ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
כדי להמחיש את חששותיו, הוא אף סיפר לי שבמחלקת ישיבות ההסדר שבה שירת, בתקופת השירות הסדיר, כשכל חיילי המחלקה היו לאחר כמה שנות לימוד תורה בישיבה – רבים רבים מהחיילים ניצלו כל רגע פנוי ללימוד תורה.
והנה, עברו שנים, וחבריו חיילי המחלקה סיימו את שירותם הצבאי וגם יצאו מעולמה של תורה לשוק התעסוקה. כעת, כשהם נקראים ביחד לשירות מילואים, בזמנם הפנוי החברים מבלים זמנם לריק ולא שוקדים על לימוד התורה כמקודם.
איני רוצה שתהליך כזה יקרה גם לי, סיים אותו מכר את דבריו.
אכן, ניצבת בפנינו שאלה גדולה ויסודית – כיצד להמשיך ולעלות במעלות הרוחניות לאורך כל החיים – לא רק תלמידי הישיבות, כי אם גם כל הסטודנטים באקדמיה ואנשי המעשה. זוהי שאלה ידועה, המנסרת בחלל עולמנו כבר שנים רבות, ולאחרונה אף צפה ועולה בחריפות בזרמים רוחניים שונים. לשאלה זו ניתנות תשובות שונות על ידי זרמים שונים – חסידים, ליטאים, ספרדים, חרדים ודתיים־לאומיים, וכדאי לכל זרם ללמוד גם מהפתרונות שניתנים על ידי הזרמים האחרים.
ברצוני לגעת בשאלה זו לאור פרשיות השבוע, שבהן עם ישראל יורד מצרימה לשנות גלות ארוכות. יציאה זו מארץ ישראל לגלות, אפשר להמשיל ליציאה מעולמה של תורה לעולם המעשה. אם נתבונן היטב, נגלה שיש בפרשה שלושה אנשים שיורדים מצרימה, ושלושתם מבטאים שלושה סוגי התמודדויות, היכולות להיות שלושה שלבים בהמשך הדבקות בה' של היוצא לעולם המעשה.
ממגננה לשליחות
הראשון הוא יוסף הצדיק. כשיוסף מגיע למצרים, הוא בודד מאוד. הוא מצוי בסביבה שמפתה אותו לחטוא, להשליך מאחוריו את עולמו הרוחני הקודם ולשקוע בטומאה. אשת פוטיפר מנסה לפתות אותו לתת לה את כוחות החיים הפנימיים והיסודיים ביותר שלו, 'להיות עימה' גשמית ורוחנית.
ואכן, לפי אחת השיטות בחז"ל, יוסף כמעט ומתפתה אחריה, והוא בא הביתה "לעשות מלאכתו" – כלומר, לחטוא עימה. אך באותה שעה נראית לו דמות דיוקנו של אביו בחלון, והוא מתגבר על יצרו ונס, ומציל את רוחניותו.
והנמשל בענייננו: בתחילה, כשאדם יוצא מעולם הרוח לעולם המעשה, יש שחיקה רוחנית גדולה וכוחות חזקים מאוד שמבלבלים את דעתו ומפתים אותו ליפול במעמקי החטא. בתקופה זו עליו להיזכר בדמות דיוקנו של אביו, לתקוע במחשבתו את כל הרגעים הרוחניים הנעלים שספג בהיותו בעולם התורה, להמשיך לשמור על קשר עם הרבנים והחברים, והדבר יסייע בידו לשמור על נפשו גם בעולם המעשה.
זהו שלב ראשוני חשוב, אך זוהי עדיין עמדת מגננה שכוחה יפה כעזרה ראשונה בלבד.
השלב השני הוא לאור דמותו של יעקב אבינו. יוסף מזמין את אביו לרדת מצרימה בגלל הרעב, "וכלכלתי אותך שם, כי עוד חמש שנים רעב", אך יעקב עצמו יורד מנימוק אחר – "רב, עוד יוסף בני חי, אלכה ואראנו בטרם אמות".
ונשאלת השאלה – הכיצד יעקב אבינו יוצא מארצנו הקדושה כדי לראות את בנו? הרי אביו יצחק הצטווה שלא לצאת כלל, ואף אברהם אבינו ירד רק בגלל הרעב, ולא יצא מסיבות פעוטות יותר?
אכן, בפשטות הסיבה העיקרית שבגללה נאלץ יעקב לצאת מהארץ היא הרעב, אלא שהוא צירף לה את הרצון לראות את יוסף. ומה הדבר מלמדנו?
ידוע שלכל אחד מהאבות הייתה מעלה מיוחדת ותפקיד מיוחד. אברהם עקד את בנו, יצחק נעקד, וליעקב היה צער גידול בנים. עניינו המיוחד של יעקב הוא שהפך את עם ישראל מבודדים לציבור, וזאת על ידי שהוליד את שנים־עשר השבטים.
יעקב יוצא לחוץ לארץ בשביל השליחות המיוחדת שלו. בפעם הראשונה הוא יוצא לחרן לשאת נשים ולהוליד ילדים, ובפעם השנייה הוא הולך לראות את יוסף ולוודא שכל בניו נשארים חלק מעם ישראל ומשלימים את משימתו בעולם.
