ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- שמחת פורים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל חי בן מזל טוב
אמרו חכמים (תענית כט, א): "כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה כך משנכנס אדר מרבין בשמחה". בחודש אב הוסיפו ואמרו איך ממעטים – ממעטים במשא ומתן ובבניין של שמחה, אין נושאים אישה וכו'. אך כיצד מרבין בשמחה? את זה חכמים לא אמרו, הם לא נתנו הדרכה מעשית איך להרבות בשמחה.
כשמגיעים שלושת השבועות, ימי "בין המצרים", כל רב מקבל הרבה שאלות: האם מותר להשמיע לילדי הגן שירים שמחים, האם מותר לטייל, מה מותר לקנות ומה אסור. אך כשמגיע ראש חודש אדר אין שאלות איך מרבים בשמחה, ואילו דברים אסור לעשות בתקופה זו מפני שהם גורמים צער.
עלינו לדלות מדברי חכמים איך מקיימים את ההוראה "משנכנס אדר מרבין בשמחה".
שמחה של מצווה
אומרת הגמ' (שבת ל, ב): "אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת מפני שדבריו סותרין זה את זה... ומאי דבריו סותרין זה את זה? כתוב 'ושבחתי את השמחה' וכתוב 'ולשמחה מה זו עושה'". פעם קהלת משבח את השמחה, ופעם מבטל אותה ואומר שאין לה מקום בכלל. הסתירה הזו היא מהותית, היא עומדת ביסוד ההסתכלות על החיים: האם להביט בעין יפה ולראות את העולם במבט חיובי, לראות את האור, להיות שמח – או להביט על העולם במבט ביקורתי, להניח שהאדם נברא בעולם מלא קשיים ובעיות, ועליו ללחום כל חייו עם הקשיים ולהימצא במתח מתמיד שלא ליפול ולא להיכשל.
שאלה זו היא יסודית מאוד, ובעניין זה אנו מוצאים סתירה בדברי קהלת, ולכן בקשו לגנוז אותו. ולבסוף מתרצת הגמרא: אין סתירה, קהלת משבח את השמחה של מצווה, ושמחה שאינה של מצווה מבטל קהלת ואומר "ולשמחה מה זו עושה". ממשיכה הגמ' ואומרת: "ללמדך שאין השכינה שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שיחה ולא מתוך דברים בטלים – אלא מתוך דבר שמחה של מצווה, שנאמר: 'ועתה קחו לי מנגן'". ומפרש רש"י: "קחו לי מנגן – מצווה היא, להשרות עליו שכינה". כלומר אדם משמח עצמו כדי להשרות עליו שכינה, וזו שמחה של מצווה – שמחה לשם המצווה.
לאמר, שמחה שאינה של מצווה, שמחה שבאה מהנאות חולפות, מבילויים מרגשים, אין לה קיום. היא מתפוגגת מהר וגורמת לאכזבות ולתסכולים, אין בה הצלחה אמיתית והתקדמות משמחת באמת. ועל שמחה כזו אמר קהלת: "ולשמחה מה זו עושה". שמחה של מצווה, שמחה במעשים טובים, זו שמחה עמוקה, היא לא חולפת, היא מרוממת ועושה את האדם יותר טוב, יותר שלם, זו שמחה אמתית ועליה אמר קהלת "ומשבח אני את השמחה".
הרב בעין אי"ה (שבת פ"ב, צח) מוסיף וכותב גישות שונות איך להתייחס לטבע האדם, לנטיות הטבעיות שלו שבדרך כלל נוטות לצד החומרי, לחיפוש אושר שטחי והנאות חולפות. יש אוסרים מלחמה על הנטיות הטבעיות, רוצים לדכא אותן ולבטל אותן ולא לתת להן מקום. ויש גם גישה הפוכה: מאחר שאלו הנטיות הטבעיות ואי אפשר לשנות אותן, צריך לחיות איתן ולתת להן את מבוקשן. שתי הדרכים הללו שגויות. אין לדכא את הנטיות ואין להיכנע להם, אלא צריך לרומם אותן ולכוון אותן לתכלית עמוקה ואמיתית. האדם הבריא בנפשו הוא שמח בטבעו, אך כל עוד הוא לא מכוון את השמחה, היא נותרת רדודה ושטחית. ניתן לרומם את הנטייה הזו ולכוון אותה ולהיות בשמחה עמוקה, שמחה אמיתית, שמחה במעשים שמרוממים את האדם ונותנים עומק לחייו, עושים אותו אחר, שלם. והשמחה בזה היא משובחת, שמחה של מצווה.
שמחה של אמונה
המהר"ל (גבורות השם ז) קושר את השמחה בגודל האמונה. המאמין בה' באמונה גדולה – שמח. אמרו חכמים (שבת קיט, ב): "העונה אמן בכל כוחו, פותחין לו שערי גן עדן, שכתוב: 'פתחו שערים ויבוא גוי צדיק שומר אמונים', אל תקרא 'אמונים' אלא 'שאומרים אמן'". אמירת אמן מבטאת אמונה, ומי שאומר אמן בכל הכוונה הוא מאמין מאוד, וראוי הוא להיכנס למעלת גן עדן, ושם שוכנים השמחה והביטחון, והוא רחוק מכל התפעלות ועצב. האמונה נותנת חוזק ויציבות, המאמין נשען ובוטח בה' והוא נטע נאמן.
