ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
דוד בן גוריון הכריז על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, כפי שגם נכתב במגילת העצמאות. אולם החוק המשמעותי היחיד בספר החוקים של מדינת ישראל אשר מביע את יהדותה של המדינה הוא חוק שיפוט בתי דין רבניים, שקובע שנישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה. יש לכך סיבות היסטוריות רבות ונמנה שתיים מהחשובות שבהן.
הסיבה הראשונה היא שהסכמתה של ארצות הברית לתמוך ברעיון הקמת המדינה ניתנה לאחר הסרת ההסתייגות של נציגי אגודת ישראל וגופים נוספים בארצות הברית, בתמורה להחלטה שדיני הנישואין והגירושין יהיו לפי ההלכה היהודית. את המידע הזה שמעתי מפרופ' שמעון שטרית (לשעבר שר המשפטים מטעם מפלגת העבודה), שאמר לי שלדעתו חוק הנישואין והגירושין חזק יותר מאשר חוק יסוד מכיוון שהוא הבסיס להקמת המדינה בדומה לאמנת יסוד איחוד המדינות של ארצות הברית. הסיבה השנייה היא הבנתם של בן גוריון ומייסדי המדינה שאנחנו רוצים להיות עם אחד על אף הנטייה הפלגנית המוטבעת בנו, שיכלה להביא בקלות למצב שבו לא יוכלו חלקים בעם להינשא זה לזה.
כאמור, אין ספק שמערכת משפטית אשר דנה על פי ההלכה תהיה מוקד לביקורת מצדדים רבים ושונים. ישנו ציבור, אולי לא גדול אך בעל שליטה חזקה בכלי התקשורת, שסבור כי מדינת ישראל צריכה להיות מדינה ככל המדינות ו"ככל הגויים בית ישראל", ולדעתם אין מקום לחוקי התורה במדינת ישראל. ציבור שיעצים כל תקלה וינסה להוכיח את שיטתו.
אך גם מעבר לכך, מערכת בתי הדין עוסקת בתא המשפחתי. היא עוסקת בחיים הפרטיים והרגישים ביותר של כל אדם – משפחתו, ילדיו ורכושו. כאשר באים לפרק משפחה זהו זמן רגיש ביותר שכרוכים בו צער וכאב גדולים, ואין צורך להכביר מילים על כך. בנסיבות העניין לפחות צד אחד מן הצדדים אינו מרוצה ובטוח שנעשה לו עוול. לדידו, בשעת צערו, ברור שהפוסקים בדין הם האחראים למצבו וממילא הוא שופך את חמתו על הדיינים שלא הבינו את המקרה, לא שמעו את כאבו ופסקו נגדו.
לכן מצווה לספר בשבחה של מערכת בתי הדין, ולהודות על הנס הגדול של הקמת הרבנות הראשית ומערכת בתי הדין שייסדה מרן הראי"ה קוק, אשר קיימת עד עצם היום הזה.
הכרה עולמית גורפת
אין בעל הנס מכיר בניסו, ולכן ברצוני לעמוד על כמה נקודות חשובות שמבררות עד כמה חשובה מערכת בתי הדין, ועד כמה מצבם של עם ישראל ומדינת ישראל היה יכול להיות שונה בתכלית לולא בתי הדין הרבניים.
ראשית, בתי הדין מקובלים על כלל ישראל. במדינת ישראל יש כיום יותר משישה מיליון יהודים. בכל שנה מתחתנים בסביבות 33,000 זוגות, ולצערנו מתגרשים כ־11,000 זוגות. מאות אלפי יהודי ברית המועצות לשעבר ויהודים מכל העולם קיבלו ומקבלים אישורי יהדות, ועשרות אלפי גיורים נערכו במשך השנים. בכל העולם היהודי בארץ ובעולם אין פוצה פה ומצפצף על כשרותם ומהימנותם של מעשי בתי הדין הרבניים של מדינת ישראל.
ואל יקל הדבר בעיניכם. בעולם היהודי בכל תפוצות ישראל ישנם כיום עשרות ואולי מאות בתי דין וגופים שונים העוסקים במעמד האישי של יהודים - גירושין, גיור, בירור יהדות וכדומה, ומעשים בכל יום שאין הכרה גורפת במעשי בתי הדין הללו. גוף אחד מגרש, והגוף השני אינו מכיר בגט שניתן. גוף אחד מאשר יהדות והגוף השני אינו מכיר בכך. אני מכיר אישית טרגדיות מן הסוג הזה, למשל במקרה שבו לא הכירו לאישה בגט והיא התחילה במרדף מורט עצבים להשגת גט חדש.
שנית, יעילותה של המערכת. לפני מתן תורה ופרשת משפטים על הלכותיה מופיעה פרשת יתרו: "ויהי ממחרת וישב משה לשפוט את העם... וירא חתן משה את כל אשר הוא עשה לעם... מדוע אתה יושב לבדך וכל העם ניצב עליך מן בוקר עד ערב". (שמות יח, יד-טו). נחלקו הפרשנים מתי נאמרה פרשה זו. על פי חלק מן המדרשים ורש"י, ביאת יתרו אומנם קדמה למתן תורה כפי שנכתבה, אך אין מוקדם ומאוחר בתורה ופרשה זו של "ויהי ממחרת" נאמרה לאחר מתן תורה. על פי פרשנים אחרים יתרו בא לאחר מתן תורה, ובמילים "ויהי ממחרת" הכוונה שביום שלאחר הסעודה ישב משה לשפוט את העם. אם כן, לכל הדעות מקומה של פרשת "ויהי ממחרת" אינו לפני מתן תורה, ואם כן מדוע נכתבה כאן? לענ"ד יש לומר ששתי הפרשיות הראשונות של פרשת יתרו נכתבו דווקא לפני עשרת הדיברות, ללמדנו על קניין תורה.
