בי×Ē ×”×ž×“×¨×Š
  • הלכה מחשבה ומוסר
  • ×Ēפילה ובי×Ē ×›× ×Ą×Ē
  • מ×Ļוו×Ē ×”×Ēפילה ו×ĸרכה
קטגוריה משני×Ē
undefined
8 דק' קריאה

לימוד השי×ĸור מוקדש לרפוא×Ē

הרב חנוך בן רבקה

ידו×ĸ כי ד×ĸ×Ē ×”×¨×ž×‘"ם היא ׊מ×Ļו×Ē ×”×Ēפילה היא מדאוריי×Ēא. לנגדו טו×ĸן רמב"ן שהיא רק מ×Ļוה מדרבנן, והוא מקשה נגד שיט×Ē ×”×¨×ž×‘"ם שלוש שאלו×Ē. במאמר זה ננסה ל×ĸנו×Ē ×œ×Š××œ×•×Ē ××œ×•. כן נוכיח כי רובם של הראשונים סבורים כי היא מ×Ļוה מה×Ēורה, למרו×Ē ×Š×¨×‘×™× מהאחרונים [ביניהם הב"ח, מגן אברהם, הט"ז ו×ĸוד] סבורים שהיא מדרבנן בלבד.

כן נדון ב×Ēחיל×Ē ×ž××ž×¨ זה, מניין לו לרמב"ם לקבו×ĸ שהמ×Ļוה דאוריי×Ēא היא לה×Ēפלל בכל יום ויום.

פרק ראשון
הרמב"ם ב"משנה ×Ēורה" פ×Ēח הלכו×Ē ×Ēפילה (פרק א הלכו×Ē ×-ב) במלים:
(א) מ×Ļו×Ē ×ĸשה לה×Ēפלל בכל יום ׊נאמר 'ו×ĸבד×Ēם א×Ē ×”' אלהיכם' (שמו×Ē ×›×’, כה). מפי השמו×ĸה למדו ׊×ĸבודה זו היא ×Ēפלה ׊נאמר 'ול×ĸבדו בכל לבבכם' (דברים יא, יג). אמרו חכמים (×Ē×ĸני×Ē ×‘, א) 'אי זו היא ×ĸבודה שבלב? זו ×Ēפלה'. ואין מנין ה×Ēפלו×Ē ×ž×Ÿ ה×Ēורה ואין משנה ה×Ēפלה הזא×Ē [=נוסח המלים] מן ה×Ēורה, ואין ל×Ēפלה זמן קבו×ĸ מן ה×Ēורה:
(ב) ולפיכך נשים ו×ĸבדים חייבין ב×Ēפלה לפי שהיא מ×Ļו×Ē ×ĸשה שלא הזמן גרמא. אלא חיוב מ×Ļוה זו כך הוא שיהא אדם מ×Ēחנן ומ×Ēפלל בכל יום ומגיד שבחו של הקדוש ברוך הוא. ואחר כך שואל ×Ļרכיו שהוא ×Ļריך להם בבקשה וב×Ēחנה. ואחר כך נו×Ēן שבח והודיה לה' ×ĸל הטובה שהשפי×ĸ לו, כל אחד לפי כחו. [×ĸכ"ל]

