ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ראה
- משפחה חברה ומדינה
- התבוננות אמונית
- קדושת הארץ
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חלווה בת פרחה
רשימת נ"ה המצוות אשר מכילה פרשתנו (קרוב לעשירית מנין המצוות) פותחת בכותרת "אלה החוקים והמשפטים אשר תשמרון לעשות בארץ אשר נתן ה' אלוקי אבותיך לך לרשתה כל הימים אשר אתם חיים על האדמה" - זהו חותמו המיוחד של חומש דברים בניית כל התורה כולה כגילוי חיי האומה בארצה - כתוכן חיים רוחני לאומה החיה חיים שלמים באופן ריבוני, וזהו גם הציר הסובב את תכנן - הדבר בא לידי בטוי למשל במצוות העוסקות באסור עבודה זרה המנוסחות כעקירת עבודה זרה מארצנו - הן עבודה זרה של הגויים שקדמו לנו והן בשריפתה של עיר הנדחת; וכן פרשיות הרגלים החוזרות ונשנות מספר פעמים בתורה מופיעות בפרשה עם החידוש של מצות העליה לרגל "שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ד' אלוקיך במקום אשר יבחר" וכו'.
שני מקומות נבחרים בפרשתנו להביע דרכם שתי מדריגות בהופעת קדושתה של ארץ ישראל - הר גריזים והר עיבל (כששכם העיר בינהם) מצד אחד, וירושלים "המקום אשר יבחר ד'" - מצד שני. ותוכנה של הפרשה מונח בין שתי המדרגות הללו שעל שתיהן מזכירה התורה "ראיה" - תחילת הפרשה - "ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה", וסופה - "ייראה כל זכורך במקום אשר יבחר".
שכם
שכם היא שער הכניסה לארץ ישראל לא רק אצל אברהם אבינו - "ויעבור אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה" אצל יעקב אבינו השב מבית לבן - "ויבוא יעקב שלם עיר שכם" - כי אם גם עבור עם ישראל כולו הנכנס לארץ בימי יהושע. ומבואר בגמרא סוטה ל"ו שכריתת הברית בהר גריזים ובהר עיבל נעשתה באופן של נס ופלא כבר ביום הכניסה לארץ בעצמו - "בא וראה כמה ניסים נעשו באותו היום עברו את הירדן ובאו להר גריזים ולהר עיבל - יתר מששים מיל ואין כל בריה יכולה לעמוד בפניהם וכל העומד בפניהם מיד נתרז... ואחר כך הביאו את האבנים ובנו את המזבח וסדוהו בסיד וכתבו עליהם את כל דברי התורה בשבעים לשון שנאמר באר היטב והעלו עולות ושלמים ואכלו ושתו ושמחו וברכו וקללו וקפלו את האבנים ובאו ולנו בגלגל".
שכם היא המבארת בכל תוקף והחלטיות את העובדה שהתורה היא ברית גמורה לא רק בין ד' לעמו באופן כולל אלא ברית חיים בין האומה וארצה בתורתה הנקבעת בתוכה בחקיקת נצח באר היטב - בשבעים לשון - שבה ונפרשת על פני כל אורחות החיים שגם הם גלויים של תורה - משפט אלוקי הארץ.
כאן - בהר גריזים ובהר עיבל - קבלנו על עצמינו בברית ובשבועה ובהחלטת חרם עמוקה את היות ברכת הארץ "אשר עיני ד' אלוקיך בה" ואשר היא "ארץ זבת חלב ודבש" שופעת ונמשכת עלינו דווקא על פי שנהיה ראויים להתאחז ולהשתמש בה על פי אופיה הרוחי היחודי - שהיא ארצות החיים ומקום השכינה.
שכם היא מקום המוכן לפורענות (מדרש רבה) כאן טמאו את דינה, כאן נמכר יוסף, כאן הרג אבימלך את אחיו וכאן נחלקה המלוכה, אבל היא גם מתנת הבכורה של יוסף על כל אחיו - "שכם אחד על אחיך" ועל כן היא מציינת את התיקון והחיבור השלם של השבטים אל יוסף ודרכו היחודית בהעלאת כל החול אל הקודש (מאמרי הראיה - המספד בירושלים) ועם ישראל כולו נקרא יוסף "נוהג כצאן יוסף" (תהילים פ'). כאן התגלתה תוקף הכנעניות של שכם בן חמור אבל כאן התגלתה גם תוקף התגברותם של שמעון ולוי וכאן תיקן יעקב אבינו מטבע, שווקים ומרחצאות (שבת ל"ג) "שעשה זאת כנגד הפרצה שצפה שתהיה בהתחלקות מלכות בית דוד - מפני מיעוט ההכנה להבין איך אפשר שתתאים השלמות החומרית והחברתית עם השלימות המוסרית והרעיונית" (עין איה שם).
מתוך עומק נשגבותה של ברית האיתנים הזו המונחת בין שני ההרים הגדולים אנו מתמלאים אומץ וגבורה להתהלך בארץ ישראל. על שפע ברכת ד' המתגלה בה באופן רוחני וחומרי בעושר רב ולגלות אותה כולה באופן ישר ונכון. ומתוך יחוד, ברכה וקדושה לדעת לאכול מפריה ולשבוע מטובה ולברך את ד' עליה בקדושה וטהרה.
