ישיבה
בי×Ē מדרש שאל א×Ē הרב לוח שנה ויקישיבה ×Ēרומו×Ē

הקדש×Ē הלימוד בא×Ēר

הקדש

ישיבה
 בי×Ē המדרש

בי×Ē המדרש
  • מדורים
  • לב המו×ĸדים
קטגוריה משני×Ē
  • שב×Ē ומו×ĸדים
  • בין המ×Ļרים
  • הלכו×Ē שלוש×Ē השבו×ĸו×Ē

ל×Ļ×ĸרנו ה×Ēרחשה שגיאה בקבלה או ה×Ļגה של × ×Ēונים

קוב×Ĩ ה-PDF המ×Ļור×Ŗ לשי×ĸור
undefined
435
10 דק' קריאה
שי×ĸור לדרךאזור שורטיםשי×ĸורים לנשיםפרש×Ē השבו×ĸסדרו×Ēספריהפסקי דיןבחן א×Ē ×ĸ×Ļמך
בין המ×Ļרים
אמר הנביא (איכה א- ג) "כל רודפיה השיגוה בין המ×Ļרים" דהיינו בין י"ז ב×Ēמוז לט' באב השיגוה בין המ×Ļרים, גימטרייא "המה כ"א יום מי"ז ב×Ēמוז ו×ĸד ט' באב" (רוקח, מטה משה ×Ēר×Ļו).
שלוש×Ē השבו×ĸו×Ē מי"ז ב×Ēמוז ×ĸד ×Ē׊×ĸה באב נקראים ימי בין המ×Ļרים (שו"×ĸ ×Ēקנא יז) ופירשו חז"ל (איכה א) יומי ד×ĸקא ימי ×Ļרו×Ē (של"ה). ט×ĸם אחר: לפי שקוראים בשב×Ēו×Ē אלו פרשיו×Ē מטו×Ē מס×ĸי ודברים שיש בה מ×ĸנין חלוק×Ē האר×Ĩ וזה רמז לנחמ×Ē ×Ļיון וירושלים שנזכה לחלק האר×Ĩ כמו ׊נאמר "לאלה ×Ēחלק א×Ē האר×Ĩ" ומן המי×Ļר נזכה ל×ĸלו×Ē ברחבה לאר×Ļנו (ט×ĸמי המנהגים ליקוטים ק×ĸו).

מקור ה×Ē×ĸני×Ē בי"ז ב×Ēמוז
מהפסוק בזכריה (ח יט) "×Ļום הרבי×ĸי ו×Ļום החמישי ו×Ļום השבי×ĸי ו×Ļום ה×ĸשירי יהפוך לששון ושמחה", ורבי×ĸי הכוונה רבי×ĸי לחודשי השנה שבמנין חדשי השנה ניסן הראשון (טור ×Ēקמט א).
לב המו×ĸדים (56)
הרב יהודה לב
9 - הלכו×Ē והליכו×Ē ב×ĸנין ברכ×Ē הנהנין
10 - הלכו×Ē והליכו×Ē בין המ×Ļרים
11 - הלכו×Ē והליכו×Ē ב×ĸנין "כ×Ēיב×Ē ץ×Ē"ם"
ט×ĸן ×ĸוד

סיב×Ē ה×Ļום
משום חמש ×Ļרו×Ē שאיר×ĸו לישראל באו×Ēו היום, א. נ׊×Ēברו לוחו×Ē הראשונים כשירד משה מן ההר. ב. בוטל קרבן ה×Ēמיד בבי×Ē ראשון ×ĸל פי גזר×Ē מלכו×Ē הרש×ĸה. ג. הובק×ĸה ה×ĸיר בחורבן בי×Ē שני. ד. ׊ר×Ŗ אפוסטמוס הרש×ĸ א×Ē ה×Ēורה. ה. הו×ĸמד ×Ļלם בהיכל (גמרא ×Ē×ĸני×Ē כו, א). הב"ח מביא ב' גרסאו×Ē מי ה×ĸמיד א×Ē ה×Ļלם א. אפוסטמוס. ב' מנשה הוא זה שה×ĸמיד א×Ē ה×Ļלם (×Ēקמט א).
הט×ĸם ׊מ×Ē×ĸנים בי"ז והרי בפסוק (ירמיהו נב ו) כ×Ēיב "בחודש הרבי×ĸי ב×Ē׊×ĸה לחודש הובק×ĸה ה×ĸיר"
א×ĸ"פ שבבי×Ē ראשון הובק×ĸה ה×ĸיר בט' ב×Ēמוז, מ"מ ×Ēקנו לה×Ē×ĸנו×Ē בי"ז, כיון שבבי×Ē שני הובק×ĸה ה×ĸיר בי"ז ב×Ēמוז (טושו"×ĸ ×Ēקמט ב, גמ' ×Ē×ĸני×Ē כח, ב)
הירושלמי (×Ē×ĸני×Ē פרק ד) מ×Ēר×Ĩ שגם בבי×Ē ראשון היה בי"ז ב×Ēמוז ומה שנכ×Ēב בירמיה שהובק×ĸה בט' מחמ×Ē ה×Ļרו×Ē ט×ĸו בחשבון (הובא במג"א ×Ēקמט ב). נפק"מ בין ה×Ēירו×Ļים האם ב×ĸל נפ׊ יחמיר ×ĸל ×ĸ×Ļמו ל×Ļום גם בט', ל×Ēירו×Ĩ א' ב×ĸל נפ׊ יחמיר ×ĸל ×ĸ×Ļמו, ל×Ēירו×Ĩ ב' אין ×Ļריך ל×Ļום אפילו משום מיד×Ē חסידו×Ē (×ĸיין באר היטב ×Ēקמט ג).
הט×ĸם שלא גזרו לה×Ē×ĸנו×Ē גם בט', לפי שאין מטריחים ×ĸל ה×Ļיבור יו×Ēר מדאי (מג"א ×Ēקמט ב בשם הרמב"ן).