רבנו "×›×Ą×Ŗ משנה" במקום ניסה להביא מקור ל×Ēפילה בכל יום, וכן המבי"ט בספרו "קרי×Ē ×Ą×¤×¨" ניסה להביא מקור. וכן הרב ×™×•×Ą×Ŗ קאפח, סמוך להלכו×Ē ××œ×•, ה×Ļי×ĸ מקורו×Ē ×ž×Š×œ×•. אבל בספרו של הרב נחום רבינובי×Ĩ ×ĸל דברי הרמב"ם, "יד פשוטה", חידש מקור, מהמקרא ביש×ĸיה (נח, ב):
וְאוֹ×Ēִי יוֹם יוֹם יִדְרֹשׁוÖŧן, וְדַ×ĸÖˇ×Ē ×“Öŧְרָכַי יÖļחְפÖŧÖ¸×ĻוÖŧן, כÖŧְגוֹי אֲ׊ׁÖļר ×Ļְדָקָה ×ĸָשָׂה, וÖŧמִ׊ְׁפÖŧ֡ט אֱלֹהָיו לֹא ×ĸָזָב, יִשְׁאָלוÖŧנִי מִ׊ְׁפÖŧְטÖĩי ×ĻÖļדÖļ×§, קִרְבַ×Ē ×Öą×œÖš×”Ö´×™× יÖļחְפÖŧÖ¸×ĻוÖŧן:
הרב רבינובי×Ĩ מפר׊ "ידרשון" לשון ×Ēפילה [×ĸכ"ל]. וחיפש×Ēי לו מקבילו×Ē, ובס"ד מ×Ļא×Ēי:
דÖŧָר֡׊ְׁ×ĒÖŧִי אÖļ×Ē ×™Ö°×”Öš×•Ö¸×” וְ×ĸָנָנִי וÖŧמִכÖŧָל מְגוÖŧרוֹ×Ēַי הִ×ĻÖŧִילָנִי: (×Ēהלים לד, ה)
בÖŧְיוֹם ×Ļָרָ×Ēִי אֲדֹנָי דÖŧָרָ׊ְׁ×ĒÖŧִי יָדִי לַיְלָה נִגÖŧְרָה וְלֹא ×ĒָפוÖŧג מÖĩאֲנָה הִנÖŧָחÖĩם נַפְשִׁי (×Ēהלים ×ĸז, ג)
זִרְ×ĸוÖŧ לָכÖļם לִ×Ļְדָקָה ×§Ö´×ĻְרוÖŧ לְפִי חÖļץÖļד נִירוÖŧ לָכÖļם נִיר וְ×ĸÖĩ×Ē ×œÖ´×“Ö°×¨×•Öš×Š× אÖļ×Ē ×™Ö°×”Öš×•Ö¸×” ×ĸַד יָבוֹא וְיוֹרÖļה ×ĻÖļדÖļ×§ לָכÖļם: (הוש×ĸ י, יב)
כÖŧִי כֹה אָמַר יְהֹוָה לְבÖĩי×Ē ×™Ö´×Š×‚Ö°×¨Ö¸×Öĩל דÖŧִרְשׁוÖŧנִי וִחְיוÖŧ: (×ĸמוס ה, ד)
טוֹב יְהֹוָה לְקֹוָו לְנÖļפÖļ׊ׁ ×ĒÖŧִדְרְשׁÖļ× ÖŧוÖŧ: (איכה ג. כה).

ויש ×ĸוד כמה פסוקים בשימוש זה של המלה "דרש". ואין לט×ĸו×Ē ×•×œ×—×Š×•×‘ שמדובר ב"דרישה ללמוד חוקי השם" כמו במקרא של משה רבינו "וַיÖŧ֚אמÖļר מ׊ׁÖļה לְחֹ×Ēְנוֹ כÖŧִי יָבֹא אÖĩלַי הָ×ĸָם לִדְרשׁ אֱלֹהים" (שמו×Ē ×™×—, טו) ו×Ēרגם אונקלס "למ×Ēב×ĸ אולפן" כי הרי פרט זה נמ×Ļא בהמשך המקרא שלנו "וד×ĸ×Ē ×“×¨×›×™ יחפ×Ļון". אלא ודאי ×ĸנינו ×Ēפילה. ומכאן למד הרמב"ם.

הקדמנו מבוא זה, כי הוא שימושי ל×ĸנו×Ē ×ĸל אח×Ē ×ž×”×Š××œ×•×Ē ×Š×œ רמב"ן, שנביא בהמשך.

