ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ל"ג בעומר
- רשב"י
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' יוסף בן יעקב ז"ל
מה בדיוק היה בל"ג בעומר?
ל"ג בעומר הוא יום מסתורי במהותו, שלא נזכר במקרא, במשנה או בגמרא. יום זה נהפך לאחד ממנהגיהם של ישראל קדושים, שעליהם אנו אומרים 'הנח להם לישראל, אם אינם נביאים בני נביאים הם'. כל ישראל חוגגים אותו, לא אומרים בו תחנון, וגם בגולה יצאו בו הנערים עם קשת וחצים, אולם כאמור אין לו מקור כתוב. דבר אחד ידוע, והוא שיום זה קשור עם האישיות של רבי שמעון בר יוחאי. יש אומרים של"ג בעומר הוא יום פטירתו, יש אומרים שיום זה הוא יום יציאתו מהמערה, ויש אומרים שביום זה סיים רשב"י לכתוב את ספר הזוהר (יסודו של ספר הזוהר הוא בדברי רשב"י, אם כי יש בו חלקים שנכתבו בדורות מאוחרים יותר). בסוף ה'אדרא זוטא' יש תיאור מרגש על פטירתו של רשב"י, ועל כך שהוא נקבר במרון, לא מוזכר שם מתי הוא נפטר, אך מסורת שהיה זה בל"ג בעומר, ונוהגים ישראל לעלות ביום זה למרון.
חוקה ומשפט
כאמור, פרשתנו היא פרשת בחוקותי, הפותחת במילים 'אם בחוקותי תלכו'. מה בין חוקה למשפט? חוקה היא דבר שאנו לא יודעים מה טעמו, כך למשל איננו מבינים את טעם פרה אדומה, למה דוקא אדומה, ומדוע צריך שלא יעלה עליה עול, וכיצד היא מטהרת את הטמאים ומטמאת את הטהורים. גם שלמה המלך החכם מכל אדם אמר על מצוה זו "אחכמה והיא רחוקה ממני" 1 . מאידך, חכמי ישראל מביאים טעם למצוה, שכיון שחטאו ישראל בחטא העגל - תבוא הפרה ותקנח צואת בנה. כאשר גדולי ישראל עמלים בחוקות התורה - כפי שכותב רש"י "אם בחוקותי תלכו, שתהיו עמלים בתורה" - הם נכנסים לפני ולפנים, ואז גם דבר שנראה בתחילה חוקה ואי אפשר להבין את טעמו הופך להיות דבר עם טעם.
להציץ או להיכנס פנימה?
חז"ל מוסרים לנו שארבעה מחכמי ישראל נכנסו לפרד"ס - לעולמה של פנימיות התורה. בן עזאי הציץ ומת, בן זומא הציץ ונפגע (נטרפה דעתו), אחר קיצץ בנטיעות, ורק רבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום 2 . אבי מורי הרב הנזיר הקדוש, זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל, היה רגיל לומר שבענייני פנימיות התורה אי אפשר להציץ. אלו שהציצו נפגעו, ורק רבי עקיבא שנכנס בשלום - גם יצא בשלום. כיצד 'נכנסים בשלום'? במאמרו של רבי פנחס בן יאיר 3 , שהיה אחד מרבותיו של רשב"י (וכאשר רשב"י כשנפטר הוא אמר לתלמידיו 'פנו מקום לרבי פנחס בן יאיר'), נאמר "תורה מביאה לידי זהירות, וזהירות מביאה לידי זריזות" וכו', עד שבסופו של דבר מגיעים למדרגת רוח הקודש. הרמח"ל בספר מסילת ישרים לימד אותנו את משמעות הדברים, שכדי להגיע למדרגת רוח הקודש חייבים לעבור בכל המדרגות שלפני כן. ספר מסילת ישרים, שרגילים ללומדו כספר מוסר, הוא למעשה רק מבוא והקדמה לספרו של הרמח"ל "קל"ח ספרי חכמה", שהם יסודות חכמת הקבלה, הפתחים להיכנס לפרדס. ולפני שמגיעים לפתחים הללו צריכים לעבוד על מסילת ישרים, על תיקון המידות. כך גם רבי משה קורדובירו, מגדולי חכמי המקובלים שבצפת בזמנו של האר"י, חיבר פרד"ס - מעין אנציקלופדיה לחכמת הנסתר, שכל אדם שעוסק בחכמת הנסתר אינו יכול בלעדיה, והוא כתב גם את הספר 'תומר דבורה' שהוא ספר מוסר, הקדמה לספר הפרד"ס. לצערנו יש היום 'מכונים לקבלה' שלא עוסקים בה בקדושה, ואז הם יכולים להרוס במקום לבנות. רק כאשר מתכוננים בצורה נכונה, אז החוקה שנראית בלי טעם מתגלית עם טעמיה הנסתרים.
