ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
לפי רש"י כאילו שכתוב "זֹאת חֻקַּת שבתורה", זאת החוקה היחידה המופיעה בתורה, שהרי שאר המצוות יש להן הסבר הגיוני. מצווה זו לעומת כל האחרות אין לה טעם והסבר, לכן השטן ואומות העולם:
"מונין את ישראל לומר מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה, לפיכך כתב בה חקה, גזירה היא מלפני ואין לך רשות להרהר אחריה".
הנחת יסוד יש בדברי רש"י כי יש בכל מצווה ומצווה טעם הגיוני.
הרשב"ם, נכדו של רש"י מסביר את הכותרת של הפרשיה הראשונה כקשורה ומתייחסת לכותרת של הפרשיה השניה. "זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה"! של איזה תורה "זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל" (שם, שם יד). אין כאן התייחסות לשאלה הכללית של הופעת מצוות שהן חוק, בכל התורה. יש כאן הכרזה: יש חוק מיוחד בענייני טומאה הנובעת מקשר עם מת והדרך להיטהר ממנה.
רבי חיים בן עטר, ה"אור החיים הקדוש" (יום השנה השלוש מאות עשרים ושלשה לפטירתו יחול בט"ו בתמוז. למרות מרחק השנים, המוני בית ישראל עולים לקברו בהר הזיתים ביום זה) מפרש בדרך מיוחדת.
מצד אחד, הוא הולך בעקבותיו של רש"י ורואה במילים אלה עקרון מנחה בכל התורה כולה. מאידך, הוא טוען שיש הגיון פנימי עמוק בהלכות טומאה וטהרה. לשיטתו (המבוססת על תורת הסוד) מעלתם הרוחנית של ישראל הנובעת מהקשר הפנימי שלהם לתורה, היא הגורמת להופעתם של הלכות אלה. דווקא המדרגה הרוחנית הגבוהה היא זו שגורמת לאפשרות של טומאה שממילא מצריכה שימוש באמצעי טהרה כמו פרה אדומה. לפי דבריו מתפרש הפסוק בדרך זו: "זֹאת חֻקַּת", מציאותם של חוקי טהרה הם תוצאה של מעלת "הַתּוֹרָה" המיוחדת לישראל, להבדיל מאומות העולם.
נצרף לדבריו את דברי בעל ה"שפת אמת" בשם סבו בעל "חידושי הרי"מ". לפי פירושו "זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה" בא ללמדנו כי התורה צריכה להיות חקוקה בתוכנו. לא רק מבחינה זו שהיא תהיה קבועה בליבנו אלא גם מהבחינה העמוקה של דברי שמאי הזקן במשנה:
"עשה תורתך קבע" (אבות פרק א משנה טו).
השיקול הקבוע והתמידי בכל מעשינו יהיה השיקול התורני ורק אחר כך כל שיקול אחר. לפי זה, אין זה כי שמאי הזקן ממליץ לנו שלא לעסוק ב"דרך ארץ", אלא שגם בעיסוקינו בענייני העולם הזה, התורה היא שתהא חקוקה בנו ותנחה אותנו.
חז"ל במדרש טוענים כי עם ישראל זכה למצוות פרה בזכות הכנסת האורחים של אברהם אבינו. וז"ל המדרש:
"א"ר יהושע הכהן בי ר' נחמיה הוא הביא לפני המלאכים מים שנאמר יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם (בראשית שם י"ח ד) וכן ואל הבקר רץ אברהם (בראשית י"ח ז) אמר לו הקב"ה כך היא טהרתם של בניך יהיו נותנים מן אפר פרה לתוך המים ומזים ומטהרים" (פסיקתא רבתי פיסקא יד - פרה).
אם כך, מצאנו מקור נפלא לדבריו של ה"רבה מגור". נעיין בכל דברי המשנה שציטטנו חלקית לעיל.
"שמאי אומר עשה תורתך קבע אמור מעט ועשה הרבה והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות".
שמאי הזקן דורש את מעשיו של אברהם אבינו מכניס האורחים בסבר פנים יפות, אומר מעט ועושה הרבה. שהרי בדבריו מציע הוא "יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם" ואחר כך עושה הוא:
"... שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת:... וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב וּבֶן הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה" (עיינו ברשב"ם שם).
אם כך, למדנו מצירוף דברי שמאי הזקן עם תורת ה"שפת אמת", כיצד אנו יכולים לקיים את "זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה", לעשות את תורתינו קבע - הלכה למעשה, על ידי הכנסת אורחים בסבר פנים יפות, לדבר מעט ולעשות הרבה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
