ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- עשרה בטבת
- הלכות הצומות הקלים
מהם הדינים המיוחדים של צום עשרה בטבת, שחל השנה ביום שישי?
תשובה
בעבר, כאשר היו מקדשים את החודש על פי הראייה, היו יכולים צומות שונים לחול ביום שישי. כיום, כאשר הלוח קבוע, צום עשרה בטבת הוא הצום היחיד שיכול לחול בשבת.
ההכנות לשבת
רחצה: מן הדין איסור רחצה קיים רק ביום הכיפורים ובתשעה באב, ובשאר הצומות מותר להתרחץ )שולחן ערוך תק"נ, ב). אולם יש מחמירים שלא להתרחץ גם בשאר הצומות (ראו בית יוסף שם). מכל מקום, גם לדעת המחמירים בשאר הצומות מותר לרחוץ כרגיל בחמין לכבוד השבת (משנה ברורה תק"נ ס"ק ו(.
טעימת תבשילים: האם המכין אוכל לשבת רשאי לטעום את התבשיל? בכל ערב שבת ישנה מצווה לטעום מן התבשילים כדי לדעת אם הם מוכנים (משנה ברורה ר"נ, ס"ק ב). דבר זה נכון גם בעשרה בטבת, אולם במקרה זה יש לטעום בלי לבלוע, ואין לברך על טעימה זו (שמירת שבת כהלכתה, ח"ב, מ"ב, סא). ומי שכבר בירך בטעות – יבלע מעט (שם הערה רלו). ומכל מקום אדם שלא רגיל לטעום את המאכלים בערב שבת, ברור שלא יעשה כך דווקא ביום צום.
תפילת מנחה ביום שישי
שעת התפילה: אם מתפללים סמוך לשבת, יש להקדים את התפילה לפני הזמן הרגיל, כדי להספיק לסיים את קריאת התורה, חזרת הש"ץ וברכת כהנים לפני השקיעה, ואף להותיר זמן לקבל תוספת שבת. בדיעבד, אם איחרו את התפילה, יש מקילים לקרוא בתורה גם אחרי השקיעה (שו"ת דבר 1 ויש הנוהגים ביום שישי זה, להתפלל מנחה גדולה (אף שיש בכך הפסד של ברכת כהנים (יהושע, ח"ג, יו"ד, סימן ס"ג(. גאוני ירושלים, מובאים בחזון עובדיה, ארבע תעניות, עמ‘ קג, הערה ב((.
קריאה בתורה: נחלקו הפוסקים אם קוראים בתורה במנחה של תענית בערב שבת (ראו בית יוסף תק"נ, ג). למעשה פסק הרמ"א (תק"נ, ג) שקוראים בתורה במנחה גם בערב שבת (וקוראים גם הפטרה( ואף הספרדים נוהגים לקרוא בתורה (כף החיים שם ס"ק יט; חזון עובדיה, ארבע תעניות, עמ‘ קג).
ברכת כהנים: אם מתפללים מנחה גדולה הכהנים לא עולים לדוכן. אם מתפללים מנחה סמוך לשבת (או לאחר פלג המנחה) – הכהנים עולים לדוכן גם בערב שבת (עד השקיעה).
הוספות בתפילה: בתפילת שמונה עשרה אומרים "עננו" בשומע תפילה, והש"ץ אומרו כרגיל בין ברכת גואל ישראל לברכת רפאנו (משנה ברורה שם, ס"ק יא). אולם לאחר עמידה לא אומרים אבינו מלכנו ולא תחנון (משנה ברורה שם) אך בשחרית אומרים.
מתי מסתיים הצום?
התנאים נחלקו מתי מסתיים צום שחל ביום שישי-
(עירובין מא ע"א; תוספתא תענית פ"ב ה"ח(: חל להיות תשעה באב בערב שבת מביאין לו כביצה ואוכל, כדי שלא יכנס לשבת כשהוא מעונה. תניא, אמר רבי יהודה: פעם אחת היינו יושבין לפני רבי עקיבא, ותשעה באב שחל להיות בערב שבת היה, והביאו לו ביצה מגולגלת וגמעה בלא מלח. ולא שהיה תאב לה, אלא להראות לתלמידים הלכה. ורבי יוסי אומר: מתענה ומשלים.
