ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- עשרה בטבת
- הלכות הצומות הקלים
מהם הדינים המיוחדים של צום עשרה בטבת, שחל השנה ביום שישי?
תשובה
בעבר, כאשר היו מקדשים את החודש על פי הראייה, היו יכולים צומות שונים לחול ביום שישי. כיום, כאשר הלוח קבוע, צום עשרה בטבת הוא הצום היחיד שיכול לחול בשבת.
ההכנות לשבת
רחצה: מן הדין איסור רחצה קיים רק ביום הכיפורים ובתשעה באב, ובשאר הצומות מותר להתרחץ )שולחן ערוך תק"נ, ב). אולם יש מחמירים שלא להתרחץ גם בשאר הצומות (ראו בית יוסף שם). מכל מקום, גם לדעת המחמירים בשאר הצומות מותר לרחוץ כרגיל בחמין לכבוד השבת (משנה ברורה תק"נ ס"ק ו(.
טעימת תבשילים: האם המכין אוכל לשבת רשאי לטעום את התבשיל? בכל ערב שבת ישנה מצווה לטעום מן התבשילים כדי לדעת אם הם מוכנים (משנה ברורה ר"נ, ס"ק ב). דבר זה נכון גם בעשרה בטבת, אולם במקרה זה יש לטעום בלי לבלוע, ואין לברך על טעימה זו (שמירת שבת כהלכתה, ח"ב, מ"ב, סא). ומי שכבר בירך בטעות – יבלע מעט (שם הערה רלו). ומכל מקום אדם שלא רגיל לטעום את המאכלים בערב שבת, ברור שלא יעשה כך דווקא ביום צום.
תפילת מנחה ביום שישי
שעת התפילה: אם מתפללים סמוך לשבת, יש להקדים את התפילה לפני הזמן הרגיל, כדי להספיק לסיים את קריאת התורה, חזרת הש"ץ וברכת כהנים לפני השקיעה, ואף להותיר זמן לקבל תוספת שבת. בדיעבד, אם איחרו את התפילה, יש מקילים לקרוא בתורה גם אחרי השקיעה (שו"ת דבר 1 ויש הנוהגים ביום שישי זה, להתפלל מנחה גדולה (אף שיש בכך הפסד של ברכת כהנים (יהושע, ח"ג, יו"ד, סימן ס"ג(. גאוני ירושלים, מובאים בחזון עובדיה, ארבע תעניות, עמ‘ קג, הערה ב((.
קריאה בתורה: נחלקו הפוסקים אם קוראים בתורה במנחה של תענית בערב שבת (ראו בית יוסף תק"נ, ג). למעשה פסק הרמ"א (תק"נ, ג) שקוראים בתורה במנחה גם בערב שבת (וקוראים גם הפטרה( ואף הספרדים נוהגים לקרוא בתורה (כף החיים שם ס"ק יט; חזון עובדיה, ארבע תעניות, עמ‘ קג).
ברכת כהנים: אם מתפללים מנחה גדולה הכהנים לא עולים לדוכן. אם מתפללים מנחה סמוך לשבת (או לאחר פלג המנחה) – הכהנים עולים לדוכן גם בערב שבת (עד השקיעה).
הוספות בתפילה: בתפילת שמונה עשרה אומרים "עננו" בשומע תפילה, והש"ץ אומרו כרגיל בין ברכת גואל ישראל לברכת רפאנו (משנה ברורה שם, ס"ק יא). אולם לאחר עמידה לא אומרים אבינו מלכנו ולא תחנון (משנה ברורה שם) אך בשחרית אומרים.
מתי מסתיים הצום?
התנאים נחלקו מתי מסתיים צום שחל ביום שישי-
(עירובין מא ע"א; תוספתא תענית פ"ב ה"ח(: חל להיות תשעה באב בערב שבת מביאין לו כביצה ואוכל, כדי שלא יכנס לשבת כשהוא מעונה. תניא, אמר רבי יהודה: פעם אחת היינו יושבין לפני רבי עקיבא, ותשעה באב שחל להיות בערב שבת היה, והביאו לו ביצה מגולגלת וגמעה בלא מלח. ולא שהיה תאב לה, אלא להראות לתלמידים הלכה. ורבי יוסי אומר: מתענה ומשלים.
