ציבור שלא קראו פרשת זכור | הרב יוסף צבי רימון | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

שבת ומועדים
פורים וחודש אדר
מחיית עמלק

קטגוריה משנית

הלכה מחשבה ומוסר
תפילה ובית כנסת
תפילה בציבור ובבית הכנסת

קובץ ה-PDF המצורף לשיעור

749

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

שאלה
שלום הרב, בשבת זו, שבה קוראים את פרשת זכור, עלול להיות מזג אוויר גשום או כזה שלא מאפשר קריאה בתורה בשבת בבוקר. האם ניתן להשלים את פרשת זכור בהמשך השבת או בשבת אחרת?
תשובה
חז"ל תיקנו לקרוא בשבת שלפני פורים את פרשת זכור (מגילה כט.). בקריאה זו אנו מקיימים הן את תקנת חכמים והן מצווה מן התורה של זכירת מעשה עמלק (מגילה יח.). עיקר התקנה היא לקרוא פרשה זו למפטיר, אך מה הדין אם הדבר לא התאפשר מכיוון שירדו גשמים וכדומה?
השלמת הקריאה במנחה של שבת
אם בתפילת שחרית לא קראו כלל בתורה בפרשת השבוע, ומשלימים את הקריאה לפני מנחה )על פי המשנה ברורה קל"ה, ס"ק ה) – קוראים כרגיל, שבע עליות לפרשת תרומה ועליית מפטיר לזכור )והפטרת "פקדתי" (. אך מה הדין אם קראו את פרשת השבוע בבוקר, ואז התחילו גשמים שמנעו את קריאת פרשת זכור? אם אפשר, ישלימו את הקריאה אחרי מוסף: יוציאו ספר תורה, עולה אחד יקרא בתורה ויברל לפני הקריאה ואחריה, ולאחר מכן יקרא את ההפטרה בברכותיה. אם הדבר לא מתאפשר, האם אפשר להשלים את הקריאה לפני תפילת מנחה? החיד"א )שו"ת יוסף אומץ, סימן כ"ז( התייחס לשאלה זו ביחס לפרשת שקלים ופסק שאין אפשרות להשלים במנחה, משום "דהתקנה לקרות פרשת שקלים בשבת בבקר, ואי לא נזכרו עד המנחה - עבר זמנו מיקרי". אולם פוסקים רבים חולקים עליו וסוברים שניתן להשלים את הקריאה במשך כל השבת. 1
יותר מכך, הציץ אליעזר )חט"ז, סימן כ"א( כותב שייתכן שגם החיד"א מודה שבפרשת זכור ניתן להשלים את הקריאה במנחה בברכה לפני הקריאה ואחריה, משום שכאמור בקריאה זו מקיימים מצווה מן התורה. לכן למעשה ציבור שלא קראו פרשת זכור בשחרית ולא היו יכולים להשלים את הקריאה אחרי מוסף, יוציאו ספר תורה לפני תפילת מנחה, ועולה אחד יקרא בתורה ויברך לפני הקריאה ואחריה. אחר כך יחזירו את ספר התורה לארון הקודש ויתחילו תפילת מנחה.
האם ניתן להשלים פרשת זכור בשבת אחרת?
מה הדין אם לא הייתה כל אפשרות לקרוא בתורה בשבת? לגבי פרשת השבוע – ישלימו אותה בשבוע הבא (והרחבנו בכך בתשובה אחרת(. אך מה הדין לגבי פרשת זכור? בשו"ת גינת ורדים (או"ח, כלל א‘, סימן ל"ו) נשאל על כך ביחס לפרשת שקלים, והשיב: ולענין תשלומין בשבת הבאה נראה לומר דכיון דעבר עיצומו של יום שתיקנו חז"ל לקרות בו פרשת שקלים, אין לנו לחדש מדעתינו לקרותה בשבת הבאה, וקורא אני על זה "עבר יומו בטל קרבנו"... דקריאת פרשת שקלים קבעוה לקרותה קודם ר"ח אדר, ואם כן כיצד יקראוה בשבת שלאחריה, והוי כקורא פסוק שלא בזמנו. כלומר, לגבי פרשת שבוע ניתן לומר שיש דין של תשלומין (או של המשך הקריאה הרצופה של התורה כולה), ולכן אפשר להשלים את הקריאה בשבת הבאה. אולם קריאות מיוחדות ניתקנו דווקא בשבת מסוימת, וממילא אם לא קיימו את התקנה לא ניתן להשלים את הקריאה, וכך פוסק גם רבי עקיבא איגר (תרפ"ה, א). השערי אפרים (ח‘, צה) מרחיב קביעה זו לכל ארבע הפרשיות, וכך פוסק גם המשנה ברורה (תרפה, ס"ק ב) ושו"ת שבט הלוי (ח"ד, סימן ע"א; אך יש לעיין בדבריו שם).
אך לכאורה יש מקום לדון בדברים. ראשית, לגבי חלק מהפרשיות ייתכן שהתקנה לקרוא בשבת מסוימת היא רק לכתחילה, אבל הזמן האמיתי הוא רחב יותר. כך למשל כותב החיד"א (לדוד אמת סימן ט‘ אות ה) לגבי פרשת פרה, שאמנם צריך לקרוא אותה לפני פרשת החודש (להקדים טהרתן של ישראל), אך זמנה ’האמיתי‘ הוא בחודש ניסן, לקראת פסח, ולכן אם לא קראו את פרשת פרה ניתן להשלים אותה בשבת הבאה. וכן פוסק הרב עובדיה יוסף (שו"ת יחוה דעת, ח"ג, סימן נ"ב), שאם לא קראו פרשת פרה ישלימו אותה בשבת הבאה בברכה. סברה דומה כותב שו"ת מהר"ם שיק (או"ח, סימן של"ה) לגבי פרשת שקלים, שאולי זמנה הוא בכל חודש אדר (וכן כתב שו"ת התעוררות תשובה, ח"ד, סימן ס"ח), ונראה מדבריו שהוא הדין לשאר הפרשיות (וכתב שלא מסתבר שגרע מהשלמת קריאת התורה בשבת הבאה). לאור זאת כותב שו"ת משנת יוסף (חלק י"ג סימן רל"ד) שניתן להשלים פרשת שקלים עד שבת זכור )לא כולל בשבת זכור עצמה), פרשת זכור שיש בה קיום מצווה מדאורייתא ניתן להשלים בכל חודש אדר, ופרשת פרה ניתן להשלים עד פרשת החודש (כלומר, שיקראו אותה יחד עם החודש).
