ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ל"ג בעומר
- רשב"י
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' יוסף בן יעקב ז"ל
מה בדיוק היה בל"ג בעומר?
ל"ג בעומר הוא יום מסתורי במהותו, שלא נזכר במקרא, במשנה או בגמרא. יום זה נהפך לאחד ממנהגיהם של ישראל קדושים, שעליהם אנו אומרים 'הנח להם לישראל, אם אינם נביאים בני נביאים הם'. כל ישראל חוגגים אותו, לא אומרים בו תחנון, וגם בגולה יצאו בו הנערים עם קשת וחצים, אולם כאמור אין לו מקור כתוב. דבר אחד ידוע, והוא שיום זה קשור עם האישיות של רבי שמעון בר יוחאי. יש אומרים של"ג בעומר הוא יום פטירתו, יש אומרים שיום זה הוא יום יציאתו מהמערה, ויש אומרים שביום זה סיים רשב"י לכתוב את ספר הזוהר (יסודו של ספר הזוהר הוא בדברי רשב"י, אם כי יש בו חלקים שנכתבו בדורות מאוחרים יותר). בסוף ה'אדרא זוטא' יש תיאור מרגש על פטירתו של רשב"י, ועל כך שהוא נקבר במרון, לא מוזכר שם מתי הוא נפטר, אך מסורת שהיה זה בל"ג בעומר, ונוהגים ישראל לעלות ביום זה למרון.
חוקה ומשפט
כאמור, פרשתנו היא פרשת בחוקותי, הפותחת במילים 'אם בחוקותי תלכו'. מה בין חוקה למשפט? חוקה היא דבר שאנו לא יודעים מה טעמו, כך למשל איננו מבינים את טעם פרה אדומה, למה דוקא אדומה, ומדוע צריך שלא יעלה עליה עול, וכיצד היא מטהרת את הטמאים ומטמאת את הטהורים. גם שלמה המלך החכם מכל אדם אמר על מצוה זו "אחכמה והיא רחוקה ממני" 1 . מאידך, חכמי ישראל מביאים טעם למצוה, שכיון שחטאו ישראל בחטא העגל - תבוא הפרה ותקנח צואת בנה. כאשר גדולי ישראל עמלים בחוקות התורה - כפי שכותב רש"י "אם בחוקותי תלכו, שתהיו עמלים בתורה" - הם נכנסים לפני ולפנים, ואז גם דבר שנראה בתחילה חוקה ואי אפשר להבין את טעמו הופך להיות דבר עם טעם.
להציץ או להיכנס פנימה?
חז"ל מוסרים לנו שארבעה מחכמי ישראל נכנסו לפרד"ס - לעולמה של פנימיות התורה. בן עזאי הציץ ומת, בן זומא הציץ ונפגע (נטרפה דעתו), אחר קיצץ בנטיעות, ורק רבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום 2 . אבי מורי הרב הנזיר הקדוש, זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל, היה רגיל לומר שבענייני פנימיות התורה אי אפשר להציץ. אלו שהציצו נפגעו, ורק רבי עקיבא שנכנס בשלום - גם יצא בשלום. כיצד 'נכנסים בשלום'? במאמרו של רבי פנחס בן יאיר 3 , שהיה אחד מרבותיו של רשב"י (וכאשר רשב"י כשנפטר הוא אמר לתלמידיו 'פנו מקום לרבי פנחס בן יאיר'), נאמר "תורה מביאה לידי זהירות, וזהירות מביאה לידי זריזות" וכו', עד שבסופו של דבר מגיעים למדרגת רוח הקודש. הרמח"ל בספר מסילת ישרים לימד אותנו את משמעות הדברים, שכדי להגיע למדרגת רוח הקודש חייבים לעבור בכל המדרגות שלפני כן. ספר מסילת ישרים, שרגילים ללומדו כספר מוסר, הוא למעשה רק מבוא והקדמה לספרו של הרמח"ל "קל"ח ספרי חכמה", שהם יסודות חכמת הקבלה, הפתחים להיכנס לפרדס. ולפני שמגיעים לפתחים הללו צריכים לעבוד על מסילת ישרים, על תיקון המידות. כך גם רבי משה קורדובירו, מגדולי חכמי המקובלים שבצפת בזמנו של האר"י, חיבר פרד"ס - מעין אנציקלופדיה לחכמת הנסתר, שכל אדם שעוסק בחכמת הנסתר אינו יכול בלעדיה, והוא כתב גם את הספר 'תומר דבורה' שהוא ספר מוסר, הקדמה לספר הפרד"ס. לצערנו יש היום 'מכונים לקבלה' שלא עוסקים בה בקדושה, ואז הם יכולים להרוס במקום לבנות. רק כאשר מתכוננים בצורה נכונה, אז החוקה שנראית בלי טעם מתגלית עם טעמיה הנסתרים.
