ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אחרי מות
מכל קצוות הארץ, המוני יהודים דואגים להירשם מראש לאוטובוסים המורשים להיכנס, ובהגיע הלילה הגדול, למעלה מ- 1000 אנשים מוותרים על שנת לילה מתוקה, מיטלטלים בדרכים, ובלבד שיזכו להתפלל בציונו של יוסף הצדיק. בדרך, מידפקים על דלתות האוטובוסים כל האנשים שלא זכו להירשם מראש, ומייחלים לזכות ולפקוד את הציון הקדוש.
אשריכם ישראל! וודאי ה' רווה נחת מבניו חביביו, המוותרים על תענוגות העולם הגשמי, ובלבד שיזכו לרגעים רוחניים נעלים של דבקות בו יתברך!
יתר על כן, היו שנים שהקבר היה חרב, שרוף ומפויח, ובכל זאת יהודים עשו מאמצים עילאיים להגיע לכניסה הלילית החודשית, להתלכלך באפר ובפיח, ולהעתיר לה' תחת כיפת הציון המנותצת.
אכן, זכות גדולה יש בכך לישראל קדושים, ואיני רוצה להיות חלילה מהמקטרגים על ישראל, ובכל זאת כשזכיתי אף אני להשתתף בכניסות ליליות אלו, הנערכות בעשרים השנים האחרונות, עת עיר הברית שכם וציון יוסף הצדיק, שבויים ומחוללים ביד זרים, צפו ועלו בי תמונות עבר מהימים שבהם הציון היה בידינו. מתמונות אלו גם למדתי תובנה חשובה בעבודת ה' הקשורה לפרשתינו.
בעבר, כשהציון היה בידינו, כל יהודי יכול היה באופן חופשי לבוא ולהתפלל במקום. אמת, זה היה מורכב, שהרי ערביי שכם היו מאז ומעולם אויבי ישראל, ולעיתים השליכו אבנים על מכוניות יהודיות שעברו בעיר, ובכל זאת באותם ימים היה הרבה יותר קל להגיע לציון מאשר בימינו. כמה באו? מעטים. הרבה פחות מהמגיעים כיום.
בשנת תשנ"ו, כשצה"ל יצא משכם, אך הותיר בידיו את השליטה בקבר יוסף עצמו, הוא אסר במשך מספר שבועות על יהודים להיכנס לציון. לאחר דין ודברים, הוא אישר כניסה של 50 יהודים לציון, אך נתן צווי הרחקה משכם לרבים מתלמידי ישיבת 'עוד יוסף חי' שלמדה בקביעות במקום.
באותם ימים, למדתי בישיבת מרכז הרב, והנה אנחנו מקבלים טלפון מאנשי 'עוד יוסף חי'. הם סיפרו לנו שיש אישור ל – 50 יהודים להיכנס לציון, אך עקב צווי ההרחקה אין ביכולתם למלא את המכסה, והם חוששים שיקצצו את המכסה. ואכן, זכיתי באותם ימים ללמוד מספר ימים בציון יוסף הצדיק, ולצערנו הגדול אפילו 50 אנשים היה קשה להביא...
מה השתנה? מדוע בימינו, כשקשה יותר להגיע לציון יוסף הצדיק, האנשים נוהרים למקום?
מסתבר, שלעיתים, דווקא הקושי והצורך במסירות נפש על הדבר, מקנה חשיבות לדבר, ויוצר בקרבנו תשוקה לאותו דבר. ובהקשר רחב יותר, לעיתים דווקא הריחוק, יוצר חשיבות, (ואף אהבה וקירוב).
ולהבדיל, בין קדוש לטמא, כך מצאנו בעבר בעובדי עבודה זרה. בספר מלכים (א, יב, כח-ל) מסופר שירבעם בן נבט עשה עגלי זהב כביכול כתחליף לעליה לרגל לבית המקדש. הוא מיקם את העגלים בשני מקומות, בבית אל ובעיר דן, אך העם הלך דווקא ל'דן'.
מבאר שם המלבי"ם, שירבעם חשב שאם יעשה לעם חיים קלים, וימקם את העגלים במקום קרוב, אחד בדרום בבית אל, ואחד בצפון בדן, הוא יצליח יותר. אולם העם העדיף ללכת למרחקים, לדן, כי "טבע האדם להתחייב את עצמו באיזה עבודה לה', וכל שהדת תעמוס עליו עבודות קשות ומצוות רבות כן יטה יותר אחריה ויעשה ברצון".
וכך זה גם בפרשתנו. הפרשה עוסקת בכניסת הכהן הגדול לקודש הקודשים ביום כיפור, ומציינת שהציווי ניתן "אחרי מות שני בני אהרון". אזכור זה תמוה מאוד, שהרי בני אהרון מתו כבר באמצע פרשת שמיני, ומדוע המתינה התורה עם פרשתנו ולא הביאה את הציווי מיד אחרי מותם?
והתשובה נעוצה בסקירה מהירה של הפרשיות שבין סיפור מות בני אהרון לציווי בפרשתנו. החוט המקשר של (כמעט) כל הפרשיות הללו, שהן עוסקות בכל סוגי הטומאות. טומאת שרץ, נבלות, יולדת, צרעת, זב, זבה ונידה. הלכות טומאה וטהרה נוגעות מאוד לציווי על הטמאים, להתרחק ולא להיכנס למקומות קדושים.
נמצאנו למדים, שלאחר שבני אהרון הרגישו חופשיים להיכנס למשכן כרצונם, חשו שאפשר להיכנס בקלות למקום, מיד באה התורה ולימדה שזהו מקום קדוש, שקשה להיכנס אליו. הדרך להגיע למשכן, עוברת בשורה ארוכה של הגבלות.
ושיא התהליך מופיע בכניסה לקודש הקודשים בסדר מורכב ומדוקדק של עבודה מדויקת ביום הכיפורים. כך מבינים, שהמקום הוא מקום גדול ומיוחד, וכשנכנסים אליו יודעים להעריך זאת, ומבינים את גודל מעלתו.
ולחיי היום יום, יכולים אנו לקחת מכך וסר השכל ליחס לבית הכנסת, מקדש מעט. דווקא כשאנו מתייחסים אליו בכבוד המתאים, ונוהגים בו בשורת הגבלות המעידות על קדושתו, לבושים בלבוש מתאים ומכובד ועוד, אנו בונים בתוכנו קרבת אלוקים ואהבת ה'!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.












