ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- עניני ספירת העומר
- ספריה
- קומי אורי
- ו - בעקבות הבחירות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' יעקב בן יוסך רייכר ז"ל
ימי ספירת העומר מפגישים אותנו עם שני רבדים הלכתיים – מצוות התורה לספור את העומר, שעניינה החיוב על כל אחד ואחד מישראל לספור את הימים ולהתכונן מתוך כך לקראת קבלת התורה (ע' חינוך מצווה ש"ו), ומנהגי אבלות שתיקנו הקדמונים בעקבות מות תלמידי עשרים-וארבעה אלף מתלמידי ר' עקיבא בתקופה זו.
המעבר מפסח לחג השבועות הוא מעבר שכולו רוממות וגודל, מיציאת מצרים שהיא בבחינת לידה, וברית לעם היוצא מעבדות לחיי חרות ועצמיות ועדיין לא התנער והתנקה מטומאת מצרים – לעבר מפגש פנים בפנים בין ישראל לא-לוהיו, מפגש שבו הוא לא רק נטהר מטומאת מצרים, אלא מזוהמת הנחש הקדמוני, ובכך יתקן המציאות החומרית כולה. ספירת העומר קושרת בין שני המועדים הללו והופכת אותם למהלך אחד של התעלות והתקדמות (ע' רמב"ן ויקרא ובספר החינוך שם).
ואולם העובדה שיש דרך שצריך לעבור בה, להתעלות ולתקן, משמעותה שזהו מצב רגיש ופגיע, וכפי שמבאר המהר"ל את דברי חז"ל: כל הדרכים בחזקת סכנה "כי הדרכים אין שם ישוב האדם ודבר זה כמו נבדל מעיקר העולם כי עיקר העולם הוא הישוב ודבר זה יוצא מן הישוב" (נתיבות עולם פרק א). זהו אינו נתון סטטיסטי שרירותי, אלא עניין מהותי. הדרך מהותה יציאה ממקום יישוב אחד ובסופה הגעה למשנהו, והיא עצמה מחוץ ליישוב ומחוץ לסדר. עצם היציאה מהסדר הקבוע והמוגן היא סכנה בפני עצמה והיא שינוי שמערער את יציבותו וביטחונו של ההולך בה. גם הדרך לקראת מתן תורה רצופה סכנות, כאותו מפגש עם עמלק הקורה בדיוק בדרך שבין ים סוף להר סיני והוא קורה ברפידים, וכפי שדרשו חז"ל שרפו ידיהם בתורה, זו הסכנה שקיימת בדרך – רפיון, חולשה ושכחת העצמיות.
ר' עקיבא יוצא ממצרים
אפשר שזוהי משמעות נוספת לאבל על תלמידי ר' עקיבא. ר' עקיבא חווה בעצמו מעין יציאת מצרים פרטית בהיותו בן גרים ועם-הארץ שונא תורה ותלמידי חכמים, בתחילת דרכו. בהמשך הוא עובר שינוי קיצוני, דבק בלימוד התורה ומפיץ תורה לאלפים, ובתוך כמה שבועות יורד כל מפעל חייו לטמיון, עם מות כל תלמידיו, עשרים-וארבעה אלף במספר. אבל ר' עקיבא אינו מתייאש והוא חוזר ומקים דור חדש של תלמידי חכמים, שמהם יוצאת תורה שבעל-פה לכלל ישראל, ובכך הוא מגיע למעין מתן תורה "פרטי" שעל ידו ניתנת תורה לכלל ישראל.
נמצא שמהתורה שבכתב למדנו את עצם הערך הגדול והנשגב של הדרך ומה הפוטנציאל הגלום בה, ומחז"ל והקדמונים למדנו מהן הסכנות הרבות הטמונות בה וגם את היכולת והביטחון לגבור עליהן. וכשם שהתורה שבכתב ושבעל-פה הן שלמות אחת, כך גם לגבי שני הצדדים שיש בהליכה בדרך לעבר יעדים גדולים.
זכינו ובדורותינו צעד עם ישראל כמה צעדים משמעותיים בדרכו על במת ההיסטוריה והחל להגשים ולממש את חזון הדורות של תחייה בארצו. מצד אחד אין לנו ספק שאנו מתקדמים בדרכנו הגדולה, ומצד שני אנו יודעים שעדיין לא הגענו לסופה. בעיצומם של ימי ספירת העומר זכינו לציין שני ציוני דרך חשובים המשקפים גם את ההתקדמות וגם את חוסר השלמות, הלא הם יום העצמאות ויום ירושלים, הקשורים מאוד לתחיית האומה במובן הלאומי, אך חסרונה של תחיית הקודש שעוד לא הושלמה בולט בה עד מאוד.
זאת ועוד, לפני חודשים ספורים חווינו בכאב עצום את חורבנם של יישובי גוש-קטיף וצפון השומרון, שנובע כולו מאותו הפער הנורא שבין תחיית החול לתחיית הקודש. ייתכן שדרכו של ר' עקיבא ראויה לשמש לנו תמרור ודרך – כשם שר' עקיבא, למרות הכאב והקושי שחש בוודאי על מות תלמידיו, המשיך ופעל, המשיך ולימד, וממנו ומתלמידיו יצאה תורה שבעל-פה לכלל ישראל לדורותיו, כך גם אנו בעז"ה נמשיך ונבנה, נמשיך וניבנה, ובעז"ה מאתנו ומדרכנו תצא בשורה גדולה לכלל ישראל שתביא לכולנו את הגאולה השלמה.
----------
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים: 9974425 02,
[email protected]
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








