ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- תפקידנו במהלך הגאולה
- ספריה
- קומי אורי
- ח - המאבק על התודעה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
את יסוד הבירור הנדרש לגאולה מסביר הרב ב"מספד בירושלים": ישנם שני שלבים בהופעת הגאולה, בתחילה מתעסקים בבניין החומר - קיבוץ גלויות, ייבוש הביצות, הפרחת השממה ובניין הארץ, ורק אחר כך מגיעים לבניין הקודש שבחול. חיבור זה בין הקודש לחול קשה ביותר, ודורש העמדת עוצמה רוחנית אדירה (ראו למשל איגרת קמ"ד). ללא רוח זו הנטייה הטבעית אל החול הולכת וכובשת את כל מהלך חיי האומה, ועלולה להיהפך למפלצת של שנאת ישראל ושנאת ארץ-ישראל, כמו שנוכחנו, לצערנו, על-פי הניסיון (איגרת קמ"ד). מצב זה הוא כל כך קשה, עד שחז"ל ביקשו "יתא ולא אחמיניה", ורק רב יוסף בהתבוננותו הרחבה ביקש "יתי ואזכה ואשב בצלא דכופתא דחמרא" (סנהדרין צ"ח ע"ב).
ואכן נראה שזכינו להגיע ל"צלא דכופתא דחמרא" ואנו נמצאים בעולם השקוע בחומריות ובחומרנות. נוח לנו להתחיל לדון במציאות הכללית במדינת ישראל, שם מתבטא המצב בשלושה מישורים: במישור האישי עסוקים רבים ברדיפה אחרי לחם ושעשועים ומשקיעים את כל זמנם ומרצם במרדף אחרי הבלי העולם הזה, ואין צורך להרחיב. במישור החברתי אנו מבחינים בהתפצלות החברה לרסיסי תאגידים השומרים על אינטרסים צרים ביותר. במקרה הטוב מדובר על תאגיד לשמירת מצוות פרטיות, במקרים אחרים מתארגנים להשגת מטרות כלכליות מוצדקות יותר או פחות, ובמקרה הגרוע מתאגדת קבוצת אינטרסנטים לשם תפיסת השלטון במדינה. במישור הציבורי-הלאומי אנו עדים לריקבון של מערכות ההון-שלטון-עיתון-משפט. חלק מהסיפורים ידועים ומפורסמים, ואחרים אולי יתפרסמו בעתיד (אם בעלי העניין לא יצליחו להשתיק אותם), והמצב בפועל רחוק כרחוק מזרח ממערב מהתיאור האידיאלי של המדינה הראויה לעם ישראל השואף מעצם קדושתו לחיים מלאים אור וטוב ודעת את ה', חיים של רוח טהור והגיון קודש, אשר משפטה נאצל ונקדש מאוד, מופרש ומובדל משיקוע תאוות החומריות, ומתנשא לתכלית הטהורה והעליונה של יסוד החברה האנושית (עין איה שבת, דף י' פסקה י').
דתיים מחמד
אך אם נהיה כנים עם עצמנו ניווכח שגם על הציבור התורני לא פסחה המגמה, וגם אנו נגועים במישורים אלה:
א.במישור האישי רובנו רחוקים מאוד מהמצב של "פת במלח תאכל... ועל הארץ תישן..." (אבות ו, ד), וגם במוסדות החינוך המפוארים (תרתי משמע) שהקמנו מקפידים מאוד על קמפוס מטופח, פנימיות מרווחות וסעודות עשירות, הדורשים ממון רב מההורים הכורעים תחת הנטל, ויוצרים תלות במוסדות הממשלה שגם עליה משלמים מחיר יקר מאוד ואכמ"ל.