×Ļום נדחה
כשחל י"ז ב×Ēמוז בשב×Ē ה×Ļום נדחה ×ĸד לאחר השב×Ē (שו"×ĸ ×Ēקנ ג), והט×ĸם: לפי שיש מ×Ļווה לה×Ē×ĸנג באכילה וש×Ēיה בשב×Ē ׊נאמר (יש×ĸיהו נח, יג) "וקרא×Ē לשב×Ē ×ĸונג לקדוש ה' מכבד" (מנח×Ē חינוך מ×Ļוה שיו).
ט×ĸם אחר: לפי ׊נאמר (משלי י כב) "ברכ×Ē ה' היא ×Ē×ĸשיר ולא יוס×Ŗ ×ĸ×Ļב ×ĸמה", והביאור ברכ×Ē ה' זו השב×Ē ׊נאמר (בראשי×Ē ב, ג) "ויברך אלהים א×Ē יום השבי×ĸי", ו×ĸליה נאמר "ולא יוסי×Ŗ ×ĸ×Ļב ×ĸמה" (×Ēוס' מ"ק ד×Ŗ כג, ב ד"ה מאן דאמר).
והט×ĸם דנדחה ולא מקדימים ליום חמישי: משום דאקדומי פור×ĸנו×Ēא לא מקדימינן (מגילה ה, א, מ׊נ"ב ×Ēקנ ץ"ק ט).

חומרו×Ē בי"ז ב×Ēמוז
בי"ז ב×Ēמוז אין נוהגים בחומרו×Ē כשל ×Ē"ב, והט×ĸם: לפי שב×Ēחילה ׊ר×Ļו וקיבלו ×ĸליהם ל×Ļום לא קיבלו שיהיה כחומר של ×Ē׊×ĸה באב לפי שאין רוב ה×Ļיבור יכול ל×ĸמוד בגזרה זו (מג"א ×Ēקנ ג מ׊נ"ב ׊ם ץ"ק ב) חו×Ĩ מ×Ē׊×ĸה באב הואיל והוכפלו בו ×Ļרו×Ē החורבן ב' פ×ĸמים (לבוש ×Ēקנא ב).

ג' דפור×ĸנו×Ēא
בג' שב×Ēו×Ē אלו מפטירים ג' הפטרו×Ē דפור×ĸנו×Ēא, ונקרא כך לפי שמוזכר בהפטרו×Ē אלו ×Ēוכחה, ואלו הן: שב×Ē ראשונה "דברי ירמיהו" (ירמיהו א'), שב×Ē שניה "׊מ×ĸו דבר ה" (ירמיהו ב), ובשב×Ē שלפני ×Ē׊×ĸה באב "חזון יש×ĸיהו" (יש×ĸיהו ו).
הט×ĸם שמפטירים אנו בהפטרו×Ē אלו דווקא כיון שבשלושה אופנים יכול האדם ל×ĸבוד א×Ē בוראו ולהשיגו, בראיה, ובשמי×ĸה, ובדיבור, אך ×Ēח×Ē זא×Ē חטאו ישראל בשלושה אלו, בדיבור ×ĸסקי לשון הר×ĸ, בראייה, ובשמי×ĸה, ×ĸל כן אנו מפטירים "דברי ירמיהו" ×ĸל ×ĸסקי דיבור, "׊מ×ĸו דבר ה'" ×ĸל ×ĸסקי שמי×ĸה, "וחזון יש×ĸיה" ×ĸל ×ĸסקי ראייה, מלשון חזי×Ē איש מהיר במלאכ×Ēו (רבי יהונ×Ēן אייבשי×Ĩ).
נהגו מנהגי אבלו×Ē בשבו×ĸו×Ē אלו לפי שהם היו ימים קשים לישראל לפי שאז ה×Ēחילו ×Ļרו×Ē החורבן ואלו הם:
בני אשכנז מ×Ēחילים מנהגי אבילו×Ē מי"ז ב×Ēמוז, ומר"ח מוסיפים יו×Ēר באבילו×Ē באיסור אכיל×Ē בשר וש×Ēי×Ē יין, רחי×Ļה וכיבוס, ובני ספרד נוהגים מנהגי אבילו×Ē רק משבו×ĸ שחל בו [מלבד שמי×ĸ×Ē נגינה].

ה×Ēחל×Ē ימי בין המ×Ļרים
נחלקו הפוסקים מ×Ēי מ×Ēחיל איסור דיני בין המ×Ļרים, יש אומרים: ׊מ×Ēחיל מליל י"ז (א"א בוטאשטש ץ×ĸי×Ŗ ז), והט×ĸם: לפי שאבלו×Ē החורבן מ×Ēחילה מליל י"ז שהרי היום הולך אחרי הלילה ורק לגבי ×Ē×ĸני×Ē י"ז ב×Ēמוז איסור אכילה וש×Ēיה מ×Ēחיל מהבוקר לפי שאין ה×Ļיבור יכול ל×ĸמוד בו (שו"×Ē חיים שאל לחיד"א סימן כב), ויש אומרים: ׊מ×Ēחיל מהבוקר (ב×ĸה"מ ×Ē×ĸני×Ē יא הובא באגר"מ ח"א קסח).
ונהגו לנהוג כל דיני בין המ×Ļרים מ×Ļאה"כ בליל י"ז (אורחו×Ē רבינו ח"ב ×ĸ קכז בשם הגר"י קניבסקי),
נשואים בליל ה×Ē×ĸני×Ē: במקום הדחק מו×Ēר ל×ĸרוך חופה וקידושין לפני השקי×ĸה אפילו שהשמחה והריקודים ימשכו אחר השקי×ĸה (אורחו×Ē רבינו ח"ב ×ĸ' קכז). וד×ĸ×Ē הגרשז"א לאסור אפילו במקום הדחק (הליכו×Ē שלמה).
×Ēספור×Ē: לכ×Ēחילה אין להס×Ēפר בליל י"ז, וב×Ļורך גדול מו×Ēר (הגרמ"פ הלכו×Ē ×Ē"ב ×Ēקנא ׊מ×ĸ×Ēא דמשה ׊ם יא, הגריש"א מבקשי ×Ēורה קוב×Ĩ מ"ז ×ĸמוד ט), והט×ĸם: לפי שבמקום ה×Ļורך יש לסמוך ×ĸל השיטה שכל דיני בין המ×Ļרים מ×Ēחילים בבוקר.

