ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סדרות מיוחדות
- נקודה למחשבה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
אבל לא תמיד זה כך. לרוב האנשים מאוד קשה לוותר על הכסא שלהם או על המקום שלהם. אני זוכר שבאחת השבתות של אתר ישיבה בסעודת ליל שבת היה בלאגן גדול. זו היתה שבת מאוד גדולה עם מעל 200 אורחים וזו היתה תפוסה מלאה של אולם חדר האוכל במלון. הצוות הכין עשרות שולחנות בחדר האוכל והאורחים נכנסו והתיישבו. לאחר שכולם התיישבו התברר שלמספר משפחות אין מקום ישיבה. הסתבר שבכל שולחן נשארו מקום אחד או שניים פנויים, שמשפחות עם 4-5 נפשות לא יכלו למלא, והדבר יצר חוסר של כמה עשרות מקומות. זה היה מצב מאוד לא נעים, להזיז אנשים למקומות אחרים היה כבר בלתי אפשרי כי התחילו לאכול.
למחרת תאמתי עם המלצרים שיעמדו בכניסה לחדר האוכל ויושיבו את המשפחות כך שימלאו את כל השולחנות. המלצרים אמרו לי: אין סיכוי. אתה תראה שכל אחד שיכנס יתעקש לשבת במקום שהוא ישב אתמול. זו באמת היתה המציאות. היה באמת קשה, אבל התעקשנו וברוך ה' הדברים הסתדרו.
מסתבר שבני האדם הם "חיות טריטוריאליות". אדם נצמד למקום מסויים, גם אם זה מקום שהוא הגיע אליו לראשונה לפני 5 דקות ותופס אותו כאילו זו ירושה מאבות אבותיו. נוכל לראות את זה גם כשעולים לאוטובוס ומתיישבים במקומות אקראיים, וכאשר יורדים ממנו וחוזרים, כל אחד יחזור למקום בו הוא ישב לפני כן.
המקום הוא חלק מהמציאות הרוחנית שלנו, ולכן הוא כל כך משמעותי לנו. הגמרא בברכות (ו:) אומרת: "אמר רבי חלבו אמר רב הונא כל הקובע מקום לתפילתו אלוהי אברהם בעזרו. וכשמת אומרים עליו אי חסיד אי עניו, מתלמידיו של אברהם אבינו. ואברהם מנא לן שקבע מקום? דכתיב: "וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה'" ואין עמידה אלא תפילה... אמר ר' יוחנן משום ר"ש בן יוחאי כל הקובע מקום לתפלתו אויביו נופלים תחתיו..."
אנו רואים שגם אברהם אבינו "נצמד" למקום אחד לתפילתו. המהר"ל בנתיב העבודה (פרק ד') מבאר שתפילה שהיא במקום קבוע מורה שהיא דבר קבוע ולא מקרית. כאשר התפילה היא קבועה ולא מקרית, זה אומר שהדביקות שלנו עם רבונו של עולם היא קבועה ולא מקרית. הקב"ה נקרא "המקום", וחז"ל במדרש בבראשית רבה מבארים שזה משום שהוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו. המקום נותן יציבות וחוזק, כמו אילן שנטוע במקומו והרוחות לא יכולות להזיז אותו. ומבאר המהר"ל שהמילה מקום היא מלשון קיום. כל מקום מיוחד לאדם אחד בלבד, כמו שאמרו חז"ל במסכת אבות (פרק ד') "אין לך דבר שאין לו מקום".
נקודה למחשבה (38)
ללא רב
6 - איך נהנים כשעובדים קשה?
7 - מי יושב במקום שלי?
8 - ט"ו בשבט - השקעה לטווח ארוך!
טען עוד
היות ומקום אחד לא יכול להיות מיוחד לשני אנשים, הדבר יכול לגרום למריבות ולדיונים. בכך בעצם עוסקת מסכת בבא בתרא. דיונים ומריבות בין אנשים בענייני קרקעות. השותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר, חזקת קרקעות, דיני ירושות וכדו'. כמו שיש מקום מיוחד לכל אחד יש גם מקום מיוחד לכל עם. ארץ ישראל היא המקום המיוחד לעם ישראל, ומהפסוקים העוסקים בחלוקת הארץ נלמדו גם דיני הנחלות והירושות לדורות. כלומר, הרגש שלנו למקום, נובע מחיבור רוחני ומקישור עמוק אל המקום.
מהרגש הטבעי/הרוחני הזה המקשר אותנו אל המקום שלנו יכולים לצאת גם נזקים ומריבות. לכן אנו צריכים להתבונן ולשים לב, ולא תמיד ללכת אחר הרגש, אלא להפעיל גם את שכלנו. במיוחד אם מדובר במקום שהתיישבנו בו רק לפני כמה דקות, או אם זה לא באמת עקרוני איפה נהיה, ועל ידי שנוותר נוכל לסייע לחבר או לא לגרום הפרעה לשיעור וכדו'.
נקודה למחשבה לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
נקודה למחשבה - הרב קלמן מאיר בר, הרב הראשי לישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