הלכה למעשה
למעשה נראה, שגם אם לגבי פרשת שקלים או פרשת פרה ניתן לומר שזמנה הוא לאו דווקא בשבת מסוימת (כי צריך להשמיע על השקלים בכל חודש אדר, ולהיטהר לקראת פסח גם בשבת שלפני ראש חודש), הרי שלגבי פרשת זכור הסברה נותנת שהתקנה היא דווקא לקרוא לפני פורים, ואם מסיבה כלשהי התבטלה הקריאה – אין אפשרות להשלימה. מצד שני, בפרשת זכור יש גם קיום של מצווה מן התורה של זכירת מעשה עמלק, ולדעת הרבה פוסקים כדי לקיים מצווה זו צריך לכתחילה לקרוא את פרשת זכור מתוך ספר תורה ובמניין (אף שמעיקר הדין ניתן לצאת ידי חובה גם בקריאה מחומש, בקריאת "ויבא עמלק" בפורים או בקריאת מפטיר של כי תצא). אך ייתכן שהעובדה שיש דרך אחרת להשלים את מצווה גורמת לכך שלא משלימים את הקריאה בציבור (ואולי זה חלק מסברת המשנה ברורה.( לכן להלכה, כיוון שמדובר על אונס גמור, אם לא קראו פרשת זכור ניתן להשלים את הקריאה בשבת הבאה, אך יקראו אחרי ההפטרה או אחרי מוסף, בלי ברכה (ואף שאין בכך השלמה של תקנת חכמים, הרי שיש בכך קיום מהודר של מצווה מהתורה). 2
האם ניתן לקרוא פרשת זכור בליל שבת?
אם ההערכה היא שלא ניתן יהיה לקרוא בציבור במהלך יום השבת מפאת מזג האוויר, אך בליל שבת מזג האוויר מאפשר לקרוא – האם ניתן לקרוא פרשת זכור בליל שבת? המשנה (מגילה כ:) אומרת ש"כל היום כשר לקריאת מגילה ולקריאת הלל ולתקיעת שופר", ומסכמת: "זה הכלל, דבר שמצוותו ביום – כשר כל היום". הגמרא )כא.( שואלת מה מוסיף הכלל שבסיום המשנה על הדוגמאות שכבר מפורטות במשנה, ומסבירה שהכוונה היא לסידור הבזיכין )יחד עם לחם הפנים היו מביאים שתי כפות מלאות בלבונה, וצריך לעשות זאת דווקא ביום(. אם קריאת התורה הייתה דווקא ביום, היו מביאים לכאורה דוגמה זו )שהרבה יותר מתאימה וקשורה למשנה). כיוון שלא הביאו דוגמה זו משמע שניתן – לפחות בשעת הדחק – לקרוא גם בלילה. ראיה זו הביא שו"ת מהרש"ם (ח"א, סימן קנ"ח) כדי להתיר בשעת הדחק לקרוא בתורה קודם עלות השחר. ואמנם לפי האר"י (הובא בבאר היטב, או"ח סימן רל"ח) אין לקרוא מקרא בלילה, אבל בליל שבת מותר (עיינו זכור לאברהם, ח"ג, או"ח סימן ל‘ אות ז, ובשו"ת המהרש"ם הנ"ל). לפי זה, יש מקום לדון לגבי ארבע פרשיות, שאולי ניתן לקרוא אותן גם בלילה. ואמנם דבר זה הוא חידוש, אבל ישנה עדות מרבי חיים עוזר שהתיר לקרוא פרשת זכור בליל שבת (בלי ברכה) כשלא הייתה ברירה אחרת (הובא בשו"ת תשובות והנהגות, ח"ב, סימן צ"ג(: והעיד יהודי תלמיד חכם כאן בדרום אפריקא עדות ששמע מפי הגאון הרב קוסובסקי זצ"ל, ששאלו שאלה זאת לגיסו הגאון רבי חיים עוזר זצ"ל, ופסק הגרח"ע זצ"ל הלכה למעשה לקרוא בלילה פרשת זכור בלי ברכה, ולכן גם הוא פסק כן בדרום אפריקא, ועדיף לקרוא בלילה מלבטל מצות פרשת זכור לגמרי. לכן נראה למעשה במציאות הדחוקה שלנו, שאם אכן ההערכה היא שאי אפשר יהיה לקרוא במשך היום בשבת, יקראו פרשת זכור בליל שבת בלי ברכה. אך אם ההערכה היא שאפשר יהיה לקרוא, יש לקרוא בשבת לפני מנחה פרשת זכור ואחר כך יאמר אשרי ומנחה.
סיכום
לכתחילה יש לקרוא זכור בתפילת שחרית כרגיל. אם אי אפשר – יקראו מיד לאחר מוסף ויברכו לפני הקריאה ואחריה, ויקראו גם את ההפטרה בברכותיה. אם אי אפשר – יקראו לפני תפילת מנחה ויברכו לפני הקריאה ואחריה (ואם משלימים לפני מנחה את כל פרשת השבוע, בוודאי יקראו פרשת זכור עם ברכה). אם אי אפשר – ניתן להקל ולקרוא בלי ברכה בליל שבת. אם לא קראו פרשת זכור במהלך השבת כולה – יקראו בשבת הבאה בלי ברכה.

