ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- מזוזה ומעקה
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
אמירת 'לשם יחוד' לפני קביעת המזוזה
טוב לומר 'לשם יחוד' לפני קביעת המזוזה. עיין בסידור 'קול אליהו' (בעמוד תת"ק) שם הבאנו את הנוסח, ובו כתוב: "לשם יחוד וכו' הריני מוכן ומזומן לקיים מצות עשה לקבוע מזוזה ככתוב: "וכתבתם על מזזות ביתך ובשעריך", ואח"כ יאמר "ויהי נועם" וכו', ויברך "ברוך אתה וכו' לקבוע מזוזה". ואחר שיקבענה ינשקנה ויאמר: "זה השער לה' צדיקים יבואו בו" (בא"ח שם אות ה').
הנכנס לבית חדש
אם נכנס לגור בבית חדש ויש לו כמה חדרים, טוב שיאמר לאשתו ולבניו הגדולים ולאורחים: 'אני קובע את המזוזה בפתח הבית ואיני מוציא אתכם ידי חובה', וכך יזכה את האחרים בקביעת המזוזות בחדרים האחרים.
דירה שיש לה כמה כניסות
אם יש לאדם דירה בקומה ראשונה ויש לה כמה כניסות, הכלל הוא: מקום שהדלת נכנסת זה נקרא הכניסה העיקרית לדירה, כי הדלת נכנסת בדרך כלל לדירה, ושם יקבע את המזוזה עם ברכה, ובשאר הכניסות יקבע בלי ברכה. אלא אם כן לא כיון (וכנ"ל).
נוסח הברכה
יש מי שאומר שהקובע מזוזה בביתו מברך "לקבוע מזוזה", ואם קובע מזוזה בבית שאינו שלו מברך "על קביעת מזוזה". ולמעשה, אנו נוהגים לברך תמיד "לקבוע מזוזה". מעין זה כתוב שהמוהל מברך "על המילה", ואם אבי הבן מל יש מי שאומר שמברך "למול את הבן". ואומר הרב חיד"א אנו תמיד מברכים "על המילה", כי רמוז בזה מַל י-ה.
קביעת מזוזה בלילה
מותר לקבוע את המזוזה בלילה. ויש מי שאומר שאין לקבוע מזוזה בלילה, כמו שמצינו לענין צדקה - שלא נותנים צדקה בלילה. ואין הלכה כן, כי אם נזדמן הדבר כך מאליו לא יחמיץ המצוה, וכי אם בא עני בלילה לא יתן לו צדקה?! (בא"ח שם ד').
האם מרפסת חייבת במזוזה?
קובעים את המזוזה מצד ימין של הנכנס לחדר. והיכן מניח את המזוזה בפתח המרפסת, האם מצד ימין של היוצא מהבית למרפסת, או מצד ימין של הנכנס מהמרפסת לבית? לדעת הספרדים, אם המרפסת בקומה השניה - מניח את המזוזה מצד ימין של היוצא למרפסת. וי"א בשם החזון איש, שיניח המזוזה מצד ימין של הנכנס מהמרפסת לבית. הרה"ג יצחק אלפיה זצ"ל בעל 'קונטרס היחיאלי' שואל, האם 'בלקונס' (מרפסת) חייבת במזוזה או לא שהרי אין לה תקרה? ומה הדין במרפסת שהיא צרה וארוכה ואין בה ד' על ד' אמות, אבל יש בה כדי לרבֵּע ד' על ד' אמות? ופסק, שחייבת במזוזה בלי ברכה.
הסיר את המזוזה כדי לבודקה
אם הסיר את המזוזה כדי לבודקה, והחזירה באותו היום - אינו חוזר ומברך. אבל אם החזירה למחרת (ועבר לילה)– חוזר ומברך. ואם ידע מראש שבדיקת המזוזות תתארך יום או יומיים ובינתיים לקח מזוזה מגמ"ח – עליו לברך על קביעתה. וכשיחזיר את המזוזה שלו מהבדיקה – יברך שוב על קביעתה, כי עבר לילה מהסרתה. וכתב הרב בעל 'כף החיים' ע"ה בספרו 'קול יעקב' (סי' רצ"א ס"ק ז'): "אם הסיר את המזוזה לבודקה ודעתו לחזור ולקובעה, יש להסתפק אם יברך כשחוזר וקובעה או לא יברך, ועיין באדמת קדש וברכי יוסף וכו' ויש מי שאומר שלא יברך משום סב"ל והיינו אם בא לקובעה באותה שעה תיכף לאחר הבדיקה, אבל אם שהה בינתיים ועשה היסח הדעת שעסק בעסקים אחרים כשיבא לקבוע יברך". ועדיף שיהא ביום אחר.