פרק שני
ץפר המ×Ļוו×Ē ×œ×¨×ž×‘"ם והס×Ēייגו×Ēו של רמב"ן –
לשון הרמב"ם בספר המ×Ļו×Ē ×”×™×:
מ×Ļוה ה - היא ׊×Ļונו ל×ĸבדו וכבר נכפל ×Ļווי זה פ×ĸמים, באמרו 'ו×ĸבד×Ēם א×Ē ×”' אלהיכם' (שמו×Ē ×›×’, כה), ואמר 'ואו×Ēו ×Ē×ĸבדו' (דב רים יג, ה), ואמר 'ואו×Ēו ×Ē×ĸבוד' (דברים ו, יג) ואמר 'ול×ĸָבדו' (דברים יא, יג). ואת ×ĸל פי שזה ה×Ļווי הוא גם כן מה×Ļוויים הכוללים כמו שביארנו בשורש ד', הנה יש בו יחוד שהוא ×Ļוה ב×Ēפלה. ולשון ספרי 'ול×ĸָבדו זו ×Ēפלה'. ואמרו גם כן 'ול×ĸָבדו זה ×Ēלמוד. ובמשנ×Ēו של רבי אלי×ĸזר בנו של רבי יוסי הגלילי [=מדרש מ׊נ×Ē ×¨×‘×™ אלי×ĸזר] אמרו 'מניין ל×ĸיקר ×Ēפלה ב×Ēוך המ×Ļו×Ē? מהכא 'א×Ē ×”' אלהיך ×Ēירא, ואו×Ēו ×Ē×ĸבוד'. ואמרו ×ĸבדוהו ב×Ēור×Ēו, ו×ĸבדוהו במקדשו, כלומר ללכ×Ē ×Š× לה×Ēפלל בו ונגדו [=כמו ׊נ×Ļטוינו בברכו×Ē ×œ ×ĸ"א, שמכל חלקי ×Ēבל ×Ļריכים להפנו×Ē ××Ē ×’×•×¤×• של המ×Ēפלל לכיוון בי×Ē ×”×ž×§×“×Š] כמו שבאר שלמה ×ĸ"ה [מלכים-א פרק ח] [×ĸכ"ל רמב"ם].

חלק ×ĸליו הרמב"ן בהשג×Ēו ׊ם וט×ĸן כי מפורש בגמרא בשלושה מקומו×Ē ×›×™ ×Ēפילה היא מדרבנן.
[א] "ל×ĸנין ב×ĸל קרי שקורא קריא×Ē ×Š×ž×ĸ ומברך ×ĸל המזון לאחריו, ואינו מ×Ēפלל. וה×ĸלו הט×ĸם בזה 'אלא קריא×Ē ×Š×ž×ĸ וברכ×Ē ×”×ž×–×•×Ÿ דאוריי×Ēא, ו×Ēפלה דרבנן" (ברכו×Ē ×›×, א).

[ב] ואמרו ×ĸוד, ץפק קרא קריא×Ē ×Š×ž×ĸ, ץפק לא קרא קריא×Ē ×Š×ž×ĸ, חוזר וקורא. ץפק ה×Ēפלל ץפק לא ה×Ēפלל, אינו חוזר ומ×Ēפלל, דקריא×Ē ×Š×ž×ĸ דאוריי×Ēא ו×Ēפלה דרבנן (ברכו×Ē ×›×, א)

[ג] [להלן גירסא שיש במק×Ļ×Ē ×Ą×¤×¨×™×, ׊ם הביאו השג×Ē ×”×¨×ž×‘"ן] "ובגמרא (סוכה לח, א) אמרו גבי ×Ēפילה ד×Ēנן 'אם ה×Ēחילו אין מפסיקין' [ץ×ĸוד×Ēם כדי לה×Ēפלל] והקשו מלולב דק×Ēני 'נוטל ×ĸל שולחנו', אלמא מפסיק! והשיבו בדרך ×Ēימא: מאי קושיא? הא דאוריי×Ēא הא דרבנן".

