ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- שמחת פורים
- מדורים
- רביבים
התשובה היא שכל הרעיונות טובים, וזה עניינו של יום הפורים, להעניק השראה לכל השנה.
בפורים אומנם לא נספיק לשלוח מנות לכולם, אבל מתוך פורים נוכל להבין את היופי שבמשלוח המנות, כך שגם לאחר פורים, במשך השנה כולה, נשלח לחברים ולידידים מנות נאות מהמטבח הביתי. לדוגמה, כשאופים חלות או מבשלים דבר משובח לשבת, אפשר להגדיל מעט את הכמות ולשלוח מאפה או מנה לחבר או חברה שעבר עליהם שבוע עמוס, או למי שיש יום הולדת, או למי שקיבל עבודה חדשה או למי שפוטר מעבודתו. כך נוכל להמשיך את קירוב הלבבות שמתגלה בשמחת הפורים לכל השנה.
כך גם לגבי הסעודה. בפורים נוכל לסעוד רק עם מקצת מחברינו וקרובינו, אבל מתוך שמחת הסעודה נבין את ערך החברות והשמחה, ונשתדל יותר להשתתף במשך כל השנה בשמחתם של קרובינו וחברינו, כדוגמת חתונות, בריתות, ושאר מפגשי קרובים וחברים.
כך גם לגבי מצוות מתנות לאביונים, שמתוכה נתחזק במשך כל השנה במתן מעשר כספים או חוֹמש.
כיוצא בזה לגבי מצוות קריאת המגילה, מתוך קריאת המגילה שבה אנחנו לומדים על הנהגת ה' בעולם, וכיצד הרע יכול להתהפך לטוב, נתחזק במשך כל השנה בלימוד התורה ובהבנת הנהגת ה' בעולם.
שאלה נוקבת מאישה על שמחת הפורים
שאלה: אני אישה שפורים הפך להיות אצלה יום קשה. מיום שאמור להיות שמח, פורים הפך להיות אחד הימים הקשים ביותר. הצורך להכין משלוחי מנות רבים מאוד, להכין את הסעודה, לעזור לילדים להתחפש ולהפעיל אותם במשלוחי המנות. כל זאת עם שמיעת מקרא מגילה, פעמיים! עם כל העיכובים והרעש המתלווה להכאת המן. גם הסעודה מכבידה ולא נעימה, בדרך כלל בעלי מכין איתי את סעודות השבת והחג, ובפורים אני אחראית על כך לבד, ובנוסף אני צריכה לדאוג שמא בעלי ישתכר, ואז אצטרך לטפל גם בו יחד עם כל הילדים, כולל אי הנעימות ולעיתים הבושות הכרוכות בכך. כמובן שיש נשים ששמחות בכל זה, אבל אני משערת שיש לא מעט נשים שחשות כמוני.
תשובה
תשובה : הבעיה היא שמרוב רצון להוסיף שמחה, מגדישים את הסאה, עד שכבר אין בכך שמחה. וכך כל דבר טוב, כשמגזימים בו, הוא מכביד ומזיק. מחמאות הן דבר נעים ומשמח, אך כאשר מפריזים בהן הן הופכות לנלעגות. חבר טוב הוא דבר נפלא ומשובח, אך המפריז בדבקותו בחברו, מעיק עליו עד שהוא מואס בו.
לפיכך צריכים לחזור לבסיס, ולקיים את מצוות הפורים כהלכתה, וכל הוספה מעבר לכך צריכה להתקיים רק אם היא מוסיפה שמחה.
משלוח מנות
המצווה לשלוח שתי מנות לאדם אחד, ושני בני זוג צריכים לשלוח שני משלוחים, שבכל אחד מהם יש שתי מנות. מתחילה הכנת הסעודה כללה גם את הכנת משלוח המנות, ומתוך מה שהכינו לסעודה היו מכינים שתי מנות, ושולחים אותן לשכן או קרוב. כך שההכבדה הייתה מעטה, ומאידך השמחה בכך גדולה, כי אדם זכה לקבל מהמיטב שחברו הכין לעצמומ. כיוון שמצווה לחנך את הילדים, יש לתת לכל ילד להעניק משלוח מנות אחד לחברו. מעבר לזה אין להוסיף, אלא אם שמחים בכך.
מקרא מגילה
כיוצא בזה מקרא מגילה, צריך להתארגן לשמוע את המגילה במקום נעים. אומנם לכתחילה עדיף לשמוע את המגילה ברוב עם, אולם כאשר יש בכך קושי, כגון למי שהכאת המן מפריעה, נכון לבחור מקום שבו קוראים ברצף בלא להרעיש ב"המן". וכך כתבתי לגבי מנהג זה: "למעשה, הרוצים להמשיך במנהג הכאת המן רשאים, ובלבד שיקפידו שכל הציבור יוכל לשמוע היטב את כל המגילה. אולם עדיף יותר שלא להרעיש כלל באמצע קריאת המגילה, וכל מניין שבו רוב המתפללים מעדיפים שלא להרעיש, נכון שהגבאים יודיעו מראש שאין להרעיש. ואין בכך שינוי המנהג, אלא המשכת מנהגן של כל הקהילות שנהגו לשמוע את המגילה בשקט" (פניני הלכה זמנים טו, יג).
הסעודה
כיוצא בזה הסעודה, במקום לנסות לערוך סעודה גדולה מדי, יש לקיים את הסעודה בחיק המשפחה. לכתחילה טוב לקיים את הסעודה עם עוד משפחה, אבל אפשר גם לקיים אותה עם בני המשפחה הגרעינית בלבד.