נישואים אירוסים
ונהגו להחמיר שאין נושאים נשים מי"ז ב×Ēמוז (רמ"א ×Ēקנא ב) והט×ĸם: ×ĸ"פ הגמרא בב"ב סו×Ŗ חזק×Ē הב×Ēים (ץ, ב) ×Ēניא אמר ר' ישמ×ĸאל בן אליש×ĸ מיום שחרב בי×Ē המקדש דין הוא שנגזור ×ĸל ×ĸ×Ļמנו שלא לאכול בשר ולא לש×Ēו×Ē יין אלא אין גוזרין גזירה ×ĸל ה×Ļבור אא"כ רוב ×Ļבור יכולין ל×ĸמוד בה ובזמן מו×ĸט זה אפ׊ר ל×ĸמוד בזה (ביאור הגר"א ץט).
הי×ĸב"×Ĩ כ×Ēב ט×ĸם משום שלא מסמנא מיל×Ēא (דיני בין המ×Ļרים ×ĸרך ד ה), בשו"×Ē שבו×Ē י×ĸקב חשש לנישואים בימים אלו וכ×Ēב חמיר×Ēא סכנ×Ēא מאיסורא (ח"ב ץ' לה).
ובני ספרד מו×Ēרים בנשואין ×ĸד ר"ח אב, וכמה קהילו×Ē נהגו להחמיר כבני אשכנז בנשואין מי"ז ב×Ēמוז (ר' חיים פלאזי בספרו מו×ĸד לכל חי ט ץ כ"ו). מהט×ĸם דלא מסמנא מיל×Ēא, להש×Ē×Ē×Ŗ בח×Ēונה בן אשכנז שרו×Ļה להש×Ē×Ē×Ŗ בח×Ēונה של בן ספרד אחרי י"ז ב×Ēמוז שרי לאכול ׊ם ואפילו לשמו×ĸ נגינ×Ē ה×Ēזמורו×Ē, והט×ĸם: כיון שהח×Ēן ×ĸושה ×ĸל פי דין יש בזה משום שמח×Ē ח×Ēן וכלה (הגריש"א לקנו×Ē חכמה בין המ×Ļרים ×ĸמוד ג).
שב×ĸ ברכו×Ē: מו×Ēרים ל×ĸשו×Ē ץ×ĸוד×Ē שב×ĸ ברכו×Ē כרגיל א×Ŗ לאחר ר"ח וא×Ŗ ×ĸם בשר ויין ואפילו חל בשבו×ĸ שחל בו (×ĸיין שו"×ĸ ורמ"א ׊ם י).
ארוסין: אירוסין [בלא ץ×ĸודה] מו×Ēר אפי' ב×Ē׊×ĸה באב, והט×ĸם: ׊מא יקדימנו אחר (שו"×ĸ ×Ēקנט א). וכן ץ×ĸוד×Ē אירוסין מו×Ēר א×Ŗ בשבו×ĸ שחל בו (מ׊נ"ב ×Ēקנא ץ"ק יט) ומיהו ריקודים ומחולו×Ē אסורים מי"ז ב×Ēמוז והילך אפילו בס×ĸוד×Ē אירוסין (מ׊נ"ב ץ"ק טז).
בר מ×Ļווה: מו×Ēר ל×ĸשו×Ē ץ×ĸוד×Ē בר מ×Ļווה כדרך שרגיל בכל ימו×Ē השנה, אך י×ĸשה ללא ×Ēזמור×Ē וכן ללא כלי שיר ומחולו×Ē, (הגריש"א לקנו×Ē חכמה בין המ×Ļרים ×ĸמוד ג). והט×ĸם: משום שהוי ץ×ĸוד×Ē מ×Ļווה (מג"א רכה ד).

-×Ēספור×Ē
איסור ×Ēספור×Ē וגילוח אחד אנשים, ואחד הנשים אסורים ב×Ēספור×Ē (שו"×ĸ ×Ēקנא ד) ומנהג בני ספרד לה×Ēיר ×Ēספור×Ē ×ĸד שבו×ĸ שחל בו.
סריק×Ē הראש: מו×Ēר להס×Ēרק אפילו בשבו×ĸ שחל בו (מ׊נ"ב ×Ēקנא ץק"כ).
׊×ĸר המ×ĸכב א×Ē האכילה: מו×Ēר לגלח ׊×ĸר המ×ĸכב א×Ē האכילה דהיינו ׊פם (שו"×ĸ ×Ēקנא יג מ׊נ"ב ׊ם ץ"ק פ). ויש שכ×Ēבו שאין לה×Ēיר זא×Ē בשבו×ĸ שחל בו ×Ē׊×ĸה באב (ק×Ļשו"×ĸ ×Ēכב ד).
×Ēספור×Ē בנשים – אשה בש×ĸ×Ē ה×Ļורך מו×Ēר×Ē ב×Ēספור×Ē ולכן נהגו לה×Ēיר גילוח הש×ĸרו×Ē כשכוונ×Ēה ל×Ļורך ×Ļני×ĸו×Ē (×ĸיין מ׊נ"ב ×Ēקנא ץ"ק ×ĸט) .

בן ישיבה ספרדי שלומד בישיבה אשכנזי×Ē ל×ĸנין ×Ēספור×Ē
הגרשז"א כ×Ēב דמו×Ēר להס×Ēפר כפי מנהגו, והט×ĸם שלא שייך כאן "לא ×Ē×Ēגודדו" לפי שידו×ĸ שנחלקו בזה הרמ"א והמחבר וכל אחד נוהג כמנהגו (מ×ĸדני שלמה ×ĸמוד נא).
הגריש"א כ×Ēב: מן הראוי לנהוג כמנהג המקום ולא להס×Ēפר מי"ז ב×Ēמוז (לקנו×Ē חכמה בין המ×Ļרים ×ĸמוד 14).
בן אשכנז לספר בן ספרד: מו×Ēר לבן אשכנזי לספר בן ספרד, והט×ĸם: לפי שאבלו×Ē אינו איסור אלא ב×Ēספור×Ē של ×ĸ×Ļמו ולא בגילוח של אחר, ולפני ×ĸיור לא שייך בכה"ג כיון שלכו"×ĸ אין בזה איסור מדברי סופרים רק מנהג, והספרדים לא נהגו כן (הובא בספר קרא ×ĸלי מו×ĸד פרק ב ה×ĸרה יג).

חלאקה בבין המ×Ļרים
חלאקה בבין המ×Ļרים: מ×ĸיקר הדין מו×Ēר ל×ĸשו×Ē חלאקה בבין המ×Ļרים, והט×ĸם: משום דהוי ל×Ļורך מ×Ļווה ושרי (כפו×Ē ×Ēמרים ושב×ĸים ×Ēמרים).
יש המ×Ēירים לגלח ×ĸד שבו×ĸ שחל בו, והט×ĸם: כיון ׊×ĸיקר השמחה היא שמחה של מ×Ļווה וכיון ׊×ĸיקר איסור ×Ēספור×Ē משום מנהג ובקטנים ובגיל הרך לא החמירו, ובפרט ב×Ēספור×Ē לחנכו למ×Ļווה (׊פ×ĸ חיים ח"ה ׊"ץ).
הגריש"א כ×Ēב, ׊אם × ×ĸשה בין ג' אחרי י"ז ב×Ēמוז שרי לגלח, × ×ĸשה בן ג' אחר ר"ח יש לדחו×Ē החלאקה ×ĸד אחרי ×Ē"ב (קונטרס הליכו×Ē).
יש הנוהגים: להמ×Ēין ×ĸד אחר ×Ē׊×ĸה באב, והט×ĸם: דכיון שיכול להשהו×Ē ה×Ēגלח×Ē ×ĸד אחרי ×Ē"ב אין לה×Ēיר לכ×Ēחילה (שו"×Ē מאורי יש×ĸ), ט×ĸם אחר: א×Ŗ לסוברים דשרי לגלח קטן בין המ×Ļרים מ"מ אין נכון ל×ĸשו×Ē א×Ē ה×Ēספור×Ē הראשונה מפני שיש בה ריבוי שמחה.

