ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
בבואנו להתבונן בפרשיית מעשה שכם ניכר ויכוח נוקב בין יעקב לשמעון ולוי. אחר שבני יעקב מסכמים עם שכם וחמור שאם ייאותו, הם ובני עירם, לעשות ברית מילה יסכימו לכרות עימם ברית שלום, קמים שמעון ולוי ומחליטים להשמיד כל זכר מאנשי שכם ולבזוז את העיר.
יעקב לשמע הדברים כועס עליהם ואומר להם (בראשית פרק לד, ל): "עֲכַרְתֶּם אֹתִי לְהַבְאִישֵׁנִי בְּיֹשֵׁב הָאָרֶץ בַּכְּנַעֲנִי וּבַפְּרִזִּי וַאֲנִי מְתֵי מִסְפָּר וְנֶאֶסְפוּ עָלַי וְהִכּוּנִי וְנִשְׁמַדְתִּי אֲנִי וּבֵיתִי". ושמעון ולוי עונים לו (בראשית פרק לד, לא): "וַיֹּאמְרוּ: הַכְזוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת אֲחוֹתֵנוּ?!".
הביקורת של יעקב כלפי בניו באה פעם נוספת בברכתו את בניו לפני מותו (בראשית פרק מט, ה-ז): "בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר: אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל". וכפי שביאר רש"י שם: "כי באפם הרגו איש - אלו חמור ואנשי שכם".
תמיהות על פרשייה זו
על פרשייה זו עולות מספר שאלות:
א. האם מעשיהם של שמעון ולוי היה מעשה נכון? האם מוסרי כך להתנהג, להשמיד כל זכר בעיר שכם, אחר שהוחלט על הסכם שלום?
ב. "וְנֶאֶסְפוּ עָלַי וְהִכּוּנִי" על מה כעס יעקב? על כך ששמעון ולוי עשו מעשה לא מוסרי או משום שהוא פחד מיושבי הארץ?
ג. מהי משמעות התשובה שעונים שמעון ולוי ליעקב: "הַכְזוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת אֲחוֹתֵנוּ?!" - וכי בגלל ששכם התנהג בצורה שאינה מוסרית הם רשאים לסכן את אביהם וכל משפחתו?
ד. אם יעקב כועס עליהם ומעשיהם אכן מעשה שלילי, כיצד זוכה לוי שמהשבט שלו יוצאים כתר תורה וכתר כהונה (משה רבנו ואהרון הכהן)?
ה. מדוע יעקב גוער בהם באחרית ימיו, הרי נראה שה' הצדיק את שמעון ולוי, שחששו של יעקב מתבדה כשהגויים לא מעיזים לפגוע בו, כפי שכתוב (בראשית פרק לה, ה): "וַיִּסָּעוּ וַיְהִי חִתַּת אֱלֹהִים עַל הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם וְלֹא רָדְפוּ אַחֲרֵי בְּנֵי יַעֲקֹב"?
ניסיון לענות
נראה לענ"ד ליישב, שהרוח הלוחמנית שהייתה בשמעון ולוי הייתה חיובית, ואכן היו צריכים לפעול באופן אסרטיבי נגד אנשי שכם שעמדו לפניהם. גישה דיפלומטית היא חיובית אך עד גבול מסוים, כשיש חילול ה' יש מקום לנקמה ולמעשה חד משמעי, אך חטאם היה בכעס ובאיבוד השליטה. וכדברי המדרש (בראשית רבה ויחי פרשה צט): "לא קלל אלא אפם".
יעקב אבינו לא עונה לטענת שמעון ולוי: "הַכְזוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת אֲחוֹתֵנוּ?!" הוא מתבונן בתשובתם, האם באמת מעשיהם היו לשם שמים. לקראת סוף ימיו יעקב מגלה את אשר על ליבו: אצל שמעון ולוי הייתה הדרדרות מוסרית. הכעס ורצון הנקמה מוצדק, אך הוא השחית את נפשם, ומתוך מעשה זה הם הגיעו להידרדרות מוסרית בפגיעתם הנוספת ביוסף אחיהם.
יעקב מסביר להם שיש צורך לעדן ולפזר את כוח הנקמה (בראשית פרק מט פסוק ז): "אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל". הרצונות חיוביים אך חייבים להתעדן.
ההבדל בין זמרי לפינחס
נראה שאכן, שבט לוי הפנים את המסר ולמד לעדן את כוח הנקמה, וזכה ויצא ממנו כתר תורה וכתר כהונה, מתוך שזיכך את תכונת שמירת הקנאות למקום המתאים. אך שבט שמעון לא הצליח לעדן באופן חיובי את תכונותיו.
ראייה לכך, ניתן לראות במעשה זמרי בן סלוא (נשיא שבט שמעון) שעשה מעשה של השחתה פומבית, ואיבוד הרסן האנושי. בשעה שמתחיל אקשן הוא קם ושוב שובר את הכללים ופועל מתוך אימפולסיביות חסרת מעצורים, ובא על כזבי בת צור בפומבי.
באותו אירוע בדיוק קם פינחס (משבט לוי) ועושה מעשה קנאות והורג ומשחית את הקנאות של זמרי. באופן זה מבטא פינחס את הגילוי מהי קנאות חיובית. אם היא מכוונת כל כולה לשם שמים יש לה מקום, אך אם היא חלילה חוסר שליטה על יצרים ורסנים היא מובילה להשחתה מוסרית.
אולי זו הסיבה ששמעון לא זוכה לנחלה בארץ ישראל כפי שכתוב בספר יהושע (פרק יט, ט): "כִּי הָיָה חֵלֶק בְּנֵי יְהוּדָה רַב מֵהֶם וַיִּנְחֲלוּ בְנֵי שִׁמְעוֹן בְּתוֹךְ נַחֲלָתָם". מי שלא מצליח לשלוט על עצמו לא ראוי לקבל נחלה בארץ.
לסיום
למושג נקמה יש בהחלט מקום ביהדות, אך היא חייבת להיות נקייה מכל רבב ומכוונת לשם שמים. כל עוד שאיננו מסוגלים להיות מכוונים כלפי שמיא אסור לנו לנקום, משום שהיא מסוגלת לנבוע ממקומות לא טהורים ולהוביל לאיבוד שליטה.
בתפילה שנזכה לפעול עם אויבנו כראוי , וה' יראנו את נקמתו (תהלים צד, א): "אֵל נְקָמוֹת ה' אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ" במהרה בימינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
