ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
כדי להמחיש את חששותיו, הוא אף סיפר לי שבמחלקת ישיבות ההסדר שבה שירת, בתקופת השירות הסדיר, כשכל חיילי המחלקה היו לאחר כמה שנות לימוד תורה בישיבה – רבים רבים מהחיילים ניצלו כל רגע פנוי ללימוד תורה.
והנה, עברו שנים, וחבריו חיילי המחלקה סיימו את שירותם הצבאי וגם יצאו מעולמה של תורה לשוק התעסוקה. כעת, כשהם נקראים ביחד לשירות מילואים, בזמנם הפנוי החברים מבלים זמנם לריק ולא שוקדים על לימוד התורה כמקודם.
איני רוצה שתהליך כזה יקרה גם לי, סיים אותו מכר את דבריו.
אכן, ניצבת בפנינו שאלה גדולה ויסודית – כיצד להמשיך ולעלות במעלות הרוחניות לאורך כל החיים – לא רק תלמידי הישיבות, כי אם גם כל הסטודנטים באקדמיה ואנשי המעשה. זוהי שאלה ידועה, המנסרת בחלל עולמנו כבר שנים רבות, ולאחרונה אף צפה ועולה בחריפות בזרמים רוחניים שונים. לשאלה זו ניתנות תשובות שונות על ידי זרמים שונים – חסידים, ליטאים, ספרדים, חרדים ודתיים־לאומיים, וכדאי לכל זרם ללמוד גם מהפתרונות שניתנים על ידי הזרמים האחרים.
ברצוני לגעת בשאלה זו לאור פרשיות השבוע, שבהן עם ישראל יורד מצרימה לשנות גלות ארוכות. יציאה זו מארץ ישראל לגלות, אפשר להמשיל ליציאה מעולמה של תורה לעולם המעשה. אם נתבונן היטב, נגלה שיש בפרשה שלושה אנשים שיורדים מצרימה, ושלושתם מבטאים שלושה סוגי התמודדויות, היכולות להיות שלושה שלבים בהמשך הדבקות בה' של היוצא לעולם המעשה.
ממגננה לשליחות
הראשון הוא יוסף הצדיק. כשיוסף מגיע למצרים, הוא בודד מאוד. הוא מצוי בסביבה שמפתה אותו לחטוא, להשליך מאחוריו את עולמו הרוחני הקודם ולשקוע בטומאה. אשת פוטיפר מנסה לפתות אותו לתת לה את כוחות החיים הפנימיים והיסודיים ביותר שלו, 'להיות עימה' גשמית ורוחנית.
ואכן, לפי אחת השיטות בחז"ל, יוסף כמעט ומתפתה אחריה, והוא בא הביתה "לעשות מלאכתו" – כלומר, לחטוא עימה. אך באותה שעה נראית לו דמות דיוקנו של אביו בחלון, והוא מתגבר על יצרו ונס, ומציל את רוחניותו.
והנמשל בענייננו: בתחילה, כשאדם יוצא מעולם הרוח לעולם המעשה, יש שחיקה רוחנית גדולה וכוחות חזקים מאוד שמבלבלים את דעתו ומפתים אותו ליפול במעמקי החטא. בתקופה זו עליו להיזכר בדמות דיוקנו של אביו, לתקוע במחשבתו את כל הרגעים הרוחניים הנעלים שספג בהיותו בעולם התורה, להמשיך לשמור על קשר עם הרבנים והחברים, והדבר יסייע בידו לשמור על נפשו גם בעולם המעשה.
זהו שלב ראשוני חשוב, אך זוהי עדיין עמדת מגננה שכוחה יפה כעזרה ראשונה בלבד.
השלב השני הוא לאור דמותו של יעקב אבינו. יוסף מזמין את אביו לרדת מצרימה בגלל הרעב, "וכלכלתי אותך שם, כי עוד חמש שנים רעב", אך יעקב עצמו יורד מנימוק אחר – "רב, עוד יוסף בני חי, אלכה ואראנו בטרם אמות".
ונשאלת השאלה – הכיצד יעקב אבינו יוצא מארצנו הקדושה כדי לראות את בנו? הרי אביו יצחק הצטווה שלא לצאת כלל, ואף אברהם אבינו ירד רק בגלל הרעב, ולא יצא מסיבות פעוטות יותר?
אכן, בפשטות הסיבה העיקרית שבגללה נאלץ יעקב לצאת מהארץ היא הרעב, אלא שהוא צירף לה את הרצון לראות את יוסף. ומה הדבר מלמדנו?
ידוע שלכל אחד מהאבות הייתה מעלה מיוחדת ותפקיד מיוחד. אברהם עקד את בנו, יצחק נעקד, וליעקב היה צער גידול בנים. עניינו המיוחד של יעקב הוא שהפך את עם ישראל מבודדים לציבור, וזאת על ידי שהוליד את שנים־עשר השבטים.
יעקב יוצא לחוץ לארץ בשביל השליחות המיוחדת שלו. בפעם הראשונה הוא יוצא לחרן לשאת נשים ולהוליד ילדים, ובפעם השנייה הוא הולך לראות את יוסף ולוודא שכל בניו נשארים חלק מעם ישראל ומשלימים את משימתו בעולם.
