ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שיעורים נוספים
- ספריה
- קומי אורי
- ה - גאולת מצרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' פרץ בן יוסף אריה ז"ל
ר' צדוק חוזר פעמים רבות על הזוהר: "לית נהורא אלא דנפיק מגו חשוכא" – אין אור אלא זה היוצא מתוך החושך. קשה לדעת אם זה הכרחי או לא הכרחי, אבל ברור שהחושך בא לומר לנו משהו, בא לצעוק משהו, בא לבטא, הוא בא לומר לנו: התעוררו וצאו מהתרדמה. מגלות מצרים למדנו שהחושך מביא להתעוררות.
נסיונות אלו בגלות באו אלינו על-ידי הגוים, אך בתקופה זו הנסיונות באים אלינו על-ידי יהודים, איך עלינו להתייחס לכך?
הרי לא התכוננו לסיטואציה כזאת, תמיד חונכנו וגודלנו על ברכי ההבנה שלא ירעו לנו. בשנים האחרונות ההתנכלות של האחים היתה הרבה מעבר למה שחשבנו. תמיד אפשר להשוות את זה לדברים שקרו בעבר, למשל בתקופת קום המדינה היתה התנכלות גדולה לעולים מן המגזר הדתי, בעיקר החרדי, ולילדי תימן. אבל בצורה שיטתית ממלכתית מסודרת, בתקופת הדמוקרטיה, זה לא היה. יש לדעת שלפום צערא – אגרא: לפי הצער הגדול שנגרם לנו, אנחנו יכולים לשער עד כמה השכר. השכר לא יבוא בתשלום, בתגמול, אלא ודאי יצא מזה דבר הרבה יותר גדול ממה ששיערנו. למשל, אם כל כך הרבה תקפו אותנו או גירשו אותנו בגלל הדמוקרטיה, נראה שהדמוקרטיה הזאת צריכה לשנות פנים, לשנות כיוון, אולי להתחלף במסגרת קצת שונה. ברור שהדברים לא יתחוללו בבת אחת, אבל בהחלט יהיו שינויים. דמוקרטיה לפעמים צריכה להתגלות במלוא קלונה, כדי שאפשר יהיה לאט לאט להזיז את הציבוריות הישראלית לכיוון אחר, ולהבין שיש גם משטרים אחרים.
האם הרב רומז לכיוון של משיח?
המשיח זה בסוף. אומנם זאת מצווה מן התורה, וכפי שאומר הרמב"ם בהלכות מלכים ובמקומות אחרים, כל מי שאינו מאמין בו כופר בתורת משה. אך צריך לדעת שיש לנו עוד כמה שלבים לעבור בדרך למשיח, ולכן אני מעדיף לדבר על שינוי בדמוקרטיה, או מיתון של הדמוקרטיה. דמוקרטיה זה בעצם שלטון העם ונבחריו. מיתון הדמוקרטיה משמעותו שגם העם ונבחריו יבינו שיש דברים שהם מעל לדמוקרטיה, והציבור הישראלי חייב לקבל אותם, בהיותו ציבור יהודי-ישראלי. יכול להיות שלאומות העולם הדמוקרטיה היא באמת פסגת החלומות, אבל בציבור היהודי-ישראלי יש ערכים שהם למעלה מהדמוקרטיה, והם בלתי שליטים על ידי הדמוקרטיה. מלבד זה, היוונים הקדמונים יצאו נגד הדמוקרטיה, בטענה שהיא לא צודקת. הם טענו שבדמוקרטיה כוח האצבע של מומחים בתחום מסוים שווה לכוחו של אדם פשוט שכלל אינו מבין באותו תחום. ברור שיש קבוצות אנשים ממגזרים שונים שדעתם ראויה להישמע מעל לדמוקרטיה, והדמוקרטיה חייבת להיוועץ עם האנשים האלה, כל אחד בתחומו. אם יש תחומים מדעיים שהדמוקרטיה צריכה להיוועץ בהם, תחומים רפואיים או תחומים ערכיים-רוחניים שבהם יש אנשים מומחים לערכים האלה, הדמוקרטיה חייבת להתייחס אליהם.
