בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • משפטים
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
undefined
2 דק' קריאה
דרשו חז"ל את פתיחת פרשתנו, "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם-כל מקום שנאמר 'אלה' פסל את הראשונים, 'ואלה' מוסיף על הראשונים, מה הראשונים מסיני אף אלו מסיני" (שמות רבה). מה החידוש בדרשה זו, מדוע צריך לימוד מיוחד שאף המשפט ניתן למשה בסיני? חז"ל מלמדים שאור התורה אינו רק לימוד מופשט העוסק בעניינים שברומו של עולם, אלא אור ד' מקיף וכלל את כל מציאות החיים-תורת חיים, התורה מאירה את דרכנו בכל פינות החיים גם המסובכות והמורכבות שבהן בין הממוניות ובין האישותיות, ואף במקרים שבמחשבה ראשונה נאמר שאין מקום לתורה קדושה להיכנס במבואות של כיעור ואפילה, גם שם אור ד' חודר ומאיר את הדרך. כעין דברים אלו מצאנו בדברי מרן הרב:

ערך הדין והמשפט התורי הוא גדול מאוד, באשר רק הוא קובע על התורה את החותם המיוחד שהיא תורת חיים, כלומר, שצריך שתהיה התורה מתייחסת אל החיים המעשיים בתור מאירה לנתיבות החיים ולא רק להכירה בתור חוכמה נאצלה לבדה…(עין איה שבת י.)

שמא יאמר אדם, 'בוודאי הדברים נכונים, אך טוב לי לעסוק בעיון המופשט מאשר בענייני הציבור המייגעים ופעמים שיש בהם דברים שאין רוח חכמים נוחה', על זה משיב המדרש:

"ואלה המשפטים- זה שאמר הכתוב 'מלך במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה' אם משים אדם את עצמו כתרומה הזו שמושלכת בזוויות הארץ ואומר מה לי בטורח הציבור? מה לי בדיניהם? מה לי לשמוע קולם? שלום עלייך נפשי, הרי זה מחריב את העולם, הוי 'ואיש תרומות יהרסנה'. מעשה ברב אסי שהיה מסתלק מן העולם, נכנס בן אחותו אצלו, מצאו בוכה, אמר לו רבי מפני מה אתה בוכה? יש תורה שלא למדת ולימדת? הרי תלמידך יושבים לפניך. יש גמילות חסדים שלא עשית? ועל כל מידות שהיו בך היית מתרחק מן הדיינין ולא נתת רשות על עצמך להתמנות על צרכי ציבור. אמר לו בני על זה אני בוכה, שמה אתן דין וחשבון על שהייתי יכול לעשות דיניהם של ישראל. הוי 'ואיש תרומות יהרסנה "(שמות רבה).

על תלמידי החכמים מוטל לעסוק בדיניהם של ישראל בכל רובדי החיים וזהו העמדת העולם, השותפות עם בורא עולם 'בהעמדת ארץ' התחמקות ממשא העם גורמת הפך מבניין העולם. יה"ר שנזכה להיות ראויים להורות ולדון לאמיתה של תורה ולא תצא תקלה תחת ידינו, ותאיר התורה בכל מרחבי ארץ.



את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il