ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
- ספריה
- עבודת הקודש להחיד"א
- מורה באצבע
א קֹדֶם כֹּל לִמּוּד וְכֹל מִצְוָה וּבִפְרָט כְּשֶׁנּוֹתֵן צְדָקָה טוֹב לְהַרְהֵר תְּשׁוּבָה וְאַחַר כָּךְ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל 2 לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּדְּחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ לְיַחֲדָא שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל
וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ וְאַל תַּשְׁגִּיחַ בְּמִי שֶׁזִּלְזֵל בָּזֶה כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בַּקּוּנְטְרֵס שִׂמְחַת הָרֶגֶל.
ב יְכַוֵּן בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁמְּקַיֵּם מִצְוָתוֹ יִתְבָּרַךְ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ וְשֶׁיֵּשׁ סוֹדוֹת הַרְבֵּה בַּתּוֹרָה וּבְמִצְוֹת וּמְכַוֵּן לְתַקֵּן שָׁרְשֵׁי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה.
ג יִקְבַּע עִתִּים לַתּוֹרָה בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה חָק יִתֵּן וְלֹא יַעֲבֹר 3 וְגַם בְּכָל עֵת שֶׁהוּא פָּנוּי אַף שֶׁכְּבָר הִשְׁלִים חֻקּוֹ לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה מִפִּיו 4 .
ד מָה טוֹב שֶׁיִּלְמֹד אַחַר תְּפִלָּה עוֹדֶנּוּ מְעֻטָּף בְּטַלִּית וּמְעֻטָּר בִּתְפִלִּין וְיָשִׂים אֶל לִבּוֹ אֲשֶׁר זֹאת לִפְנִים בְּיִשְׂרָאֵל 5 שְׁלֵמִים וְכֵן רַבִּים 6 הָיוּ כֹּל הַיּוֹם בִּתְפִלִּין וּבְדוֹר יָתוֹם זֶה לְפָחוֹת יִהְיֶה לוֹמֵד אֵיזֶה שִׁעוּר אַחַת וְלוּ יִשְׂנֶּ"ה 7 בִּתְפִלִּין.
ה כְּשֶׁיִּלְמֹד בְּטַלִּית וּתְפִלִּין יְכַוֵּן לְיַחֵד הַשֵּׁם הַמְּיֻחָד בְּאֹפֶן זֶה. יְעוֹרֵר הַיִּרְאָה לִירֹא מְה' מֵאוֹת י וְהָאַהֲבָה לָה' מֵאוֹת ה רִאשׁוֹנָה וְהַתּוֹרָה מֵאוֹת ו וְהַמִּצְוָה (שֶׁל תְּפִלִּין) מֵאוֹת ה אַחֲרוֹנָה וְיִחֻד שֵׁם הַמְּיֻחָד בִּיחֻדָּא שְׁלִים.
ו יִשְׁתַּדֵּל לְהַעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו כִּי זֶה כָּל הָאָדָם 8 וְיָשִׂים אֶל לִבּוֹ כִּי הִרְבָּה לַחֲטֹא וְכַמָּה פְּעָמִים לַאֲלָפִים עָשָׂה נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וְהַכֹּל עָלָיו לְתַקֵּן וּמִיָּדוֹ יְבֻקַּשׁ וּמָה יַסְפִּיק לַעֲשׂוֹת סִגּוּפִים אוֹ מַה כֹּחוֹ לְקַבֵּל יִסּוּרִין וְזֹאת הָעֵצָה מִפּוּם מְמַלֵּל רַבְרְבָן רַבֵּינוּ מֹשֶׁה קוֹרְדוֹבֶיר"וֹ זצ"ל פִּנַּת יִקְרַת 9 לְהַעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו וּבָזֶה מִתְכַּפְּרִין פְּשָׁעָיו
וְטוֹב לוֹ יוֹתֵר מִן הַסִּגּוּפִים וְתַעֲנִיּוֹת
וְיֵשׁ בָּזֶה לְהַאֲרִיךְ
אֲבָל לְקַצֵּר אֲנִי צָרִיךְ
וְזוֹ הִיא מַרְגָּלִית שֶׁאֵין לְהַעֲרִיךְ 10
סַמָּא דְּכֹלָּא 11 וַאֲרִיךְ 12
וְזֶה רֶמֶז הֲרִימוֹתִי בָּחוּר מֵעָם 13 בָּחוּר גִּימַטְרִיָא גְּבוּרָה שֶׁמְּסַלֵּק הַדִּינִין. מֵעָ"ם רָאשֵׁי תֵּבוֹת מַעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו.
