ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
כשאני מנסה לחשוב מה הרגע המרגש ביותר בתנ"ך. אולי יותר מלידת יצחק, אולי יותר מיציאת מצרים, אולי יותר ממעמד הר סיני. זה הפסוקים המרגשים והדרמטיים שמופעים בפרשתנו. אותם שניות שהתגלה יוסף לאחיו. אם רק היה אפשר לצלם את המבטים של יוסף, את המבטים של אחיו, את הדמעות (בראשית פרק מה, א): "וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו" את האחדות המשפחתית שחוזרת בכמה שניות, וכולם מתמלאים בשמחה.
כמה שניות לפני אותם רגעים קורא יוסף: "הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלָי, וְלֹא עָמַד אִישׁ אִתּוֹ בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל אֶחָיו".
ויש לשאול למה יוסף מבקש זאת, למה זה נצרך ומודגש, שבקשתו של יוסף "הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלָי" אכן התממשה?
מספר תשובות הובאו בפרשנים, ננסה להביאם ואח"כ להביא הסבר נוסף בס"ד.
א. שלא לבייש את אחיו
המדרש תנחומא (ורשא, פרשת ויגש אות ה) כותב כך: "אמר יוסף בלבו מוטב שאהרג ולא אבייש את אחי בפני המצרים". וכן פירש רש"י ועוד פרשנים, שיוסף לא רצה לבייש את אחיו שידעו כולם שהם מכרו אותו.
ב. שלא יסתכלו המצרים במילתו
בפרשן שכל טוב (בראשית פרשת ויגש פרק מה) הביא הסבר מכיוון קצת שונה: "הוציאו כל איש מצרי מעלי, שלא יסתכלו במילתו".
ג. שהמצרים לא יזלזלו ביוסף ובאחיו
הרמב"ן (בראשית פרשת ויגש פרק מה פסוק א) הביא הסבר אחר: "הוציאם משם כדי שלא ישמעו בהזכירו להם המכירה, כי תהיה להם לחרפה וגם אליו למכשול, שיאמרו עבדי פרעה ומצרים עליהם, אלו אנשי בוגדות , לא יגורו בארצנו ולא ידרכו בארמנותינו, בגדו באחיהם, גם באביהם בגדו, מה יעשו במלך ובעמו, וגם ביוסף לא יאמינו עוד ":
ד. שבועת האחים שלא לגלות את המכירה
ר' יוסף בכור שור (בראשית מב, ז) כתב שאחי יוסף השביעו אותו בשעת המכירה שלא לגלות על המכירה.
ועל פי זה כתב גם בספר הדר זקנים (לקט פירושים מאת בעלי התוספות על התורה, בראשית מה, א): "כי לא רצה לגלות הדבר רק לאחיו כי השביעוהו שלא לגלות".
וכן כתב הריב"א (השני, רבי יהודה ב"ר אליעזר, חיבר בשנת 1313 את הספר 'מנחת יהודה' על התורה, מבעלי התוספות) בפירושו על התורה (בראשית מה, א): "שנשבע להם שלא לגלות לאדם מכירתו כי כאשר מכרוהו נשבע להם שלא ישוב עוד לבית אביו ושלא יודיע לאביו שהוא חי ושהוא נמכר. ושלא יאמר לשום אדם שהוא בן יעקב וכן עשה בעל כרחו".
וכן כתב הרא"ש בפירוש על התורה (בראשית מה, א): "בשעת החרם שתפו את יוסף עמהם שלא לגלות הדבר ואף כי היה מוכרח כיון שלא מיחה בם היה נכלל עמהם, ולפיכך המתין עד שבאו כולם והתירו את החרם בהסכמת כולם, דכל דבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו".
ה. רמז כלפי יחס ה' עם ישראל והגויים
ר' יעקב אבוחצירא בספרו "פתוחי חותם " על הפסוק: "הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלָי" כותב על דרך הרמז כך:
יוסף בגימטרייה זה 156. וכן שם ה' = 26 כפול 6 (מבטא את העולם החומרי) = 156.
ה' הוא המשביר לכל עם הארץ, מבקש להתוודע לבניו בני ישראל, אך המקטרגים יצר הרע והגויים מונעים זאת, עד שה' כבר לא יכול לשאת זאת, ומבקש "הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלָי", מסלק אותם ומתגלה לבניו.
ו. צניעות משפחתית
אולי ניתן לומר כיוון קצת אחר, שקשור לימינו אלה. אחד הדברים החשובים שיוסף הצדיק מלמד אותנו שצריך לדעת לסגור את הדלת. פשוט להיות עם המשפחה לבד בזמנים המיוחדים שלנו. לשמור על הצניעות המשפחתית.
יוסף שמופיע במדרשים ששמר על עיניו (בראשית רבה, וילנא ויחי צח): "בשעה שיצא יוסף למלוך על מצרים היו בנות מלכים מציצות עליו דרך החרכין והיו משליכות עליו שירין וקטלין ונזמים וטבעות כדי שיתלה עיניו ויביט בהן אעפ"כ לא היה מביט בהן , אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה לא תלית את עינך והבטת בהן, חייך שאתה נותן לבנותיך צעידה בתורה, מהו צעידה פרשה (בנות צלפחד)".
התנתקות מהפרסום המיידי
עברנו כעת את חנוכה, כמות הוואטספים שאנשים שולחים ומקבלים היא בלתי נתפסת. כשאנחנו בענייני המשפחה חשוב לדעת לסגור את הדלת. להיות לבד עם המשפחה, לא כל דבר צריך לפרסם ולהציג.
יוסף הוא סלב' מצרי. הוא עבד שהפך להיות מלך. כולם מדברים עליו בכל מצרים. ודווקא בשל כך, יוסף חש שאת העניינים המשפחתיים שלו הוא צריך לעשות בתוך המשפחה. לא רק משום בושה כזו או אחרת, אלא פשוט צניעות משפחתית. אין סיבה כעת שבמדור הרכילות היומית כל מצרים ידברו על האחים של יוסף, מה היה ומה הוא עשה. זה פשוט לא אמור לעניין אותם. הוא חש את החובה לשמור על הצניעות המשפחתית. כשיהיה משהו רלוונטי לכולם הם כבר ידעו, כעת זה דבר שדורש צניעות.
היום, אנשים רבים תוך כדי הרגעים הכי מרגשים של החיים שלהם, תוך כדי נקודות שיא במשפחתם (בחופה, בבר מצווה, בברית ובטיול משפחתי), עסוקים בדבר אחד לצלם , ומיד אח"כ לפרסם .
למה לפרסם!? למה לא ליהנות מהרגע!? למה כולם צריכים לדעת מה שקורה בתוך המשפחה!?
צניעות המשפחה היהודית היא ערך עליון שעליו יוסף לא מוכן לוותר. גם כשהוא לא מסוגל יותר להתאפק, גם כשהוא היה יכול לתת לעוד אנשים להוריד דמעות ולהתרגש יחד איתו, יש כאן ערך עליון של שמירת הצניעות המשפחתית.
לסיום
שנזכה ללכת בדרכו של יוסף הצדיק, ולדעת שאת הרגעים הגדולים והמשמעותיים שלנו נשקיע בפנים, עם הדלת סגורה, נדע לכבות את הוואטספ', ולחוות את החוויות המשפחתיות באופן אינטימי. להיות כאן ולא להיות במקביל במקום אחר.
שבת שלום, הלל מרצבך
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.