כך יעקב הופך את ההכרח של סיפוק צורכי החיים למשימת חיים, משימת קודש. וזה השלב הבא ליוצא לעולם המעשה: לעבור מתודעת הבודד, המשמר את רוחניותו בעולם מנוכר המושך לכיוונים זרים, לחיפוש השליחות הקדושה במקום שבו אתה נמצא. כשאדם הוא שליח במקום, הרי שהוא שרוי כל העת ברוחניות פעילה ומוסיפה.
ואף יוסף הצדיק עבר בהמשך חייו משלב המגננה (הראשון) לשלב השליחות (השני). כשיוסף מגלה את זהותו לאחים, הוא מתעלה מעל רגשות הכעס והנקמנות הטבעיים למדרגה רוחנית נישאה שבה הוא מנחם את האחים, באומרו "אל תעצבו... כי מכרתם אותי הנה, כי למחיה שלחני אלוקים לפניכם".
לגדלות נפש זו הוא מגיע בזכות התודעה שהוא אינו רק פליט השורד במצרים, כי אם שליח אלוקי להצלת העולם. תודעת השליחות רוממה אותו למדרגות רוחניות נעלות.
מספרים על קבוצת נשים מחסידות חב"ד, שטסה פעם ביום שישי ליעד מסוים. והנה, בהיותן בשדה התעופה, התברר להן שיש תקלה במטוס ועליהן להמתין מספר שעות עד שהמטוס ימריא למחוז חפצן. השבת חיכתה מעבר לפינה, והן נכנסו ללחץ גדול. כמנהג חסידים, אחת הנשים התקשרה למזכירות הרבי מליובאוויטש, סיפרה למזכיר שהן סתם תקועות בשדה התעופה, וביקשה שהרבי יברך אותן שהבעיה תיפתר במהרה והן יזכו להגיע ליעד לפני שבת.
לאחר מספר דקות שב אליה המזכיר ואמר שהרבי לא מבין מה זה "סתם". יהודי לא תקוע "סתם" במקום מסוים, אלא יש לו שליחות באותו מקום, ועליו לחפש את השליחות שלו. קיבלו הנשים את הוראת הרבי, והתפזרו מיד ברחבי השדה לחפש אחר נשים יהודיות ולחלק להן נרות שבת.
עברו שנים, ויום אחד פגשה אחת הנשים החב"דיות את אחת מהנשים שקיבלו באותו יום שישי נרות שבת, והתברר שבעקבות אותם נרות שבת התעוררה האישה לשוב בתשובה שלמה.
שיבות נקים בכל מקום
השלב השלישי הוא לאור דמותו של יהודה. "ואת יהודה שלח לפניו... להורות לפניו גושנה" – "לתקן לו בית תלמוד, שמשם תצא הוראה" (בראשית רבה צה, ג). יהודה נשלח למצרים בשביל להקים במקום ישיבה – "ישיבות נקים בכל מקום", וכידוע, ישיבות מטבען משנות אט אט את כל סביבתן. יהודה הופך את ארץ גושן כולה למקום תורה, ומרומם את הסביבה כולה.
וכשיהודה והאחים מרוממים את הסביבה כולה, גם יוסף עובר לשלב השלישי ומשנה את הסביבה: "ואת העם העביר... מקצה גבול מצרים עד קצהו", וכפי שמבארים חז"ל שכך גרם לאחיו להרגיש נוח עם העובדה שנעקרו מארצם לארץ אחרת, שהרי כל העם נעקר ממקום למקום. הסביבה כולה השתנתה.
היוצא לעולם המעשה צריך לשאוף אט אט להפוך את סביבתו כולה לסביבה מבקשת רוחניות, וכפי שאמר הרבי הרש"ב, האדמו"ר החמישי של חב"ד: "חסיד יוצר סביבו סביבה" (היום יום, ל' אדר א').
ברוך ה', זכינו בדורנו שתנועת הגרעינים התורניים הולכת וצוברת תאוצה, יחד עם עוד מפעלים רבים של תורה וקדושה המכוונים להמשך עלייה רוחנית בחיי המעשה. מטרתם הראשית של הגרעינים היא לרומם את סביבתם, אך מי שיתבונן לעומק יגלה שיש בגרעינים יכולת לתת לאדם את כל שלושת השלבים הדרושים להמשך עלייתו הרוחנית. כדאי לכל מבקש רוחניות להצטרף לגרעין או לפעול בדרכו שלו למימוש שלושת השלבים.
כך יזכה האדם להפוך מהאיש הבודד המשמר את עצמו, לשליח הפועל וחש תפקיד חשוב במקום שבו הוא נמצא, ולבסוף יהפוך את סביבתו לסביבה רוחנית, שהיא עצמה מקום של תורה. אדם שיבנה אט אט את שלושת השלבים זה על גבי זה, יזכה בעזרת ה' לעלות במעלות הרוחניות כל ימי חייו.
הכותב הוא ראש ישיבת ההסדר 'אורות נתניה' ורב הגרעין
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