ז בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ 14 וְזוֹ מִדַּת אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם 15 וְהִיא סַמָּא דְּחַיֵּי 16 וְאִם כָּךְ אָמְרוּ לְבַקֵּשׁ שְׁלוֹם אֲחֵרִים הַדְּבָרִים קַל וָחֹמֶר לְבַקֵּשׁ שְׁלוֹם אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ וּקְרוֹבָיו. וְדַע שֶׁבְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ מַחֲלֹקֶת הַשְּׁכִינָה מִסְתַּלֶּקֶת חַס וְשָׁלוֹם כִּי הִיא אִימָ"א שָׁלוֹ"ם 17 וּבַיִת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַחֲלֹקֶת הִיא מִשְׁכַּן סִטְרָא אַחְרָא חַס וְשָׁלוֹם.
ח וּבְיוֹתֵר יִהְיֶה לוֹ שָׁלוֹם עִם אִשְׁתּוֹ וְיִזָּהֵר לְכַבְּדָהּ וִיכַוֵּן בְּכֹל פְּרָט לִכְבוֹד הַשְּׁכִינָה וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים 18 .
ט אַךְ בְּפֶה מָתוֹק יַדְרִיכֶנָּה לַעֲבוֹדַת ה' וְלִצְנִיעוּת וְדֶרֶךְ אֶרֶץ וְיַרְחִיקֶנָּה מִלָּשׁוֹן הָרַע וּשְׁאָר סֵדֶר נָשִׁים וְסֵדֶר נְזִיקִין וְעָלָיו מוּטָל לְהוֹכִיחָהּ וּלְהַדְּרִיכָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 19 .
יוֹד יִזָּהֵר מֵהַכַּעַס קָטֹן וְגָדוֹל שֶׁמַּחֲלִיף נַפְשׁוֹ הַקְּדוֹשָׁה בְּנֶפֶשׁ סִטְרָא אַחֲרָא וְנַעֲשָׂה הוּא עַצְמוֹ עֲבוֹדָה זָרָה טוֹרֵף נַפְשׁוֹ 20 וְכֹל מָה שֶׁטָּרַח כָּל יָמָיו הִנֵּה בְּהִסְתַּלֵּק נַפְשׁוֹ חֲלַף הָלַךְ 21 וְכֹה דִּבֵּר הָאִישׁ קָדוֹשׁ 22 רַבֵּינוּ הָאֲרִ"י זצ"ל כִּי בַּעַל הַכַּעַס אֵין לוֹ תִּקּוּן עַד אֲשֶׁר יִשְׁתַּדֵּל מְאֹד שֶׁלֹּא יִכְעֹס כְּלָל וְאָז יַתְחִיל לְתַקֵּן.
י"א מְאוֹד יַזְהִיר לְאִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא תִּתְכַּעֵס כִּי אָמְרוּ בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ 23 מַאן דְּאִתְחַבַּר בְּמָארֵי דְּרֻגְזָא כְּמַאן דְּאִתְחַבַּר לַעֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ וְאִם כֵּן אַף אִם הָאָדָם קָדוֹשׁ, בִּהְיוֹת אִשְׁתּוֹ כַּעֲסָנִית, צַדִּיק מָה פָּעַל 24 .
י"ב יִזָּהֵר לָתֵת צְדָקָה בְּכָל יוֹם לְפָחוֹת פְּרוּטָה וִיכַוֵּן לְיַחֵד שָׁם הֲוָיָה הַקָּדוֹשׁ וִיכַוֵּן כִּי רוֹמֵז זְרוֹעוֹ ו חָמֵשׁ אֶצְבְּעוֹתָיו ה פְּרוּטָה י חָמֵשׁ אֶצְבָּעוֹת עָנִי אוֹ גַּבַּאי ה וְהַיָּה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם 25 .