ק×Ļי×Ļ×Ē ה×Ļיפורנים
לק×Ļו×Ĩ ×Ļיפורנים מו×Ēר בימים אלו ×ĸד שבו×ĸ שחל בו (×ĸיין מ׊נ"ב ×Ēקנא ץ"ק כ).

ריקודים ומחולו×Ē ושירה בפה
ריקודים ומחולו×Ē: אין ל×ĸשו×Ē ריקודים ומחולו×Ē בימים אלו (מ׊נ"ב ×Ēקנא ץ"ק טז).
שמי×ĸ×Ē כלי זמר: כמו כן אין לנגן בכלי זמר או לשמו×ĸ שירים בכלי זמר.
שירה ווקאלי×Ē [ללא כלי נגינה]: הגריש"א כ×Ēב שאין לשמו×ĸ א×Ŗ ללא ליוי כלי זמר (לקנו×Ē חכמה בין המ×Ļרים ×ĸמוד 4).
בני ספרד: מנהג בני ספרד שלא לשמו×ĸ שירים בימי בין המ×Ļרים והט×ĸם שהחמירו בשמי×ĸ×Ē שירים: לפי שלכ×Ēחילה יש להמנ×ĸ במשך כל ימו×Ē השנה לשמו×ĸ שירים, ואפי' למיקל לשמו×ĸ בכל השנה אין לו לשמו×ĸ בימים אלו לפי שהם ימי בין המ×Ļרים (אור ל×Ļיון פרק כה ב' דיני בין המ×Ļרים). כלי זמר בקטנים: יש להחמיר בקטנים שהגי×ĸו לחינוך שלא ישמ×ĸו מכלי זמר, והט×ĸם: דכיון דאבילו×Ē דרבים היא מחמירים א×Ŗ לקטנים שהגי×ĸו לחינוך (אגרו×Ē משה ח"ד או"ח סימן כא ץ"ק ד).
שירה בפה: אמנם שירה בפה של ה×Ē×ĸוררו×Ē שרי, והט×ĸם: משום דאין השמחה ניכר×Ē בפו×ĸל (שדי חמד, מל"ח י ץ"ק יט).
שירה בקבל×Ē פנים לח×Ēן [סנטוחה]: מו×Ēר לשיר בפה ומ"מ ימ×ĸטו בשירה ולא ישירו במחיא×Ē כפים, והט×ĸם: כדי שלא יבאו לידי ריקוד (הליכו×Ē שלמה יד ה×ĸרה ו, הגריש"א).
שירה במסיב×Ē ×Ēנאים: מו×Ēר לשיר בפה, והט×ĸם: מפני שהוי ץ×ĸוד×Ē מ×Ļווה, ואין לרקוד ויש למ×ĸט בשירי שמחה (הליכו×Ē שלמה פרק יד ד הגריש"א לקנו×Ē חכמה ×ĸמוד 3).
לשמו×ĸ חזנו×Ē: הגריש"א אוסר לשמו×ĸ חזנו×Ē (קונטרס בין המ×Ļרים ×ĸמוד 8), הגרשז"א כ×Ēב ×ĸל חזנו×Ē לא ברירא לי מיל×Ēא (שלמי מו×ĸד סו"ץ טו). ובהליכו×Ē שלמה (פרק יד הלכה ה בדבר הלכה) מובא בשמו ומ"מ נכון להימנ×ĸ בימים אלו א×Ŗ משמי×ĸ×Ē שירים שאינם מביאים לידי ריקוד ואפילו קט×ĸי חזנו×Ē וכדאי הוא בי×Ē אלקינו לה×Ēאבל ×ĸליו גם בכגון דה.
לשמו×ĸ קול זמר כדי שלא ירדם: הנוהג ברכב ובכדי שלא ירדם רו×Ļה לשמו×ĸ קול זמר. הגריש"א כו×Ēב דמו×Ēר, והט×ĸם: דכיון שיש חשש סכנה מו×Ēר (לקנו×Ē חכמה בין המ×Ļרים ×ĸמוד 14). הגרח"ק כ×Ēב, ׊אם ישמ×ĸ שירים ודאי ירדם אם רו×Ļה ישמ×ĸ שירים של איכה או ניגון "אלי ×Ļיון" (פסקי משנה ברורה ×ĸם ×Ēשובו×Ē הגר"ח).
ללמוד נגינה וללמד נגינה: מורה נגינה ו×Ēלמיד שלומד דמפסיד שכר הלימוד ששילם מו×Ēר ללמוד וללמד ×ĸד ר"ח אב ולאחר מכן אסור (הגריש"א פסקי ×Ēשובו×Ē ×ĸמוד לה).
לה×Ēלמד ב×ĸ×Ļמו: ×Ēלמיד הרו×Ļה לה×Ēלמד מו×Ēר וב×Ēנאי שאינו יוד×ĸ לנגן היטב ומ×Ēלמד, אבל אם כבר יוד×ĸ אסור (הגריש"א פסקי ×Ēשובו×Ē ×ĸמוד לה).

מרכזיה של טלפון שמשמי×ĸה שירים בהמ×Ēנה
אם יש טירחא לנ×Ēק א×Ē השירה מו×Ēר להשאירה בימי בין המ×Ļרים, וכן המטלפן אינו ×Ļריך להימנ×ĸ מלשמו×ĸ זא×Ē, והט×ĸם: כיון שאין שומ×ĸ להנא×Ēו אלא כדי לד×ĸ×Ē אם הוא ×ĸדיין ×ĸל קו הטלפון (הגריש"א לקנו×Ē חכמה בין המ×Ļרים ×ĸמוד 4).
להחלי×Ŗ ×Ļל×Ļול במכשיר סלולארי: אין איסור ואין ×Ļריך להחלי×Ŗ ה×Ļל×Ļול, והט×ĸם: משום שאינו מיו×ĸד לשמחה, ומ"מ אם אפ׊ר להחלי×Ŗ ראוי ל×ĸשו×Ē כן (הגריש"א קונטרס הליכו×Ē).

