ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- שמחת פורים
באותם ימים, רק מיעוט מהעם עלה לארץ (כ – 42 אלף), שאר העם העדיף לשבת על סיר הבשר, ולהשתקע בבבל, בשושן הבירה, ובשאר מדינות המלך אחשוורוש. סיפור מגילת אסתר, המתפרש על פני כ – 10 שנים, מתרחשת במהלך ה – 18 שנים הנ"ל.
וכאן עולה קושיא ידועה – מדוע מרדכי היהודי, הצדיק הגדול, נותר בשושן, ולא עולה לארצנו הקדושה לקומם את ירושלים והמקדש? יתר על כן – בספר עזרא (ב, ב) מופיע במפורש מרדכי כאחד מראשי העולים, כך שלמעשה הוא עלה לארץ, והתמיהה גוברת – מפני מה שב לשושן?
יש מגדולי הדורות (לפי ילקוט שמעוני, רלב"ג) שתירצו סתירה זו וקושיות נוספות בכך שהמן מזרע העמלקי, יושבי הארץ, נשלח למעשה על ידי הגויים שישבו בארץ ישראל, לשכנע את המלך הפרסי לעצור את בניית המקדש. ומולו, מרדכי היהודי, היה שליחם של יהודי ארץ ישראל לשכנע את המלך להתיר את הבנייה. וכך מתחת לפני המגילה, גזירת המן וישועת ישראל, מתרחש מאבק סמוי על הקמת המקדש.
וכאן נולדת תובנה חשובה נוספת. למעשה, באותה תקופה היו בעם ישראל שתי קבוצות. קבוצת המיעוט שעלתה לארץ במסירות גדולה לבנות את בית המקדש, ולעומתה רוב העם שנשאר בחוץ לארץ. מרדכי היהודי נשלח לשושן, מבחינתו, כדי לשכנע את המלך הגוי להתיר את בניית המקדש. אלא, שבשושן הוא מגלה דבר חדש.
המלך אחשוורוש עורך סעודה גדולה, שבה אוכלים בכלי המקדש, המלך לובש בגדי כהן גדול, ולמעשה חוגגים את מחשבת של הגויים, שנבואת ירמיהו על כך שהמקדש יבנה 70 שנה אחרי החורבן, לא תתקיים, והמקדש לא ייבנה לנצח, ועם ישראל לא יגאל (מגילה יא, ב). זו כמובן טעות גמורה, אבל הבעיה הגדולה היא שבסעודה זו משתתפים יהודי שושן, וחוגגים כביכול את המשך חורבן המקדש. הם עשו זאת אמנם מאונס, אך עדיין הדבר ממחיש עד כמה הם רחוקים מאחיהם העולים לארץ, ומנוכרים לבית המקדש.
וכאן מתחיל מרדכי בשליחות חדשה. לפני שעליו לשכנע את המלך הפרסי, עליו להקדים ולחבר את העם כולו לכיסופים לבניית המקדש, כדי שכשהמקדש ייבנה זה לא יהיה רק עניינם של העולים לארץ, אלא בשם העם כולו.
ולאחר מסע של קרוב ל – 10 שנים, הוא מצליח במשימתו. אומרים חז"ל, שבעת שבא המן להרכיב את מרדכי על הסוס, הוא מוצא את מרדכי מלמד את ילדי שושן הבירה את הלכות קמיצת העומר. כלומר, הם יושבים ולומדים את הלכות עבודת המקדש. ובאותו היום, התהפך הכל, המן נתלה, ובהמשך היהודים ניצלו, ולאחר כמה שנים נבנה בית המקדש.
ללמדנו, שאין אדם יודע את שליחותו, אלא ה' מזמן לנו שליחויות. וללמדנו, שגם בדורנו, עלינו לחבר את העם כולו, לתורה, לקדושה ולכיסופים לבניין בית המקדש במהרה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