לעניין חג החירות, איך מתבטאת החירות היהודית בתרבות המערב ובדרישה לחופש הביטוי?
חירות איננה הפקרות, שבה כל אחד עושה מה שהוא רוצה. חירות היא השתחררות מתפיסות קודמות, ממחשבות שמשעבדות אותנו. החברה הישראלית מאוד משועבדת למחשבות זרות, לתרבויות זרות, לדברים זרים שנהפכים לערכים, גם צורת המשטר היא שיעבוד. לדוגמה, לפני זמן לא רב התארחנו אצל אישיות בכירה לכל הדעות, לא אישיות רבנית, וגם לא ממש פוליטית, ועלתה שאלה על גבולות הדמוקרטיה. שאל מי ששאל, מה יקרה אם מדינת ישראל, כתוצאה מהרבה מצרכים שונים, תחליט שהשפה המדוברת תהפוך להיות השפה האנגלית, כדי לחזק את הקשר שלנו לעולם המערבי. אותה אישיות, שכפי שאמרתי היא איננה פוליטית וגם לא רבנית, פסקה חד-משמעית ואמרה: "אם כן, זו איננה המדינה שלי". מדינה שתחליט החלטה דמוקרטית כזאת, למרות שהיא התקבלה ברוב דמוקרטי – זו איננה המדינה שלי. אני, דרך אגב, מצדיק אותו, אבל אני סבור שיש עוד כמה דברים שאפשר לומר עליהם "זו איננה המדינה שלי". גם מדינה שמצליחה לגרש יהודים מארץ-ישראל אבין את מי שיאמר שזו איננה המדינה שלי, ולכן צפה ועולה בחומרה רבה, לפחות אצל בני הנוער, כל שאלת ההתייחסות למדינת ישראל. אם זאת מדינה שמגרשת, אז אולי היא לא המדינה שלי.
חירות איננה הפקרות, וגם דמוקרטיה איננה חירות ואיננה הפקרות. דמוקרטיה חייבת להתחשב בצורכי עם ישראל, ומכאן נגיע בעצם לחירות האמיתית. חירות היא חופש מתלות, כמו שאמרתי, השתחררות מחשבתית, פרישת כנפיים מחשבתית. לא להיות שבוי בקונספציות אירופאיות-אמריקניות שמתאימות מאוד לאומות העולם, ולחלוטין אינן מתאימות לנו. זה מתקשר ליסוד החינוך – אדם מתחנך הוא אדם חופשי, ומה הקשר? חינוך הוא הוצאה מן הכוח אל הפועל של מה שטמון בקרבו של אדם. זה פירוש המלה חינוך. כמו חנוכת בית, חנוכת המזבח – אלו דברים שהיו בפוטנציאל, אנחנו מחנכים, כלומר מוציאים אותם אל הפועל. החינוך הטוב בא כאשר אנחנו מוציאים מן הכוח אל הפועל מה שטמון בקרבו של אדם, בקרבו של נער, בקרבו של ילד. אם אנחנו משעבדים את האישיות של האדם, של הילד, של הנער, לתפיסות עולם זרות לרוחו – זה שיעבוד, זו לא חירות. כשחכמים אומרים "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה", הכוונה היא שהחירות האמיתית של אדם מישראל מתגלה דרך התורה. שוב, ההדגשה היא רק אדם מישראל.
נעשו ניסיונות לכפות תרבויות זרות על עם ישראל, והם גם הצליחו, כי קל מאוד לנסות לפתות את עם ישראל לאמיתות שהן מאוד מבריקות חיצונית, אבל אין בהן שום חיים בעבורנו. עם ישראל נתפתה לאמיתות האלה והוא סבור שהוא בן חורין. אך ההיפך הוא הנכון, הוא לא בן חורין, הוא משועבד ליצריו, למחשבותיו, לחברה שמבחוץ הכופה אותו, לדברים שאינם לפי טבעו, וכאן לפעמים אנו זקוקים לבום על-קולי כזה שיוציא אותנו משגרת החיים, מן השעבוד הגדול של החיים, ויביא אותנו להיות בני חורין.