ברכ×Ē שהחיינו
יש להיזהר מלברך ברכ×Ē שהחיינו בימים אלו (שו"×ĸ ×Ēקנא יז).
והט×ĸם: כיון שהזמן הזה הוא זמן פור×ĸנו×Ē אין לברך שהחיינו (אליה רבא ×Ēקנא מא). ט×ĸם אחר: משום שמחה (מהרי"ל או×Ē ח), ואין הט×ĸם משום אבילו×Ē דלא מ×Ļאנו שאבל אסור בשהחיינו (מג"א ×Ēקנא מב).
שהחיינו של שמחה: אמנם שהחיינו של שמחה כגון ברי×Ē או פדיון הבן מו×Ēר (שו"×ĸ ×Ēקנא יז).
שהחיינו בליל י"ז ב×Ēמוז: י"א שאין לומר שהחיינו בליל י"ז ב×Ēמוז, והט×ĸם: משום דס"ל דאבילו×Ē חלה מה×ĸרב (שו"×Ē חיים שאל לחיד"א ח"א כד, שו"×Ē שבט הלוי ח"ח קסח ז).
שהחיינו בשב×Ē: בשב×Ē מו×Ēר, והט×ĸם: שהרי מ×ĸלה ×ĸל שולחנו כס×ĸוד×Ē שלמה בש×ĸ×Ēו (לבוש ×Ēקנא יז), ט×ĸם אחר: משום ×ĸונג שב×Ē (אבני נזר ×Ēכח) ובר"ח אב הדין כמו בשב×Ē (מ׊נ"ב ×Ēקנא ×Ļח וש×ĸה"×Ļ ׊ם).
יש שמחמירים בשב×Ē שלא לברך שהחיינו ×ĸל בגדים, והט×ĸם: משום שמחה י×Ēירה שאסורה א×Ŗ בשב×Ē (אליהו זוטא ×Ēקנא ץ"ק כז בשם מלבושי יו"ט, וכן בק×Ļוש"×ĸ).
ויש הנמנ×ĸים גם בשב×Ē מלברך שהחיינו א×Ŗ ×ĸל ׊אר דברים, והט×ĸם: ×ĸ"פ הסוד (האר"י ׊×ĸר הכונו×Ē הובא במג"א ×Ēקנא מב), והמשנ"ב (׊ם ץ"ק ×Ļח),כ×Ēב שאין להחמיר בזה, והט×ĸם: דהרבה אחרונים כ×Ēבו להקל.
י"ז ב×Ēמוז שחל בשב×Ē ונדחה: י"א שמו×Ēר בשהחיינו (מג"א ×Ēקנא מג, אגר×Ē הרמ"ז הובא בש×ĸ"×Ē ×Ēקנ), יש אומרים" שבליל שב×Ē זה מו×Ēר, והט×ĸם: משום ץפק ספיקא ׊מא בשב×Ēו×Ē בין המ×Ļרים מו×Ēר לברך שהחיינו, ו×ĸוד ׊מא בליל י"ז ב×Ēמוז ×ĸדין לא ה×Ēחילו ימי בין המ×Ļרים (ץפר יקהיל שלמה סימן ×Ēקנא).
ויש אומרים: שגם לשיטו×Ē שסוברו×Ē שמו×Ēר לברך שהחיינו בשב×Ēו×Ē בין המ×Ļרים, בשב×Ē זו אין מברכים (זכור לאברהם הו"ד בשד"ח מ×ĸרכ×Ē בין המ×Ļרים א א), והט×ĸם: משום ששב×Ē זו חמורה יו×Ēר מ׊אר שב×Ēו×Ē בין המ×Ļרים, שכן בשאר שב×Ēו×Ē אין השב×Ē רי×ĸ מזליה אלא ׊×ĸומדו×Ē בבין המ×Ļרים, אבל י"ז ב×Ēמוז שחל בשב×Ē היום ×ĸ×Ļמו רי×ĸ מזליה וא×Ŗ שמפני כבוד השב×Ē אין מ×Ē×ĸנים, מ"מ ×ĸי×Ļומו של יום ר×ĸ הוא ואין מברכים בו שהגי×ĸנו לזמן הזה.
שב×Ēו×Ē מר"ח: גם למ×Ēירים ×ĸד ר"ח אב בשב×Ēו×Ē מר"ח אב יש להחמיר (שו"×Ē קניני ×Ēורה ח"ו ץ' לב).
פרי חדש: פרי חדש ׊אפ׊ר לשומרו לשב×Ē ישמור לשב×Ē ויברך שהחיינו, ואם א"א לשומרו ×ĸד שב×Ē מפני ׊מ×Ēקלקל אפ׊ר לברך ×ĸליו שהחיינו ולאכלו (×Ēשוב×Ē מהרי"ל לו, מ׊נ"ב ×Ēקנא ץ"ק קא).
מ×ĸובר×Ē: מ×ĸובר×Ē מו×Ēר×Ē באכיל×Ē פרי חדש ואינה מברכ×Ē שהחיינו (מ׊נ"ב ×Ēקנא ץ"ק ×Ļט) והט×ĸם דשרי: שחוששים ׊×ĸ"י הימנ×ĸו×Ēה מלאכול יגרם נזק לולד, ומובא בש×ĸרי ×Ēשובה (׊ם ץ"ק לה) ׊×Ēאכל פרי אחר אחרי ×Ē"ב ו×Ēברך שהחיינו ו×Ēכון לפטור א×Ē הפרי שאכלה ב×Ē׊×ĸ×Ē הימים, ולשיט×Ē הכ×Ŗ החיים מברכ×Ē שהחיינו.
חולה: מו×Ēר באכיל×Ē פרי חדש ואינו מברך שהחיינו, והט×ĸם דשרי: משום שהפירו×Ē פו×Ēחין לו ×Ēאו×Ēו לאכול דברים טובים ובמקום חולי לא קבלינן ×ĸלן (מ׊נ"ב ×Ēקנא ץ"ק ×Ļט).
כלים חדשים: אין איסור בקני×Ē כלים חדשים, רק יש ׊נמנ×ĸים משימוש מחמ×Ē ברכ×Ē "שהחיינו" (מ׊נ"ב ×Ēקנא ץ"ק מה, הגרשז"א הליכו×Ē שלמה פרק יד הלכה ו).

