ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
- ספריה
- יש שואלים
- תשובה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
מדוע נבחר יום האחד בתשרי ליום הדין? כי יום זה הוא יום בריאתו של אדם הראשון. רבי אליעזר אומר: העולם נברא בעשרים וחמישה באלול, והאדם שנברא ביום השישי לבריאה, שהוא יום האחד בתשרי, נמשכה בריאתו של אדם כל היום: בראש-השנה נברא אדם הראשון. בשעה ראשונה עלה במחשבה, בשנייה נמלך במלאכי-השרת, בשלישית כינס עפרו, ברביעית גיבלו, בחמישית ריקמו, בשישית העמידו גולם על רגליו, בשביעית זרק בו נשמה, בשמינית הכניסו לגן-עדן, בתשיעית ציוהו, בעשירית עבר על ציויו, באחת עשרה נידון, בשתים עשרה יצא בדימוס [-קיבל חנינה] מלפני הקב"ה. אמר לו הקב"ה: אדם, זה סימן לבניך כשם שנכנסת לפני בדין ביום הזה ויצאת בדימוס, כך עתידין בניך להיות נכנסין לפני בדין ביום הזה ויוצאין בדימוס. אימתי? "בחֹדש השביעי באחד לחֹדש" (ויקרא כג, כד). ואף בשמים יש אות, שמזל החודש הזה מאזניים, כי בו פלס ומאזני משפט לד'. כך דברי הר"ן (דפי הרי"ף ג.) על-פי הפסיקתא (כג, א).
לאמור: כל שלבי בריאתו של אדם היו ביום הזה, ביום הזה עלה במחשבה לברוא אותו ואחר-כך כל שלבי בריאתו. אחר-כך נצטווה במצוות ונכשל ועמד בדין וניחון. הכל היה באותו היום, גם הכישלון והתיקון, כי התשובה והתיקון הם חלק מבריאתו של האדם; אילולא האפשרות של התיקון, לא היתה יצירתו מושלמת. האדם היה חסר, שכן הוא עלול להיכשל ולא יוכל להתקיים לולא האפשרות של התשובה והתיקון. התשובה, שמונחת ביסוד היצירה של האדם, קדמה לעולם, ועל-ידי קביעת האפשרות של התיקון נעשתה בריאת האדם שלמה, בת קיום.
ביסוד בריאתו כבר ניתן לו חיסון מפני נפילות, ניתן לו כח הישרדות והתחדשות, ניתן בו הכח לקום ולהתאושש ולהתגבר אחרי כל משבר שאליו הוא נקלע. זהו ייחודו של ראש-השנה. בכל שנה בראש-השנה העולם והאדם מתחדשים. העולם נידון והאדם נידון. זה הביאור לדעתו של רבי אליעזר, שאמר: בתשרי נברא העולם, ואשרי העם יודעי תרועה. אשרי העם, שיודעים את מעלתו של היום הזה, יום תרועה, יום המלכת הקב"ה. ואמרו בברייתא (ראש-השנה טז, א) שאמר הקב"ה: "אִמרו לפני בראש-השנה מלכֻיות זכרונות ושופרות. מלכֻיות - כדי שתמליכוני עליכם, זכרונות - כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה, ובמה - בשופר". אם בכל שנה מתחדש העולם בראש-השנה, בשנה זו, שמסתיימת שנת השמיטה, השנה השביעית, ומתחיל מחזור חדש, החידוש כפול. והננו מתפללים - תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה, ומכל מה שעברנו השנה, ממנו ניוָשע תשועת עולמים. כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.