אם כן, לדעת רבי יהודה יש לשבור את הצום לפני השבת, כדי שלא ייכנס לשבת כשהוא מעונה, ואילו לדעת רבי יוסי יש להשלים את התענית עד תומה. הראשונים נחלקו מתי בדיוק לדעת רבי יהודה ניתן לשבור את הצום, אך מכל מקום להלכה פסק הרמ"א (רמ"ט, ד) כדעת רבי יוסי, שיש להשלים את הצום. כלומר, ממשיכים לצום בשבת עצמה, ושבירת הצום תיעשה בצאת הכוכבים, בעת הקידוש. כדי שלא להטריח את הציבור, יש לדאוג שלא להאריך בתפילה בשבת זו ולהתחיל תפילת ערבית מיד בצאת הכוכבים, כך שיוכלו לשבור את הצום סמוך לזמן שבו מותר לאכול.
ליל שבת
אם האנשים בבית רעבים, וקשה עליהם התענית, ניתן לקצר את אמירת הקטעים שלפני הקידוש )למשל, לומר פעם אחת כל בית של "שלום עליכם" ולא לומר את שאר המזמורים), או לדחותם לאחר הקידוש, שהרי ברור שפגיעה בכבוד שבת קודמת למזמורים אלו, ואם קשה התענית הרי שהדבר לא מוסיף לכבוד השבת, ולכן אין להמשיך את התענית מעבר לנדרש.
לסיכום
א. ביום שישי מותר להתרחץ כרגיל, ומי שרגיל לטעום את תבשילי השבת בכל ערב שבת רשאי לעשות זאת (בלי לבלוע).
ב. יש להקדים את מנחה קטנה כך שיספיקו את קריאת התורה, חזרת הש"ץ וברכת כהנים לפני מנחה, ואף יספיקו לקבל תוספת שבת קטנה (ויש הנוהגים להתפלל מנחה גדולה ביום זה.(
ג. בתפילת מנחה קוראים בתורה (למנהג האשכנזים קוראים גם הפטרה) ואומרים "עננו", אך לא אומרים תחנון ולא אבינו מלכנו.
ד. אם מתפללים מנחה גדולה – כהנים אינם עולים לדוכן. מנחה קטנה – כהנים עולים לדוכן (עד השקיעה).
ה. צמים גם אחרי כניסת השבת, ושוברים את הצום בצאת הכוכבים, בקידוש.
ו. מתחילים בתפילת ערבית מיד בצאת הכוכבים, ולא מאריכים בתפילה.
עשרה בטבת - אפילו בשבת!
האבודרהם (מובא בבית יוסף תק"נ, ג) כותב, שאם עשרה בטבת היה חל בשבת היה צריך לצום בשבת )כמו ביום הכיפורים( כי כתוב בו "בעצם היום הזה", בניגוד לכל שאר הצומות (כולל תשעה באב( שלא צמים אותם בשבת אלא דוחים אותם. וכך אומר הנביא יחזקאל (כ"ד, א-ב) "ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחודש העשירי בעשור לחודש לאמר: בן אדם כתוב כתב לך את שם היום את עצם היום הזה סמך מלך בבל אל ירושלים בעצם היום הזה".
בדרך כלל בתנ"ך הביטוי "בעצם היום הזה" מופיע באירועים משמעותיים ומיוחדים, כגון כניסת נוח אל התיבה (בראשית ז‘, יג), ברית המילה של אברהם (שם י"ז, כו), יציאת מצרים (שמות י"ב, יז; שם, מא; שם, נא)ועוד. מדוע התחלת המצור כה משמעותית? הרי לכאורה לא התרחש ביום זה שום דבר, והעיר המשיכה להתקיים עוד זמן רב! מסתבר שנקודת הראשית, התחלת החורבן, היא נקדה משמעותית ביותר: אמנם לא היה חורבן, לא נקבעו החומות, אבל בעצם היום הזה התברר שגורלה של ירושלים נתון בסכנה.
נקודות הראשית משמעותיות גם בדברים אחרים. כאשר רואים התנהגות לא מוסרית, כאשר מוסכמות פשוטות מנופצות על ידי אנשים בחברה הישראלית, כאשר רואים פרצות בענייני צניעות במחנה, הרי שגם אם מדובר על דברים שוליים בחברה – עלינו להיות מודאגים ולטפל בבעיות. עלינו להתחזק ולחזק בקדושה ובטהרה, ולדעת שנקודות ראשית באות לאותת לנו ולהזהיר אותנו שעלינו להתחזק ועל ידי כך להימנע מחורבן פיזי או רוחני.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.