ב.במישור הציבורי מופיעה בעיית הפיצול בציבור שלנו בשיא העוצמה. מניין הזרמים ותת הזרמים שווה בערך למספר הרבנים הגדולים והקטנים, ובפועל איש הישר בעיניו יעשה, וגם כאשר גדול פוסקי הדור פוסק הלכה ברורה, קופצים שועלים קטנים מחבלים כרמים לגנות את דבריו בתשקורת, וקמים רבנים קטנים ממנו, שחלקם אינם עוסקים כלל בפסיקה, ומורים לתלמידיהם לנהוג בצורה הפוכה (ללא נימוק הלכתי). למרות שברוב הנושאים היסודיים אין חילוקי דעות, אנו משקיעים את כוחנו בפירוד התורה וגורמים לכך שהיא תופיע בציבור בצורה מבולבלת ומפוצלת.
ג.במישור הלאומי ישנם רבים הסבורים שעלינו להתבטל בפני הציבור החילוני, למנוע התנגדות אפקטיבית לפשעיהם, ולהצניע ככל האפשר את התורה, כך שניראה נחמדים ומתקדמים. לצורך זה ניתן גם להקל בהלכות מסוימות, כגון גזל, צניעות וכשרות. גישה זו פוגעת בהצגת מטרותיה של מדינת ישראל כיסוד כיסא ה' בעולם, ומטרתנו הברורה לתקן עולם במלכות ש-די.
דווקא בסערת הרוחות ובצוק העיתים, מתוך השפל העמוק שבו אנו שרויים, הולך וניצב לפנינו אתגר האתגרים של בירור הקץ המגולה והנחלתו לעם ישראל לכל פלגיו. מורינו הרצי"ה זצ"ל דיבר תמיד על המיוחדות של עם ישראל כציבור צדיק, ולא כיחידים צדיקים, ולכן כשאנחנו באים לבדוק את המוטל עלינו לעשות כתלמידיו, עלינו לבחון כיצד אנו משנים את המבנה הציבורי במדינת ישראל, ממדינה הנתונה בעול תאוותיה החומריות, כמפורט לעיל, למדינת יסוד כיסא ה' בעולם, שאותה חזה הראי"ה זצ"ל.
לימוד עם עם-הארץ לביטול גזירות
מובן שהתהליך הוא מורכב, ארוך ודורש פעולות רבות ומגוונות, אולם ברצוני להעלות שתי נקודות מרכזיות שבהן צריך להשקיע בהקדם: "כינוס צדיקים טוב להם וטוב לעולם". על-מנת לחזק את עוצמת התורה, לפחות בקרב תלמידי הרצי"ה זצ"ל, עלינו להקים מסגרת המאגדת בתוכה מספר גדול ככל הניתן של רבנים ובראשם גדולי הדור, שיגיעו להחלטות מוסכמות בשאלות הלאומיות העומדות על הפרק. ניתן להתחיל בנושאים שבהם קל יותר להגיע להסכמה הלכתית רחבה, ומתוך בניין ההסכמה להתקדם לנושאים הנתונים במחלוקת קשה. מובן שבפני הקמת מפעל זה עומדים קשיים טכניים ומהותיים רבים, אך זהו מבחננו כתלמידי חכמים שבארץ-ישראל המנעימים זה לזה בהלכה, ואם נתעלה ונצליח בכך נציב אלטרנטיבה ברורה לאנדרלמוסיה השוררת כיום בכל מערכות חיינו, וכינוס זה יבנה את היסוד לשאיפת קדושת חיים מלאים אור נשגב של צדק ודעת את ה', חיים של רוח טהור והגיון קודש.