ול×ĸנין ה×Ļיטט של הרמב"ם ממסכ×Ē ×Ē×ĸני×Ē ×‘ ×ĸ"א וכן מהספרי, סבור רמב"ן שזו אסמכ×Ēא ב×ĸלמא, ולא דרשה גמורה.

ב"ץפר המ×Ļוו×Ē" לרמב"ם (מהד' שב×Ēי פרנקל) הדפיסו ×ĸל דת (×ĸמ' ריב-ריג) ×Ēשובו×Ēיהם של רבו×Ēינו "מגיל×Ē ××Ą×Ēר", "לב שמח", ו"קנא×Ē ×Ą×•×¤×¨×™×" כי×Ļד יש ל×ĸנו×Ē ×ĸל שאלו×Ēיו של הרמב"ן. ×ĸיינו ׊ם. כאן בא×Ēי ×œ×”×•×Ą×™×Ŗ ×Ēשובו×Ē × ×•×Ą×¤×•×Ē ×Š×—×™×“×Š×Ēי, ואיידי דא×Ēא מדרשה חביבה לי.

הקדמנו במבוא למאמרי זה שלפי הרמב"ם המ×Ļוה דאוריי×Ēא היא רק ×Ēפילה אח×Ē ×‘×™×•× [וגם זא×Ē ×œ××• דוקא בנוסח שמונה ×ĸשרה ׊×Ēקנו חז"ל, אלא כל בקשה שהיא]. ובכן ל×ĸנין שאל×Ēו הראשונה של הרמב"ן ב×ĸנין ב×ĸל קרי, נאמר מ×Ēי רגילו×Ē ×œ××“× לראו×Ē ×§×¨×™? או לשמש ×ĸם א׊×Ēו? הרי רק בלילה. ובכן בקומו בבוקר, הרי כבר ה×Ēפלל ×Ēפיל×Ē ×ĸרבי×Ē ×œ×¤× ×™ שהלך לישון, וכבר אז קיים מ×Ļוה מה×Ēורה. ומה שאמרו חז"ל שהיא רק דרבנן, כי כ×ĸ×Ē ×‘× ב×ĸל קרי זה ×œ×”×•×Ą×™×Ŗ נוספו×Ē ×ĸל המ×Ļוה דאוריי×Ēא שכבר קיים! [ואמנם אפ׊ר לדחוק ולט×ĸון שב×ĸל קרי זה אסור ב×Ēפילה אפילו כמה ימים ×ĸל ימים, ×ĸד שיטבול. למרו×Ē ×Š×–×• אפשרו×Ē ×¨×—×•×§×”, כי הגמרא דנה במ×Ļב הרגילו×Ē, אבל גם לזה ×ĸנה "מראה הפנים" ×ĸל הירושלמי (×ĸל ברכו×Ē, ×Ēחיל×Ē ×¤×¨×§ ×Ēפיל×Ē ×”×Š×—×¨, נדפס ×ĸל הדת) ומסביר שסוגיא זו היא לא אליבא דהלכ×Ēא, ממילא אין קושיא לרמב"ם.

×ĸל השאלה השניה שהקשה רמב"ן, כי מי שהוא בספק אם ה×Ēפלל או לא ה×Ēפלל, לא יחמיר לה×Ēפלל שוב, ואם הי×Ēה זו מדאוריי×Ēא מדו×ĸ לא יחמיר? אני ×ĸונה נחזי אנן במה מדובר? אם מדובר ששכח אם ה×Ēפלל ×ĸרבי×Ē, הרי ×ĸוד ×Ēפיל×Ē ×Š×—×¨×™×Ē ×œ×¤× ×™×•, ואז יקיים מ×Ļוה דאוריי×Ēא [×Ēירו×Ĩ זה ×ĸנה "פרי מגדים" ב×Ēחיל×Ē ×Ą×™' פט]. ואם מדובר ששכח ×Ēפיל×Ē ×Š×—×¨×™×Ē ×× ה×Ēפלל או לא, הרי בו ביום כבר ה×Ēפלל ×ĸרבי×Ē, ואז כבר קיים המ×Ļוה דאוריי×Ēא. והוא הדין בשכח ב×Ēפיל×Ē ×”×ž× ×—×”. ולכן אין מכאן שום קושיא ×ĸל הרמב"ם.