ואומר המהר"ל: "הנה אדון הנביאים השלם... בא אליו מכשול זה, שנאמר: 'יען לא האמנתם בי'" – זה נאמר למשה במי מריבה, לאחר שאמר: "שמעו נא המורים" דרך כעס, והכה על הסלע דרך כעס. אם היה מתגבר באמונה, הייתה מתחדשת לו שמחה, והוא לא היה פועל בדרך כעס. והמהר"ל חוזר כמה פעמים: "אם היה חזק באמונתו בהקב"ה – היה עושה בשמחה ולא מתפעל לכעוס", כי האמונה מביאה לידי שירה ושמחה. אלו דברי המהר"ל. אמונה עמוקה וחזקה מכניסה את האדם לעולם פנימי, לביטחון ושמחה, הוא נמצא בבחינה של גן עדן, שום דבר לא מוציא אותו מהכלים והוא לא בא לידי כעס.
אם כן למדנו שמרבים בשמחה על ידי שמחה של מצווה, ושורש הכול – העמקת האמונה.
שמחה של אהבת ה'
במסילת ישרים במידת החסידות אומר הרמח"ל שהחסידות היא עבודת ה' בשלמות המעשים ובשלמות הכוונה, ביראה ובאהבה. לאהבת ה' שלושה ענפים: דבקות, שמחה וקנאות. לאמר, אהבת ה' היא השורש למידת השמחה. האהבה והיראה הן גילויי האמונה, המאמין בה' בכל לבו ירא ממנו ואוהב אותו. וכיצד יגביר אדם את אהבתו לה'? על ידי התבוננות בכך שמקור האהבה לה' הוא אהבת ה' אותנו, אהבה רבה ואהבת עולם אהבתנו. התבוננות בגדולה הא-להית, שה' א-להים בורא שמים וארץ בחר בנו מכל העמים, קירב אותנו אליו ומשרה שכינתו עלינו בכל פעם שאנו עושים את רצונו – התבוננות זו ממלאה את הלב באהבה גדולה לה'. והאהבה מביאה לידי שמחה גדולה בקיום המצוות, והשמחה בקיום המצווה גורמת להשראת שכינה, והשראת השכינה מחזקת את השמחה.
ההכרה שהקב"ה אוהב את ישראל וכל מה שהקב"ה עושה הוא לטובה, שהקב"ה ממציא לאדם את כל מחסורו ואת כל צרכיו, ומה שהקב"ה מונע ממנו גם זה לטובה – הכרה זו מסלקת כל צער וגורמת לשמחה, כי כאשר יש לאדם כל מה שהוא צריך הוא שמח וטוב לו. והוא עובד את ה' בשמחה.
מתוך אמונה גדולה ואהבת ה' בכל לב, בא אדם לקיים את המצוות בשמחה ובטוב לבב מרוב כול, כפי שמצווה התורה. כלומר, הוא מקיים את המצוות בשמחה כל כך גדולה, גדולה יותר מכל שמחה שאדם יכול לשמוח כשיש לו רוב כול. יותר מזה יש לשמוח בקיום המצוות. כי הזכות לעבוד את ה', להיות קרוב למלך מלכי המלכים, להיות מאיר באור השכינה, גדולה לאין ערוך מכל טוב אחר שיש בעולם.
כעת אנו מבינים לאיזה שמחה התכוונו חכמים כשאמרו "משנכנס אדר מרבים בשמחה": לשמחה של אמונה ואהבת ה', כי בחודש הזה נעשו ניסים לישראל. אדר הוא חודש של מפגש עם יד ה' הטובה עלינו, ומתוך המפגש האמונה מתגברת ואהבת ה' מתעצמת, והשמחה במצוות גדלה ועולה מעלה מעלה.
בזמן הזה
הזיכרון של הימים ההם, ימי מרדכי אסתר, מעורר אותנו להתבונן בניסים של ימינו. כאז כן עתה, הניסים נסתרים, ניסים שבתוך הטבע. כל מה שקרה בפורים היה לכאורה צירוף של מקרים טבעיים, לא היה נס גלוי, אך הצירוף הרצוף של המאורעות הראה לכול שהקב"ה גלגל את כל המאורעות, והצרה נהפכה לישועה. וכן בימינו, מאז הקמת המדינה אנו נפגשים עם ניסים טבעיים. הבולט ביותר היה מלחמת ששת הימים, שאחריה גם האפיקורסים המושבעים הודו שיד ה' מעורבת בניצחון הגדול. צירוף המקרים הרבים ביחד הראה שיש יד מכוונת. וכן בגוש קטיף, כל כך הרבה פצמרי"ם ללא נפגעים בנפש. וכן העלייה מרוסיה ופתיחת החומות של כל הגוש הרוסי.
ר' ברוך ממז'יבוז', נכד הבעש"ט, היה דורש כך את המשנה (מגילה ב, א): "הקורא את המגילה למפרע לא יצא" – אם אדם קורא את המגילה כסיפור שהיה פעם, לא יצא, כי בכל דור יש המן ומרדכי, וצריך לקרוא את המגילה גם במבט של הימים האלה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.











