ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
דוד בן גוריון הכריז על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, כפי שגם נכתב במגילת העצמאות. אולם החוק המשמעותי היחיד בספר החוקים של מדינת ישראל אשר מביע את יהדותה של המדינה הוא חוק שיפוט בתי דין רבניים, שקובע שנישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה. יש לכך סיבות היסטוריות רבות ונמנה שתיים מהחשובות שבהן.
הסיבה הראשונה היא שהסכמתה של ארצות הברית לתמוך ברעיון הקמת המדינה ניתנה לאחר הסרת ההסתייגות של נציגי אגודת ישראל וגופים נוספים בארצות הברית, בתמורה להחלטה שדיני הנישואין והגירושין יהיו לפי ההלכה היהודית. את המידע הזה שמעתי מפרופ' שמעון שטרית (לשעבר שר המשפטים מטעם מפלגת העבודה), שאמר לי שלדעתו חוק הנישואין והגירושין חזק יותר מאשר חוק יסוד מכיוון שהוא הבסיס להקמת המדינה בדומה לאמנת יסוד איחוד המדינות של ארצות הברית. הסיבה השנייה היא הבנתם של בן גוריון ומייסדי המדינה שאנחנו רוצים להיות עם אחד על אף הנטייה הפלגנית המוטבעת בנו, שיכלה להביא בקלות למצב שבו לא יוכלו חלקים בעם להינשא זה לזה.
כאמור, אין ספק שמערכת משפטית אשר דנה על פי ההלכה תהיה מוקד לביקורת מצדדים רבים ושונים. ישנו ציבור, אולי לא גדול אך בעל שליטה חזקה בכלי התקשורת, שסבור כי מדינת ישראל צריכה להיות מדינה ככל המדינות ו"ככל הגויים בית ישראל", ולדעתם אין מקום לחוקי התורה במדינת ישראל. ציבור שיעצים כל תקלה וינסה להוכיח את שיטתו.
אך גם מעבר לכך, מערכת בתי הדין עוסקת בתא המשפחתי. היא עוסקת בחיים הפרטיים והרגישים ביותר של כל אדם – משפחתו, ילדיו ורכושו. כאשר באים לפרק משפחה זהו זמן רגיש ביותר שכרוכים בו צער וכאב גדולים, ואין צורך להכביר מילים על כך. בנסיבות העניין לפחות צד אחד מן הצדדים אינו מרוצה ובטוח שנעשה לו עוול. לדידו, בשעת צערו, ברור שהפוסקים בדין הם האחראים למצבו וממילא הוא שופך את חמתו על הדיינים שלא הבינו את המקרה, לא שמעו את כאבו ופסקו נגדו.
לכן מצווה לספר בשבחה של מערכת בתי הדין, ולהודות על הנס הגדול של הקמת הרבנות הראשית ומערכת בתי הדין שייסדה מרן הראי"ה קוק, אשר קיימת עד עצם היום הזה.
הכרה עולמית גורפת
אין בעל הנס מכיר בניסו, ולכן ברצוני לעמוד על כמה נקודות חשובות שמבררות עד כמה חשובה מערכת בתי הדין, ועד כמה מצבם של עם ישראל ומדינת ישראל היה יכול להיות שונה בתכלית לולא בתי הדין הרבניים.
ראשית, בתי הדין מקובלים על כלל ישראל. במדינת ישראל יש כיום יותר משישה מיליון יהודים. בכל שנה מתחתנים בסביבות 33,000 זוגות, ולצערנו מתגרשים כ־11,000 זוגות. מאות אלפי יהודי ברית המועצות לשעבר ויהודים מכל העולם קיבלו ומקבלים אישורי יהדות, ועשרות אלפי גיורים נערכו במשך השנים. בכל העולם היהודי בארץ ובעולם אין פוצה פה ומצפצף על כשרותם ומהימנותם של מעשי בתי הדין הרבניים של מדינת ישראל.
ואל יקל הדבר בעיניכם. בעולם היהודי בכל תפוצות ישראל ישנם כיום עשרות ואולי מאות בתי דין וגופים שונים העוסקים במעמד האישי של יהודים - גירושין, גיור, בירור יהדות וכדומה, ומעשים בכל יום שאין הכרה גורפת במעשי בתי הדין הללו. גוף אחד מגרש, והגוף השני אינו מכיר בגט שניתן. גוף אחד מאשר יהדות והגוף השני אינו מכיר בכך. אני מכיר אישית טרגדיות מן הסוג הזה, למשל במקרה שבו לא הכירו לאישה בגט והיא התחילה במרדף מורט עצבים להשגת גט חדש.
שנית, יעילותה של המערכת. לפני מתן תורה ופרשת משפטים על הלכותיה מופיעה פרשת יתרו: "ויהי ממחרת וישב משה לשפוט את העם... וירא חתן משה את כל אשר הוא עשה לעם... מדוע אתה יושב לבדך וכל העם ניצב עליך מן בוקר עד ערב". (שמות יח, יד-טו). נחלקו הפרשנים מתי נאמרה פרשה זו. על פי חלק מן המדרשים ורש"י, ביאת יתרו אומנם קדמה למתן תורה כפי שנכתבה, אך אין מוקדם ומאוחר בתורה ופרשה זו של "ויהי ממחרת" נאמרה לאחר מתן תורה. על פי פרשנים אחרים יתרו בא לאחר מתן תורה, ובמילים "ויהי ממחרת" הכוונה שביום שלאחר הסעודה ישב משה לשפוט את העם. אם כן, לכל הדעות מקומה של פרשת "ויהי ממחרת" אינו לפני מתן תורה, ואם כן מדוע נכתבה כאן? לענ"ד יש לומר ששתי הפרשיות הראשונות של פרשת יתרו נכתבו דווקא לפני עשרת הדיברות, ללמדנו על קניין תורה.
