ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
בספרים הקדושים מובא שכל הירידה של יוסף הצדיק, ואחריה הירידה של יעקב אבינו למצרים, הן הכנה ולימוד בשבילנו איך להתנהג במצבים של ירידה למצרים, שמסמל את מצרי הנפש. בפרט שאנחנו נכנסים לימי השובבי"ם, שידוע שיש בהם תיקון עצום לכל ענייני הקדושה, ויכולת להתרומם ולהתעלות ממיצרי היצר הרע.
אנחנו יודעים שיעקב ויוסף נחשבים כאחד, כמו שקראנו בתחילת פרשת וישב: "אלה תולדות יעקב יוסף".
רבי נתן מברסלב זיע"א בספרו 'ליקוטי הלכות' (השכמת הבוקר, ד) מביא את דברי האריז"ל על הפסוק "אלה תולדות יעקב יוסף, יוסף בן שבע עשרה שנה", ש'שבע עשרה' בגימטריה 'טוב', כלומר שיוסף הצדיק היה מהות של טוב.
כך גם לגבי יעקב אבינו שנאמר עליו בתחילת פרשתנו שהוא חי במצרים 'שבע עשרה שנה', זאת אומרת שיעקב אבינו לימד אותנו שגם בתוך מיצרי הנפש מונח גרעין של 'טוב'.
רוצה לומר, שגם אם אדם נמצא בירידה רוחנית, עליו לא להתייאש, אלא להאמין שגם במקומו גנוז טוב ואור אלוקי, כי 'טוב' הכוונה 'לאלוקות', כפי שרבי נתן מפרש בתחילת 'ליקוטי הלכות' (השכמת הבוקר, א), ככתוב בתהלים (קמה, ט) "טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו". ללמדנו, שיהודי צריך להאמין שבתוך תוכו יש נשמה אלוקית שהיא שורש הטוב, והטוב הזה הוא העצמיות שלו.
כפי שנכתב, אנו נכנסים לימי השובבי"ם, ויש עצות רבות איך לזכות לתיקון ולתוספת קדושה, כגון - מקווה, תיקון הכללי, קריאת תהלים, חיזוק בלימוד תורה, ויש הסוברים אפילו שצריך תענית או תענית דיבור, והכל אמת ונכון, וכל אחד יעשה לפי מנהגו.
אבל, צריך לזכור ולהזכיר לעצמנו בכל עת שהמפתח לעבודה רוחנית, הוא ההבנה שביסוד ובמהות שלי אני טוב גמור, ואף לאחר כל הנפילות והכישלונות שעברתי, הנקודה האלוקית, הטובה והטהורה שבי, נשארה כפי שהייתה מקודם, רק שעכשיו אני רוצה לחזור ולגלות אותה מחדש.
יעקב אבינו חי קמ"ז שנה, והגר"א בפירושו על הפסוק במשלי (כב, ט) "טוב עין הוא יבורך" כותב ש'טוב עין' עולה כמניין ימי חיי יעקב אבינו - קמ"ז.
ויש בזה לימוד עצום - כי דרכו של היצר הרע להזכיר לאדם את הפגמים והנפילות שלו, וכך לגרום לו להתייאש לגמרי. אבל יעקב אבינו לימד אותנו שאנחנו צריכים להסתכל על עצמנו בעין טובה, ולהאמין בטוב העצמי שלנו, כי כשאדם מסתכל על עצמו בעין טובה וחיובית, הוא מתמלא במוטיבציה לעשות ולפעול טוב.
זהו שכתוב "ויחי יעקב בארץ מצרים", יעקב אבינו הניח חיות והתחזקות לכל יהודי בעולם השקוע במצרים - בירידה נפשית או רוחנית, שיוכל גם הוא להסתכל על עצמו בעין טובה, ולהאמין שגם במקומו מונחת נקודת חיות של טוב אלוקי, וכך דרכה הוא יכול להתרומם אפילו מהמצב הכי נמוך ולהתעלות בקדושה ובעבודת ה'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