^ 1.כך מדויק מדברי רעק"א (תרפ"ה, א) והמשנה ברורה (ס"ק ב), וכן כתבו שו"ת משפטי עוזיאל (ח"ג, או"ח, סימן ט"ו), שו"ת שבט הלוי (ח"ד, סימן ע"א; ועיינו גם שו"ת תשובות והנהגות, ח"ג, סימן רכ"א, בשמו), שו"ת עשה לך רב (ח"ז, סימן מ"א) ושו"ת מים חיים (ח"ב, סימן מ"ב). חלקם מתירים אפילו ליחיד שלא שמע קריאת זכור לקבץ עשרה ולקרוא בברכה – וקל וחומר לציבור שלא קרא, שיכול לקרוא בברכה לפני מנחה.
^ 2.מוקפים שקוראים בשבת הבאה גם את קריאת פורים (או במקום שמשלימים את קריאת זכור בפרשת פרה) היה מקום לומר שלמפטיר יברכו, יקראו את פרשת זכור לפני הקריאה המיוחדת של פורים (או של פרה), ואחרי הקריאה של אותו יום יברכו. אך יש מקום לדון בכך משום שאין מדלגים מתורה לתורה בשני עניינים שונים, וכמו כן אסור לאדם אחד לקרוא בשני ספרים (באותה עלייה) משום פגמו של ראשון (ואמנם אפשר לגלול את הספר, אבל יש בכך טרחה לציבור, אלא אם כן הציבור מוחל). לכן למעשה ניתן לנהוג בדרך זו, אבל מסתבר שפשוט יותר לקרוא ללא ברכה לאחר פרשת השבוע (ולפני הקריאה המיוחדת לאותו יום) או אפילו לפני תחילת התפילה.

