ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
- הלכה מחשבה ומוסר
- גמילות חסדים
- שיעורים כלליים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' יוסף בן יעקב ז"ל
היסוד והבסיס של החסד איננו עצם הטובה, אלא יש דבר הקודם לכך, והוא אהבת החסד: "ומה ה' אלהיך דורש מעמך... ואהבת חסד" 2 . החסד אינו מתחיל ממידה אנושית מוגבלת, אלא הוא מעיין שאינו פוסק. כך רציתי לחדש, ואחר כך ראיתי שרבנו יונה כותב זאת. מי שיש לו אהבת חסד, לא נהנה רק כשוא עושה חסד אלא גם כשחברו עושה חסד, כפי שאומרת המשנה באבות 3 , וזהו סימן שהוא מזרע אברהם גומל החסדים. הבסיס לכל המידות הוא האהבה, וכשהאדם עובד על האהבה, סימן שהוא מזרע אברהם 4 . ולפי זה מובן שמעשיו של אברהם אבינו במות שרה נחשבים כחסד. מכיוון שהם נובעים מתוך מעיין החסד, ולא משום שזו אשתו.
אמנם גם לוט היה איש חסד. הוא הציל את אברהם, ולא גילה ששרה היא אשתו. לוט עשה מעשה חסד גדול. במצבים רגילים נוח לעשות חסד, אך לא כשמידת הדין שולטת, שאז מתרחקות הטובות. ואף על פי כן, גם במצב זה עשה לוט חסד. אולם, אצל לוט לא נבע הדבר מתוך מעיין של חסד, כי אם היה זה מנהג, ולעומת זאת אצל אברהם אבינו - נבעו כל מעשיו מתוך מעיין החסד שנבע מלבו, ומתוך אהבת החסד שבו.
וכך אנו רואים גם לגבי הנהגת אברהם אבינו עם בני חת. מיד כאשר אמרו בני חת דברים טובים, באה הכרת הטובה מצדו של אברהם אבינו: "וישתחו אברהם" 5 . לא היה זה טקס בעלמא, אלא הכרת טובה, מתוך הערכה של חסד.
השם "בני חת" מופיע במקרא עשר פעמים, וחז"ל אומרים 6 שהדבר מכוון כנגד עשרת הדברות. בני חת מוזכרים עשר פעמים, כנגד עשרת הדברות, מכיוון שהם עשו חסד, "שכל מי שהוא מברר מקחו של צדיק, כאילו מקיים עשרת הדברות". לעומתם, עפרון נתן עיניו בכספו של אברהם, ולכן הוא כתוב בכתיב חסר 7 . אמנם הוא עשה את רצון אברהם, אולם הוא נתן את עיניו בכסף.
ולכאורה קשה, כיצד אברהם שלח שלוחים – את בני חת – לעפרון, כדי שיסכים למכור לו את השדה? הרי בכך הוא עובר על "לא תחמוד" 8 , שהוא הלאו החמור ביותר שבעשרת הדברות, כפי שמובא בפסיקתא 9 שהלאו הזה הוא כנגד כולם, וכפי שמסביר המהר"ל 10 שחמדת האדם היא שורש כל העבירות, וללא מידה זו לא היה האדם עובר עבירה. והרי לבני חת היתה שייכות לעשרת הדברות (כמבואר בדברי חז"ל שהבאנו למעלה)! אלא צריך להסביר שלא היה בזה איסור חמדה, כיון שלעפרון לא היה עניין בשדה עצמו, אלא רק בכסף. לאברהם היה צורך בשדה, ואילו לעפרון לא היה צורך בו. אברהם ידע שזהו מקום קבורתו של אדם הראשון 11 , ולכן רצה את השדה, ואילו עפרון חמד רק את הכסף. היסוד של עפרון היה חמדת הכסף, ולעומת זאת היסוד של אברהם אבינו היה אהבת ה' ומתוך כך אהבת החסד.
כל הזכויות שמורות לרב בנימין רקובר, ירושלים התשס"ו.
^ 1 בראשית רבה, פרשה נח, אות ט.
^ 2 מיכה ו, ח.
^ 3 פרק ה, משנה יג.
^ 4 זרע אברהם אוהבי" (ישעיה מא, ח). וראה אבות פרק ה משנה יט, אבות דרבי נתן נוסחא ב פרק מג, זוהר השמטות דף רנג עמוד א, מדרש זוטא שיר השירים פרשה ג, רמב"ם הלכות תשובה פרק י הלכה ב, ונתיבות עולם ב' עמוד ד.
^ 5 בראשית כג, יב.
^ 6 בראשית רבה, פרשה נח, אות ח.
^ 7 שם, אות ז.
^ 8 שמות כ, טו.
^ 9 פסיקתא רבתי, פרשה כא, פסקה יג.
^ 10 גבורות ה' , פרק סו, עמוד שו.
^ 11 ראה בראשית רבה, פרשה נח, אות ח, ועיין עוד זוהר חדש, רות, דף לג עמוד ב, ורמב"ן בראשית כג, ט.
^ 2 מיכה ו, ח.
^ 3 פרק ה, משנה יג.
^ 4 זרע אברהם אוהבי" (ישעיה מא, ח). וראה אבות פרק ה משנה יט, אבות דרבי נתן נוסחא ב פרק מג, זוהר השמטות דף רנג עמוד א, מדרש זוטא שיר השירים פרשה ג, רמב"ם הלכות תשובה פרק י הלכה ב, ונתיבות עולם ב' עמוד ד.
^ 5 בראשית כג, יב.
^ 6 בראשית רבה, פרשה נח, אות ח.
^ 7 שם, אות ז.
^ 8 שמות כ, טו.
^ 9 פסיקתא רבתי, פרשה כא, פסקה יג.
^ 10 גבורות ה' , פרק סו, עמוד שו.
^ 11 ראה בראשית רבה, פרשה נח, אות ח, ועיין עוד זוהר חדש, רות, דף לג עמוד ב, ורמב"ן בראשית כג, ט.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.