ברכ×Ē "הטוב והמטיב"
ברכ×Ē "הטוב והמטיב" כגון שמקבל מ×Ēנה לו ולבני בי×Ēו מברך מיד (סידור י×ĸב"×Ĩ, ׊×ĸ"×Ē ץ"ק ד), והט×ĸם: משום שאין בה הזכר×Ē שהחיינו לזמן הזה דאין שייך זה לזמן פור×ĸנו×Ē (הלכו×Ē ומנהגי בין המ×Ļרים פרק ג ה×ĸרה כה).

רחי×Ļה בים
יש ׊מנ×ĸו ×ĸ×Ļמם מרחי×Ļה בים, והמקור בספר מקור חיים לב×ĸל הח"י (×Ēקנא ץ"ה) שכ×Ēב שיש להימנ×ĸ מפני הסכנה וזה זמן המסוגל לר×ĸה.
ויש שכ×Ēבו שמו×Ēר לרחו×Ĩ בים או בבריכה בימי בין המ×Ļרים, אך יזהרו מ׊אר ימו×Ē השנה ויהיה באופן שלא יבוא לידי סכנה, והמורגל בפי הבריו×Ē דלא שרי אלא א"כ היה קודם, והט×ĸם דשרי אם היה קודם: משום ׊פ×ĸם ראשונה היא שמחה (קרא אלי מו×ĸד פרק ב ה×ĸרה נו), וכ×Ēב ×ĸל זה הגרשז"א שאין לכך יסוד כלל וט×ĸו×Ē (הליכו×Ē שלמה פרק יד ה וד"ה ׊ם ואורחו×Ē הלכה ׊ם, הגריש"א לקנו×Ē חכמה ×ĸמוד 5).
במנהג לא לאכול בשר ויין מי"ז ב×Ēמוז
יש שנהגו להימנ×ĸ מבשר ויין מי"ז ב×Ēמוז ×ĸד ×Ē׊×ĸה באב (שו"×ĸ ×Ēקנא ט), והט×ĸםלפי שדניאל ה×Ē×ĸנה ג' שבו×ĸו×Ē, ב. דחדא ×Ļ×ĸרא מי"ז ב×Ēמוז שבו הובק×ĸה ה×ĸיר ×ĸד ט"ב שנחרב הבי×Ē ג. שבטל ה×Ēמיד ונסוך היין מי"ז ב×Ēמוז (ט"ז ×Ēקנא יז),
אכיל×Ē בשר וש×Ēי×Ē יין בשב×Ēו×Ē: ומט×ĸם זה היה ×Ļריך לנוהג בחומרא אפילו בשב×Ēו×Ē שבין המ×Ļרים, אלא שמפני כבוד השב×Ē לא החמירו (ר"ח בשם מו"ח הובא במג"א ×Ēקנא יז).
undefined

הרב יהודה לב

מרבני ישיב×Ē "באר ישראל"
לב המו×ĸדים
לב המו×ĸדים
סרטונים ק×Ļרים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים חדשים
שי×ĸורים חדשים

רבנים בבי×Ē המדרש

שי×ĸורים בא×Ēר ישיבה
ניווט מהיר
  • הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
     הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
  • הגאון הרב מרדכי אליהו ז×Ļ"ל
     הגאון הרב מרדכי אליהו ז×Ļ"ל
  • הרה"ג דוב ליאור
     הרה"ג דוב ליאור
  • הרב חגי לונדין
     הרב חגי לונדין
  • הרה"ג חיים שטיינר
     הרה"ג חיים שטיינר
  • ר' י×ĸקב כ×Ĩ (כ×Ļל'ה)
     ר' י×ĸקב כ×Ĩ (כ×Ļל'ה)
  • הרה"ג שלמה פישר ז×Ļ"ל
     הרה"ג שלמה פישר ז×Ļ"ל
  • הרב דוב ב×ĸרל ויין ז×Ļ"ל
     הרב דוב ב×ĸרל ויין ז×Ļ"ל
  • הרב הלל גפן
     הרב הלל גפן
  • הרב חיים ירוחם סמוטרי×Ĩ
     הרב חיים ירוחם סמוטרי×Ĩ
  • אמונה: גבור×Ēה ושפלו×Ēה
    52 דק'
    מידו×Ē הראי"ה

    אמונה: גבור×Ēה ושפלו×Ēה

    אמונה כ"ט -ל"א

    השי×ĸור ×ĸוסק ב×Ēפקידה הכפול של האמונה: מחד לה×ĸלו×Ē א×Ē האדם ל×ĸוז וגבורה ×ĸילאיים הנוב×ĸים מדבקו×Ē בה', ומאידך ל×ĸדן ולרכך א×Ē ×ĸו×Ļמ×Ēו הפראי×Ē. בהמשך לכך מוסבר כי הנהג×Ē ה×ĸולם והחיים דורש×Ē חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיו×Ē ה×Ēורה, שהם המקור האמי×Ēי להחייא×Ē כוחו×Ē הנפש ול×Ēחייה רוחני×Ē מלאה.

    הרב משה בר ×Ļיון | ה' חשוון ×Ē׊פ"ז
  • ה×Ēורה כשורש המ×Ļיאו×Ē והאדם
    45 דק'
    נח

    ה×Ēורה כשורש המ×Ļיאו×Ē והאדם

    שמירה ×ĸל ה×ĸולם ופ×Ēיחה לזמן חור×Ŗ

    שמירה ×ĸל ממון חברך וה×Ēרחקו×Ē מאבק גזל , החשיבו×Ē בה×Ēמדה בזמן חור×Ŗ והשקי×ĸו×Ē בישיבה.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון ×Ē׊פ"ז
  • שלמו×Ē נח, השב×Ē וסוד הדיבור
    29 דק'
    ׊ם משמואל ×ĸל הפרשה

    שלמו×Ē נח, השב×Ē וסוד הדיבור

    ׊ם משמואל ×ĸל הפרשה - נח - חלק ב'

    השי×ĸור מבאר כי×Ļד ×Ēאריו של נח משקפים שלמו×Ē בגו×Ŗ, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מ×ĸלו×Ē אלו להארו×Ē וברכו×Ē יום השב×Ē שנוח רומז אליו. בנוס×Ŗ, מוסבר×Ē חוכמ×Ēו הייחודי×Ē של נח שה×Ēבטאה בביטול ×ĸ×Ļמי מוחלט לר×Ļון ה' בכניס×Ēו ובי×Ļיא×Ēו מן ה×Ēיבה, הנהגה שזיכ×Ēה או×Ēו ללשון "דיבור" המורה ×ĸל חיבור פנימי וישיר ×ĸם הבורא.