הרב יוסף צבי רימון

רב שכונה ב' באלון שבות, יו"ר סולמות, ר"מ בישיבת הר עציון, וראש בתי המדרש ורב הקמפוסים של מכון לב.

וארא
מדוע אי אפשר היה להסתפק במכת הדם?
טבת תשע"ח
2 דק'
הכשרת כלים וכשרות לפסח
איך מכשירים פלטה ושולחן?
ניסן תשע"ח
שבת הגדול
מה מיוחד בסיפור יציאת מצרים?
ניסן תשע"ו
הלכות פורים
משלוח מנות בצל הקורונה
י"א אדר תשפ"א

מחיית עמלק

מחיית עמלק
כבדות הידים במלחמת עמלק
הרב דוד דב לבנון | זכור תשס"ה
מחיית עמלק
"מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר"
הרב דוד דב לבנון | זכור תשס"ה
36 דק'
מחיית עמלק
מסירות נפש ומחיית עמלק
הלכות מלחמה - שיעור 4
הרה"ג חיים שטיינר | י' אדר תשס"ט
מחיית עמלק
שורש עמלק
הרב אריאל פרג'ון | אדר תשס"ו

מחיית עמלק

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

נח
פרשת נח
ספר בראשית פרקים ו (ט) - יא
רבנים שונים
תפילת העמידה
הזכרת גשמים ובקשתם
הרב אליעזר מלמד | תשס"ה
רחל אמנו
יום פטירת רחל אמנו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"א חשון תשנ"ז
סעודה וברכות הנהנין
סעודת אמנים הנוסח המלא
הסידור המהיר | טבת תשפ"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרה"ג יעקב אריאל
הרב חגי לונדין
הרב יעקב שפירא
הרב יהודה לייב גרונר
הרה"ג שמחה קוק זצ"ל
הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל
הרה"ג שלמה פישר זצ"ל
הרב חיים ירוחם סמוטריץ
הרב מרדכי הוכמן

52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון תשפ"ז
29 דק'
שם משמואל על הפרשה
שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
הרב חיים כץ | ה' חשוון תשפ"ז
25 דק'
שם משמואל על הפרשה
פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
הרב חיים כץ | ד' חשוון תשפ"ז
43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ח
הרב אלי סטפנסקי | ה' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
46 דק'
נח
משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
נח
מאמר נח פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
30 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ז
הרב אלי סטפנסקי | ד' חשוון תשפ"ז
47 דק'
תפילות, קידוש וסעודות
הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
הרב משה בר ציון | ב' חשוון תשפ"ז