×ĸל השאלה השלישי×Ē, ב×ĸניני סוכה, שלא חייבו איש זה להפסיק ץ×ĸוד×Ēו כדי לה×Ēפלל, אבל למ×ĸן מ×Ļו×Ē ×œ×•×œ×‘ כן חייבו או×Ēו, גם כאן ר׊"י במקום (סוכה לח, א) מסביר שמדובר ב×Ēפיל×Ē ×ž× ×—×” [והרי אין אדם אוכל ץ×ĸודה בשחרי×Ē, אלא בח×Ļי היום] ובכן איש זה כבר ה×Ēפלל שחרי×Ē, ולכל הפחו×Ē ×”×Ēפלל גם ×ĸרבי×Ē,ובכן נשארה א×Ļלו רק מ×Ļוה דרבנן.

פרק שלישי
"מגן אברהם" (או"ח סי' קו) קוב×ĸ כי "רוב פוסקים" סבורים כי ×ĸיקר מ×Ļו×Ē ×Ēפילה היא רק מדרבנן. ובאמ×Ē, כך סבורים הב"ח וכן הט"ז, ומשנה ברורה ו×ĸוד. [ובין הראשונים ר׊"י ו×Ēוספו×Ē] כנראה ד×ĸ×Ēו ×ĸל "אחרונים". אבל חיפש×Ēי בנושא זה ומ×Ļא×Ēי כי "ראשונים" רבים סבורים ׊×Ēפילה היא מ×Ļוה דאוריי×Ēא.

[א] הרמב"ם, שכבר הזכרנו [ב] הרי"×Ŗ (×ĸל ברכו×Ē ×› ×ĸ"ב, ב×ĸנין נשים חייבו×Ē ×”×Ēפילה). [ג] הרא"׊ (×ĸל ברכו×Ē ×¤×¨×§ ג פץקא יג) [ולכן ברור משום מה מרן ר"י קארו בשולחן ×ĸרוך, את הוא קב×ĸ שזו מ×Ļוה מה×Ēורה, בדבריו ×ĸל סי' ×§"ו, כי ×Ēמיד סומך ×ĸל רי"×Ŗ רמב"ם ורא"׊, כמו שכ×Ēב בהקדמ×Ēו לספר. וכאן שלוש×Ēם בד×ĸה אח×Ē].

×ĸל אפשרו×Ē ×–××Ē, שהמקרא שחז"ל הביאו בספרי ובמסכ×Ē ×Ē×ĸני×Ē ×‘ ×ĸ"א היה רק אסמכ×Ēא ב×ĸלמא, מה אם כן בסיס הרמב"ם לד×ĸ×Ēו? הוא בסוגיא בברכו×Ē ×› ×ĸ"ב, וכדלהלן.

רבינו המאירי (×ĸל ברכו×Ē ×› ×ĸ"ב) מ×Ļיין לפלוג×Ēא זו בין הרמב"ם והרמב"ן וקוב×ĸ שזה ×Ēלוי במחלוק×Ē ×”×’×™×¨×Ą××•×Ē ×Š×™×Š בגמרא ההיא (ברכו×Ē ×› כ"ב) ב×ĸנין חיוב נשים לה×Ēפלל. לפי ר׊"י, הגירסא בגמרא:
וחייבין ב×Ēפלה:
דרחמי נינהו מהו ד×Ēימא הואיל וכ×Ēיב בה ×ĸרב ובקר ו×Ļהרים כמ×Ļו×Ē ×ĸשה שהזמן גרמא דמי קא מ׊מ×ĸ לן:

כלומר אם לא היה הט×ĸם ׊×Ēוכן ה×Ēפילו×Ē ×”×•× לבקש רחמים, לא היינו מחייבים הנשים לה×Ēפלל. כי לד×ĸ×Ē ×¨×Š"י אין לט×ĸו×Ē ×Š×”×™× מ×Ļוה מה×Ēורה. וכל הדפוסים ה×ĸ×Ēיקים של ה×Ēלמוד ה×ĸ×Ēיקו לפי גירס×Ē ×¨×Š"י.