    הרב חיים כ×Ĩ | ה' חשוון ×Ē׊פ"ז
  • פגם האדם ו×Ēיקונו ב×Ļלם אלוהים
    25 דק'
    ׊ם משמואל ×ĸל הפרשה

    פגם האדם ו×Ēיקונו ב×Ļלם אלוהים

    ׊ם משמואל ×ĸל הפרשה - נח - חלק א'

    השי×ĸור ×ĸוסק בהשפ×ĸ×Ē חטא ×ĸ×Ĩ הד×ĸ×Ē ×ĸל מרכיבי האדם – גו×Ŗ, נפ׊, שכל ו×Ļלם אלוהים המחבר ביניהם, וב×Ēהליכי הבירור וה×Ēיקון שנו×ĸדו להפריד בין הנשמו×Ē הטהורו×Ē לטמאו×Ē. מ×Ēוך כך מוסבר×Ē נפיל×Ēם של אנשי דור המבול שסירבו ל×Ēיקון, אל מול שלמו×Ēו ו×Ļדקו×Ēו הייחודי×Ē של נח.

    הרב חיים כ×Ĩ | ד' חשוון ×Ē׊פ"ז
  • ×ĸבוד×Ē הנפש והמידו×Ē
    43 דק'
    אורו×Ē הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א

    ×ĸבוד×Ē הנפש והמידו×Ē

    ×ĸבד×Ē מידו×Ē נפ׊ א -ה

    השי×ĸור מדגיש כי ל×Ļד לימוד ה×Ēורה, האדם מחויב ל×ĸסוק באופן ×ĸ×Ļמאי ומ×ĸמיק בזיכוך מידו×Ēיו וב×Ēור×Ē הנפש. מ×Ēוך הכר×Ē ׊×Ēי הנפשו×Ē הפו×ĸלו×Ē בו, הוא לומד לרומם א×Ē כוחו×Ēיו ול×Ēקן א×Ē ×ĸ×Ļמו וא×Ē הכלל.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון ×Ē׊פ"ז
  • ספקו×Ē באיסורים מול ספקו×Ē בממונו×Ē
    40 דק'
    יסודו×Ē הש"ץ

    ספקו×Ē באיסורים מול ספקו×Ē בממונו×Ē

    השי×ĸור בוחן מדו×ĸ בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאוריי×Ēא לחומרא", ואילו בדיני ממונו×Ē הולכים אחר המוחזק ("המו×Ļיא מחברו ×ĸליו הראיה") ומקילים בספק. מ×Ēוך ×ĸיון בשיטו×Ē ה"קונטרס הספיקו×Ē", ה"×Ēומים" ור' ׊מ×ĸון שקופ, מ×Ēבאר ההבדל המהו×Ēי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונו×Ē המבוססים ×ĸל סברה אנושי×Ē ור×Ļון ה×Ļדדים.

    הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון ×Ē׊פ"ז
  • ×Ēהליך הגאולה כה×Ēרחשו×Ē ר×Ļיפה ומ×Ēמשכ×Ē
    30 דק'
    אורו×Ē ישראל ו×Ēחיי×Ēו

    ×Ēהליך הגאולה כה×Ēרחשו×Ē ר×Ļיפה ומ×Ēמשכ×Ē

    אורו×Ē ישראל ו×Ēחיי×Ēו פרק כ"ז - כ"ח

    השי×ĸור ×ĸוסק ב×Ēפיס×Ē הגאולה כ×Ēהליך היסטורי אחד ור×Ļי×Ŗ, ׊מ×Ēחיל בי×Ļיא×Ē מ×Ļרים ונמשך לאורך כל ×Ēולדו×Ē ×ĸם ישראל. מ×Ēוך כך מודגש כי הירידו×Ē, הגלו×Ē והפ×ĸולו×Ē האנושיו×Ē היום-יומיו×Ē אינן מקריו×Ē, אלא מהוו×Ē שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדו×Ē האומה ול×Ēכלי×Ē השלמה.

    הרב משה גנ×Ĩ | ד' חשוון ×Ē׊פ"ז
  • מגדול×Ē הבריאה ל×ĸבוד×Ē הלב
    נח

    מגדול×Ē הבריאה ל×ĸבוד×Ē הלב

    השי×ĸור ×ĸוסק במגבלו×Ē השכל האנושי מול אינסופיו×Ē הבורא והשגח×Ēו, דרך מפגשי רבי יהוש×ĸ בן חנניה והקיסר וביאור מהו×Ē יום השב×Ē. מ×Ēוך כך מודגש כי ×Ēפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר ×ĸם שמיים, אלא ×ĸמידה ב×ĸנווה וחיבור אמי×Ēי לקדוש ברוך הוא דרך ×Ēפילה וכיסופי הנפש.

    הרב חיים בן שושן | ד' חשוון ×Ē׊פ"ז
  • מ׊מ×ĸו×Ē הדין ככוח מרפא לנפש
    ×ĸין אי"ה - הרב משה גנ×Ĩ

    מ׊מ×ĸו×Ē הדין ככוח מרפא לנפש

    שב×Ē א, ק"ץ

    השי×ĸור ×ĸוסק ב×Ēפיס×Ēו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוו×Ē אינו ×ĸונש נקמני, אלא ה×Ēפכחו×Ē פנימי×Ē שבה האדם רואה א×Ē האמ×Ē וחש כאב ×ĸל החמ×Ļ×Ē יי×ĸודו. ייסורים רוחניים אלו נו×ĸדו לזכך א×Ē הנפש, לנ×ĸר או×Ēה מהשקי×ĸה בחומריו×Ē ולהשיבה אל טב×ĸה האלוקי המקורי.

    הרב משה גנ×Ĩ | כ"ח אלול ×Ē׊פ"ו
  • שאלו×Ē הדין ומבט אל ה×ĸ×Ēיד
    44 דק'
    ×ĸין אי"ה - הרב משה גנ×Ĩ

    שאלו×Ē הדין ומבט אל ה×ĸ×Ēיד

    שב×Ē א, קץ"ב - קץ"ד

    השי×ĸור ×ĸוסק בשאלו×Ē שנשאל אדם בבי×Ē דין של מ×ĸלה – בהן מ׊א ומ×Ēן באמונה, קבי×ĸ×Ē ×ĸ×Ēים ל×Ēורה ו×Ļיפייה לישו×ĸה – ×ĸל פי ×Ēור×Ēו של הראי"ה קוק. דרך שאלו×Ē אלו נבחנים החיבור בין יושר טב×ĸי ללימוד ה×Ēורה, וכן החשיבו×Ē שבה×Ēבוננו×Ē אופטימי×Ē ופ×ĸילה ×ĸל המ×Ļיאו×Ē מ×Ēוך מבט אל ה×ĸ×Ēיד והכלל.

