ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת שנת השבע
כפתיחה לכך, שאלנו מהו הדין אם פירות של זן מסוים מהשנה השמינית קיים עוד לפני שפירות השנה השביעית כלו. החזון איש הוכיח שהתשובה לכך היא לא: אם הזן הקיים בשדה הוא פירות שמינית, אין זה דוחה את החובה לבער את פירות השביעית שבבית.
כעת נשוב לשאלה העיקרית: האם החידושים בתחום החקלאות המאפשרים גידול פירות וירקות שלא בעונתם משפיעים על חובת הביעור?
התוספתא (שביעית פרק ז הלכה יז) דנה בשאלה אם ירקות בית השלחים דוחים את הביעור. "בית השלחים" אלו שדות שלא יתנו את יבולן ללא השקאה מרובה, התלויה בהשקאה אנושית. ישנה מחלוקת מהי הגרסה הנכונה – "אוכלין" או "אין אוכלין". כלומר – האם יבול השדות הללו דוחה את הביעור?
הראי"ה קוק גורס "אין אוכלין". מדוע? מפני שיבול זה לא יתקיים ללא התערבות אנושית. מסקנת הרב קוק היא שיבול שלא יצמח ללא התערבות אנושית אינו דוחה את הביעור.
במשנה (שביעית פרק ט משנה ד) ישנה מחלוקת אם אוכלים על השמור. לכאורה גם כאן השאלה דומה: האדם מייצר מצב שאינו טבעי בו הפירות משתמרים, שהרי לולא שמירתו הפירות היו כלים!
חמדת שנת השבע (18)
הרב בצלאל דניאל
11 - האם פירות השמינית יצילו את פירות השביעית?
12 - השפעת יצירת תנאים מלאכותיים על חובת הביעור
13 - מהי מצוות שמיטת כספים?
טען עוד
לכן מסיק הגרש"ז – מה שאינו מעכב את הביעור הוא יבול שגדל מכוח יצירת תנאים חקלאיים שאינם טבעיים.
במשנת יוסף מפקפק בכל הנחת העבודה של האחרונים הללו. נניח שבשנת השביעית הבאה יהיו תנאי מזג אוויר חריגים לחלוטין, והיבול יגדל וישתמר לזמן רב מהרגיל. האם נאמר שזהו מצב בלתי טבעי ולכן יבול זה אינו מעכב את הביעור?
נניח שבני האדם ישפיעו על האקלים, ומשך זמן קיום הפירות ישתנה. האם נאמר שבכל זאת יש להיצמד למצב "הטבעי", לפני ההשפעה האנושית על תנאי האקלים? ובכלל, מהי הסברא שיבול שמושפע מפעולה אנושית יהיה שונה מיבול שגדל בתנאים "טבעיים"?
לכן המשנת יוסף מגדיר אחרת: נדמיין את עולם החקלאות הקדום. אין ספרות מסודרת, אין מחקרים מסודרים. כל חקלאי מנסה לגדל ולטפח לפי הבנתו. מסתבר שבשדות שונים יהיו הצלחות שונות, הרבה ניסוי וטעייה. במצב שכזה, לא ניתן לומר: בשדה פלונית, פלוני מצליח להפיק פרי מסוים ששורד לזמן רב יותר, ולכן כולנו נשהה את הביעור שלנו. עלינו ללכת על פי רוב השדות, ולא להתחשב בבודדים שעל ידי פעילות אנושית האריכו את עונת היבול הזה.
בעולמנו המצב שונה לחלוטין. ישנם מחקרים מסודרים, ישנה ספרות ברורה, וישנה תקשורת משתפת בין החוקרים. כאשר אדם אחד מצליח להפיק משהו מוצלח יותר, מיד כל החקלאים ינסו להעתיק את שיטתו. התוצאות יהיו קרובות. ולכן הביעור יהיה בהתאם לרוב היבול, ולא בהתאם למצב תיאורטי שהיה שורר בשדה ללא התערבות אנושית.
נשוב לשאלה העקרונית של המשנת יוסף: הוא אומר שלמעשה יבול השביעית זמין לכל במצב זה, ואם כך לכאורה אין הצדקה לכך שהביעור יוקדם בשל המצב התיאורטי שהיה שורר ללא השפעה אנושית. מהי סברת הגרש"ז והראי"ה קוק?
נשוב להבחנה שכבר עשינו בין שתי הסברות לחובת הביעור. אם חובת הביעור נובעת מהצורך לאפשר לכלל החברה גישה שווה לפירות, לכאורה אין זה משנה כיצד הפירות נוצרו.
אך אם מטרת הביעור היא תשומת הלב לכך שאנו אוכלים מידו הרחבה של הקב"ה, לכאורה דברי הראי"ה קוק והגרש"ז מובנים ומסתברים. האם אכילה המבוססת על פעולות אנוש נחשבות אכילה משלחן גבוה? יש מקום לטעון שגם כוחנו ניתן לנו מהקב"ה. ואף על פי כן, בשמיטה הקב"ה מצווה אותנו להימנע משימוש בכוח הזה, וליהנות מהכוחות שהוא הכניס לטבע בלבד. הפירות שנוצרו על ידי התערבותנו אינה אכילה מהמקור הטבעי שהקב"ה נותן לנו בשביעית, וממילא את יבול השביעית יש לכלות כאשר אין יבול שניתן טבעית מלמעלה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
