ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- שיעורים נוספים בענין מלחמה
כבר כעת נבהיר שאין הלכה מחייבת בעניינים שכאלה, והם מסורים בידי המנהיגות הפוליטית של עם ישראל, המחזיקה בסמכויות מלך ישראל שבהלכה (הראי"ה קוק, משפט כהן, קמד). לגבי מלך ישראל כתב הרמב"ם: "ובכול יהיו מעשיו לשם שמיים ותהיה מגמתו ומחשבתו להרים דת האמת ולמלאות העולם צדק ולשבור זרוע הרשעים ולהילחם מלחמות ה'" (הלכות מלכים ד, י).
הר"ן הוסיף על כך: "אם יבטל שום מצווה לצורך תיקון זמנו, לא תהיה כוונתו לעבור על דברי תורה כלל, ולא לפרוק מעליו עול יראת שמיים בשום צד, אבל תהיה כוונתו לשמור את כל דברי התורה הזאת ואת החוקים האלה לעשותם" (דרשות הר"ן יא). כלומר, גם כאשר מדובר בסוגיות שבהן אין הלכה מפורשת - על המלך לנהוג ברוח התורה, ולכן מצווה עליו לכתוב לעצמו ספר תורה שידריך אותו בקבלת החלטות המדיניות שלו. ברוב הסוגיות של המדיניות הציבורית היהודית אין הלכה מפורשת, אולם יש חובה כללית לנהוג לפי השראתה של התורה, ומכאן החשיבות בגיבוש התפיסה המדינית היהודית.
יתרה מזו, מדברי הר"ן משמע (וכך כתב גם הראי"ה קוק) שהמלך הוא זה המוסמך להחליט מהי המדיניות הראויה על פי התורה, ולא תלמידי החכמים. אומנם, לאור המורכבות של הסוגיות המדיניות ושל המקורות התורניים השונים, המנהיגים הפוליטיים נדרשים להתייעץ עם אנשי תורה. ועדיין, ההחלטה הסופית נשארת בידי המנהיג הפוליטי, ולכן חשוב מאוד שהוא יהיה אדם ירא שמיים. מכאן שמאמר זה איננו בגדר פסיקת הלכה (וכן כתב הרב שאול ישראלי, הרבנות והמדינה, עמ' 211-209).
ציר הרשע מול האינטרס הישיר
אלא שכדי לייעץ בסוגיה מורכבת זו יש להכיר היטב את פרטי הדילמה. וכיוון שכותב שורות אלה, באופן טבעי, אינו מכיר את הפרטים, ניתן במסגרת זו להתייחס למידע הגלוי והחלקי הידוע לציבור, וגם זאת בראשי פרקים בלבד. לפיכך, ניתן לראות בדברים אלה לכל היותר הדגמה של האפשרות לקיים מערכת שוטפת של ייעוץ תורני בשאלות של מדיניות ציבורית.
לאחר הקדמה זו נדון ברכיב אחד של הדילמה העומדת בפני מדינת ישראל, והוא סדר העדיפויות של האינטרסים הלאומיים. במסגרת זו נדון בשלושה אינטרסים שעלו בשיח הציבורי: הראשון הוא האינטרס הביטחוני הישיר, השני הוא החשש לשלום העולם, והשלישי הוא החשבון ההיסטורי הפתוח בין העם היהודי לשתי המדינות הלוחמות.
האינטרס הביטחוני כולל את חשיבות השמירה על הברית הצבאית והמדיניות עם ארצות הברית, שהיא נדבך מרכזי בתפיסת הביטחון של ישראל. זאת, אל מול הצורך בהמשך התיאום מול הרוסים בסוריה. להבנתי, האינטרס הביטחוני הישיר הוא בגדר "עזרת ישראל מיד צר שבא עליהם", וממילא הוא בכלל מלחמת מצווה (רמב"ם הלכות מלכים ה, א). אומנם, גם השאלה כיצד לנהוג במלחמת מצווה נתונה לשיקול דעתו של מלך ישראל (שם), ובימינו היא נתונה בידי ממשלת ישראל, כאמור, ולכן על ממשלת ישראל החובה לעצב מדיניות זהירה שמטרתה העליונה היא שמירת האינטרסים הביטחוניים הישירים.