אבל בבדיקה בא×Ēר "פרידברג – גניזה" רואים ב×Ļילומי כ×Ēבי-יד ×ĸ×Ēיקים של ה×Ēלמוד (כ×Ēב-יד אוקספורד 23; כ×Ēב-יד פריז, פירנ×Ļה 7) שלא גרסו כדברי ר׊"י אלא גרסו כמו ׊מ×Ļאנו בדברי המאירי: "×Ēפלה, פשיטא! מה ד×Ēימא הואיל וכ×Ēוב בה '×ĸרב ובקר ו×Ļהרים' (×Ēהלים נה, יח) זמן גרמא הוא קמ׊מ×ĸ לן [=כלומר ׊מ×Ļוה ×Ēמידי×Ē ×”×™× ואינה זמן גרמא, וממילא נשים חייבו×Ē ×ž×“××•×¨×™×™×Ēא].

והנה ׊×Ēי ב×ĸיו×Ē ×™×Š לנו בהבנ×Ē ×“×‘×¨×™ ר׊"י? כך לשונו:
הכי גרסינן ×Ēפלה דרחמי נינהו - ולא גרס פשיטא, דהא לאו דאוריי×Ēא היא:

ראשי×Ē, רואים שהגירסא שהי×Ēה מונח×Ē ×œ×¤× ×™ ר׊"י בסוגיא זו כללה מל×Ē "פשיטא". וכן היה לשון חז"ל בכל ׊אר הב×ĸיו×Ē ×‘×ĸמוד זה, בשאל×Ēם ×ĸל קריא×Ē ×Š×ž×ĸ, בשאל×Ēם ×ĸל ×Ēפילין, בשאל×Ēם ×ĸל מזוזה, בשאל×Ēם ×ĸל ברכ×Ē ×”×ž×–×•×Ÿ. כך היה סגנון חז"ל בארב×ĸה ×ĸנינים, וכן היה גם כאן בחמישי×Ē [×Ēפילה]. מה ראה ר׊"י למחוק מלה זו?

אלא לשון "פשיטא" ×Ēואמ×Ē ×”×”×‘× ×” שאשה חייב×Ē ×›×ž×• איש, והיא מ×Ļוה מה×Ēורה כמו ׊אר ארב×ĸה הפרטים כאן [קריא×Ē ×Š×ž×ĸ, ×Ēפילין, מזוזה וברכ×Ē ×”×ž×–×•×Ÿ]. אלא ר׊"י היה סבור שהיא רק מ×Ļוה מדרבנן, ולכן ראה לנכון להשמיט מל×Ē "פשיטא". ושמא נהג כן כי הש×Ēרבבו לפניו המלים "דרחמי ניניהו" שהיא כ×Ēובה במק×Ļ×Ē ×Ą×¤×¨×™×, ואם כן, ×Ēוספ×Ē ×“×¨×‘× ×Ÿ היא [כי למ×Ļוו×Ē ×ž×”×Ēורה לא × ×Ēנו חז"ל בגמרא ט×ĸמים, אבל ×Ēקנו×Ē ×“×¨×‘× ×Ÿ כן נוהגים ל×Ē×Ē ×˜×ĸם וסברא].