י"ג מְאֹד יִזָּהֵר בִּצְדָקָה כִּי הִיא הָעוֹלֶה בִּמְקוֹם קָרְבָּן בַּזְּמַן הַזֶּה וּמְכַפֶּרֶת גַּם עַל הַמֵּזִיד וּמַצֶּלֶתּ מִן הַמָּוֶת וּמִתְבָּרֵךְ בְּכַמָּה בְּרָכוֹת כַּמְּבֹאָר בִּכְתוּבִים וּבְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.
י"ד וּבְיוֹתֵר יִזָּהֵר שֶׁתִּהְיֶה צִדְקָתוֹ בַּסֵּתֶר וְלֹא יְסַפֵּר צִדְקוֹתָיו וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יִשְׁתַּבֵּחַ בְּצִדְקוֹתָיו וּבַחֲסָדָיו וְהַגַּם שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּפֵרוּשׁ אִם עוֹשֶׂה הַמְצָאוֹת וְכַוָּנָתוֹ לְהִשְׁתַּבֵּחַ נֶעֱנַשׁ עַל זֶה כִּי עֲבוֹדַת ה' צְרִיכָה שֶׁתִּהְיֶה בְּלִי שׁוּם פְּנִיָּה. וְאִם מְכַוֵּן לְשֵׁם ה' וְיִצְטָרֵף לְזֶה לְהַגְדִּיל שִׁבְחוֹ הוּא עֲוֹן פְּלִילִי. וּבַעַל נֶפֶשׁ יַעֲמִיק בָּזֶה וְיִטְרַח עַד שֶׁתִּהְיֶה כֹּל כַּוָּנָתוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם וְתוּ לֹא.
ט"ו אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁעִקַּר צִדְקוֹתָיו יִהְיוּ עִם עֲמֵלֵי תּוֹרָה 26 וּבִרְכַּיִם כֹּשְׁלוֹת יְאַמֵּץ 27 וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמַּיִּ"ם 28 אֵין מַיִם אֶלָּא תּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 29 וְאִם פִּקֵּחַ הוּא יִזְדָּרֵז בְּזֶה כִּי מְקַיֵּם כַּמָּה מִצְוֹת בְּבַת אַחַת צְדָקָה וּמַחֲזִיק בְּיַד לוֹמְדֵי תּוֹרָה וּמַרְבִּיץ תּוֹרָה שֶׁיִּהְיֶה הַתַּלְמִיד חָכָם בְּדַעַת מְיֻשָּׁב לִלְמֹד וּמְכַבֵּד הַתּוֹרָה וְלוֹמְדֶיהָ וְאֵינוֹ דּוֹמֶה עוֹשֶׂה צְדָקָה עִם עַם הָאָרֶץ לְעוֹשֵׂה צְדָקָה עִם הָרָאוּי וְיִגְדַּל שְׂכָרוֹ הַרְבֵּה.
ט"ז יִזָּהֵר לְהַסְתִּיר מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים וְלִמּוּדוֹ וְאִם יְשַׁבְּחוּהוּ יִזְכֹּר שֶׁלֹּא עָשָׂה אֶחָד מֵרִבּוֹא מֵחִיּוּבוֹ וְלֹא יִתְגָּאֶה חַס וְשָׁלוֹם אֲפִלּוּ שֵׁמֶץ מֶנְהוּ 30 וְלִבּוֹ יוֹדֵעַ שֶׁאִם עָשָׂה אֵיזֶה דָּבָר עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה חֲטָא וּבִטֵּל עֲבוֹדָה וְתַלְמוּדוֹ בַּתּוֹרָה וַאֲפִלּוּ בְּמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים כַּמָּה מַחְשְׁבוֹת זָרוֹת עָלוּ עַל לִבּוֹ וְכַמָּה קִצֵּר בְּאוֹתָן הַמַּעֲשִׂים בְּכַוָּנָה וּבְיִחוּד וְכַיּוֹצֵא.
