ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- גרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
במסגרת הדיון מוזכרת השוואה שעשה ח"כ מיכאל איתן בעבר בין חוקים שהציע הרב מאיר כהנא הי"ד ובין חוקי נירנברג, כגון האיסור על נישואים בין יהודים ולא-יהודים, או האיסור על מגורי לא-יהודי בירושלים. אלא שלפחות שתי הדוגמאות האחרונות הן הלכות פשוטות ומוסכמות. יתרה מזו, החוק האוסר נישואים של יהודים ולא-יהודים קיים במידה מסוימת כבר כיום, שהרי אין הכרה ממשלתית בנישואים כאלה אם הם נערכים במדינת ישראל.
דיון זה מעורר חוסר נוחות עמוק, שהרי העם היהודי היה הראשון לסבול מגזענות הנאצים, ועל כן השאלה האם היהדות היא גזענית מחייבת תשובה ברורה. בשולי הדברים עליי להעיר שכתלמיד של הרב יהודה עמיטל אני חש חובה להזכיר שהוא חזר והדגיש שכל השוואה של תופעה פוליטית בת זמננו לשואה, מחללת את זיכרון השואה. ועל כן נתמקד אך ורק בשאלה האם ההלכה היהודית היא גזענית. כמו כן, לא נעסוק במשנתו של הרב כהנא או של תלמידיו, שאני באופן אישי מסתייג ממנה.
לגזענות יש הגדרות רבות, אולם כאן ניעזר בהגדרת גזענות הקיימת בסעיף 144א לחוק העונשין תשל"ז-1977: "גזענות – רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים של האוכלוסייה, והכול בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני". רוצה לומר, החוק אינו אוסר לומר שלקבוצה אתנית מסוימת יש מאפיינים מסוימים, אלא רק שיש איסור על פגיעה באדם בשל השתייכותו האתנית או הלאומית.
כעת נפנה להלכה. הקביעה הראשונה והפשוטה ביותר היא שלאור הלכות גיור, היהדות איננה גזענית. תמציתו של הגיור היא שכל אדם בעולם (ולדעת הרמב"ם גם עמלקי) יכול להצטרף לעם היהודי, אם יקבל עליו שמירת מצוות. משמעות הדברים היא שההשתייכות האתנית איננה מונעת מאדם להפוך ליהודי, ובמילים אחרות - הבחירה של האדם גוברת על הגורל שלו. זאת בניגוד לתורות הגזע הקובעות שאדם לכוד בתוך הגורל שהכתיב לו הגזע שלו, בלי אפשרות לשינוי או לניוד.
אומנם, חשוב לציין שהדלת אל היהדות היא דלת חד-כיוונית, דהיינו, יהודי אינו יכול להפסיק להיות יהודי, ומכאן שההשתייכות האתנית במקרה זה היא בלתי ניתנת לשינוי. כמו כן, באופן כללי מי שהתגייר אינו יכול לעזוב את היהדות וההחלטה שלו היא בלתי חוזרת.
הקביעה השנייה היא שיש להבחין בין היחס ההלכתי ללא-יהודי שמקיים את שבע המצוות המוטלות עליו, ובין היחס ללא-יהודי שאינו נוהג כך. לא-יהודי שקיבל על עצמו את שבע מצוות בני נח, ומוגדר "גר תושב", זכאי ליחס שווה לזה של יהודי, כלשונו של הרמב"ם: "וכן יראה לי שנוהגין עם גרי תושב בדרך ארץ וגמילות חסדים כישראל, שהרי אנו מצווין להחיותן". בנוסף לכך, בכל התדיינות בין לא-יהודי ויהודי חל הדין של הלא-יהודי (שם). כיום לא-יהודי אינו יכול להפוך לגר תושב, אולם רבים מהאחרונים פסקו שדין העמים שקיבלו על עצמם הלכה למעשה את שבע מצוות בני נח הוא כדין גר תושב, וכך פסק גם הראי"ה קוק (אגרות הראי"ה א, פט).
משמעות הדברים היא שלא-יהודי שעושה על פי הטוב והישר בעיני אלוקים ואדם, זכאי ליחס אנושי שווה לזה של יהודים. נמצא שאין כאן מה שהחוק מגדיר גזענות, להפך, יש כאן הוראה ברורה לנהוג עם לא-יהודים באופן הגון ולתת להם יחס זהה לזה שמקבלים יהודים.