הנסתרות כנגלות
לפני פטירתו של רשב"י הוא קרא לתלמידיו ואמר שאינו רוצה להיכנס לעולם הבא בבושה, יש דברים נסתרים שלא גילה עד עכשיו והוא רוצה לגלותם עתה. גילה ולא גילה, והשאיר לכל אחד כמדרגתו וכמדרגת הכנתו להבין את הדברים. מקובל אצל רבותינו גדולי החסידות שבזמנים הסמוכים לגאולה תהפוך חכמת הנסתר לחכמה שהיא חצי נגלית, הרב הנזיר היה רגיל לומר שבעת הגאולה יהיו הנסתרות כנגלות, ובאמת רואים שחכמת הנסתר והרצון ללמוד פנימיות מתפשטים בקרב העם. כשם שאין גוף בלי נשמה ואין נשמה בלי גוף, כך אין נגלה בלי פנימיות התורה, ואין פנימיות התורה בלי הנגלה. בעבר לא למדו פנימיות לפני גיל ארבעים, אולם גדולי האדמורי"ם לימדו את בניהם בגיל מוקדם יותר, כדי להכינם להיות מנהיגי כלל ישראל. גם היום השעה זקוקה לכך, כדי להעלות את האנשים מהעצבות והיאוש שהם עבודה זרה ממש, ועוסקים בחכמת הנסתר באופן נרחב יותר. ידוע שיש ישיבות ותלמידי חכמים שעוסקים בכך, ולא מזמן הסתלק יהודי מירושלים, שהוציא את הפירוש 'מתוק מדבש' והפך את הזוהר לספר עממי. ארץ ישראל מסוגלת להבנת רזי תורה, מה שאי אפשר להבין בחוץ לארץ, כי ארץ ישראל טהורה ומימיה טהורים, ובלי טהרה אין קדושה. בלי נקיות הדעת אין הבנת הדעת.
המקוה והמים המטהרים
רבו הגדול של רשב"י היה רבי עקיבא, המסיים את מסכת יומא בדברים הבאים: "אשריכם ישראל לפני מי אתם מיטהרין מי מטהר אתכם אביכם שבשמים שנאמר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם, ואומר מקוה ישראל מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל". כלל גדול למדתי מאבי מורי, שכאשר מביאים במשנה פסוקים - דבר חריג במשנה, שרובה הלכות פסוקות - צריך להבין מה רמז לנו כאן התנא, ואם יש יותר מפסוק אחד אז צריך להבין מדוע צריך כל אחד מהפסוקים. מה מוסיפים הפסוקים לדברי רבי עקיבא?
חשבתי על הסבר למשנה שלנו ואמרתי לפני אבא זצ"ל, והוא שמח בדברים והסכים עמי. מה בין זריקת מים לבין טבילה במקוה? כאשר זורקים על אדם מים הוא אינו עושה דבר, מישהו אחר זורק עליו. לעומת זאת, במקוה - האדם המיטהר הוא זה שצריך להיכנס ולטבול. למדנו מכאן שיש שתי מדרגות בכלל ישראל: יש שזוכים לטהרה בדרך הטבע, הם מזדככים בכוחות עצמם וטובלים בטהרה, אך יש כאלה שאינם יודעים לעשות זאת לבד, וזקוקים לנבואתו של הנביא יחזקאל 4 וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם, וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר". הקב"ה מבטיח שכך יהיה. ומעתה, זוהי משמעות דבריו של רבי עקיבא: לפני מי אתם מטהרים? בדרך הטבע? אתם עצמכם. ומי מטהר אתכם? זו טהרה שבאה מן השמים. אנו צריכים להשתדל כמה שיותר בדרך הטבע, אבל אם לא מצליחים אסור להתייאש, יש לנו הבטחה מהקב"ה שהוא מטהר אותנו, אשריכם ישראל שאביכם שבשמים מטהר אתכם.
"אם בחוקותי תלכו", תהיו עמלים בתורה להבין את הדברים שאי אפשר להבין בדרך הפשט, "ואת מצוותי תשמרו" - הם המצוות, "ומשפטי תעשו" - משפטים הם עִם טעם, כמו שבת שאותה התורה עצמה מנמקת 'כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ' 'וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים', וכמו עוד מצוות שאותן אפשר להבין. "שם שם לו חוק ומשפט" - אם תזכו אז בדרך משפט, ואם לא אז בדרך חוק, בלי הבנה. בעולם כולו יש רובד נגלה ונסתר וכך גם בתורה, וכאשר החוק הופך למשפט עם טעם, דבר זה מקרב את הגאולה, בזכותם של רבי עקיבא ובזכותו של רשב"י.
מספרים על אחד האדמורי"ם שעל שולחן ל"ג בעומר היה מביא דוקא חרובים, כדי לזכור את החרובים מהם ניזונו רשב"י ובנו, בשעה שמסר את נפשו למען עם ישראל וארץ ישראל. באותם השנים שבהם הם היו מנותקים מהעולם התחבר ספר הזוהר לו זכה עם ישראל, ויהי רצון שנזכה לגלות רזי תורה, להאיר באור נגלה גם את הנסתר, ונזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו.
^ 1 יומא יד ע"א.
^ 2 חגיגה יד ע"ב. שם מובא "ר' עקיבא יצא בשלום", אולם במקורות אחרים (עיין למשל בשיר השירים רבה א, א) מובא "ר' עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום".
^ 3 עבודה זרה כ ע"ב.
^ 4 לו, כה-כו.
^ 2 חגיגה יד ע"ב. שם מובא "ר' עקיבא יצא בשלום", אולם במקורות אחרים (עיין למשל בשיר השירים רבה א, א) מובא "ר' עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום".
^ 3 עבודה זרה כ ע"ב.
^ 4 לו, כה-כו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
