ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- הכנה לחג השבועות
"ויחן שם ישראל" - כאיש אחד בלב אחד. "כה תאמר לבית יעקב" - אלו הנשים תאמר להן בלשון רכה. "ותגיד לבני ישראל" - עונשים ודקדוקין פירש לזכרים דברים הקשין כגידין (רש"י, מכילתא).
גדולה הבטחה שהבטיחן הקדוש ברוך הוא לנשים יותר מן האנשים שנאמר (ישעיהו לב, ט) "נָשִׁים שַׁאֲנַנּוֹת קֹמְנָה שְׁמַעְנָה קוֹלִי בָּנוֹת בֹּטחוֹת הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי", אמר ליה רב לר' חייא נשים במאי זכיין? (ברכות יז.). שאלה זו של רב לר' חייא לכאורה תמוהה ביותר, התורה הקדושה ניתנה לכל עם ישראל, כאיש אחד בלב אחד, ולא זו בלבד אלא שהיתה פניה ישירה לנשים עוד לפני האנשים "כה תאמר לבית יעקב", אם כן מדוע נחשוב שזכותן של הנשים בתורה תהיה פחותה מזו של האנשים?
מצות עשה ללמוד חכמת התורה וללמדה, ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן בזכרים אבל לא בנקבות, שנאמר (דברים יא, יט) "בניכם", ודרשו זכרונם לברכה (קידושין כט:) ולא בנותיכם (ספר החינוך מצוה תיט). מכיון שהנשים אינן מצוות בלימוד התורה, ולימוד התורה היא המצוה המרכזית ביותר בתורה, שבה יש לעסוק תמיד כמו שנאמר (יהושע א, ח) "והגית בו יומם ולילה", לכן שאל רב לר' חייא נשים במאי זכיין, אם אינן מצוות בלימוד התורה, מדוע גדולה הבטחה שהבטיחן הקדוש ברוך הוא לנשים יותר מן האנשים? ועל זה משיבה הגמרא, באקרויי בנייהו לבי כנישתא (בכך שמביאות את בניהן, תינוקות של בית רבן, ללמוד אצל רבם בבית הכנסת), ובאתנויי גברייהו בי רבנן (ובכך שמאפשרות לבעליהן ללמוד בבית המדרש משנה וגמרא), ונטרין לגברייהו עד דאתו מבי רבנן (וממתינות לבעליהן ונותנות להם רשות ללכת וללמוד תורה בעיר אחרת). זו היא הסיבה שלנשים יש זכות עצומה במצוות תלמוד תורה, אבל בתורה עצמה ברור הוא שחלקן לא ייגרע, ולא על כך שאל רב לר' חייא נשים במאי זכיין, כי התורה ניתנה לכולם, ולכל אחד ואחת יש בה חלק.
כדי להבין מושג זה יש להרחיב מעט, יש אנשים החיים בתחושה שהתורה שייכת רק לאברכים ובני תורה, אבל נשים מה להן ולזה.... יש החושבים שהתורה נמצאת בגבולות פיזיים כאלו ואחרים, ומכאן ואילך מדובר בעולם של חולין שאין לו כל קשר לתורה, יש אנשים שאצלם התורה שייכת לגבולות ההלכה, עשה ולא תעשה, וכל מה שמעבר לכך אינו שייך לעניין, יש הרואים בתורה מקור השראה, יש הרואים בתורה ספר היסטוריה וחוקים, ועוד כהנה וכהנה, אבל האמת היא שכל אלו, מכל צדי המתרס, לוקים בהבנת מהותה של המתנה הגדולה שקיבלנו בחג מתן תורתנו.
מורה מורנו הרש"ר הירש זצ"ל בתיאוריו על מהותה של התורה הקדושה נותן לנו אפשרות להבין קצת יותר, מה היא אותה מתנה שקיבלנו: זיקת התורה לאדם המצוי – בכל התורה כולה לא תמצא דבר שאינו נוגע לאדם בכל גווניו, מצביו ותחושותיו. אין לך דבר בתורה שאינו נוגע לאדם בחייו כיחיד וביחסיו עם החברה והמדינה. בשום פנים לא יוכל אדם להצביע על דבר בתורה ולטעון, שהוא רחוק ממנו וכי הוא חסר כל ערך ממשי לגביו. על פי התורה מכיר כל אדם את תפקידו בחיים, ולאורה הוא רואה בבהירות את מהותם של כל העצמים ותפקידם בבריאה, והוא לומד להתבונן ולהבין את העולם בתור בריאתו של ה', ואת מקומו שלו בבריאה. כך נפתרות לפניו כל חידות העולם, האנושות והעמים, והוא מגיע לכלל הבנה רוחנית וכח מוסרי איתן לעשות את דרכו בחיים כאדם חושב ומתבונן.
היפלא, איפוא, שמשוררי האומה וחכמיה מפליגים כל כך בשבחה של תורה ומרבים עליה דברי הערכה ומחשבה? חוקי התורה ממלאים את כל הווייתו של האדם והיא שופעת עליו אורה ושמחה. "תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ, עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי. פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב, מִצְוַת ה' בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם. יִרְאַת ה' טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד, מִשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו. הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים" (תהלים יט, ח-יא). התורה היא הנכס היקר והנשגב ביותר.
תורת האדם ועושר גווניה – התורה מגוונת כמו החיים עצמם. היא אינה מוגבלת ואינה ניתנת לצמצום, כמו כל ההתפתחויות בחיים. היא הורתם ויולדתם של החיים, והיא המחנכת ומדריכה אותם. היא מקיפה את כל החיים, על כל גווניהם, נסיבותיהם ותמורותיהם.
"וזאת תורת האדם" (שמואל-ב, ז, יט). ברם תורה זו מכילה את הכל במובן הרחב והנשגב ביותר. אלוקים כבורא היקום, כמחוקק, כשופט, כאבי האנושות, כמחנך ומדריך, כמנהיג הטבע ותולדות האדם, גילוי השכינה בהפעלת תהליכי הטבע, ותפקיד האדם במסגרת הטבע ובמסגרת תולדות האנושות לתקופותיה – זה תוכנה של התורה. ולכן היא פונה לכל אחד מאתנו ואומרת לנו: " לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא... כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ" (דברים ל, יא, יד). אין בתורה דבר אשר הוא נשגב מבינתך, ואשר לא תוכל לעשותו בלבבך וברוחך.
(כתבי רש"ר הירש - יסודות החינוך חלק ב', עמ' קנז, קפד-קפה).
בתורה יקרה זו, המקיפה הכל, וממלאת את כל הווייתו של האדם ושופעת עליו אורה ושמחה, יש לכל אחד ואחת חלק שווה ומלא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