הנסתרות כנגלות
לפני פטירתו של רשב"י הוא קרא לתלמידיו ואמר שאינו רוצה להיכנס לעולם הבא בבושה, יש דברים נסתרים שלא גילה עד עכשיו והוא רוצה לגלותם עתה. גילה ולא גילה, והשאיר לכל אחד כמדרגתו וכמדרגת הכנתו להבין את הדברים. מקובל אצל רבותינו גדולי החסידות שבזמנים הסמוכים לגאולה תהפוך חכמת הנסתר לחכמה שהיא חצי נגלית, הרב הנזיר היה רגיל לומר שבעת הגאולה יהיו הנסתרות כנגלות, ובאמת רואים שחכמת הנסתר והרצון ללמוד פנימיות מתפשטים בקרב העם. כשם שאין גוף בלי נשמה ואין נשמה בלי גוף, כך אין נגלה בלי פנימיות התורה, ואין פנימיות התורה בלי הנגלה. בעבר לא למדו פנימיות לפני גיל ארבעים, אולם גדולי האדמורי"ם לימדו את בניהם בגיל מוקדם יותר, כדי להכינם להיות מנהיגי כלל ישראל. גם היום השעה זקוקה לכך, כדי להעלות את האנשים מהעצבות והיאוש שהם עבודה זרה ממש, ועוסקים בחכמת הנסתר באופן נרחב יותר. ידוע שיש ישיבות ותלמידי חכמים שעוסקים בכך, ולא מזמן הסתלק יהודי מירושלים, שהוציא את הפירוש 'מתוק מדבש' והפך את הזוהר לספר עממי. ארץ ישראל מסוגלת להבנת רזי תורה, מה שאי אפשר להבין בחוץ לארץ, כי ארץ ישראל טהורה ומימיה טהורים, ובלי טהרה אין קדושה. בלי נקיות הדעת אין הבנת הדעת.
המקוה והמים המטהרים
רבו הגדול של רשב"י היה רבי עקיבא, המסיים את מסכת יומא בדברים הבאים: "אשריכם ישראל לפני מי אתם מיטהרין מי מטהר אתכם אביכם שבשמים שנאמר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם, ואומר מקוה ישראל מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל". כלל גדול למדתי מאבי מורי, שכאשר מביאים במשנה פסוקים - דבר חריג במשנה, שרובה הלכות פסוקות - צריך להבין מה רמז לנו כאן התנא, ואם יש יותר מפסוק אחד אז צריך להבין מדוע צריך כל אחד מהפסוקים. מה מוסיפים הפסוקים לדברי רבי עקיבא?
חשבתי על הסבר למשנה שלנו ואמרתי לפני אבא זצ"ל, והוא שמח בדברים והסכים עמי. מה בין זריקת מים לבין טבילה במקוה? כאשר זורקים על אדם מים הוא אינו עושה דבר, מישהו אחר זורק עליו. לעומת זאת, במקוה - האדם המיטהר הוא זה שצריך להיכנס ולטבול. למדנו מכאן שיש שתי מדרגות בכלל ישראל: יש שזוכים לטהרה בדרך הטבע, הם מזדככים בכוחות עצמם וטובלים בטהרה, אך יש כאלה שאינם יודעים לעשות זאת לבד, וזקוקים לנבואתו של הנביא יחזקאל 4 וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם, וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר". הקב"ה מבטיח שכך יהיה. ומעתה, זוהי משמעות דבריו של רבי עקיבא: לפני מי אתם מטהרים? בדרך הטבע? אתם עצמכם. ומי מטהר אתכם? זו טהרה שבאה מן השמים. אנו צריכים להשתדל כמה שיותר בדרך הטבע, אבל אם לא מצליחים אסור להתייאש, יש לנו הבטחה מהקב"ה שהוא מטהר אותנו, אשריכם ישראל שאביכם שבשמים מטהר אתכם.
"אם בחוקותי תלכו", תהיו עמלים בתורה להבין את הדברים שאי אפשר להבין בדרך הפשט, "ואת מצוותי תשמרו" - הם המצוות, "ומשפטי תעשו" - משפטים הם עִם טעם, כמו שבת שאותה התורה עצמה מנמקת 'כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ' 'וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים', וכמו עוד מצוות שאותן אפשר להבין. "שם שם לו חוק ומשפט" - אם תזכו אז בדרך משפט, ואם לא אז בדרך חוק, בלי הבנה. בעולם כולו יש רובד נגלה ונסתר וכך גם בתורה, וכאשר החוק הופך למשפט עם טעם, דבר זה מקרב את הגאולה, בזכותם של רבי עקיבא ובזכותו של רשב"י.
מספרים על אחד האדמורי"ם שעל שולחן ל"ג בעומר היה מביא דוקא חרובים, כדי לזכור את החרובים מהם ניזונו רשב"י ובנו, בשעה שמסר את נפשו למען עם ישראל וארץ ישראל. באותם השנים שבהם הם היו מנותקים מהעולם התחבר ספר הזוהר לו זכה עם ישראל, ויהי רצון שנזכה לגלות רזי תורה, להאיר באור נגלה גם את הנסתר, ונזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו.
^ 1 יומא יד ע"א.
^ 2 חגיגה יד ע"ב. שם מובא "ר' עקיבא יצא בשלום", אולם במקורות אחרים (עיין למשל בשיר השירים רבה א, א) מובא "ר' עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום".
^ 3 עבודה זרה כ ע"ב.
^ 4 לו, כה-כו.
^ 2 חגיגה יד ע"ב. שם מובא "ר' עקיבא יצא בשלום", אולם במקורות אחרים (עיין למשל בשיר השירים רבה א, א) מובא "ר' עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום".
^ 3 עבודה זרה כ ע"ב.
^ 4 לו, כה-כו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