שני×Ē, אבל ×ĸל זה גופא יש לשאול. בנוסח הגמרא המלים "דרחמי נינהו" באו לפני השאלה:

"דרחמי נינהו. מהו ד×Ēימא הואיל וכ×Ēיב בה '×ĸרב ובקר ו×Ļהרים', כמ×Ļו×Ē ×ĸשה שהזמן גרמא דמי? קא מ׊מ×ĸ לן":

ו×ĸל פי הגיון-הדיבור היו ×Ļריכים ל×ĸנו×Ē "דרחמי נינהו" רק אחרי דחיי×Ē ×”×”×•×” אמינא "מהו ד×Ēימא". כי×Ļד כאן ×ĸוד לפני השאלה מ×Ļאנו הביאו ה×Ēשובה? אלא נל×ĸ"ד לה×Ļי×ĸ שאיזה סופר, שקדם ל×Ēקופ×Ē ×¨×Š"י, הוא ×Š×”×•×Ą×™×Ŗ מלים אלו לטכסט. ולא כן הוא בסוגייו×Ē ×“×•×ž×•×Ē (ברכו×Ē ×›×”, ב; לו ×ĸ"א; מז ×ĸ"ב; שב×Ē ×œ×” ×ĸ"א ו×ĸוד, ׊ם המ×ĸנה באה רק אחרי השאלה). ולכן ראינו הרבה ראשונים אחרים שלא היה א×Ļלם מלים אלו "דרחמי נינהו" ב×Ēוך הטכסט, כמו שהבאנו ל×ĸיל ב×Ēחיל×Ē ×“×‘×¨×™× ×• .

[ד] המאירי פץק "נראין הדברים שמן ה×Ēורה הן חייבו×Ē" (×ĸמ' 70). האריך בזה הרב ×ĸובדיה ×™×•×Ą×Ŗ (שו"×Ē ×™×‘×™×ĸ אומר, חלק ששי, או"ח סי' י"ז ץ×ĸ×™×Ŗ א) בלי שהסיק מסקנה אם מה×Ēורה או מדרבנן, והביא כי כגירס×Ē ×”×ž××™×¨×™, הרבה ×Ļידדו בשיט×Ē ×”×¨×ž×‘"ם, כי כך אמרו גם כן:

[ה] ×Ēוספו×Ē ×”×¨×‘ יהודה בר מאיר הזקן [ז] וכן ר"א אב"ד, בספר האשכול (אלביק ×ĸמ' יז) [ח] וכן ×Ēלמידי רבינו יונה, בה×ĸרו×Ēיהם ×ĸל הרי"×Ŗ בסוגיא, שלא גרסו בגמרא "דרחמי נינהו". [ט] וכן אין המלים האלו בגירס×Ē ×¨' יש×ĸיה מטראני בפסקיו לברכו×Ē [י] וכן אינם בפסקי ריא"ז. [יא] ויש ×œ×”×•×Ą×™×Ŗ ×ĸל דבריו, אינן ב×Ēוספו×Ē ×ĸל ברכו×Ē ×œ×”×¨×‘ יהודה [בר שמואל] החסיד.

וכאשר פני×Ēי ל×ĸיין בדברי רבי ץ×ĸדיה גאון, "ץפר המ×Ļוו×Ē ×œ×¨×‘×™× ×• ץ×ĸדיה גאון" ×ĸם ביאוריו של הגאון ר' ירוחם פרלא (×ĸשה ב' ×ĸמ' 106) ×‘× ×•×Ą×Ŗ לדברי [יב] רץ"ג ׊מ×Ļו×Ē ×”×Ēפילה דאוריי×Ēא, מוכיח [יג] כי כך ד×ĸ×Ē ×‘×ĸל הלכו×Ē ×’×“×•×œ×•×Ē [יד] וכן אזהרו×Ē ×¨×‘×™ שלמה אבן גבירול [טו] ואזהרו×Ē ×”×¨×‘ יהודה אלבר×Ļלוני (אלברגלוני).