כך יעקב הופך את ההכרח של סיפוק צורכי החיים למשימת חיים, משימת קודש. וזה השלב הבא ליוצא לעולם המעשה: לעבור מתודעת הבודד, המשמר את רוחניותו בעולם מנוכר המושך לכיוונים זרים, לחיפוש השליחות הקדושה במקום שבו אתה נמצא. כשאדם הוא שליח במקום, הרי שהוא שרוי כל העת ברוחניות פעילה ומוסיפה.
ואף יוסף הצדיק עבר בהמשך חייו משלב המגננה (הראשון) לשלב השליחות (השני). כשיוסף מגלה את זהותו לאחים, הוא מתעלה מעל רגשות הכעס והנקמנות הטבעיים למדרגה רוחנית נישאה שבה הוא מנחם את האחים, באומרו "אל תעצבו... כי מכרתם אותי הנה, כי למחיה שלחני אלוקים לפניכם".
לגדלות נפש זו הוא מגיע בזכות התודעה שהוא אינו רק פליט השורד במצרים, כי אם שליח אלוקי להצלת העולם. תודעת השליחות רוממה אותו למדרגות רוחניות נעלות.
מספרים על קבוצת נשים מחסידות חב"ד, שטסה פעם ביום שישי ליעד מסוים. והנה, בהיותן בשדה התעופה, התברר להן שיש תקלה במטוס ועליהן להמתין מספר שעות עד שהמטוס ימריא למחוז חפצן. השבת חיכתה מעבר לפינה, והן נכנסו ללחץ גדול. כמנהג חסידים, אחת הנשים התקשרה למזכירות הרבי מליובאוויטש, סיפרה למזכיר שהן סתם תקועות בשדה התעופה, וביקשה שהרבי יברך אותן שהבעיה תיפתר במהרה והן יזכו להגיע ליעד לפני שבת.
לאחר מספר דקות שב אליה המזכיר ואמר שהרבי לא מבין מה זה "סתם". יהודי לא תקוע "סתם" במקום מסוים, אלא יש לו שליחות באותו מקום, ועליו לחפש את השליחות שלו. קיבלו הנשים את הוראת הרבי, והתפזרו מיד ברחבי השדה לחפש אחר נשים יהודיות ולחלק להן נרות שבת.
עברו שנים, ויום אחד פגשה אחת הנשים החב"דיות את אחת מהנשים שקיבלו באותו יום שישי נרות שבת, והתברר שבעקבות אותם נרות שבת התעוררה האישה לשוב בתשובה שלמה.
שיבות נקים בכל מקום
השלב השלישי הוא לאור דמותו של יהודה. "ואת יהודה שלח לפניו... להורות לפניו גושנה" – "לתקן לו בית תלמוד, שמשם תצא הוראה" (בראשית רבה צה, ג). יהודה נשלח למצרים בשביל להקים במקום ישיבה – "ישיבות נקים בכל מקום", וכידוע, ישיבות מטבען משנות אט אט את כל סביבתן. יהודה הופך את ארץ גושן כולה למקום תורה, ומרומם את הסביבה כולה.
וכשיהודה והאחים מרוממים את הסביבה כולה, גם יוסף עובר לשלב השלישי ומשנה את הסביבה: "ואת העם העביר... מקצה גבול מצרים עד קצהו", וכפי שמבארים חז"ל שכך גרם לאחיו להרגיש נוח עם העובדה שנעקרו מארצם לארץ אחרת, שהרי כל העם נעקר ממקום למקום. הסביבה כולה השתנתה.
היוצא לעולם המעשה צריך לשאוף אט אט להפוך את סביבתו כולה לסביבה מבקשת רוחניות, וכפי שאמר הרבי הרש"ב, האדמו"ר החמישי של חב"ד: "חסיד יוצר סביבו סביבה" (היום יום, ל' אדר א').
ברוך ה', זכינו בדורנו שתנועת הגרעינים התורניים הולכת וצוברת תאוצה, יחד עם עוד מפעלים רבים של תורה וקדושה המכוונים להמשך עלייה רוחנית בחיי המעשה. מטרתם הראשית של הגרעינים היא לרומם את סביבתם, אך מי שיתבונן לעומק יגלה שיש בגרעינים יכולת לתת לאדם את כל שלושת השלבים הדרושים להמשך עלייתו הרוחנית. כדאי לכל מבקש רוחניות להצטרף לגרעין או לפעול בדרכו שלו למימוש שלושת השלבים.
כך יזכה האדם להפוך מהאיש הבודד המשמר את עצמו, לשליח הפועל וחש תפקיד חשוב במקום שבו הוא נמצא, ולבסוף יהפוך את סביבתו לסביבה רוחנית, שהיא עצמה מקום של תורה. אדם שיבנה אט אט את שלושת השלבים זה על גבי זה, יזכה בעזרת ה' לעלות במעלות הרוחניות כל ימי חייו.
הכותב הוא ראש ישיבת ההסדר 'אורות נתניה' ורב הגרעין
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
