ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת שנת השבע
כפתיחה לכך, שאלנו מהו הדין אם פירות של זן מסוים מהשנה השמינית קיים עוד לפני שפירות השנה השביעית כלו. החזון איש הוכיח שהתשובה לכך היא לא: אם הזן הקיים בשדה הוא פירות שמינית, אין זה דוחה את החובה לבער את פירות השביעית שבבית.
כעת נשוב לשאלה העיקרית: האם החידושים בתחום החקלאות המאפשרים גידול פירות וירקות שלא בעונתם משפיעים על חובת הביעור?
התוספתא (שביעית פרק ז הלכה יז) דנה בשאלה אם ירקות בית השלחים דוחים את הביעור. "בית השלחים" אלו שדות שלא יתנו את יבולן ללא השקאה מרובה, התלויה בהשקאה אנושית. ישנה מחלוקת מהי הגרסה הנכונה – "אוכלין" או "אין אוכלין". כלומר – האם יבול השדות הללו דוחה את הביעור?
הראי"ה קוק גורס "אין אוכלין". מדוע? מפני שיבול זה לא יתקיים ללא התערבות אנושית. מסקנת הרב קוק היא שיבול שלא יצמח ללא התערבות אנושית אינו דוחה את הביעור.
במשנה (שביעית פרק ט משנה ד) ישנה מחלוקת אם אוכלים על השמור. לכאורה גם כאן השאלה דומה: האדם מייצר מצב שאינו טבעי בו הפירות משתמרים, שהרי לולא שמירתו הפירות היו כלים!
חמדת שנת השבע (18)
הרב בצלאל דניאל
11 - האם פירות השמינית יצילו את פירות השביעית?
12 - השפעת יצירת תנאים מלאכותיים על חובת הביעור
13 - מהי מצוות שמיטת כספים?
טען עוד
לכן מסיק הגרש"ז – מה שאינו מעכב את הביעור הוא יבול שגדל מכוח יצירת תנאים חקלאיים שאינם טבעיים.
במשנת יוסף מפקפק בכל הנחת העבודה של האחרונים הללו. נניח שבשנת השביעית הבאה יהיו תנאי מזג אוויר חריגים לחלוטין, והיבול יגדל וישתמר לזמן רב מהרגיל. האם נאמר שזהו מצב בלתי טבעי ולכן יבול זה אינו מעכב את הביעור?
נניח שבני האדם ישפיעו על האקלים, ומשך זמן קיום הפירות ישתנה. האם נאמר שבכל זאת יש להיצמד למצב "הטבעי", לפני ההשפעה האנושית על תנאי האקלים? ובכלל, מהי הסברא שיבול שמושפע מפעולה אנושית יהיה שונה מיבול שגדל בתנאים "טבעיים"?
לכן המשנת יוסף מגדיר אחרת: נדמיין את עולם החקלאות הקדום. אין ספרות מסודרת, אין מחקרים מסודרים. כל חקלאי מנסה לגדל ולטפח לפי הבנתו. מסתבר שבשדות שונים יהיו הצלחות שונות, הרבה ניסוי וטעייה. במצב שכזה, לא ניתן לומר: בשדה פלונית, פלוני מצליח להפיק פרי מסוים ששורד לזמן רב יותר, ולכן כולנו נשהה את הביעור שלנו. עלינו ללכת על פי רוב השדות, ולא להתחשב בבודדים שעל ידי פעילות אנושית האריכו את עונת היבול הזה.
בעולמנו המצב שונה לחלוטין. ישנם מחקרים מסודרים, ישנה ספרות ברורה, וישנה תקשורת משתפת בין החוקרים. כאשר אדם אחד מצליח להפיק משהו מוצלח יותר, מיד כל החקלאים ינסו להעתיק את שיטתו. התוצאות יהיו קרובות. ולכן הביעור יהיה בהתאם לרוב היבול, ולא בהתאם למצב תיאורטי שהיה שורר בשדה ללא התערבות אנושית.
נשוב לשאלה העקרונית של המשנת יוסף: הוא אומר שלמעשה יבול השביעית זמין לכל במצב זה, ואם כך לכאורה אין הצדקה לכך שהביעור יוקדם בשל המצב התיאורטי שהיה שורר ללא השפעה אנושית. מהי סברת הגרש"ז והראי"ה קוק?
נשוב להבחנה שכבר עשינו בין שתי הסברות לחובת הביעור. אם חובת הביעור נובעת מהצורך לאפשר לכלל החברה גישה שווה לפירות, לכאורה אין זה משנה כיצד הפירות נוצרו.
אך אם מטרת הביעור היא תשומת הלב לכך שאנו אוכלים מידו הרחבה של הקב"ה, לכאורה דברי הראי"ה קוק והגרש"ז מובנים ומסתברים. האם אכילה המבוססת על פעולות אנוש נחשבות אכילה משלחן גבוה? יש מקום לטעון שגם כוחנו ניתן לנו מהקב"ה. ואף על פי כן, בשמיטה הקב"ה מצווה אותנו להימנע משימוש בכוח הזה, וליהנות מהכוחות שהוא הכניס לטבע בלבד. הפירות שנוצרו על ידי התערבותנו אינה אכילה מהמקור הטבעי שהקב"ה נותן לנו בשביעית, וממילא את יבול השביעית יש לכלות כאשר אין יבול שניתן טבעית מלמעלה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