ושם מונה והולך הרב ירוחם פרלא ומביא ×Ē׊×ĸה מקומו×Ē ×‘×“×‘×¨×™ חז"ל ׊מ×Ļו×Ē ×Ēפילה היא דאוריי×Ēא, מהמקרא "ואו×Ēו ×Ē×ĸבודו". [א] מ׊נ×Ē ×¨×‘×™ אלי×ĸזר (שכבר הזכיר הרמב"ם בספר המ×Ļוו×Ē) [ב] מדרש הספרי, שכבר הזכיר הרמב"ם [ג] הגמרא ב×Ē×ĸני×Ē ×‘ ×ĸ"א [ד] הירושלמי, ב×Ēחיל×Ē ×¤×¨×§ ×Ēפיל×Ē ×”×Š×—×¨, שאמרו "לאהבה א×Ē ×”' אלהיכם ול×ĸבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם'. וכי יש ×ĸבודה בלב? ואיזו זו? היא ×Ēפילה" וכן הוא אומר 'אלוהך די א֡×Ē ×¤×œ×— ליה ב×Ēדירא, הוא יְשÖĩזְבִינָךְ" (דניאל ו, יז). וכי יש פולחן בבבל? ואיזו? זו ×Ēפילה". [ה] מדרש שמואל (פרק שני) [ו] בבא קמא ×Ļב ×ĸ"ב [ז] בבא מ×Ļי×ĸא קז ×ĸ"ב, ׊ם דרשו ×ĸל המקרא "ו×ĸבד×Ēם א×Ē ×”' אלוהיכם" זו קריא×Ē ×Š×ž×ĸ ו×Ēפילה [ח] מדרש ×Ēהלים מזמור ץ"ו "ל×ĸבדו שכם אחד" אמר ר' יוחנן מהו ×ĸבוד×Ēו של הקב"ה? ×Ēפילה [ט] מדרש משלי פרק א - "אין ×ĸבודה אלא ×Ēפילה, ׊נאמר '×ĸבדו א×Ē ×”' ביראה'.

אחרי כל אלה, נראים דחוקים דברי רמב"ן שה×Ļי×ĸ שהמאמר ב×Ē×ĸני×Ē ×‘' ×ĸ"א היא אסמכ×Ēא ב×ĸלמא. כלום כל המקורו×Ē ×”× "ל סמכו רק ×ĸל אסמכ×Ēא?

פרק רבי×ĸי
יש ל×Ļיין ×Š×‘×Ą×•×Ŗ דברי הרמב"ן הוא נראה כנסוג ×§×Ļ×Ē ×ž×ž×” שחלק ×ĸל הרמב"ם. וזו לשונו: "ואם אולי יהיה מדרשם ב×Ēפילה ×ĸיקר מה×Ēורה, נמנה או×Ēו במנינו של הרב, ונאמר שהוא מ×Ļוה ל×ĸ×Ē ×”×Ļרו×Ē, שנאמין שהוא י×Ē×ĸלה שומ×ĸ ×Ēפילה והוא המ×Ļיל מן ה×Ļרו×Ē ×‘×Ēפילה ז×ĸקה, והבן זה" [×ĸכ"ל]. לד×ĸ×Ēי שימוש המלה "להאמין" של הרמב"ן היא בפו×ĸל לה×Ēפלל ב×ĸ×Ē ×”×Ļרו×Ē. כי אם רק להאמין שהקב"ה שומ×ĸ ×Ēפילה, הרי זו מ×Ļו×Ē ××ž×•× ×” בכל ימו×Ē ×”×Š× ×”, כל ׊×ĸו×Ē ×”×™×ž×ž×”. כי×Ļד נאמר רק להאמין זא×Ē ×‘×ĸ×Ē ×”×Ļרה בלבד? אלא חזר בו רמב"ן ומודי×ĸ כי ב×ĸ×Ē ×”×Ļרו×Ē [ומ×Ēי לא היו לישראל ×Ļרו×Ē?] ×ĸלינו מ×Ļוה מה×Ēורה לה×Ēפלל.








סרטונים ×§×Ļרים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים חדשים
שי×ĸורים חדשים
א×Ē ×”×ž×™×“×ĸ הדפס×Ēי באמ×Ļ×ĸו×Ē ××Ēר yeshiva.org.il