את הסעודה צריכים לקבוע על לחם, ולדאוג שתהיה מכובדת כמו סעודת חג. טוב שהמנה העיקרית תהיה בשר, אולם מי שמעדיף עוף או דג או אף מאכל חלבי, יכול לקיים גם בהם את הסעודה.
השיטה שמצווה להשתכר מעט
גם מצוות השתייה, שנאמר: "לעשות אותם ימי משתה ושמחה" (אסתר ט, כב), אינה צריכה לגרום צער לבני המשפחה. ככלל ישנן שתי שיטות בהגדרת המצווה.
יש אומרים שכוונת חכמים (מגילה ז, ב) שאדם צריך להשתכר עד שלא ידע בין "ארור המן לברוך מרדכי" (רי"ף, רא"ש). כלומר, אף שידע שהמן היה רשע גדול שרצה להשמיד את כל ישראל, לא יחוש בעת אזכרתו צער נורא כפי שרגילים להרגיש בעת שמזכירים רשעים, מכיוון שמתוך שמחת שתייתו יראה את הטוב שהגיע לישראל בעקבות גזרת המן, שחזרו ישראל בתשובה והתהפכה הגזרה לישועה גדולה, ועל ידי כך תיקנו את שמחת הפורים.
במצב שכרות כזה אדם מתנהג באופן פחות מכובד, ולעיתים אף מתבזה מעט מתוך שמחתו, אבל לא באופן שיתבזה ממש. ולכן אם הוא מכיר בעצמו שמתוך שכרות כזאת הוא עלול להתנהג באופן מכוער או לעשות מעשים אסורים, עליו להימנע מלהגיע לשכרות כזאת, אלא ישתה הרבה עד שיירדם, וכשיישן לא ידע להבחין בין "ארור המן" ל"ברוך מרדכי".
השיטה שאין להגיע לשכרות
ויש אומרים שהמצווה היא לשתות יותר מהרגיל, עד שיהיה שתוי, אבל אין להגיע למדרגת שיכור שעלול להתנהג באופן שאינו מכובד. וזאת משום שלהלכה אין מקבלים את הדעה הסוברת שאדם צריך לשתות "עד דלא ידע" (רבנו אפרים). או שמקבלים את הדעה שצריך לשתות "עד דלא ידע", אלא שהכוונה לשתות עד שלא יוכל לדקדק במילותיו, וכשיצטרך לחזור ולומר פעמים רבות "ארור המן וברוך מרדכי" יתבלבל לפעמים (תוספות ור"ן). או שהכוונה עד ולא עד בכלל (יד אפרים).
הלכה למעשה
למעשה, כל אדם צריך לבחור לעצמו את הדרך שבה יוכל לשמוח יותר בשתייתו שמחה של מצווה. ומי שיודע שאשתו ממש סובלת מכך שהוא משתכר, נכון שיקיים את המצווה כפי השיטה שדי להתבשם. וייתכן שאם אשתו ממש סובלת, הרי שכנראה הגזים גם לפי השיטה שמצווה להשתכר.
זכור את אשר עשה לך
השבת נקיים את מצוות קריאת פרשת זכור, ובתוך כך נזכור כי אסור לישראל להיות רחמנים מדי לאויביהם. כשנהגנו ברחמנות יתרה, נענשנו. כך בימי שאול כשחמל על אגג, וכך בימי אחאב שחמל על מלך ארם.
אומנם להלכה אין כיום דין עמלק, אבל העיקרון שצריך להכריע אויב אכזר לחלוטין נשאר על כנו. המצווה לזכור זאת ולא לשכוח זאת, ומתוך כך להילחם מלחמה שחותרת לניצחון גמור. לצערנו רבים במנהיגות הצבאית והמדינית שלנו שוכחים את זה. עוד היום שומעים את מפקדי צה"ל ודובריהם מדברים על פירוק הגדודים, על פגיעה במפקדי האויב, כדי לגרום להם להתגמש במשא ומתן וכו'. רק לאחר שנשמע אותם אומרים שצריך להילחם באויב עד שייכנע ללא תנאי, נדע שנוכל לנצח.
הפנינה היומית
בשבת הבאה, בט"ו באדר, שושן פורים, במסגרת לימוד 'הפנינה היומית', שבה לומדים בכל יום שני סעיפים מספרי 'פניני הלכה' - מתחילים ללמוד את 'פניני הלכה שבת'. במסגרת זו משתתפים כששת אלפים אנשים ברחבי הארץ. כפי שכתבתי בסוף חודש מרחשוון, לקראת לימוד הספר הקודם 'ברכות', בתחילה, כאשר החלו לארגן את הלימוד הזה, חשבתי שהוא מעט מדי, שכן ראוי ללמוד יותר הלכות בכל יום וכך להקיף את כל ההלכות בקצב מהיר יותר, כדוגמת כמה מאות שלומדים בכל יום עשרה סעיפים, ובמשך שנה מקיפים את כל סדרת 'פניני הלכה'. אולם אני בעצמי הצטרפתי ללימוד לפני שני ספרים, ונוכחתי לדעת שגם לימוד של שני סעיפים ביום הוא לימוד משמעותי. סעיף לסעיף מצטרף לחשבון גדול.
מי שיזכה להצטרף ללימוד הלכות שבת, עד סוף השנה יסיים את שני הכרכים העוסקים בהלכות שבת, החל ממשמעות השבת והלכות "זכור" ועונג השבת, ועד כל ענייני ה"שמור" הכוללים ל"ט מלאכות. ועוד לפני ראש השנה נספיק להתחיל את הספר על הלכות תפילה. המצטרפים דרך אתר 'הפנינה היומית' יכולים לקבל עזרים לסיוע בלימוד.
מתוך העיתון 'שבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
