. הוא מנה לי מג"דים ומ"פים, ואמר שרוב הקצינים היום חובשי כיפה, וביחידות הכי מובחרות! אמרתי לו שאני שמח לשמוע על כך אבל זה לא מספיק, אנחנו צריכים את הרוח הגדולה, רוחו של יוסף, קצינים שיתקדמו לא כדי להתקדם אלא כדי לרומם את רוחו של צה"ל ורוחו של העם. אכן חשוב לתפוס עמדות, לתפוס מקומות קצונה ופיקוד, אבל להתקדם כדי להפוך את צה"ל ולהפוך את המדינה. זה היעד שלנו. אנחנו בעלי אמונה, ומכוחו של חג הסוכות אנחנו שואבים את הכוח הגדול הזה ואנחנו יודעים בבירור - האמונה איננה מסתיימת לא מחר ולא מחרתיים. בכוחנו להנהיג את הציבוריות הישראלית! את האמונה הזו אנחנו שולחים קדימה.
הציבוריות הזו נסדקה קשות בעקבות מאורעות השנים האחרונות, והיא צמאה לכוח בריא שיבוא, לא המפלגות ולא הפוליטיקאים שמנסים כאילו להנהיג. נפש העם נקעה מהם ואנחנו רואים אותם עומדים לדין בזה אחר זה.
רוח העם מצפה לרוח גדולה שתבוא ותנהיג. זה לא יקרה ביום ולא ביומיים, אבל בע"ה נשאב את הרוח הזו מיוסף הצדיק ומחג הסוכות, ומהימים הטובים האלה נמשיך את הרוח הזו ונראה עין בעין בשוב ה' ציון ובחזרת מלכות בית דוד למקומה במהרה בימינו.
___________________
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
