ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת שנת השבע
הביעור צריך להיעשות כאשר יבול של זן מסוים כבר אינו קיים בשדה. בשלב זה חובה לבערו מן הבית, כמאמר חז"ל: "כלה מן השדה – כלה מן הבית" (שביעית פרק ט מ"ה, תענית דף ו ע"ב).
כיום יש לנו אמצעים טכנולוגיים המאפשרים לגדל פירות וירקות מסוימים גם שלא בעונתם הטבעית. מציאות זו מעלה שאלה ביחס להגדרת הזמן בו חלה חובת הביעור. לפני שנענה על שאלה זו, נשאל שאלה מקבילה: נניח שבעת שיבול השביעית כלה, יבול השמינית כבר קיים. האם ניתן לומר שמכיוון שפירות השמינית "בשדה", אין חובה לבער את פירות השביעית "מן הבית"?
החזון איש מביא ראיה לשאלה זו ממשנה במסכת שביעית (פרק ט משנה ד). נאמר שם שלא אוכלים על הסתווניות. הסתווניות הם פירות החונטים בסוף הקיץ, ועל כן הם קדושים בקדושת שביעית, אך הפרי עצמו מוכן לאכילה בסתיו, ולכן למעשה אנשים אינם מודעים לכך שהפירות הללו פירות שביעית. המשנה אומרת שמכיוון שבפועל אנשים אינם מתייחסים לפירות הללו כפירות שביעית, הם אינם מעכבים את הביעור.
החזון איש דן קל וחומר: מדובר כאן במציאות בה יש פירות שביעית על העץ, אך הביעור אינו נדחה בגינם בגלל שאנשים אינם מתייחסים אליהם כפירות שביעית. קל וחומר אם הפירות באמת פירות שמינית!
הגרש"ז אומר שאין להביא ראיה מן הסתווניות. שם יהיו מספר חודשים, והשנה השביעית תסתיים, ללא הפרי הזה על העץ. לדוגמא: נניח שפירות אחרים חונטים באדר ובאלול, ובשלים בניסן ובתשרי. מעיקר הדין, מכיוון שבתשרי יהיו פירות מהזן הזה הקדושים בקדושת שביעית, אין חובת ביעור. אך אנשים אינם יודעים לזהות את הפירות הללו כקדושים בקדושת שביעית, ולכן יש לבער את הפירות הללו בסיוון, כאשר הם כלים מן העצים. זה לא אומר לנו דבר על פירות וירקות שניתן לגדל ברצף אל תוך השנה השמינית.
חמדת שנת השבע (18)
הרב בצלאל דניאל
10 - דילול פירות שביעית
11 - האם פירות השמינית יצילו את פירות השביעית?
12 - השפעת יצירת תנאים מלאכותיים על חובת הביעור
טען עוד
לפני מספר שבועות עסקנו בטעם הדין של הביעור. למדנו שני טעמים לחובה זו:
א. תשומת לב לכך שאנו אוכלים מידו הרחבה של הקב"ה. גם כאשר אוכלים את היבול בתוך הבית, זה נעשה כנספח ובמסגרת האכילה בשדה. כאשר היבול כלה מן השדה, האכילה בבית נותרת מנותקת מהקבלה מידו של הקב"ה.
לפי גישה זו, הביעור נדחה כל עוד הקב"ה מספק את פירות השביעית. קיומם של פירות שמינית אינו מצדיק את דחיית הביעור של הפירות הללו.
ב. אסור לייצר יתרון של אוכלי הבית על פני אוכלי השדה. הביעור נועד להשיב את השוויון של החברה (כולל החיות) בזכותם לפירות שביעית.
לפי גישה זו, כאשר פירות השביעית כלים, כבר אין שוויון בגישה לפירות. פירות השמינית הם בבעלות פרטית, ואינם בבעלות החברה. בכדי להשיב את השוויון החברתי במצב זה, יש להפקיר את פירות השביעית לחברה.
אם נקבל את פסיקת החזון איש, זה יענה על חלק מן השאלה: גם אם הייצור המלאכותי של היבול ישפיע על חובת הביעור, יהיה זה רק כל עוד היבול הנוכחי הוא יבול השביעית! מעת שכלה יבול השביעית, תהיה חובת ביעור, גם אם זן זה קיים ללא הפסקה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
