ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שיעורים נוספים
- ספריה
- קומי אורי
- ה - גאולת מצרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' פרץ בן יוסף אריה ז"ל
ר' צדוק חוזר פעמים רבות על הזוהר: "לית נהורא אלא דנפיק מגו חשוכא" – אין אור אלא זה היוצא מתוך החושך. קשה לדעת אם זה הכרחי או לא הכרחי, אבל ברור שהחושך בא לומר לנו משהו, בא לצעוק משהו, בא לבטא, הוא בא לומר לנו: התעוררו וצאו מהתרדמה. מגלות מצרים למדנו שהחושך מביא להתעוררות.
נסיונות אלו בגלות באו אלינו על-ידי הגוים, אך בתקופה זו הנסיונות באים אלינו על-ידי יהודים, איך עלינו להתייחס לכך?
הרי לא התכוננו לסיטואציה כזאת, תמיד חונכנו וגודלנו על ברכי ההבנה שלא ירעו לנו. בשנים האחרונות ההתנכלות של האחים היתה הרבה מעבר למה שחשבנו. תמיד אפשר להשוות את זה לדברים שקרו בעבר, למשל בתקופת קום המדינה היתה התנכלות גדולה לעולים מן המגזר הדתי, בעיקר החרדי, ולילדי תימן. אבל בצורה שיטתית ממלכתית מסודרת, בתקופת הדמוקרטיה, זה לא היה. יש לדעת שלפום צערא – אגרא: לפי הצער הגדול שנגרם לנו, אנחנו יכולים לשער עד כמה השכר. השכר לא יבוא בתשלום, בתגמול, אלא ודאי יצא מזה דבר הרבה יותר גדול ממה ששיערנו. למשל, אם כל כך הרבה תקפו אותנו או גירשו אותנו בגלל הדמוקרטיה, נראה שהדמוקרטיה הזאת צריכה לשנות פנים, לשנות כיוון, אולי להתחלף במסגרת קצת שונה. ברור שהדברים לא יתחוללו בבת אחת, אבל בהחלט יהיו שינויים. דמוקרטיה לפעמים צריכה להתגלות במלוא קלונה, כדי שאפשר יהיה לאט לאט להזיז את הציבוריות הישראלית לכיוון אחר, ולהבין שיש גם משטרים אחרים.
האם הרב רומז לכיוון של משיח?
המשיח זה בסוף. אומנם זאת מצווה מן התורה, וכפי שאומר הרמב"ם בהלכות מלכים ובמקומות אחרים, כל מי שאינו מאמין בו כופר בתורת משה. אך צריך לדעת שיש לנו עוד כמה שלבים לעבור בדרך למשיח, ולכן אני מעדיף לדבר על שינוי בדמוקרטיה, או מיתון של הדמוקרטיה. דמוקרטיה זה בעצם שלטון העם ונבחריו. מיתון הדמוקרטיה משמעותו שגם העם ונבחריו יבינו שיש דברים שהם מעל לדמוקרטיה, והציבור הישראלי חייב לקבל אותם, בהיותו ציבור יהודי-ישראלי. יכול להיות שלאומות העולם הדמוקרטיה היא באמת פסגת החלומות, אבל בציבור היהודי-ישראלי יש ערכים שהם למעלה מהדמוקרטיה, והם בלתי שליטים על ידי הדמוקרטיה. מלבד זה, היוונים הקדמונים יצאו נגד הדמוקרטיה, בטענה שהיא לא צודקת. הם טענו שבדמוקרטיה כוח האצבע של מומחים בתחום מסוים שווה לכוחו של אדם פשוט שכלל אינו מבין באותו תחום. ברור שיש קבוצות אנשים ממגזרים שונים שדעתם ראויה להישמע מעל לדמוקרטיה, והדמוקרטיה חייבת להיוועץ עם האנשים האלה, כל אחד בתחומו. אם יש תחומים מדעיים שהדמוקרטיה צריכה להיוועץ בהם, תחומים רפואיים או תחומים ערכיים-רוחניים שבהם יש אנשים מומחים לערכים האלה, הדמוקרטיה חייבת להתייחס אליהם.