זאת המשמעות של ליל-הסדר, להוציא אותנו מלהיות עבדים למצרים – במְֵצָרִים – בחוץ לארץ – שזאת עבדות גדולה. אנחנו הופכים להיות בני חורין בפסח, קונים את החירות הזאת על-ידי היציאה מהמֵצָרִים, מהלחץ.
קצת הדרכות בעינייני כשרות
בעניין כשרות בפסח, אנשים מחמירים מאוד במוצרי חלב, ואין בזה צורך, כי בעיקר מה שצריך להקפיד זה לקנות את מוצרי החלב בערב פסח, ולדעת שאין בהם מרכיבי חמץ.
אם אדם יראה טישו כשר לפסח וטישו אחר לא כשר לפסח, בוודאי יקנה את הכשר, לכן ליצרנים מאוד כדאי לכתוב "כשר לפסח", אבל באמת לא צריך. כך גם באקונומיקה וכך בכלים חד-פעמיים. פעם היתה בעיה של מריחה של שומנים על תבניות של נייר כסף, אבל היום כמעט ואין בעיה כזאת, כי זה מייקר את הייצוא מאוד. זה בעצמו משמש אסמכתא גדולה כדי לסמוך שאין בעיות כשרות, מכיוון שאם הדבר לא משתלם ליצרנים, ברור שהם לא יעשו אותו ולכן אין לחשוש לזה.
איך ראוי לבן תורה לנהוג בנושא טיולים בחול המועד?
שאלה טובה, צריך לחלק את הזמן. השנה יש בסך הכל יומיים נטו של חול המועד מבוקר עד לילה. לכן רצוי שיום אחד יבחר לטיול, ויום אחר יבחר להקדיש לעלייה רוחנית, לעסוק בהלכות פסח.
בתוך הלכות פסח אנו מוצאים שתי תקנות. האחת, שואלים ודורשים בהלכות פסח שלושים יום לפני הפסח. אבל יש תקנה נוספת, משה תיקן שיהיו עוסקים בפסח בהלכות פסח, הלכות חג בחג, כלומר גם סוכות, גם שבועות – בתוך החג לעסוק בהלכות של החג עצמו. וזו ודאי מצווה כפולה. יש הרבה הלכות ללמוד, הלכות חול המועד, הלכות ספירת העומר. כמובן, דברים רוחניים, אמוניים לפסח, אימתי נלמד אותם אם לא בפסח עצמו? לכן יש לחלק את הזמן בין טיול ללימוד, כמו שהגמרא בביצה אומרת – חציו לה', חציו לכם.
ומכיוון שהזכרתי את ספירת העומר, אציין שזאת אחת המצוות הבודדות מן התורה לומר אמירה. לא בהרבה מצוות יש מצווה לומר אמירה מסוימת. יש מצוות "והגדת לבנך" בליל-הסדר ולמחרת כבר "וספרתם לכם ממחרת השבת". כמובן, הספירה הזאת היא ספירה שהולכת ומקרבת אותנו למתן תורה. עיקרה של הספירה הזאת הוא לקשר בין חג החירות לבין חג מתן תורה, שהוא בעצם אותה נקודה שהוזכרה קודם "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה". מי שחושב שדי בחירות הגופנית לבדה – ספירת העומר מצביעה לנו על החירות האמיתית הפנימית, ואחרי 50 יום אנחנו יוצאים לחירות השלמה, להשלמת הקו הברור הזה. ובעז"ה עם ישראל יזכה לצאת לחירות זו בקרוב.
----------
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים 9974425 02.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
