ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- מחיית עמלק
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- תפילה בציבור ובבית הכנסת
שלום הרב, בשבת זו, שבה קוראים את פרשת זכור, עלול להיות מזג אוויר גשום או כזה שלא מאפשר קריאה בתורה בשבת בבוקר. האם ניתן להשלים את פרשת זכור בהמשך השבת או בשבת אחרת?
תשובה
חז"ל תיקנו לקרוא בשבת שלפני פורים את פרשת זכור (מגילה כט.). בקריאה זו אנו מקיימים הן את תקנת חכמים והן מצווה מן התורה של זכירת מעשה עמלק (מגילה יח.). עיקר התקנה היא לקרוא פרשה זו למפטיר, אך מה הדין אם הדבר לא התאפשר מכיוון שירדו גשמים וכדומה?
השלמת הקריאה במנחה של שבת
אם בתפילת שחרית לא קראו כלל בתורה בפרשת השבוע, ומשלימים את הקריאה לפני מנחה )על פי המשנה ברורה קל"ה, ס"ק ה) – קוראים כרגיל, שבע עליות לפרשת תרומה ועליית מפטיר לזכור )והפטרת "פקדתי" (. אך מה הדין אם קראו את פרשת השבוע בבוקר, ואז התחילו גשמים שמנעו את קריאת פרשת זכור? אם אפשר, ישלימו את הקריאה אחרי מוסף: יוציאו ספר תורה, עולה אחד יקרא בתורה ויברל לפני הקריאה ואחריה, ולאחר מכן יקרא את ההפטרה בברכותיה. אם הדבר לא מתאפשר, האם אפשר להשלים את הקריאה לפני תפילת מנחה? החיד"א )שו"ת יוסף אומץ, סימן כ"ז( התייחס לשאלה זו ביחס לפרשת שקלים ופסק שאין אפשרות להשלים במנחה, משום "דהתקנה לקרות פרשת שקלים בשבת בבקר, ואי לא נזכרו עד המנחה - עבר זמנו מיקרי". אולם פוסקים רבים חולקים עליו וסוברים שניתן להשלים את הקריאה במשך כל השבת. 1
יותר מכך, הציץ אליעזר )חט"ז, סימן כ"א( כותב שייתכן שגם החיד"א מודה שבפרשת זכור ניתן להשלים את הקריאה במנחה בברכה לפני הקריאה ואחריה, משום שכאמור בקריאה זו מקיימים מצווה מן התורה. לכן למעשה ציבור שלא קראו פרשת זכור בשחרית ולא היו יכולים להשלים את הקריאה אחרי מוסף, יוציאו ספר תורה לפני תפילת מנחה, ועולה אחד יקרא בתורה ויברך לפני הקריאה ואחריה. אחר כך יחזירו את ספר התורה לארון הקודש ויתחילו תפילת מנחה.
האם ניתן להשלים פרשת זכור בשבת אחרת?
מה הדין אם לא הייתה כל אפשרות לקרוא בתורה בשבת? לגבי פרשת השבוע – ישלימו אותה בשבוע הבא (והרחבנו בכך בתשובה אחרת(. אך מה הדין לגבי פרשת זכור? בשו"ת גינת ורדים (או"ח, כלל א‘, סימן ל"ו) נשאל על כך ביחס לפרשת שקלים, והשיב: ולענין תשלומין בשבת הבאה נראה לומר דכיון דעבר עיצומו של יום שתיקנו חז"ל לקרות בו פרשת שקלים, אין לנו לחדש מדעתינו לקרותה בשבת הבאה, וקורא אני על זה "עבר יומו בטל קרבנו"... דקריאת פרשת שקלים קבעוה לקרותה קודם ר"ח אדר, ואם כן כיצד יקראוה בשבת שלאחריה, והוי כקורא פסוק שלא בזמנו. כלומר, לגבי פרשת שבוע ניתן לומר שיש דין של תשלומין (או של המשך הקריאה הרצופה של התורה כולה), ולכן אפשר להשלים את הקריאה בשבת הבאה. אולם קריאות מיוחדות ניתקנו דווקא בשבת מסוימת, וממילא אם לא קיימו את התקנה לא ניתן להשלים את הקריאה, וכך פוסק גם רבי עקיבא איגר (תרפ"ה, א). השערי אפרים (ח‘, צה) מרחיב קביעה זו לכל ארבע הפרשיות, וכך פוסק גם המשנה ברורה (תרפה, ס"ק ב) ושו"ת שבט הלוי (ח"ד, סימן ע"א; אך יש לעיין בדבריו שם).