פתח בצורת קשת
יש בתים שפתח הבית שלהם בצורת קשת. כיום בדרך כלל, פתח כזה הוא גבוה, אבל לעיתים הקשת אינה מתחילה מהאמצע אלא מהצד וזה בעיה כי יצא שגובה המזוזה יהיה ממש סמוך לידו של הנכנס. ואין הכי נמי, גם אז יניח בתחילת שליש עליון, ובלבד שיהא גבוה עשרה טפחים.
דלת שוכבת
מחסן שדלת הכניסה אליו שוכבת (בצורה מאוזנת), ומרימים את הדלת ויורדים במדרגות - היכן יניח את המזוזה? ולמעשה, במדרגות שיורד ישים עץ כעין דל"ת ושם יניח את המזוזה, כי גם מחסן חייב במזוזה עם ברכה.
משקוף שהוסר והוחזר
סייד שבא לסייד את הדירה, והסיר את העץ שעליו מונחת המזוזה כדי לצובעו, והמזוזה עדיין עליו, ואח"כ החזירו – זה נקרא 'תעשה ולא מן העשוי', כי צריך שהעץ שעליו מונחת המזוזה יהיה במקומו. ועל כן יסיר את המזוזה ויקבענה שנית בברכה.
מעלית או מטוס – פטורים ממזוזה
מעלית פטורה ממזוזה, שהרי אין אוכלים ושותים או ישנים בה, ואין לך עראי גדול מזה. גם מטוס פטור ממזוזה, כי האכילה שם זה עראי.
מבנה נייד
כיום יש מבנה נייד הנקרא 'קראוון', ואם גר בו חייב לקבוע מזוזה בפתחו. לפני כמה שנים היו קראוונים שבהם גרו יהודים, ורצו להעבירם ממקום למקום, והיו מביאים מנוף בלילה ומרימים את הקראון ומניחים אותו במקום אחר. ופעם אחת שאל אותי אדם אחד בעודו נמצא בין השמים והארץ: כשהמבנה הזה תלוי באוויר הוא פטור ממזוזה, וכעת שמניחים אותו – מה אני אעשה? ולמעשה, ברגע שהמבנה הורם על ידי מנוף מעל הקרקע, הוא פטור ממזוזה, וכשמורידים אותו שוב לקרקע, הוא שוב חייב במזוזה, ולכן יש לפרק את המזוזה ולקובעה מחדש ובברכה.
בית שער
כל מקום שאין בו ד' אמות על ד' אמות – פטורה ממזוזה. אבל בית שער (מקום שהשומר יושב שם), אע"פ שאין בו ד' על ד' אמות – חייב במזוזה, כי זה הדירה של השומר.
בית שבו כניסה בלי דלת
יש בתים שיש להם כניסה בלי דלת, ואחר כך כשנכנסים פנימה יש דלת שממנה נכנסים לדירה.
יש מי שאומר שהכניסה הראשונה שאין בה דלת – פטור ממזוזה כי אין זה נקרא "ובשעריך".
ויש מי שאומר שגם כניסה זו חייבת במזוזה. ולמעשה, מדין סב"ל יקבע שם מזוזה בלי ברכה.
דלת מסתובבת
בכניסה לבתי מלון או בנייני משרדים מצויה דלת מסתובבת, שישנה אפשרות לכמה אנשים להכנס ביחד, ובדרך כלל נכנסים אחד אחד - קובעים את המזוזה בכניסה מצד ימין.
השוכר בית בארץ ישראל
המתארח בבית מלון
כתב הבא"ח (כי תבא אות כג): "השוכר בית בא"י - חייב במזוזה מיד משום ישוב א"י. אבל השוכר בית בחו"ל, והדר בפונדק בא"י - פטור ממזוזה שלשים יום. בד"א בשוכר בסתם אבל אם שכר בפירוש לששה חדשים או לשנה מאחר ששכר בפירוש לזמן שהוא יותר משלשים וקנה שכירות הבית באופן שאין אחד מהם יכול לחזור בו והוליך שם כליו ומטלטליו הרי זה מתחייב מיד". בבית מלון חלה החובה על בעל בית המלון לקבוע מזוזה, ואין האורח חייב בזה. אם מתארח במלון של גויים ואין שם מזוזות, ובדעתו להשאר שם למשך חודש – יבקש רשות מבעל המלון לקבוע מזוזה בפתח החדר. ואם בעל המלון מסרב לבקשתו – לא יניח, כי מהדין הוא פטור.
