ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- שמיני
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- שמחות
אחר שאהרון הכהן הגדול מתבשר על מות בניו האהובים נדב ואביהו הוא מגיב בדממה. על המילים "וידום אהרון". הפרשנים הציעו הסברים שונים מדוע אהרון דמם:
1. שתיקת התדהמה – כל כך נדהם והוא פשוט שותק כי הוא לא מסוגל לדבר (אברבנאל).
2. שתיקה של קבלת הדין באהבה (ספורנו, חזקוני, הכתב והקבלה) .
3. שתיקה של איפוק וחשיבה איך נכון להגיב. כשיעקב אבינו מגלה בתו דינה נאנסה כתוב: "ויחרש יעקב עד בואם". הוא שומר על איפוק ומזמין את בניו לחשיבה על מה ולמה זה קרה, ומה צריך לעשות.
4. שתיקת כנועה – שתיקה של איבוד התקווה וטעם לחיים. כמו אותם ניצולי שואה ששתקו אחרי התופת שהם עברו. שאינם מסוגלים כלל לדבר מרוב צער ועגמת נפש.
סיפורו של צמח דוד פרג'ון
ברצוני לנסות להציע פירוש נוסף לאור תופעה שראיתי לפני כמה שנים. במוצאי פורים תשע"ט, נפטר לעולמו מדום לב ביישובנו האברך היקר צמח דוד פרג'ון ז"ל (בן 22 במותו).
ביום פטירתו הספיק לקיים מצוות רבות:
o קם לתפילת ותיקין, כדי להכין את עצמו רוחנית לקראת קריאת מגילה, שהתבקש לקרוא במניין מאוחר יותר.
o פרסם בדוא"ל היישובי שכל מי שרוצה הוא מוכן לקרוא עבורו מגילת אסתר.
o זכה לקרוא מגילת אסתר ב-4 מקומות עבור אנשים שונים.
o הספיק לקיים את מצוות חג פורים.
o זכה ללמוד כמה שעות תורה.
o הוא אמר לחבר שלו שהוא לא רוצה לשתות יין (רק מעט משיעור רביעית), כי בזמן שכולם שותים צריך שמישהו ימשיך ללמוד תורה.
o אחרי סעודת פורים צמח-דוד הגיע לבית הוריו עם אשתו, ושטף להם את הבית, רק כדי שאחרים לא יטרחו. לאחר מכן הוא הלך להתפלל תפילת ערבית, ולצערנו נפטר בדרך מדום לב באופן פתאומי, על אף שהיה בריא לחלוטין. כך גם עלה מבדיקה מעמיקה של מד"א ובית החולים.
אלא שתוך כדי ההלוויה שלו, החליט מישהו לפרסם הודעות שונות לציבור, כולל תגובות קשות:
o "למה נותנים לבחורי ישיבה לשתות יין?"
o "היכן הרבנים שמחנכים לשתות ללא הגבלה?"
o "ידם של אלו המעודדים אלכוהול בפורים לא נקייה מהמוות הזה!".
כמובן, שהאשמות הללו אינן במקום, וגרמו צער ועגמת נפש למשפחה שכעת אבלה על האברך הצעיר שנפטר.
סיבת מותם של נדב ואביהו
כנגד אותם משפטים שאמרו אנשים כנגד צמח דוד ז"ל, עלה לי הסבר נוסף למילים "וידום אהרון".
אולי אהרון דמם, כי הוא פשוט לא ידע מהי סיבת מות בניו. ימים יבואו וידונו גדולי התנאים והפרשנים מה היה סיבת מותם:
o האם הם נכנסו לעבודת המקדש שתויי יין?
o האם הם הקריבו אש זרה?
o האם הם הורו הלכה בפני משה רבם?
o האם הם גדולים ממשה ומאהרון, "בקרובי אקדש", והם אלו שראויים למות בחנוכת המשכן?
אך כעת כשהגופות עדיין עומדות מולו, לא ניתן לדעת על מה ולמה. ולכן הוא שותק.
לקבל בשמחה
כשבאתי לנחם את משפחתו של צמח דוד ז"ל, האלמנה (שזכיתי ללמד אותה במדרשה) היא ביקשה שאומר לה דברי חיזוק. חשבתי בליבי: מה אוכל לומר? קצת שתקתי, ואח"כ שאלתי אותה: 'מה לדעתך צמח דוד היה רוצה שתעשי?'
והיא ענתה: "אני יודעת! הוא אמר לי יום קודם, בתענית אסתר: 'אני רוצה שנקבל על עצמנו משהו'. שאלתי אותו: 'מה?' והוא אמר: 'שכל ניסיון שיגיע אלינו נקבל אותו בשמחה'".
שתיקת הגוף
במשנה במסכת אבות (א, יז) כתוב כך:
"רבן שמעון בן גמליאל אומר: "כל ימי גדלתי בין חכמים ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה".
ויש לשאול למה רבן שמעון בן גמליאל, שדיבר על מעלת השתיקה, קישר את השתיקה דווקא לגוף, הוא היה יכול לומר ששתיקה היא מידה טובה? וכן צריך להבין ומה המשמעות שהוא מציין שהוא גדל בין החכמים, למה זה רלוונטי לתובנת ערך השתיקה?
כנגד תשובות החכמים
כדי לענות על כך, יש לשים לב שעל פי המדרש (אלה אזכרה) רשב"ג נהרג בעריפת ראשו:
"ויפול הגורל על רשב"ג וצוה הקיסר לחתוך את ראשו תחלה וחתכוהו, ונטלו אח"כ ר' ישמעאל כהן גדול בין ירכיו וצוח עליו במר נפש ואמר: "אי תורה ואי שכרה"! הלשון שהיתה מבארת התורה בשבעים לשונות איך עתה לוחכת את העפר".
וכותב על כך השל"ה (שמיני תורה אור יא):
"רבן שמעון (בן גמליאל) הנהרג בקדושת ה'. ואלו הקדושים מתקדשים גם גופתם".
ושמעתי בשם הרב רשי טויטו, ידידי, שיש להסביר שרבן שמעון בן גמליאל חי בתקופת החורבן, וראה הרבה צרות של עם ישראל. באותו זמן כל אחד מהחכמים נתן הסבר למה קרה האסון של חורבן המקדש והריגת חכמי ישראל. כנגדם, רשב"ג מלמד אותנו שכדי ליישב את ייסורי הגוף הסובל - עדיף לשתוק. ההסבר הטוב ביותר לכל הצרות הוא השתיקה.
לסיום
ננסה ללמוד מאהרון הכהן להיות בבחינת: "וידום אהרון". שראה לפניו את הנורא מכל, שני בניו מתים, וכשלא הבין מדוע זה קרה, בחר בדרך של לשמור על דממה. להמתין לקבל תשובות בין אם יגיעו ובין אם לא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