דיינים מקצועיים והגונים
הפרשה של "לך אל העם וקידשתם היום ומחר וכיבסו שמלותם והיו נכונים ליום השלישי" (שמות יט, י-יא) מלמדת אותנו שהתורה לא נקנית אלא מתוך קדושה וטהרה, ופרשת "ואתה תחזה" מלמדת אותנו שדרך ארץ קדמה לתורה. למערכת המשפט יש צורך שלא יחכו המתדיינים מבוקר עד ערב ושיהיה כבוד וסדר. היעילות היא חלק מהותי במערכת המשפט והתורה. יש בה גם סדר פנימי, לא כל איש הישר בעיניו יעשה. יש שרי עשרות, שרי מאות, שרי אלפים ומעליהם משה רבנו. אין ספק שמערכת המשפטית הדתית של מדינת ישראל הולכת ונבנית על פי סדר מסוים, עם דיינים ראויים אנשי אמת, אנשי חיל, מקצועיים והגונים.
והמערכת אכן יעילה. יוכיחו המספרים הזעומים של תיקים בלתי פתורים של המבקשים להתגרש ולא מצליחים, אשר נקראים תיקי עגינות, תיקיהם של כ־200 גברים וכ־200 נשים הפרושים על פני עשר שנים לפחות (כפרומיל אחד מן המקרים). כמובן שבכל תיק כזה הלב נקרע והמערכת עושה כל אשר לאל ידה על מנת לפתור את המקרים הללו כדין וכתורה ועל פי מסורת הפסיקה בעם ישראל.
פרסומים רשמיים של מערכת בתי הדין מוכיחים את יעילותה הרבה של המערכת במהירות פתיחת תיקים וסגירתם, בקצב הטיפול ובעוד פרמטרים רבים, בייחוד בהשוואה לבתי המשפט לענייני משפחה.
שלישית, נס האחדות. הציבוריות הדתית בישראל מפולגת לפלגים ולרסיסים, דבר שבא לידי ביטוי במחלוקות הלכתיות ורוחניות, בנוסחי תפילה ומנהגים, בסגנונות לימוד ובתפיסות עולם וגם במפלגות פוליטיות, ולבסוף בעשרות גופי כשרות המתוספים על כשרות הרבנות הראשית. על אף המציאות המפולגת הזאת בתי הדין הם אי של אחדות. יושבים בהם יחדיו בהרכבים משותפים חסידים וליטאים, ספרדים ואשכנזים, חרדים ובני הציונות הדתית באהבה רבה ובדיבוק חברים, והכול מתוך רצון לברר את הדין לאמיתה של תורה. לדעתי אפשר ממש לראות בכך את יסוד הסנהדרין שבה יושבים כלל ישראל לגווניהם. כמובן מתוך הבנה והכרה שיש שרי עשרות ויש שרי אלפים.
הזנחה ציבורית
ולפני הנחת קולמוס אני מבקש ומתפלל ליתר שיתוף של הציבור ושליחיו בצורכי בתי הדין הרבניים, שאף על פי שממלכתיים הם - פעמים שבנים חורגים הם. גוף שמשרת את כלל הציבור נאמנה משוכן במבנים לא ראויים (רק השבוע אישרו מיליארד שקלים להקמת בתי משפט, כאשר בית הדין הרבני הגדול מצוי במבנה שלא היו מעזים לשכן בו בית משפט מן הדרגה הפחותה ביותר). חסרים תקנים לדיינים ולעוזרים משפטיים שיכלו להיטיב את עבודת הדיינים, לשפרה ולייעלה. מערכת המחשוב של בתי הדין נמצאת בקריסה כבר תקופה ארוכה ואין מושיע לה.
ולסיום, כך אומרים חז"ל על הפרשה: "ועוז מלך משפט אהב - העוז של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, והוא אוהב את המשפט, ונתנו לישראל שהם אוהביו, וכמה שכתוב 'אתה כוננת מישרים', אתה כוננת ישרות לאוהביך, שעל ידי המשפטים שנתת להם הם עושים מריבה זה עם זה ובאין לידי משפט והם עושין שלום" (שמות רבה פרשת משפטים ל, א).
מערכת היחסים שבין אדם לחברו היא חלק מן התורה. התורה אינה עוסקת רק בעבודת ה' שלנו, בתפילה, קורבנות, תפילין ומזוזות, אלא במזיק את חברו ורכושו, קניינים, ריבית וכדומה. תחום זה היה נדון בבתי הדין הרבניים הממלכתיים בהסכמה בין הצדדים, אך לפני שנים אחדות נלקחה מבתי הדין, בהוראת בג"ץ, האפשרות לדון בדיני ממונות. כיום מדינת ישראל אינה מאפשרת לפנות אל הבקיאים בדיני התורה ואינה מתירה לבתי הדין לדון בדיני חושן משפט, וחבל. החזרת יכולתם של בתי הדין לדון בהסכמה על פי דיני התורה הייתה מוסיפה נדבך חשוב בבניין המפואר של אלפי הספרים והתשובות שעסקו בחושן המשפט שבכל הדורות. העלות הכרוכה בכך שולית, ובכך היה מתמלא רצונם של רבים מאזרחי ישראל לדון בדיני תורה.
יהי רצון שנזכה ל"אשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה – אחרי כן ייקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה".
***
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