המקום אשר יבחר ה'
מתוך התערותנו באוירה של ארץ ישראל, נטיעתה וישובה וההתאחזות בה בשלימות המסוכמת בפרשתנו במילים "וירשתם אותה וישבתם בה, ושמרתם לעשות את כל החוקים ומשפטים אשר אנוכי נותן לפניכם היום". אנו זוכים לריכוזה של העבודה במקום הנבחר: "לא תעשון כן לד' אלוקיכם" (רש"י - להקטיר לשמים בכל מקום) - "כי אם אל המקום אשר יבחר ד' אלוקיכם מכל שבטיכם לשום את שמו שם" - ירושלים עיר הקודש.
כברת דרך ארוכה נאלצים אנו לעבור עד להתוודעותנו אל המקום הנבחר הזה - "לשכנו תדרשו ובאת שמה" - "שתלכו מארץ מרחקים ותשאלו אנה דרך בית ה' ותאמרו איש אל רעהו לכו ונעלה אל הר ' אל בית אלוקי יעקב"... וכו' ובספרי - "תדרשו" - דרוש על פי נביא. יכול תמתין עד שיאמר לך הנביא תלמוד לומר לשכנו תדרשו ובאת שמה דרוש ומצא ואחר כך יאמר לך נביא וכן אתה מוצא בדוד - "אם אבוא באהל ביתי אם אעלה על ערש יצועי אם אתן שנת לעיני... עד אמצא מקום לד' משכנות לאביר יעקב" נבואה למשכנותיו נשתחווה להדום רגליו..." (כל זה ברמב"ן כאן). לא רק הנבואה אלא כל תוכן החיים השלם הארץ-ישראלי מתגבש ומתרכז ומבקש למצוא את ליבו הפנימי - המקום אשר יבחר ד' - מכל שבטיכם "ירושלים מקודשת מכל ארץ ישראל". (משנה כלים)
"המקום אשר יבחר ד' אלוקיכם מכל שבטיכם לשום את שמו שם" - המונח המתחדש בתורה לראשונה כאן, ומוזכר בפרשתנו יותר מכל מקום אחר בתורה - מהווה לכאורה מקום המקדש ומקום הבאת הקרבנות ומשמש כתחליף למושגים "משכן" ו"אוהל מועד" המוזכרים בשמות-ויקרא ובא לקבעם מעתה במקום נבחר וקבוע - ירושלים עיר הקודש. אלא שבהמשך הפרשה אנו מייחסים את הבטוי "המקום אשר יבחר ד'" גם לגבי אכילת מעשר שני - הנאכל בכל ירושלים - היינו לא רק במקום המקדש אלא כל ירושלים העיר בכללה היא המקום הנבחר מכל שבטינו - היא כולה נקראת מקדש - גם חלק החול שבה (על פי הרמב"ם בפירוש המשניות מסכת ראש השנה). כולה היא "יפה נוף, משוש כל הארץ קרית מלך רב" - בפרשיות הבאות אנו מוצאים את "המקום אשר יבחר ד'" גם כמקום הבאת קרבנות (פרשת כי תבוא) כמקום מושבם של הסנהדרין (פרשת שופטים) וכמקום אשר תתקיים בו מצות הקהל (פרשת וילך).
המקום אשר יבחר ד' לשכן שמו שנתברר אחר כך כירושלים הוא הלב החי של האומה - אליו צריכה להתקבץ העליה הרוחנית הכלל שבטית - באופן הבלתי מחולק - שלא נתחלקה לשבטים - ואשר בה אין כלל חילוק בין הבחינות הרוחניות השונות - כאן מקום העבודה, כאן מרכז התורה וההוראה, כאן גיא חזיון - מקום הנבואה ומקורה - וכאן המקום שמתחדשת בו מעין נתינת התורה מחדש אחת לשבע שנים במעמד ההקהל - שהוא כעין חזרה על מתן תורה שבסיני לקיים - כי מציון תצא תורה ודבר ד' מירושלים.
קורא התורה לפני העם במעמד ההקהל הוא דווקא מלך ישראל - ירושלים היא גם מקום המלכות בישראל - שכן התורה והאומה - הצדדים הרוחניים והצדדים הציבוריים מרוכזים בה יחדיו. וגם זאת נרמזת אולי בהמשך פרק קל"ב בתהילים הנ"ל שבו מתאר דוד המלך עליו השלום את שבועתו למציאת מקום המקדש "אשר נשבע לד' נדר לאביר יעקב אם אבוא באהל ביתי... עד אמצא מקום לד'" וכו' - "בעבור דוד עבדך אל תשב פני משיחך נשבע ד' לדוד אמת לא ישוב ממנה מפרי בטנך אשית לכסא לך אם ישמרו בניך בריתי ועדותי זו אלמדם גם בניהם עדי-עד ישבו לכסא לך כי יבחר ד' בציון איוה למושב לו. זאת מנוחתי עדי-עד פה אשב כי איויתיה... שם אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי..." היינו שבחירת ירושלים כמקום לד' - כמקום המקדש ונצחיות המלכות לבית-דוד הם בחירה אלוקית נצחית אחת "כי בחר ד' בציון איוה למושב לו זאת מנותי עדי-עד"
והברית הרוחנית-ארצית של שכם שבהר גריזים ושבהר עיבל שבה עולה ומתקדשת בברית הנצח של קדושה והשראת שכינה שעם מלכות ישראל יחדיו - בירושלים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