אומנם, גם החשש לשלום העולם עקב התוקפנות הרוסית מטריד מאוד. רוסיה היא בת ברית של הגרועות שבאויבינו, כגון סוריה ואיראן. וכיוון שמדיניות ישראל היא מדיניות ראויה ומוצדקת, הרי שברית עם אויבינו פירושה תמיכה במה שכונה בעבר בצדק 'ציר הרשע'. בהינתן זאת, תוקפנות של רוסיה כלפי מדינה שאיננה חלק מציר הרשע, כגון אוקראינה, אמורה להטריד את מדינת ישראל מאוד. ישנו חשש רציני שרוסיה תמשיך את התוקפנות עד שזו תגיע אל סף הדלת של מדינת ישראל ממש.
מעבר לאינטרס הלאומי הישיר שלנו, ברור לכול שהרג המוני, הרס נרחב ויצירת גל עצום של פליטים חפים מפשע (בשונה, למשל, מהסבל המוצדק של העם הגרמני בשלהי מלחמת העולם השנייה) הם מעשי זדון שלֵב אנושי, ובוודאי לב יהודי, לא יכולים להישאר אדישים כלפיהם.
ובכל זאת, הצטרפות למדינות הנוקטות צעדים מדיניים כדי לבלום את התוקפנות הרוסית איננה בגדר מלחמת מצווה. עובדה מעניינת היא כי העמדה ההלכתית המרכזית היא שמלחמה שמטרתה צדק (בניגוד להגנת עם ישראל) היא בגדר מלחמת רשות (על פי השגות הרמב"ן לספר המצוות לרמב"ם, שכחת העשין, מצווה חמישית, בניגוד לשיטת הרב שאול ישראלי, עמוד הימיני יד, ו).
ניתן להסביר זאת בכך שבעולם האכזרי שבו אנו חיים לא ניתן לצוות על העם היהודי הקטן להיות השוטר של העולם. אומנם רצוי לפעול למען שלום העולם כאשר הדבר אפשרי, אבל רק בתנאי שהדבר לא יסכן את מדינת ישראל ואת העם היהודי. מכאן למדנו שסוגיית ביטחון מדינת ישראל היא מצווה, וממילא היא קודמת לסוגיית שלום העולם, שעם כל חשיבותה, היא אינה בגדר מצווה.
חשבונות שמיים
לגבי שאלת החשבון ההיסטורי בין העם היהודי למדינות הלוחמות, יש לומר שמדובר בחשבונות שמיים, וממילא אין תפקידנו לעסוק בכך. יתרה מזו, אין לנו יכולת להכריע בסוגיות אלה. האם אנו יודעים אם בחירת נשיא יהודי באוקראינה מהווה חזרה בתשובה של עם זה על חטאי העבר שלו מול העם היהודי? האם הקשרים הביטחוניים בין רוסיה למדינת ישראל מהווים גם הם סוג של חזרה בתשובה? אני, לפחות, אינני יודע.
בכל מקרה, שיקולים אלה אינה מופיעים כלל בעולם ההלכתי כאשר מולם עומדים שיקולים ביטחוניים וערכיים יהודיים ממשיים כאן ועכשיו. מעולם לא ראינו הוראה לסכן את שלומו של עם ישראל בהווה בגלל חשבון היסטורי בעבר.
אשר על כן, נראה כי על מדינת ישראל להציב בראש סדר העדיפויות את שיקולי הביטחון הישירים, ולנהל מדיניות זהירה אל מול ארצות הברית ורוסיה. בתוספת לכך, ובתנאי שהאינטרסים הביטחוניים הישירים לא ייפגעו, על מדינת ישראל לעשות את שאפשר כדי למנוע את המשך התוקפנות הרוסית, למען שלום העולם, שהוא ערך יהודי מובהק. את החשבונות ההיסטוריים בינינו לבין רוסיה ואוקראינה נשאיר לבורא עולם.
"לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קודשי, כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" (ישעיהו יא, ט).
הכותב הוא מנהל המחקר במכון משפטי ארץ וממחברי הספר 'אתיקה צבאית יהודית'
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
