ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- שמיני
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- שמחות
אחר שאהרון הכהן הגדול מתבשר על מות בניו האהובים נדב ואביהו הוא מגיב בדממה. על המילים "וידום אהרון". הפרשנים הציעו הסברים שונים מדוע אהרון דמם:
1. שתיקת התדהמה – כל כך נדהם והוא פשוט שותק כי הוא לא מסוגל לדבר (אברבנאל).
2. שתיקה של קבלת הדין באהבה (ספורנו, חזקוני, הכתב והקבלה) .
3. שתיקה של איפוק וחשיבה איך נכון להגיב. כשיעקב אבינו מגלה בתו דינה נאנסה כתוב: "ויחרש יעקב עד בואם". הוא שומר על איפוק ומזמין את בניו לחשיבה על מה ולמה זה קרה, ומה צריך לעשות.
4. שתיקת כנועה – שתיקה של איבוד התקווה וטעם לחיים. כמו אותם ניצולי שואה ששתקו אחרי התופת שהם עברו. שאינם מסוגלים כלל לדבר מרוב צער ועגמת נפש.
סיפורו של צמח דוד פרג'ון
ברצוני לנסות להציע פירוש נוסף לאור תופעה שראיתי לפני כמה שנים. במוצאי פורים תשע"ט, נפטר לעולמו מדום לב ביישובנו האברך היקר צמח דוד פרג'ון ז"ל (בן 22 במותו).
ביום פטירתו הספיק לקיים מצוות רבות:
o קם לתפילת ותיקין, כדי להכין את עצמו רוחנית לקראת קריאת מגילה, שהתבקש לקרוא במניין מאוחר יותר.
o פרסם בדוא"ל היישובי שכל מי שרוצה הוא מוכן לקרוא עבורו מגילת אסתר.
o זכה לקרוא מגילת אסתר ב-4 מקומות עבור אנשים שונים.
o הספיק לקיים את מצוות חג פורים.
o זכה ללמוד כמה שעות תורה.
o הוא אמר לחבר שלו שהוא לא רוצה לשתות יין (רק מעט משיעור רביעית), כי בזמן שכולם שותים צריך שמישהו ימשיך ללמוד תורה.
o אחרי סעודת פורים צמח-דוד הגיע לבית הוריו עם אשתו, ושטף להם את הבית, רק כדי שאחרים לא יטרחו. לאחר מכן הוא הלך להתפלל תפילת ערבית, ולצערנו נפטר בדרך מדום לב באופן פתאומי, על אף שהיה בריא לחלוטין. כך גם עלה מבדיקה מעמיקה של מד"א ובית החולים.
אלא שתוך כדי ההלוויה שלו, החליט מישהו לפרסם הודעות שונות לציבור, כולל תגובות קשות:
o "למה נותנים לבחורי ישיבה לשתות יין?"
o "היכן הרבנים שמחנכים לשתות ללא הגבלה?"
o "ידם של אלו המעודדים אלכוהול בפורים לא נקייה מהמוות הזה!".
כמובן, שהאשמות הללו אינן במקום, וגרמו צער ועגמת נפש למשפחה שכעת אבלה על האברך הצעיר שנפטר.
סיבת מותם של נדב ואביהו
כנגד אותם משפטים שאמרו אנשים כנגד צמח דוד ז"ל, עלה לי הסבר נוסף למילים "וידום אהרון".
אולי אהרון דמם, כי הוא פשוט לא ידע מהי סיבת מות בניו. ימים יבואו וידונו גדולי התנאים והפרשנים מה היה סיבת מותם:
o האם הם נכנסו לעבודת המקדש שתויי יין?
o האם הם הקריבו אש זרה?
o האם הם הורו הלכה בפני משה רבם?
o האם הם גדולים ממשה ומאהרון, "בקרובי אקדש", והם אלו שראויים למות בחנוכת המשכן?
אך כעת כשהגופות עדיין עומדות מולו, לא ניתן לדעת על מה ולמה. ולכן הוא שותק.
לקבל בשמחה
כשבאתי לנחם את משפחתו של צמח דוד ז"ל, האלמנה (שזכיתי ללמד אותה במדרשה) היא ביקשה שאומר לה דברי חיזוק. חשבתי בליבי: מה אוכל לומר? קצת שתקתי, ואח"כ שאלתי אותה: 'מה לדעתך צמח דוד היה רוצה שתעשי?'
והיא ענתה: "אני יודעת! הוא אמר לי יום קודם, בתענית אסתר: 'אני רוצה שנקבל על עצמנו משהו'. שאלתי אותו: 'מה?' והוא אמר: 'שכל ניסיון שיגיע אלינו נקבל אותו בשמחה'".
שתיקת הגוף
במשנה במסכת אבות (א, יז) כתוב כך:
"רבן שמעון בן גמליאל אומר: "כל ימי גדלתי בין חכמים ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה".
ויש לשאול למה רבן שמעון בן גמליאל, שדיבר על מעלת השתיקה, קישר את השתיקה דווקא לגוף, הוא היה יכול לומר ששתיקה היא מידה טובה? וכן צריך להבין ומה המשמעות שהוא מציין שהוא גדל בין החכמים, למה זה רלוונטי לתובנת ערך השתיקה?
כנגד תשובות החכמים
כדי לענות על כך, יש לשים לב שעל פי המדרש (אלה אזכרה) רשב"ג נהרג בעריפת ראשו:
"ויפול הגורל על רשב"ג וצוה הקיסר לחתוך את ראשו תחלה וחתכוהו, ונטלו אח"כ ר' ישמעאל כהן גדול בין ירכיו וצוח עליו במר נפש ואמר: "אי תורה ואי שכרה"! הלשון שהיתה מבארת התורה בשבעים לשונות איך עתה לוחכת את העפר".
וכותב על כך השל"ה (שמיני תורה אור יא):
"רבן שמעון (בן גמליאל) הנהרג בקדושת ה'. ואלו הקדושים מתקדשים גם גופתם".
ושמעתי בשם הרב רשי טויטו, ידידי, שיש להסביר שרבן שמעון בן גמליאל חי בתקופת החורבן, וראה הרבה צרות של עם ישראל. באותו זמן כל אחד מהחכמים נתן הסבר למה קרה האסון של חורבן המקדש והריגת חכמי ישראל. כנגדם, רשב"ג מלמד אותנו שכדי ליישב את ייסורי הגוף הסובל - עדיף לשתוק. ההסבר הטוב ביותר לכל הצרות הוא השתיקה.
לסיום
ננסה ללמוד מאהרון הכהן להיות בבחינת: "וידום אהרון". שראה לפניו את הנורא מכל, שני בניו מתים, וכשלא הבין מדוע זה קרה, בחר בדרך של לשמור על דממה. להמתין לקבל תשובות בין אם יגיעו ובין אם לא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
