ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- שיעורים נוספים
כדי לחדד את המאפיינים העיקריים של מדינת התורה נציג את הדברים בדרך של שו"ת – שאלה ותשובה.
מה משמעותה העיקרית של מדינת התורה?
במדינת התורה חוקי התורה הם החוק העליון של המדינה, וכל המוסדות כפופים לחוקים אלה. בנוסף, יש לגבש מדיניות ציבורית ברוח התורה גם בסוגיות הרבות שבהן אין הלכה מחייבת.
מה פירוש מדיניות ציבורית ברוח התורה? מדוע לא מדיניות על פי ההלכה?
ברוב תחומי המדיניות הציבורית אין הלכה, כגון בענייני חוץ וביטחון, כלכלה, רווחה ועוד (הרב ח"ד הלוי, 'במוצאי שנת השמיטה'). בתחומים אלה חובתו של המנהיג הפוליטי לפעול כדי לממש את ערכי התורה על פי הבנתו (רמב"ם מלכים ד, י; דרשות הר"ן, יא). לפיכך, אין הכוונה למדינת הלכה שבה ההלכה מורה כיצד לפעול בתחומי החיים, אלא למדינת התורה, שבה כל התחומים מתנהלים או על פי ההלכה, במקום שבו יש דין מחייב, או ברוח התורה.
אבל במדינת התורה אמורים לשלוט רבנים, הלא כן?
לא ולא. על פי ההלכה הנהגת המדינה נבחרת על ידי הציבור, ואין הכרח לבחור דווקא רבנים, ואף יש מקורות השוללים זאת (פסחים קיב, א, "ואל תדור"). תפקידם של תלמידי החכמים הוא לנהל את מערכת המשפט. זו המערכת הדתית במדינת התורה.
האם הכוונה לכך שהנהגת המדינה תיבחר באופן דמוקרטי? הרי זה סותר את מצוות מינוי מלך.
הנהגת המדינה תיבחר באופן דמוקרטי, ואין בכך סתירה למצוות מינוי מלך, כיוון שכל זמן שאין צאצא ידוע לבית דוד, אין למנות מלך (הלכות מדינה א, ג, ב, עמ' קמז). בנוסף לכך, ענייני הפנים מאז ומעולם נוהלו על ידי טובי העיר, שנבחרו בדרך בעלת מאפיינים דמוקרטיים (רמ"א חו"מ קסג, א). יתרה מזו, יש מקורות שמהם עולה כי גם כאשר תתחדש מלכות בית דוד, סמכויות המלך יצומצמו מאוד (מדינה כהלכה, עמ' 179), וייתכן שהוא יחזיק רק בסמכויות דומות לנשיא המדינה בימינו.
אם חוקי התורה יהיו חוקי המדינה, האם הכוונה שיש לבטל את הכנסת?
לא. חוקי התורה יהיו החוק העליון של המדינה, ואולם חוקי התורה עצמם קובעים שניתן וצריך לחוקק חוקים משלימים לתורה, על בסיס תקנות הקהילות (רמ"א חו"מ קסג, א) ודין המלך (שו"ע חו"מ שסט, ו). חוקים כאלה נחקקו בעבר בקהילות ישראל מימי הביניים ועד לראשית המאה ה־19 ועסקו במגוון גדול של תחומים (תוספתא בבא מציעא יא, כג-כה).
למעשה, חוקי התורה יהיו החוקים הקובעים בתחום הממוני והמינהלי, עם השלמה של חוקי הכנסת בתחומים שבהם היה שינוי טכנולוגי, חברתי או כלכלי גדול. על פי זה, כבר היום בתי דין של תורה נותנים תוקף הלכתי לשורה של חוקים בתחומים שונים, כגון זכויות יוצרים, דיני עבודה, דיני חברות ועוד (ראו למשל פירוט באתר רשת ארץ חמדה גזית).
האם במדינת התורה יסקלו את מי שיחלל שבת?
ממש לא. זה מאות רבות של שנים בטלה הסמיכה, ואין דיינים שמוסמכים לדון את דיני עונשין של התורה (שו"ע חו"מ, א). זאת ועוד, גם בתקופה שבה נהגו דיני העונשין של התורה, המדיניות ההלכתית הייתה לצמצם מאוד את הענישה (רמב"ם סנהדרין יד, י).
ומה בדבר כפייה דתית?