אם כן, לדעת רבי יהודה יש לשבור את הצום לפני השבת, כדי שלא ייכנס לשבת כשהוא מעונה, ואילו לדעת רבי יוסי יש להשלים את התענית עד תומה. הראשונים נחלקו מתי בדיוק לדעת רבי יהודה ניתן לשבור את הצום, אך מכל מקום להלכה פסק הרמ"א (רמ"ט, ד) כדעת רבי יוסי, שיש להשלים את הצום. כלומר, ממשיכים לצום בשבת עצמה, ושבירת הצום תיעשה בצאת הכוכבים, בעת הקידוש. כדי שלא להטריח את הציבור, יש לדאוג שלא להאריך בתפילה בשבת זו ולהתחיל תפילת ערבית מיד בצאת הכוכבים, כך שיוכלו לשבור את הצום סמוך לזמן שבו מותר לאכול.
ליל שבת
אם האנשים בבית רעבים, וקשה עליהם התענית, ניתן לקצר את אמירת הקטעים שלפני הקידוש )למשל, לומר פעם אחת כל בית של "שלום עליכם" ולא לומר את שאר המזמורים), או לדחותם לאחר הקידוש, שהרי ברור שפגיעה בכבוד שבת קודמת למזמורים אלו, ואם קשה התענית הרי שהדבר לא מוסיף לכבוד השבת, ולכן אין להמשיך את התענית מעבר לנדרש.
לסיכום
א. ביום שישי מותר להתרחץ כרגיל, ומי שרגיל לטעום את תבשילי השבת בכל ערב שבת רשאי לעשות זאת (בלי לבלוע).
ב. יש להקדים את מנחה קטנה כך שיספיקו את קריאת התורה, חזרת הש"ץ וברכת כהנים לפני מנחה, ואף יספיקו לקבל תוספת שבת קטנה (ויש הנוהגים להתפלל מנחה גדולה ביום זה.(
ג. בתפילת מנחה קוראים בתורה (למנהג האשכנזים קוראים גם הפטרה) ואומרים "עננו", אך לא אומרים תחנון ולא אבינו מלכנו.
ד. אם מתפללים מנחה גדולה – כהנים אינם עולים לדוכן. מנחה קטנה – כהנים עולים לדוכן (עד השקיעה).
ה. צמים גם אחרי כניסת השבת, ושוברים את הצום בצאת הכוכבים, בקידוש.
ו. מתחילים בתפילת ערבית מיד בצאת הכוכבים, ולא מאריכים בתפילה.
עשרה בטבת - אפילו בשבת!
האבודרהם (מובא בבית יוסף תק"נ, ג) כותב, שאם עשרה בטבת היה חל בשבת היה צריך לצום בשבת )כמו ביום הכיפורים( כי כתוב בו "בעצם היום הזה", בניגוד לכל שאר הצומות (כולל תשעה באב( שלא צמים אותם בשבת אלא דוחים אותם. וכך אומר הנביא יחזקאל (כ"ד, א-ב) "ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחודש העשירי בעשור לחודש לאמר: בן אדם כתוב כתב לך את שם היום את עצם היום הזה סמך מלך בבל אל ירושלים בעצם היום הזה".
בדרך כלל בתנ"ך הביטוי "בעצם היום הזה" מופיע באירועים משמעותיים ומיוחדים, כגון כניסת נוח אל התיבה (בראשית ז‘, יג), ברית המילה של אברהם (שם י"ז, כו), יציאת מצרים (שמות י"ב, יז; שם, מא; שם, נא)ועוד. מדוע התחלת המצור כה משמעותית? הרי לכאורה לא התרחש ביום זה שום דבר, והעיר המשיכה להתקיים עוד זמן רב! מסתבר שנקודת הראשית, התחלת החורבן, היא נקדה משמעותית ביותר: אמנם לא היה חורבן, לא נקבעו החומות, אבל בעצם היום הזה התברר שגורלה של ירושלים נתון בסכנה.
נקודות הראשית משמעותיות גם בדברים אחרים. כאשר רואים התנהגות לא מוסרית, כאשר מוסכמות פשוטות מנופצות על ידי אנשים בחברה הישראלית, כאשר רואים פרצות בענייני צניעות במחנה, הרי שגם אם מדובר על דברים שוליים בחברה – עלינו להיות מודאגים ולטפל בבעיות. עלינו להתחזק ולחזק בקדושה ובטהרה, ולדעת שנקודות ראשית באות לאותת לנו ולהזהיר אותנו שעלינו להתחזק ועל ידי כך להימנע מחורבן פיזי או רוחני.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