    הרב משה גנ×Ĩ | ה' חשוון ×Ē׊פ"ז
  • בכורו×Ē ד×Ŗ כ"ח
    33 דק'
    בכורו×Ē

    בכורו×Ē ד×Ŗ כ"ח

    הרב אלי סטפנסקי | ה' חשוון ×Ē׊פ"ז
  • קרוב אליך – נח
    קרוב אליך

    קרוב אליך – נח

    ×ĸלון מספר 622

    ×ĸלון מספר 622

    רבנים שונים | ×Ēשרי ×Ē׊פ"ז
  • משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורו×Ē גשמים, האומנם?
    46 דק'
    נח

    משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורו×Ē גשמים, האומנם?

    הסברים מדו×ĸ מובא ב×Ēלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורו×Ē גשמים' שלושה הסברים. ומדו×ĸ מזכירים בברכ×Ē ×Ēחיי×Ē המ×Ēים.

    הרב י×Ļחק בן יוס×Ŗ | ×Ēשרי ×Ē׊פ"ז
  • חוב×Ē לימוד כל יסודו×Ē ה×Ēורה
    רביבים

    חוב×Ē לימוד כל יסודו×Ē ה×Ēורה

    מ×Ļוו×Ē ×Ēלמוד ×Ēורה מוטל×Ē ×ĸל ההורים, ו×ĸליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודו×Ē אלו ב×ĸודם ×Ļ×ĸירים | מי שלא הספיק ללמוד ב×Ļ×ĸירו×Ēו, חובה שילמד ב×ĸ×Ļמו בבגרו×Ēו | במשך הדורו×Ē ×Ēוכן הלימוד ה×Ēרחב, ×ĸד שהו×Ļרך לה×Ēיר לכ×Ēוב א×Ē ה×Ēורה שב×ĸל פה | המיוחד ב×Ēלמוד, שהזוכה לרכוש א×Ē המיומנו×Ē המורכב×Ē שבלימודו כביכול נכנס ל×ĸולמם של חכמים ומש×Ē×Ē×Ŗ ×ĸימהם בדיון | ×ĸיקר ×Ēכלי×Ē הלימוד להכין א×Ē ה×Ēלמידים ללמוד היטב ובדייקנו×Ē אליבא דהלכ×Ēא | ×Ļריך ל×Ēכנן ×Ēוכני×Ē שבה ×ĸד סביבו×Ē גיל 20 יקיפו ה×Ēלמידים א×Ē כל יסודו×Ē המ×Ļוו×Ē וההלכה ×ĸם ×ĸיקרי ההסברים ׊נ×Ēבארו ב×Ēלמוד ובמפרשיו

    הרב אלי×ĸזר מלמד | ×Ēשרי ×Ē׊פ"ז
  • פרפראו×Ē פר׊×Ē נח ×Ēשפז
    פרפראו×Ē בפרשה א-×Ē פ"׊

    פרפראו×Ē פר׊×Ē נח ×Ēשפז

    קÖĩ×Ĩ כׇÖŧל בָÖŧשָׂר בָÖŧא לְפָנַי - מהו לשון קÖĩ×Ĩ שיש פה, ולא שייך קÖĩ×Ĩ אלא בדבר הק×Ļוב מ×Ēחלה. מִכׇÖŧל מַאֲכָל אֲ׊Öļׁר יÖĩאָכÖĩל - לכאורה אֲ׊Öļׁר יÖĩאָכÖĩל הוא מיו×Ēר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הט×ĸם שנוהגים לאכול דגים בשב×Ē קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני ×ĸופו×Ē הללו דווקא ×ĸורב ויונה, והלא יש הרבה ×ĸופו×Ē שפורחים טוב יו×Ēר מהם.

    רבנים שונים | ×Ēשרי ×Ē׊פ"ז
  • מאמר נח פז
    נח

    מאמר נח פז

    הרב × ×Ēנאל יוסיפון | ×Ēשרי ×Ē׊פ"ז
  • בכורו×Ē ד×Ŗ כ"ז
    30 דק'
    בכורו×Ē

    בכורו×Ē ד×Ŗ כ"ז

    הרב אלי סטפנסקי | ד' חשוון ×Ē׊פ"ז
  • הלכו×Ē ץ×ĸודו×Ē שב×Ē הלכה למ×ĸשה
    47 דק'
    ×Ēפילו×Ē, קידוש וס×ĸודו×Ē

    הלכו×Ē ץ×ĸודו×Ē שב×Ē הלכה למ×ĸשה

    שי×ĸור מר×Ēק ומ×ĸמיק מפי הרב משה בר ×Ļיון שליט"א ה×ĸוסק בהלכו×Ē ץ×ĸודו×Ē שב×Ē. בשי×ĸור מבאר הרב א×Ē יסודו×Ē שלוש הס×ĸודו×Ē, השיטו×Ē השונו×Ē בזמני הס×ĸודו×Ē (כולל ץ×ĸודה שלישי×Ē אחרי השקי×ĸה), השי×ĸורים הנדרשים באכיל×Ē כזי×Ē וכבי×Ļה, דיני ברכה אחרונה, והאם מו×Ēר ל×ĸשו×Ē ץ×ĸוד×Ē שב×Ē חלבי×Ē. כמו כן, משולבים סיפורי מופ×Ē מרגשים ×ĸל מרן הרב ×ĸובדיה יוס×Ŗ ז×Ļ"ל וה×Ēמד×Ēו ב×Ēורה.

    הרב משה בר ×Ļיון | ב' חשוון ×Ē׊פ"ז
×ĸוד שי×ĸורים
אזור אישי

מ×Ēחברים ×ĸכשיו ל×Ļפיה בשי×ĸורים אחרונים שלך, השאלו×Ē שלך בשאל א×Ē הרב ולהמשך ×Ļפיה בסדרו×Ē שי×ĸורים בדיוק מהרג×ĸ שבו ×ĸזב×Ē או×Ēן.

א×Ē המיד×ĸ הדפס×Ēי באמ×Ļ×ĸו×Ē א×Ēר yeshiva.org.il