גדולי ישראל בעת החדשה, הראי"ה קוק (אגרות א, כ) והחזון איש (יו"ד שחיטה ב, טז), קבעו שבימינו אין לנקוט דרך של כפייה דתית, כיוון שהיא גורמת להתרחקות מעבודת ה' ומשמירת מצוות. המשמעות המעשית היא שתהיה כפייה דתית מינימלית, בדומה לזו שנהגה במדינת ישראל מאז הקמתה, כגון שהגירושין יהיו על פי ההלכה בלבד.
אם בית הדין לא יעסוק בענישה, מי יעניש את הפושעים והגנבים?
כאמור, ההלכה מעודדת את המנהיגות הפוליטית לחוקק חוקים בתחום הפלילי ואף להקים מערכת משפט אזרחית בתחום הזה, וכך היה בפועל בקהילות ישראל במשך מאות רבות של שנים (מדינה כהלכה, עמ' 121). למעשה, מערכת המשפט הפלילי במדינת התורה תהיה דומה מאוד למערכת הקיימת היום.
האם עולם התורה מסוגל כעת לממש את חזון מדינת התורה?
באופן עקרוני ובקושי רב – כן, אבל כדאי מאוד לנצל את הזמן עד להקמת מדינת התורה כדי להכשיר תלמידי חכמים שיוכלו לכהן כדיינים ויהיו מומחים בתחומי המשפט השונים. כבר היום יש דיינים מעולים, אבל ברור שהיקף הנושאים והמורכבות שלהם במדינת התורה מחייבים הכשרה ברמה גבוהה יותר. כמו כן, יש לכתוב מחקרים תורניים שיכינו את גופי הידע בתחומי המשפט השונים. נוסף על כך יש להכין טיוטה של חוקי התורה שיוכלו להיקבע כחוק המדינה. מאז השולחן ערוך שנכתב לפני כ־500 שנה לא נכתב ספר חוקים, והדבר נדרש לאור השינויים המפליגים באורחות החיים מאז ועד היום (ראו למשל את מיזם "חוקי התורה" של מכון משפטי ארץ).
בימינו יש מחלוקות קשות בין רבנים, האם אין חשש שכאשר רבנים יכהנו ברשות השופטת הם ישתמשו בכוחם כדי לפגוע ברבנים שעליהם הם חולקים?
מדינת התורה מחייבת לנקוט גישה ממלכתית שבה המדינה מעודדת ריבוי דעות, לצד קבלת חוק תורני אחד (על פי רמב"ם ממרים ג, ה-ו), וכבר היום רוב הרבנים נוהגים כך. אין זה סותר קיומן של מחלוקות, אפילו חריפות, בין רבנים בעלי דעות שונות, ובלבד שעקרון חופש המצפון והביטוי של רב בישראל יישמר.
מה הסיכוי לממש את חזון מדינת התורה, הרי רוב העם חילוני?
ראשית, רוב העם מסורתי ולא חילוני, ושנית, באמת כעת לא ניתן להקים את מדינת התורה. הדבר מותנה בכך שעם ישראל ירצה בכך מאוד ויחליט לכרות מחדש ברית עם הקב"ה. ברית כזו חייבת לבוא מרוב גדול מאוד בעם, אבל אנו מאמינים שהיום הזה בוא יבוא, ואפילו מהר ממה שנראה. לפיכך עלינו להתחיל להתכונן כבר עכשיו.
מה אני יכול לעשות למען מדינת התורה כעת?
ראשית, כל אדם צריך ללמוד את חלקי התורה העוסקים בניהול מדינה יהודית, כגון מסכת סנהדרין, הלכות מלכים במשנה תורה לרמב"ם, ועד לכתבי גדולי האחרונים בימינו, ובהם הראי"ה קוק, הריא"ה הרצוג, הר"ש ישראלי, הרח"ד הלוי ועוד רבים מאוד.
שנית, כל אדם צריך להתדיין בבית דין של תורה, ואף לקבוע בחוזים שלו בית דין של תורה כבורר. זו הבעת אמון אישית חשובה מאוד במשפט התורה, והדרך היחידה לפתח את משפט התורה כדי להכין אותו לקראת היותו חוק המדינה.
הרב עדו רכניץ הוא מנהל המחקר במכון משפטי ארץ, מנהל רשת בתי הדין ארץ חמדה גזית ומחבר הספר 'מדינה כהלכה'. להזמנת ספרו החדש 'מדינת התורה הדמוקרטית' חינם היכנסו לאתר 'דין תורה'
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