אך לכאורה יש מקום לדון בדברים. ראשית, לגבי חלק מהפרשיות ייתכן שהתקנה לקרוא בשבת מסוימת היא רק לכתחילה, אבל הזמן האמיתי הוא רחב יותר. כך למשל כותב החיד"א (לדוד אמת סימן ט‘ אות ה) לגבי פרשת פרה, שאמנם צריך לקרוא אותה לפני פרשת החודש (להקדים טהרתן של ישראל), אך זמנה ’האמיתי‘ הוא בחודש ניסן, לקראת פסח, ולכן אם לא קראו את פרשת פרה ניתן להשלים אותה בשבת הבאה. וכן פוסק הרב עובדיה יוסף (שו"ת יחוה דעת, ח"ג, סימן נ"ב), שאם לא קראו פרשת פרה ישלימו אותה בשבת הבאה בברכה. סברה דומה כותב שו"ת מהר"ם שיק (או"ח, סימן של"ה) לגבי פרשת שקלים, שאולי זמנה הוא בכל חודש אדר (וכן כתב שו"ת התעוררות תשובה, ח"ד, סימן ס"ח), ונראה מדבריו שהוא הדין לשאר הפרשיות (וכתב שלא מסתבר שגרע מהשלמת קריאת התורה בשבת הבאה). לאור זאת כותב שו"ת משנת יוסף (חלק י"ג סימן רל"ד) שניתן להשלים פרשת שקלים עד שבת זכור )לא כולל בשבת זכור עצמה), פרשת זכור שיש בה קיום מצווה מדאורייתא ניתן להשלים בכל חודש אדר, ופרשת פרה ניתן להשלים עד פרשת החודש (כלומר, שיקראו אותה יחד עם החודש).
הלכה למעשה
למעשה נראה, שגם אם לגבי פרשת שקלים או פרשת פרה ניתן לומר שזמנה הוא לאו דווקא בשבת מסוימת (כי צריך להשמיע על השקלים בכל חודש אדר, ולהיטהר לקראת פסח גם בשבת שלפני ראש חודש), הרי שלגבי פרשת זכור הסברה נותנת שהתקנה היא דווקא לקרוא לפני פורים, ואם מסיבה כלשהי התבטלה הקריאה – אין אפשרות להשלימה. מצד שני, בפרשת זכור יש גם קיום של מצווה מן התורה של זכירת מעשה עמלק, ולדעת הרבה פוסקים כדי לקיים מצווה זו צריך לכתחילה לקרוא את פרשת זכור מתוך ספר תורה ובמניין (אף שמעיקר הדין ניתן לצאת ידי חובה גם בקריאה מחומש, בקריאת "ויבא עמלק" בפורים או בקריאת מפטיר של כי תצא). אך ייתכן שהעובדה שיש דרך אחרת להשלים את מצווה גורמת לכך שלא משלימים את הקריאה בציבור (ואולי זה חלק מסברת המשנה ברורה.( לכן להלכה, כיוון שמדובר על אונס גמור, אם לא קראו פרשת זכור ניתן להשלים את הקריאה בשבת הבאה, אך יקראו אחרי ההפטרה או אחרי מוסף, בלי ברכה (ואף שאין בכך השלמה של תקנת חכמים, הרי שיש בכך קיום מהודר של מצווה מהתורה). 2
האם ניתן לקרוא פרשת זכור בליל שבת?