לעניין חג החירות, איך מתבטאת החירות היהודית בתרבות המערב ובדרישה לחופש הביטוי?
חירות איננה הפקרות, שבה כל אחד עושה מה שהוא רוצה. חירות היא השתחררות מתפיסות קודמות, ממחשבות שמשעבדות אותנו. החברה הישראלית מאוד משועבדת למחשבות זרות, לתרבויות זרות, לדברים זרים שנהפכים לערכים, גם צורת המשטר היא שיעבוד. לדוגמה, לפני זמן לא רב התארחנו אצל אישיות בכירה לכל הדעות, לא אישיות רבנית, וגם לא ממש פוליטית, ועלתה שאלה על גבולות הדמוקרטיה. שאל מי ששאל, מה יקרה אם מדינת ישראל, כתוצאה מהרבה מצרכים שונים, תחליט שהשפה המדוברת תהפוך להיות השפה האנגלית, כדי לחזק את הקשר שלנו לעולם המערבי. אותה אישיות, שכפי שאמרתי היא איננה פוליטית וגם לא רבנית, פסקה חד-משמעית ואמרה: "אם כן, זו איננה המדינה שלי". מדינה שתחליט החלטה דמוקרטית כזאת, למרות שהיא התקבלה ברוב דמוקרטי – זו איננה המדינה שלי. אני, דרך אגב, מצדיק אותו, אבל אני סבור שיש עוד כמה דברים שאפשר לומר עליהם "זו איננה המדינה שלי". גם מדינה שמצליחה לגרש יהודים מארץ-ישראל אבין את מי שיאמר שזו איננה המדינה שלי, ולכן צפה ועולה בחומרה רבה, לפחות אצל בני הנוער, כל שאלת ההתייחסות למדינת ישראל. אם זאת מדינה שמגרשת, אז אולי היא לא המדינה שלי.
חירות איננה הפקרות, וגם דמוקרטיה איננה חירות ואיננה הפקרות. דמוקרטיה חייבת להתחשב בצורכי עם ישראל, ומכאן נגיע בעצם לחירות האמיתית. חירות היא חופש מתלות, כמו שאמרתי, השתחררות מחשבתית, פרישת כנפיים מחשבתית. לא להיות שבוי בקונספציות אירופאיות-אמריקניות שמתאימות מאוד לאומות העולם, ולחלוטין אינן מתאימות לנו. זה מתקשר ליסוד החינוך – אדם מתחנך הוא אדם חופשי, ומה הקשר? חינוך הוא הוצאה מן הכוח אל הפועל של מה שטמון בקרבו של אדם. זה פירוש המלה חינוך. כמו חנוכת בית, חנוכת המזבח – אלו דברים שהיו בפוטנציאל, אנחנו מחנכים, כלומר מוציאים אותם אל הפועל. החינוך הטוב בא כאשר אנחנו מוציאים מן הכוח אל הפועל מה שטמון בקרבו של אדם, בקרבו של נער, בקרבו של ילד. אם אנחנו משעבדים את האישיות של האדם, של הילד, של הנער, לתפיסות עולם זרות לרוחו – זה שיעבוד, זו לא חירות. כשחכמים אומרים "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה", הכוונה היא שהחירות האמיתית של אדם מישראל מתגלה דרך התורה. שוב, ההדגשה היא רק אדם מישראל.
נעשו ניסיונות לכפות תרבויות זרות על עם ישראל, והם גם הצליחו, כי קל מאוד לנסות לפתות את עם ישראל לאמיתות שהן מאוד מבריקות חיצונית, אבל אין בהן שום חיים בעבורנו. עם ישראל נתפתה לאמיתות האלה והוא סבור שהוא בן חורין. אך ההיפך הוא הנכון, הוא לא בן חורין, הוא משועבד ליצריו, למחשבותיו, לחברה שמבחוץ הכופה אותו, לדברים שאינם לפי טבעו, וכאן לפעמים אנו זקוקים לבום על-קולי כזה שיוציא אותנו משגרת החיים, מן השעבוד הגדול של החיים, ויביא אותנו להיות בני חורין.