"ושמא תאמר אותן שבעים אלף שנהרגו בגבעת בנימין מפני מה נהרגו? לפי שהיה להם לסנהדרין גדולה שהניח משה ויהושע ופינחס בן אלעזר עימהם, היה להם לילך ולקשור חבלים של ברזל במותניהם, ולהגביה בגדיהם למעלה מארכובותיהן, ויחזרו בכל עיירות ישראל, יום אחד ללכיש, יום אחד לבית-אל, יום אחד לחברון, יום אחד לירושלים, וכן בכל מקומות ישראל, וילמדו את ישראל דרך ארץ בשנה ובשתיים ובשלוש, עד שיתיישבו ישראל בארצם כדי שיתגדל ויתקדש שמו של הקב"ה בעולמות כולם שברא מסוף העולם ועד סופו, והם לא עשו כן אלא כשנכנסו לארצם כל אחד ואחד מהם נכנס לכרמו וליינו ולשדהו ואומרים שלום עליך נפשי כדי שלא להרבות עליהן את הטורח, כך שנו חכמים במשנה 'הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה והוי שפל רוח בפני כל אדם, ואם ביטלת מן התורה יש לך בטלים הרבה כנגדך', וכשעשו בני בנימין דברים מכוערים, ודברים שאינן ראויין, באותה שעה ביקש הקב"ה להחריב את כל העולם כולו, אמר הקב"ה לא נתתי לאלו את ארץ ישראל אלא כדי שיקראו וישנו ויעסקו בתורה כל עניין בזמנו, וילמדו דרך ארץ, אמר הקב"ה לא כך כתבתי בתורתי אף על פי שאין בהן בישראל דברי תורה אלא דרך ארץ בלבד יקוים בהן בישראל הכתוב 'ורדפו מכם חמישה מאה ומאה מכם רבבה ירדופו' אבל אם תעשו את התורה והמצוות אחד מכם ירדוף אלף ושניים מכם יניסו רבבה שנאמר 'איכה ירדוף אחד אלף ושניים יניסו רבבה', לפיכך בגבעת בנימין שלא היו עוסקים בתורה ובדרך ארץ נקבצו ויצאו למלחמה ונהרגו בהם שבעים אלף, ומי הרג את כל אלה, הוי אומר לא הרג אותן אלא סנהדרי הגדולה שהניח משה ויהושע ופנחס בן אלעזר" (תנא דבי אליהו יא, ג).
מאמר נורא זה ממחיש לנו שאיננו יכולים להסתגר בקהילות נפרדות, לדאוג לחינוך טוב לילדינו ולומר "שלום עלייך נפשי", אלא יש להקים מקום תורה עוצמתי בכל עיר ויישוב בארץ (ולא להסתפק במתכונת הנוכחית של משפחות בודדות שבעיותיהן גדולות והשפעתן קטנה), ולעסוק בהפצת התורה בכל שדרות העם מתוך הכרה בצדקת דרכנו וחשיבות המפעל שבו אנו עוסקים. מובן שמבחינה טכנית יש לחשוב כיצד נעזרים בתשתית הקיימת של משה"בים ויישובים תורניים, ומבלי לפגוע במפעל ההתיישבות, אבל יש היום הרבה אנשים עם כוחות אדירים שנמצאים בריכוזים סגורים, ורצוי וראוי שיירתמו לטובת משימה לאומית זו.
"כל המלמד את בן עם-הארץ תורה, אפילו הקב"ה גוזר גזרה מבטלה בשבילו, שנאמר 'אז תוציא יקר מזולל כפי תהיה'" (ב"מ פ"ה ע"א), וכתב שם המהרש"א "והמלמד בן עם-הארץ תורה, שלפי גזרתו לא יהיה בעל תורה, דכל המוליד בדומה לו הוא מוליד, אבל הלומד עימו מבטל טבעו וגזרתו, וזוכה שהקב"ה מבטל גזרתו בשבילו". והמהר"ל בחידושי אגדות (שם) מסביר שהגזרות על העולם נובעות מהצד החומרי שבו, וככל שיש יותר נטייה אל החומר כך מתרבות הגזרות (כפי שאנו רואים היום בחוש), ולימוד עם עם-הארץ מגלה את השכלי (הרוחני) שבחיים, ומבטל גזרות אלה. ויהי רצון שנזכה להפיץ תורה בעם ישראל, ומתוך כך לביטול כל גזרות קשות.
----------
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