לעומת זאת, באופן עקרוני, לא-יהודי שעובר על שבע מצוות בני נח זוכה ליחס שלילי וחמור (ראו למשל רמב"ם עבודה זרה, פרק י). אולם יחס זה אינו נובע מההשתייכות האתנית שלו, אלא מהווה תגובה למעשיו. אגב כך יש לציין שבאופן עקרוני גם על יהודי שעזב את דרך התורה יש סנקציות קשות (רמב"ם אבל א, י).
אין שוויון בעולם הקדושה
בכל זאת, הרמב"ם כתב שגם ביחס ללא-יהודי עוברי עבירה יש לנהוג באופן הגון: "אפילו העכו"ם ציוו חכמים לבקר חוליהם, ולקבור מתיהם עם מתי ישראל, ולפרנס ענייהם בכלל עניי ישראל, מפני דרכי שלום, הרי נאמר טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו, ונאמר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום" (רמב"ם מלכים י, יב).
הקביעה השלישית היא שגם כאשר מדובר בלא-יהודי שמקפיד על שבע מצוות בני נוח, יש הלכות שמפרידות בין יהודים ולא-יהודים בכל הנוגע לעולם הקדושה. הלכות אלה נוגעות בין השאר לקדושת המשפחה, לקדושת הזמן ולקדושת המקום.
במסגרת קדושת המשפחה, יהודים אינם יכולים להינשא ללא-יהודים, טובים כלל שיהיו. זה גם החוק במדינת ישראל וטוב שכך. אגב, חוק זה אינו מפלה לרעה, מכיוון שהאיסור חל בשווה על שני הצדדים, על היהודים ועל הלא-יהודים. במסגרת קדושת הזמן, לא-יהודים אסורים לשמור שבת (רמב"ם מלכים י, ט). ובמסגרת קדושת המקום לא-יהודים אינם רשאים לגור בחלק המקודש של ירושלים (רמב"ם בית הבחירה ז, יד). כמובן, כיום רק חלק קטן מאוד מירושלים הוא מקודש וברובה אין כל בעיה שלא-יהודים יגורו.
מכל האמור לעיל עולה מסר מורכב מאוד. מסר שבדיון התקשורתי הרדוד קשה להעביר, ובטח שקשה להפנים. ובכל זאת, אפשר לסכם אותו כך: היהדות באופן ברור איננה גזענות, אך היא איננה מקבלת את ערך השוויון כערך עליון. שהרי כל אדם יכול להצטרף אל היהדות, אף שאי אפשר לעזוב אותה. בנוסף לכך, ההלכה מחייבת יהודי לנהוג באופן שווה ואנושי ביחס ליהודי וביחס ללא-יהודי שמקיים שבע מצוות בני נח, ואף מחייבת לנהוג באופן אנושי ביחס ללא-יהודים שאינם מקיימים שבע מצוות בני נח.
אומנם, ישנם הבדלים בין יהודים ולא-יהודים בכל הנוגע לעולם הקדושה, ובכלל זה בנוגע לקדושת המשפחה, לקדושת השבת ולקדושת ירושלים המקודשת. להבנתי, קביעות אלה רחוקות מגזענות והן אנושיות וערכיות, שהרי גם אם מיעוט יהודי בחברה לא-יהודית יקבל יחס כזה מהרוב, לא נראה בכך בעיה.
לסיום, חשוב להדגיש את יכולתו של כל אדם בעולם, ובכלל זה של לא-יהודים, להגיע למעלות רוחניות עליונות, כדברי רבי מאיר: "שאפילו עובד כוכבים ועוסק בתורה - הרי הוא ככהן גדול" (עבודה זרה ג, א).
בנוסף לכך, חשוב לציין שהבחירה בעם ישראל מטילה עליו הרבה יותר חובות מאשר זכויות, וכן את תפקידו האוניברסלי, כדברי הנביא ישעיהו: "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונישא מגבעות ונהרו אליו כל הגויים. והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלוקי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה באורחתיו, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים" (ישעיהו ב, ב-ג). תפקיד זה מדגיש מחד גיסא את הייעוד הרוחני של האנושות כולה, ומאידך גיסא את התפקיד הייחודי של עם ישראל בהגעה לייעוד נשגב זה.
הרב רכניץ הוא חוקר במכון 'משפטי ארץ' ומחבר הספר 'מדינה כהלכה'
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