דיינים מקצועיים והגונים
הפרשה של "לך אל העם וקידשתם היום ומחר וכיבסו שמלותם והיו נכונים ליום השלישי" (שמות יט, י-יא) מלמדת אותנו שהתורה לא נקנית אלא מתוך קדושה וטהרה, ופרשת "ואתה תחזה" מלמדת אותנו שדרך ארץ קדמה לתורה. למערכת המשפט יש צורך שלא יחכו המתדיינים מבוקר עד ערב ושיהיה כבוד וסדר. היעילות היא חלק מהותי במערכת המשפט והתורה. יש בה גם סדר פנימי, לא כל איש הישר בעיניו יעשה. יש שרי עשרות, שרי מאות, שרי אלפים ומעליהם משה רבנו. אין ספק שמערכת המשפטית הדתית של מדינת ישראל הולכת ונבנית על פי סדר מסוים, עם דיינים ראויים אנשי אמת, אנשי חיל, מקצועיים והגונים.
והמערכת אכן יעילה. יוכיחו המספרים הזעומים של תיקים בלתי פתורים של המבקשים להתגרש ולא מצליחים, אשר נקראים תיקי עגינות, תיקיהם של כ־200 גברים וכ־200 נשים הפרושים על פני עשר שנים לפחות (כפרומיל אחד מן המקרים). כמובן שבכל תיק כזה הלב נקרע והמערכת עושה כל אשר לאל ידה על מנת לפתור את המקרים הללו כדין וכתורה ועל פי מסורת הפסיקה בעם ישראל.
פרסומים רשמיים של מערכת בתי הדין מוכיחים את יעילותה הרבה של המערכת במהירות פתיחת תיקים וסגירתם, בקצב הטיפול ובעוד פרמטרים רבים, בייחוד בהשוואה לבתי המשפט לענייני משפחה.
שלישית, נס האחדות. הציבוריות הדתית בישראל מפולגת לפלגים ולרסיסים, דבר שבא לידי ביטוי במחלוקות הלכתיות ורוחניות, בנוסחי תפילה ומנהגים, בסגנונות לימוד ובתפיסות עולם וגם במפלגות פוליטיות, ולבסוף בעשרות גופי כשרות המתוספים על כשרות הרבנות הראשית. על אף המציאות המפולגת הזאת בתי הדין הם אי של אחדות. יושבים בהם יחדיו בהרכבים משותפים חסידים וליטאים, ספרדים ואשכנזים, חרדים ובני הציונות הדתית באהבה רבה ובדיבוק חברים, והכול מתוך רצון לברר את הדין לאמיתה של תורה. לדעתי אפשר ממש לראות בכך את יסוד הסנהדרין שבה יושבים כלל ישראל לגווניהם. כמובן מתוך הבנה והכרה שיש שרי עשרות ויש שרי אלפים.
הזנחה ציבורית
ולפני הנחת קולמוס אני מבקש ומתפלל ליתר שיתוף של הציבור ושליחיו בצורכי בתי הדין הרבניים, שאף על פי שממלכתיים הם - פעמים שבנים חורגים הם. גוף שמשרת את כלל הציבור נאמנה משוכן במבנים לא ראויים (רק השבוע אישרו מיליארד שקלים להקמת בתי משפט, כאשר בית הדין הרבני הגדול מצוי במבנה שלא היו מעזים לשכן בו בית משפט מן הדרגה הפחותה ביותר). חסרים תקנים לדיינים ולעוזרים משפטיים שיכלו להיטיב את עבודת הדיינים, לשפרה ולייעלה. מערכת המחשוב של בתי הדין נמצאת בקריסה כבר תקופה ארוכה ואין מושיע לה.
ולסיום, כך אומרים חז"ל על הפרשה: "ועוז מלך משפט אהב - העוז של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, והוא אוהב את המשפט, ונתנו לישראל שהם אוהביו, וכמה שכתוב 'אתה כוננת מישרים', אתה כוננת ישרות לאוהביך, שעל ידי המשפטים שנתת להם הם עושים מריבה זה עם זה ובאין לידי משפט והם עושין שלום" (שמות רבה פרשת משפטים ל, א).
מערכת היחסים שבין אדם לחברו היא חלק מן התורה. התורה אינה עוסקת רק בעבודת ה' שלנו, בתפילה, קורבנות, תפילין ומזוזות, אלא במזיק את חברו ורכושו, קניינים, ריבית וכדומה. תחום זה היה נדון בבתי הדין הרבניים הממלכתיים בהסכמה בין הצדדים, אך לפני שנים אחדות נלקחה מבתי הדין, בהוראת בג"ץ, האפשרות לדון בדיני ממונות. כיום מדינת ישראל אינה מאפשרת לפנות אל הבקיאים בדיני התורה ואינה מתירה לבתי הדין לדון בדיני חושן משפט, וחבל. החזרת יכולתם של בתי הדין לדון בהסכמה על פי דיני התורה הייתה מוסיפה נדבך חשוב בבניין המפואר של אלפי הספרים והתשובות שעסקו בחושן המשפט שבכל הדורות. העלות הכרוכה בכך שולית, ובכך היה מתמלא רצונם של רבים מאזרחי ישראל לדון בדיני תורה.
יהי רצון שנזכה ל"אשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה – אחרי כן ייקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה".
***
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.