אנחנו רגילים לנשק את המזוזה כשנכנסים לבית. וכשאנו מגיעים לחו"ל לשדה התעופה, יש שם הרבה דלתות, ואנו רגילים לשים את הידיים על המשקוף אבל אין שום מזוזה, ואז אנו יודעים שאנחנו בגלות. פעם באנו לחנוך את אחד מבתי המלון החשובים בארץ שבנה אותו גוי עשיר מחו"ל, והיו נוכחים שם ראש הממשלה (דאז ולא נזכיר את שמו) ועוד כמה אנשים מכובדים. הכניסה לדלתות של חדרי המלון היתה על ידי כרטיס מגנטי ורציתי לומר לבעל המלון שהדבר מהווה בעיה לשומרי שבת וכי יש להתקין גם מנעול רגיל, ובקשתי מאחד הנוכחים שיתרגם את דברי לבעל המלון. נה אלי ראש הממשלה ואמר לי, שאין זה נאה להעיר כך לבעל המלון. אמרתי לו אם הדבר לא יתוקן, אנשים יחשבו שהדבר מותר בשבת. אותו גוי שמע את דברי המתרגם, ומיד ביקש מאחד הטכנאים שיסדרו את הענין.
בחו"ל מרחק הנסיעה ממקום למקום גדול מאד, ולעיתים נסיעה מתמשכת על פני יום שלם ואף יותר. ולאותו גוי בעל מלון יש חדרים להשכרה שנמצאים בצידי הדרכים, ובהם יכולים הנהגים לאכול ולישון, ואח"כ הם ממשיכים בנסיעתם. ובאחד הפעמים כשהיינו שם אמרתי לו שחדרים אלו פטורים ממזוזה כי רוב המאכסנים בהם הם גויים, ומיעוט יהודים.
עוד מדיני מזוזה
יש מי שאומר שהשוכר או קונה דירה - חייב מיד לשים מזוזה. אבל כשהבית ריק, הרי הוא פטור ממזוזה, ואם אח"כ הכניס דברים לבית – חייב להוציא את המזוזה ויחזור ויקבענה בברכה. וי"א, שאם אדם עוזב את הבית אפילו לחצי יום, חייב לפרק את המזוזה ולקבוע אותה שוב. אבל אנו אומרים, כיון שכשיוצא מביתו דעתו לחזור, אינו צריך שוב לחזור ולקבוע את המזוזה.
כל העולם ניזון בשביל ישראל
העולם הזה נברא בזכות עם ישראל, "כל העולם כולו ניזונין בשביל חנינא בני" (ברכות י"ז ע"ב)- וכל העולם כולו ניזון בשביל עם ישראל. וידעו להם אמריקה ורוסיה ואוסטרליה וכל העולם כולו שעליהם לדאוג שלא יזיקו לאף אחד מעם ישראל, ואם הם לא שומרים, הם אוכלים לא משלהם. ויהי רצון ש"לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי", והקב"ה יזכה אותנו שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, ואז נראה אם בבית המקדש יקבעו מזוזות או לא. כי הרמב"ם כותב (פ"ו מהלכות תפילין הלכה ו'): "הר הבית הלשכות והעזרות ובתי כנסיות ובתי מדרשות שאין בהן בית דירה, פטורין לפי שהן קדש. בית הכנסת של כפרים שהאורחין דרין בו, חייב במזוזה. וכן בית הכנסת של כרכין אם היה בו בית דירה, חייב".
וממשיך הרמב"ם (שם): "כל השערים שהיו במקדש לא היה להם מזוזות, חוץ משער נקנור ושלפנים ממנו ושל לשכת פלהדרין מפני שהלשכה הזאת היתה בית דירה לכהן גדול בשבעת ימי ההפרשה". ויהי רצון, שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, ונראה היכן מניחים מזוזות, והיכן פטורים מלהניח מזוזה, יראו ענינו וישמח לבנו בעגלא ובזמן קריב אכי"ר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