אם ההערכה היא שלא ניתן יהיה לקרוא בציבור במהלך יום השבת מפאת מזג האוויר, אך בליל שבת מזג האוויר מאפשר לקרוא – האם ניתן לקרוא פרשת זכור בליל שבת? המשנה (מגילה כ:) אומרת ש"כל היום כשר לקריאת מגילה ולקריאת הלל ולתקיעת שופר", ומסכמת: "זה הכלל, דבר שמצוותו ביום – כשר כל היום". הגמרא )כא.( שואלת מה מוסיף הכלל שבסיום המשנה על הדוגמאות שכבר מפורטות במשנה, ומסבירה שהכוונה היא לסידור הבזיכין )יחד עם לחם הפנים היו מביאים שתי כפות מלאות בלבונה, וצריך לעשות זאת דווקא ביום(. אם קריאת התורה הייתה דווקא ביום, היו מביאים לכאורה דוגמה זו )שהרבה יותר מתאימה וקשורה למשנה). כיוון שלא הביאו דוגמה זו משמע שניתן – לפחות בשעת הדחק – לקרוא גם בלילה. ראיה זו הביא שו"ת מהרש"ם (ח"א, סימן קנ"ח) כדי להתיר בשעת הדחק לקרוא בתורה קודם עלות השחר. ואמנם לפי האר"י (הובא בבאר היטב, או"ח סימן רל"ח) אין לקרוא מקרא בלילה, אבל בליל שבת מותר (עיינו זכור לאברהם, ח"ג, או"ח סימן ל‘ אות ז, ובשו"ת המהרש"ם הנ"ל). לפי זה, יש מקום לדון לגבי ארבע פרשיות, שאולי ניתן לקרוא אותן גם בלילה. ואמנם דבר זה הוא חידוש, אבל ישנה עדות מרבי חיים עוזר שהתיר לקרוא פרשת זכור בליל שבת (בלי ברכה) כשלא הייתה ברירה אחרת (הובא בשו"ת תשובות והנהגות, ח"ב, סימן צ"ג(: והעיד יהודי תלמיד חכם כאן בדרום אפריקא עדות ששמע מפי הגאון הרב קוסובסקי זצ"ל, ששאלו שאלה זאת לגיסו הגאון רבי חיים עוזר זצ"ל, ופסק הגרח"ע זצ"ל הלכה למעשה לקרוא בלילה פרשת זכור בלי ברכה, ולכן גם הוא פסק כן בדרום אפריקא, ועדיף לקרוא בלילה מלבטל מצות פרשת זכור לגמרי. לכן נראה למעשה במציאות הדחוקה שלנו, שאם אכן ההערכה היא שאי אפשר יהיה לקרוא במשך היום בשבת, יקראו פרשת זכור בליל שבת בלי ברכה. אך אם ההערכה היא שאפשר יהיה לקרוא, יש לקרוא בשבת לפני מנחה פרשת זכור ואחר כך יאמר אשרי ומנחה.
סיכום
לכתחילה יש לקרוא זכור בתפילת שחרית כרגיל. אם אי אפשר – יקראו מיד לאחר מוסף ויברכו לפני הקריאה ואחריה, ויקראו גם את ההפטרה בברכותיה. אם אי אפשר – יקראו לפני תפילת מנחה ויברכו לפני הקריאה ואחריה (ואם משלימים לפני מנחה את כל פרשת השבוע, בוודאי יקראו פרשת זכור עם ברכה). אם אי אפשר – ניתן להקל ולקרוא בלי ברכה בליל שבת. אם לא קראו פרשת זכור במהלך השבת כולה – יקראו בשבת הבאה בלי ברכה.
^ 1.כך מדויק מדברי רעק"א (תרפ"ה, א) והמשנה ברורה (ס"ק ב), וכן כתבו שו"ת משפטי עוזיאל (ח"ג, או"ח, סימן ט"ו), שו"ת שבט הלוי (ח"ד, סימן ע"א; ועיינו גם שו"ת תשובות והנהגות, ח"ג, סימן רכ"א, בשמו), שו"ת עשה לך רב (ח"ז, סימן מ"א) ושו"ת מים חיים (ח"ב, סימן מ"ב). חלקם מתירים אפילו ליחיד שלא שמע קריאת זכור לקבץ עשרה ולקרוא בברכה – וקל וחומר לציבור שלא קרא, שיכול לקרוא בברכה לפני מנחה.
^ 2.מוקפים שקוראים בשבת הבאה גם את קריאת פורים (או במקום שמשלימים את קריאת זכור בפרשת פרה) היה מקום לומר שלמפטיר יברכו, יקראו את פרשת זכור לפני הקריאה המיוחדת של פורים (או של פרה), ואחרי הקריאה של אותו יום יברכו. אך יש מקום לדון בכך משום שאין מדלגים מתורה לתורה בשני עניינים שונים, וכמו כן אסור לאדם אחד לקרוא בשני ספרים (באותה עלייה) משום פגמו של ראשון (ואמנם אפשר לגלול את הספר, אבל יש בכך טרחה לציבור, אלא אם כן הציבור מוחל). לכן למעשה ניתן לנהוג בדרך זו, אבל מסתבר שפשוט יותר לקרוא ללא ברכה לאחר פרשת השבוע (ולפני הקריאה המיוחדת לאותו יום) או אפילו לפני תחילת התפילה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