י"ז יִלְמֹד סִפְרֵי מוּסָר תָּדִיר וְאַשְׁרָיו מִי שֶׁיִּקְבַּע לִמּוּד בְּסֵפֶר הַקָּדוֹשׁ רֵאשִׁית חָכְמָה וּמִשָּׁם יַכִּיר פְּחִיתוּת מַעֲשָׂיו וְתוֹקֵף חִיּוּבוֹ וְיוֹם יוֹם יִתְבּוֹנֵן בְּעִנְיָנָיו.
ח"י יִזָּהֵר לִגְמֹל חֶסֶד בְּגוּפוֹ וּבִדְבָרָיו וְעֶצוֹתָיו וּמָמוֹנוֹ וּלְהַצִּיל עָשׁוּק אַךְ שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּמַחֲלֹקֶת כְּלָל כִּי יָצָא שְׂכָרוֹ בְּהֶפְסֵדוֹ.
^ 1.הַגִּידוּ הָאֹתִיּוֹת (ישעיהו מא כג)
^ 2.יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל (תהלים קיח ב)
^ 3.ע"פ חָק נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר (תהלים קמח ו)
^ 4.ע"פ לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ (יהושע א ח)
^ 5.וְזֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל (רות ד ז)
^ 6.ע"פ כֹּה אָמַר ה' אִם שְׁלֵמִים וְכֵן רַבִּים (נחום א יב)
^ 7.לפחות ישנן לימודו. ע"פ ספרי פרשת עקב פיסקא מח: כיון ששמע אדם דברי תורה ישב לו ולא יִשְׂנֶּה ? .. צריך להזהר בתלמודו שלא יאבד.
^ 8.כִּי זֶה כָּל הָאָדָם (קהלת יב יג)
^ 9.פִּנַּת יִקְרַת (ישעיהו כח טז)
^ 10.רבי יהודה אומר אף המוכר ספר תורה בהמה ומרגלית אין להם אונאה (משנה בבא מציעא ד ט)
^ 11.סמא דכולה משתוקא (מגילה יח.)
^ 12.וטוב. ע"פ הפסוק וְעַרְוַת מַלְכָּא לָא אֲרִיךְ לַנָא לְמֶחֱזֵא (עזרא ד יד)
^ 13.הֲרִימוֹתִי בָחוּר מֵעָם (תהלים פט כ)
^ 14.בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ (תהלים לד טו)
^ 15.משנה אבות א יב
^ 16.היינו דאמר רבא: למיימינים בה - סמא דחיי (שבת פח:)
^ 17.אמא שלום היא אשתו של רבי אליעזר (נדרים כ.) וכאן אולי כמליצה הרומזת לדברי הזהר (בראשית נ.) "וידעת כי שלום אהלך, דהא שכינתא אתיא עמך ושריא בביתך.."
^ 18.וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים (דברי הימים א ד כב)
^ 19.כל מי שאפשר למחות לאנשי ביתו ולא מיחה - נתפס על אנשי ביתו (שבת נד:)
^ 20.טֹרֵף נַפְשׁוֹ בְּאַפּוֹ איהו טריף ועקר נפשיה בגין רוגזיה ואשרי בְּגוֵיהּ אל זר (זוהר תצוה קפב.)
^ 21.הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ (שיר השירים ב יא)
^ 22.כֹּה דִבֶּר אֵלַי הָאִישׁ (בראשית כד ל)
^ 23.זוהר תצוה קפב:
^ 24.צַדִּיק מַה פָּעָל (תהלים יא ג)
^ 25.וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם (ישעיהו לב יז)
^ 26.א"ר ביבי אם בקשת לעשות צדקה עשה אותה עם עמלי תורה (קהלת רבה פרשה יא)
^ 27.וּבִרְכַּיִם כֹּשְׁלוֹת אַמֵּצוּ (ישעיהו לה ג)
^ 28.קהלת יא א
^ 29.ואין מים אלא תורה, שנאמר: הוי כל צמא לכו למים (בבא קמא יז.)
^ 30.שֵׁמֶץ מֶנְהוּ (איוב ד יב)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