זאת המשמעות של ליל-הסדר, להוציא אותנו מלהיות עבדים למצרים – במְֵצָרִים – בחוץ לארץ – שזאת עבדות גדולה. אנחנו הופכים להיות בני חורין בפסח, קונים את החירות הזאת על-ידי היציאה מהמֵצָרִים, מהלחץ.
קצת הדרכות בעינייני כשרות
בעניין כשרות בפסח, אנשים מחמירים מאוד במוצרי חלב, ואין בזה צורך, כי בעיקר מה שצריך להקפיד זה לקנות את מוצרי החלב בערב פסח, ולדעת שאין בהם מרכיבי חמץ.
אם אדם יראה טישו כשר לפסח וטישו אחר לא כשר לפסח, בוודאי יקנה את הכשר, לכן ליצרנים מאוד כדאי לכתוב "כשר לפסח", אבל באמת לא צריך. כך גם באקונומיקה וכך בכלים חד-פעמיים. פעם היתה בעיה של מריחה של שומנים על תבניות של נייר כסף, אבל היום כמעט ואין בעיה כזאת, כי זה מייקר את הייצוא מאוד. זה בעצמו משמש אסמכתא גדולה כדי לסמוך שאין בעיות כשרות, מכיוון שאם הדבר לא משתלם ליצרנים, ברור שהם לא יעשו אותו ולכן אין לחשוש לזה.
איך ראוי לבן תורה לנהוג בנושא טיולים בחול המועד?
שאלה טובה, צריך לחלק את הזמן. השנה יש בסך הכל יומיים נטו של חול המועד מבוקר עד לילה. לכן רצוי שיום אחד יבחר לטיול, ויום אחר יבחר להקדיש לעלייה רוחנית, לעסוק בהלכות פסח.
בתוך הלכות פסח אנו מוצאים שתי תקנות. האחת, שואלים ודורשים בהלכות פסח שלושים יום לפני הפסח. אבל יש תקנה נוספת, משה תיקן שיהיו עוסקים בפסח בהלכות פסח, הלכות חג בחג, כלומר גם סוכות, גם שבועות – בתוך החג לעסוק בהלכות של החג עצמו. וזו ודאי מצווה כפולה. יש הרבה הלכות ללמוד, הלכות חול המועד, הלכות ספירת העומר. כמובן, דברים רוחניים, אמוניים לפסח, אימתי נלמד אותם אם לא בפסח עצמו? לכן יש לחלק את הזמן בין טיול ללימוד, כמו שהגמרא בביצה אומרת – חציו לה', חציו לכם.
ומכיוון שהזכרתי את ספירת העומר, אציין שזאת אחת המצוות הבודדות מן התורה לומר אמירה. לא בהרבה מצוות יש מצווה לומר אמירה מסוימת. יש מצוות "והגדת לבנך" בליל-הסדר ולמחרת כבר "וספרתם לכם ממחרת השבת". כמובן, הספירה הזאת היא ספירה שהולכת ומקרבת אותנו למתן תורה. עיקרה של הספירה הזאת הוא לקשר בין חג החירות לבין חג מתן תורה, שהוא בעצם אותה נקודה שהוזכרה קודם "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה". מי שחושב שדי בחירות הגופנית לבדה – ספירת העומר מצביעה לנו על החירות האמיתית הפנימית, ואחרי 50 יום אנחנו יוצאים לחירות השלמה, להשלמת הקו הברור הזה. ובעז"ה עם ישראל יזכה לצאת לחירות זו בקרוב.
----------
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים 9974425 02.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.
